אין שום קשר בין מספר ימי הנקיות לצעד ראשון.
צעד ראשון הוא חיים לאור ההבנה שאני בשום פנים ואופן לא יכול לבד מול התאווה. כאשר תעבוד עם הספונסר שלך על הצעד הראשון תעמיק את ההכרה הזו (ובאופן כללי הספונסר הוא המדריך אותך באיזה צעד להתמקד).

צעד אחד זה להודות שאתה מכור, חסר אונים ולהיכנע מול התאווה.
אני תוהה אם בימי הנקיות , עצם זה שהתחלתי ושאני בפורום והלכתי לקבוצה(לא מספיק) , זה לא קיום של צעד אחד למעשה...

וואו, שישים!
אולולולולולולולולולולולו,

נראה לי שזה הצעד שהכי קשה לי...
לא אוהב מתווכים.

מתווכים = ספונסר?

aristo כתב on 10 אפר' 2016 06:02:

זה אכן קיום של צעד ראשון ברמה מסוימת (לא ימי הנקיות, אלא הפנייה לעזרה בפורום ובקבוצה).

אמנם, ניסיון של אלפי חברים מוכיח, שעבור מכור בדרך כלל לא מדובר ברמה מספיק עמוקה של הצעד הראשון. בעבודה עם הספונסר מעמיקים מאוד את הצעד הראשון.

ככלל, מכור שלא מוכן "לצאת מהראש שלו" הוא בבעייה.  ובהקשר לכך הנני להביא שני משפטים של חבר ותיק (אחד החביבים עליי...):
1. מכור בחברת עצמו הוא בחברה רעה... 
2. הראש שלי הוא המשרד של המחלה שלי...

אני סתם תוקע בלי קשר הערות, כי אני לא מבין בדיוק למה צריך להיכנע, אני כן מבין למה צריך להכיר בהתמכרות,
כי בלי זה, אפשר להמשיך ולשקר את עצמנו שאוטוטו אנחנו יוצאים מזה, ואפשר לעשות המון דברים שהם לא ממש עבירה, (בפרט הנשואים שבינינו) ולהמשיך להזין את ההתמכרות הזו שמקיפה אותי ואולי גם את כל המכורים, 
עד שפשוט כל החיים נעים מסביב לתאווה הזו בין אם נודה בכך ובין אם לא

כן...

אחלה משרד יש לה! 

טהרני, אתה מוכן לקחת אותי כספונסר?

לפני היום ה-70 יש יום אחד שמבלבל אותי בתור מכור, כמו מיליוני אסוציאציות אחרות שמבלבלות אותי. ..

כולנו בספירה לאחור...
מחכים למחוא כפיים וירטואליות

שוקראן יא חביבי...

מזכיר לי שהייתי בטיול על גבעה בשם הזה, ואיך שהתקשרתי לחלוק חוסר אונים וברכתי את אותה גבעה בכל הברכות...

טהרני כתב on 17 אפר' 2016 19:17:

אתה כבר יודע שזאת מחלה...
אני לאט לאט מתחיל להפנים... 
השפה העברית נהרסה לי :/

aristo כתב on 17 אפר' 2016 16:54:

הרגת אותי....... אין עליך...
ברכות לשבעים.