לאחר עלעול קצר אני מתקן את דברי.... מהי התמכרות
ה-DSM, המדריך הרשמי של הפסיכולוגיה והפסיכיאטרייה המערבית, הגדיר מספר קריטריונים כאלה:
- פיתוח טולרנטיות (סבילות) לחומר, כך שעם הזמן ישנו צורך לצרוך יותר חומר על מנת לחוש את השפעותיו.
- תסמונת גמילה, כך שהגמילה מסמים או גמילה מסיגריות מלווה בהתנהגות ובסימפטומים פיזיים כמו כאב, עצבנות, עוררות פיזיולוגית מוגברת ועוד.
- שימוש בחומר או ביצוע ההתנהגות ברמה גבוהה יותר ממה שהאדם התכוון אליה במקור. למשל, אם האדם התכוון להמר על סכום מקסימאלי של כ-1000 שקלים, אך לבסוף הימר בפועל על כ-10,000 שקלים.
- האדם רוצה לשלוט בצריכתו את החומר או בביצועו את ההתנהגות, אך אינו מצליח לעשות כך.
- האדם משקיע חלק ניכר בזמנו בצריכת החומר או בביצוע ההתנהגות.
- צריכת החומר או ביצוע ההתנהגות באים על חשבון היבטים אחרים בחיי האדם, כגון קשריו החברתיים, תחומי העניין שלו, עבודתו ועוד.
- למרות שהאדם מודע לנזק שגורם החומר או ההתנהגות לחייו, הוא ממשיך לצרוך את החומר או לבצע את ההתנהגות הממכרת.
על מנת שהאדם יחשב כאדם מכור מהבחינה הקלינית, ישנו הכרח כי יתקיימו לפחות שלושה קריטריונים מתוך שבעת הקריטריונים שצוינו לעיל. ואכן, מתוך הקריטריונים הללו עולה כי מרבית האנשים אינם יכולים להיחשב כמכורים, כי אם כאנשים שפשוט אוהבים לבצע התנהגויות מסוימות או לצרוך חומרים מסוימים.
ההבדל הוא בראש ובראשונה במידת התלות של האדם. אם האדם אינו יכול להפסיק את ההתנהגות למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות כך, הדבר צריך להדליק נורה אדומה.
