אסירות תודה על עוד יום נקי.
לא מובן מאליו, בכלל.
אסירותודה על שירות שדורש ממני הרבה, ועוזר לי לצאת מעצמי ולהיות בנתינה.

אתמול אשתי גילתה בטעות בכיס של המכנסיים שזרקתי לכביסה את המדליה של 24 שעות שקיבלתי בקבוצה אחרי שנפלתי, היא שאלה אותי, איפסת? עניתי לה שכן.
היא לא נפלה מהכיסא, היא רואה עלי בימים האחרונים את השחרור שאני חווה מהרבה אובססיות, כמו למשל האובססיה שהייתה לי למחשב שהפריעה לה מאוד, היא רואה את הכנות שלי ואת השלווה שאני חווה רק להיום והיא מבינה שהספירת ניקיון היא לא הדבר הכי חשוב, אלא הדבר הכי חשוב זה הדרך וההחלמה והשחרור שלי מתאווה רק להיום.

לא הספקנו הרבה לדבר, אבל הקצת שכן, היה מיוחד ומקרב.

תודה אבא.

שמח בשבילך שזה לא נגמר בפיצוץ. עדיין קצת במתח מה קרה אם המשכתם לדבר...?
אתה ממש מחזק אותי ותודה רבה על זה. 
שאלוקים ימשיך להיות בעזרך.
אוהבים.

תודה על ההתענינות.
המשכנו לדבר והתקרבנו עוד ועוד, והיה ועדיין מדהים.
חסד ה', מתנה שהוא נתן לנו היום, זה לא שלי.

אסירות תודה על עוד יום נקי, לא מובן מאליו בכלל בפרט בימים הסוערים שעברנו... (ימי הפורים והרחובות השמחים)
עבר עלי פורים שלא היה לי כמותו מאז עומדי על דעתי, בלי לחץ ומתח, עם חיבור ושמחה, שמעתי מגילה בלי לעמוד ליד מגילה כשרה ולהתנדנד באקסטזה ולחזור בפה על כל מילה שאולי פספסתי או חלמתי.
ישבתי ליד השולחן כמו יהודי טוב והקשבתי בפשטות לסיפור של המגילה, היה מרתק.
תמיד כשהתיישבתי לסעודת פורים ורציתי להתחיל לשתות כדת היום, הרגשתי שאם אני מכניס אפילו טיפת יין אני מקיא במקום מרוב לחץ וריכוז עצמי, בכוח הכרחתי את עצמי לשתות כי אחרת איך אני ייוושע בפורים, הרי כל טיפת יין היא כנגד טיפת...
והשנה, היה פשוט כיף, ישבתי ונהניתי מכל רגע, שתיתי כמה שרציתי, שמחתי, רקדתי, שרתי...
ועד כהנה וכהנה מקומות שאלוקים הגיע אילי והרעיף עלי את חסדו הגדול.
אני א"ת על הניסים שאבא שלי עושה איתי, מתחנן אליו לעוד יום אחד נקי ושפוי. 

עוד נס פורים! ממש מדהים ומחזק!

איזה כיף, אתמול לפני הקבוצה, חבר השמיע במקרה את השיר הזה, של אביתר בנאי, וביקשתי ממנו לשלוח אילי אותו, (נראה לי שהוא לא במלואו) על השיר הזה מיוסד השם של היומן מסע שלי.

יש לי נוסטלגיה חזקה לשיר הזה, לפני בערך 8 שנים, אחרי שרשרת נפילות כואבות ומייסרות נסעתי עם חבר לטבול במעיין מרוחק כדי לשכוח קצת מהסבל וכדי לנסות להיטהר מהלכלוך שנדבק בי, ובדרך חזור מהמעיין, בטרמפ דלק השיר הזה, והמילים כל כך דיברו אילי...

אבא אני רוצה לעמוד מולך, להאמין שאתה אבא טוב.
אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי, ככה סתם, אבא טוב.

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי, שלמסע הזה יהיה סוף טוב.
שכל מה שאני עובר בדרך, יהפוך חולשה לעוצמה גדולה.

אבא אני רוצה לחזור אלי, ולמצוא אותך שם איתי.
במקור שלי אני טוב גמור, אבא, ושם אני מאמין בעצמי.

יונתי בחגווי הסלע, השמיעיני את קולך.
תשירי לי שיר חדש, חדש, שיאיר ליבי ואת מיתרי.

אבא אני רוצה לעמוד מולך, להאמין שאתה אבא טוב.
אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי, ככה סתם, אבא טוב.

יונתי בחגווי הסלע, השמיעיני את קולך.
תשירי לי שיר חדש,חדש, שיאיר ליבי ואת מיתרי.

לכל אחד יש את השיר שהוא מרגיש שנכתב בשבילו.. זה השיר שלי ובטח של עוד רבים כאן

משהו בפשטות של השיר הזה פשוט מדהים ומרגיע. זה באמת מאוד פשוט, אנחנו מסבכים את עצמינו. 
״תוכנית פשוטה לאנשים מסובכים״.
אוהבים.

כמה אסירויות תודה יש לי בחיים שלי, והאסירות תודה הגדולה מכולם זה שאני חי רק להיום עם תחושה חזקה מאוד של אסירותודה לאבא אוהב שהוציא אותי מעבדות לחירות, ונותן לי כל יום מחדש המון מתנות טובות.

בימים העמוסים האלו של ערב פסח, אני נזכר איך שנה שעברה הייתי מסיים יום עבודה מפרך, ומתיישב על המחשב עד 3 בלילה, לא, לא עם שטויות, הייתי נכנס שוב ושוב לפורום, כותב, קורא, חופר, מתרגש, חזרתי לחיים.

אשתי שאלה אותי אז, מה אתה עושה עם המחשב, זה הפחיד אותה, היה לה ניסיון מר...
ואני רק אמרתי לה שאני הפעם עושה משהו טוב, כשיגיע הזמן אספר לך.

והשנה, אשתי יודעת כבר הכל, טוב לנו ביחד, אנחנו מנקים ביחד, מדברים, צוחקים, נהנים, בדיוק אתמול היא אמרה לי שאחרי הכנס יותר מתמיד היא מחוברת אילי ולמקום שלי, כשהיא ראתה אותי ביחד עם החברים, היא ראתה כמה טוב לי וכמה אני טבעי ומחובר...

אילו פי מלא שירה...
ויוציאני ה' משם ביד אוהבת ובזרוע מחבקת.
אוהב אותך אבא, מאוד. 

מדהים לשמוע.  תודה על התקווה. 
אוהבים.

בכל פעם שקראתי בספה"ג על הצעד השלישי היה משהו אחד שלא הבנתי, כתוב שם שזה צעד קשה לביצוע, לא הבנתי מה קשה, גם כשנדרשתי לויתורים, זה לא היה נראה לי קשה מידי, מה זה מול הסבל של התאווה...

אתמול בלילה נפל ברעיוני לראות ביחד עם אשתי את הסרט קוראים לי ביל, (מומלץ מאוד) הסרט על חייו של מיסד התכנית, התקשרתי לחבר שיש לו את הסרט הזה והוא לא ענה לי, כבר אז הרגשתי איך אני נכנס לאובססיה של רצון עצמי, התיעצתי עם חבר אם לנסות להתקשר שוב, והוא ענה לי שהוא שמע שפעמיים זה עדיין נורמלי, פעם שלישית זה שליטה.
התקשרתי שוב ואז הוא ענה, הוא אמר לי להתקשר אליו שוב בעוד חצי שעה ואז הוא יראה אם הוא יכול להוציא את זה מהמחשב, כשהתקשרתי שוב הוא ענה לי שהמחשב לא נמצא ברשותו ורק בבוקר הוא יוכל לתת לי את הסרט.

וכאן במקום להרפות ולמסור את הרצון שלי לאלוקים, רצונך יעשה ולא רצוני, לא הצלחתי להרפות, התקשרתי לעוד חבר, וכשלא היה לו התקשרתי לחברת הסינון של האינטרנט שיורידו לי את הסינון כדי שאוכל לחפש את הסרט באינטרנט, (אסירותודה שזה היה ביחד עם אשתי כדי שלא אגיע למקומות שלא תכננתי להיות בהם) בסוף מצאתי את הסרט, אבל האינטרנט היה איטי מידי ובסוף הייתי צריך להוריד את הסרט וזה כמובן לקח לילה שלם, כמובן שלא חיכינו והלכנו לישון בלי הסרט כמו שהיה אמור להיות אם הייתי מרפה בהתחלה.

מה שמדהים זה שגם תוך כדי החיפושים שלי הרגשתי שזה לא טוב לי, ידעתי שאני עכשיו בריכוז עצמי וברצון עצמי, אבל לא הצלחתי לגייס מתוכי מספיק נכונות כדי להתקשר לספונסר או לכל הפחות לחבר.
לא הסכמתי להפסיק לפעול על הרצון שלי.

זה היה פיצוץ חזק מאוד לאגו שלי בפרט שהאובססיה בעצמה גרמה לי סבל.

מתפלל לאבא אוהב שייתן בי את הנכונות לוותר על הרצונות שלי ולמסור אותם אליו, שיעזור לי לזכור את הסבל שהרצון שלי גורם לי ואת החיבור הכיף שיש לי כשאני מוסר לו את החיים שלי.

איזה שבת כיפית הייתה לנו.
הייתי נוכח, עם הילדים, שיחקתי איתם, (איזה נס!!!) והכל בשלווה שאני לא זוכר כמותה בחיי, בלי הגזמה.
זה פשוט נס, הדברים הפשוטים האלו שאבא אוהב נותן לי, יכול להיות שלאנשים ברחוב זה נשמע מובן מאליו אבל בשבילי זה ממש נס, זה כל כך לא מובן מאליו.

שמחים לשמוע. אוהבים.

התחלתי את ה'זמן'.
יום שלם, כ4 שעות לפנה"צ, ו4 שעות אחה"צ.
לא קל, בבוקר הרגשתי שזה גורם לי קצת לרצות תאווה.
מתפלל לאלוקים להכוונה שם.

שלום חוסידל.
אתה יכול לשלוח לי אותו?