אני המחלה שלך

אני שונאת מפגשים (קבוצות) אני שונאת כוח גדול ממני, אני שונאת את כל מי שיש לו תוכנית.

לכל מי שבא במגע עימי אני מאחלת מוות וסבל.

הרשו לי להציג את עצמי: אני מחלת ההתמכרות. ערמומית. מבלבלת. רבת עצמה. זו מי שאני.

גרמתי למותם של מליונים ואני מרוצה מכך. אני אוהבת להפתיע אותך. אני אוהבת להתחזות לחברה ומאהבת שלך.

האם לא ניחמתי אותך? האם לא הייתי שם בשבילך כשהיית בודד? כשרצית למות האם לא קראת לי? הייתי שם. אני אוהבת לגרום לך לבכות ואני אוהבת להכאיב לך. יותר מכך אני אוהבת לגרום לך כזה חוסר רגש כך שלא תוכל להרגיש כאב או לבכות. כך שלא תוכל להרגיש כלום כלל... זהו ניצחון אמיתי.

אני אתן לך סיפוק מידי וכל מה שאני מבקשת ממך זה סבל לטווח ארוך.

אני תמיד הייתי שם בשבילך. כשהדברים הסתדרו בחיים שלך האם לא הזמנת אותי? אמרת שלא מגיע לך שהמצב יהיה טוב בשבילך ואני הייתי היחידה שהסכימה איתך. ביחד הצלחנו להרוס את כל הדברים הטובים בחייך.

אף אחד לא לוקח אותי ברצינות. אבל הם לוקחים ברצינות התקף לב, שבץ מוחי, סוכרת.

יותר משאתה שונא אותי, אני שונאת את כל המשתתפים בתוכנית 12 הצעדים. התוכנית שלכם, הפגישות, הכוח הגדול יותר שלכם, כל אלה מחלישים אותי, ואני לא יכולה לפעול בדרך שאני רגילה אליה. עכשיו אני חייבת לחכות לכם כאן בשקט, אינכם רואים אותי אבל אני פה וכוחי גדול יותר מאי פעם. כשאתם רק שורדים אני יכולה לחיות וכשאתם חיים אני רק יכולה לשרוד.

אבל אני פה עד שנפגש שוב... ואם אי פעם נפגש, אני מאחלת לכם סבל ומוות.

​מחכה לשקט היקר! 

אני לא מבין גדול כדי לומר לך מה הדרך הנכונה כדי להעיר את הבחור, האם עדינות או מכה שתזעזע אותו.

רק יכול לומר שאם לי היו אומרים כזה דבר הייתי (ברוב טמטומי) בורח לסיבוב בתאווה. 
לצערי אני במצב שכל ביקורת זורקת אותי לתאווה בחוסר אונים מוחלט.
המקום היחיד שלא נותנים לי ביקורת הוא כאן. 
בטוח שכוונתך לטוב.
​אוהבים

אתה יכול לברוח אבל בסוף המסר יכנס

חבר יקר לדרך, מזדהה עם הטרנאס של הנפילות, שה יותר חזק מאיתנו, אתה לא יכול לעצור את זה לבד, 
תמשיך איתנו, תנסה ליצור קשר עם חברים מהפורום, ורק ביחד נצליח,
באהבה ממני.

אני מסוגל להבין את מי שמפחיד או מפריע הפוסט.
אך אני נורא התחברתי והתחזקתי. השתמשת במילים של "הארווי" (מוותיקי SA), ואני חושב שזה היה כוונתך.
צריך לדעתי להפשיט את היצר הרע, להדליק עליו פנסים, כדי שכולם ידעו למה הוא מסוגל.
לא עובד לי להתיחס ליצר הרע שלי כאל מסכן.
התאווה אומרת לי לא להתקשר לחברים, כי אז לא נוכל להיות ביחד.
תודה, חזק, אהבתי, תמשיך.

איך בא לי תמיד גם להביע את דעתי בכל ויכוח...
אז תבינו אותי ותסלחו לי על ההתפרצות. אפשר גם לא להתייחס בכל אופן.

מחכה לשקט, אני מת עליך. אני חושב שאתה אחד הדברים הטובים שקרו לפורום כאן. וזה בלי קשר למה שאומר או לא אומר אח"כ. סתם מילים טובות (ומביכות). תתמודד.

אני חושב (שוב, לא צריך להתייחס, סתם התפרצות שלי) שתמיד אפשר להתייחס לנושא הזה כשאלה תמידית של "רוצה/לא רוצה". מצד אחד אני מאד רוצה, אבל בתוך תוכי אני לא רוצה לרצות דבר כזה. אני מאמין שזה מוכר לרובנו וקשה להחליט מה צודק במקרה כזה. הכל נכון.

מה שכן, אני תמיד בגישה ש"מגע הרוך גובר על המכה" וכמעט תמיד הגישה החיובית מנצחת, גם אם אולי האדם שמולי לא טהור כל כך וגם אם אני אישית לא חושב שהוא טהור. זה פשוט יעיל יותר. אישית על עצמי נוכחתי לראות שרוב הפעמים מוצא שטעיתי כשבחרתי אחרת. אני גם מרגיש על בשרי תוצאות שונות כשניגשים אלי בצורה אחרת. 

גם תוצאות  האבחנה של הדברים לדעתי היא ברוב הפעמים חיובית, או שלפחות כך עדיף לנקוט, לפחות זה הכי יעיל. ובכל אופן, לדעתי (שוב, גוף ראשון בלבד) סתם כדי לאבחן מישהו אישית, צריך להיות מאד מקצועי או מאד מקיף בהיכרות האישית איתו. קשה לדעת בדיוק מה עומד בדיוק מאחורי מעשים של מישהו, לא משנה אם זו כוונה חיובית או שלילית.

לא באתי להכריע. רק לצייץ את דעתי. שמחתי לכתוב כאן מדי פעם. ותודה לאברך על הבמה שנטלתי בלי לבקש.

לילה טוב.

תודה אהבת מת עליך וכל השאר.
למה אתה כל הזמן מתנסח בצורה מתנצלת כאילו זה דבר רע להביע את דעתך וכו' וכו' 
תעמוד על שלך. (דרך אגב יש כאלה שסופרים נקיות גם לזה)
בכל מקרה אין ספק שמגע הרוך גובר, אך מכלל שגובר משמע שיש מקום ( גם אם מועט) למגע הזעף.
 אני חושב שלעיתים כשאדם יותר מידי מטייח, בכדי לשקף צריך טלטלה,
תנסה.

עכשיו גם אני צריך טלטלה?... תפסיק לפסכלג אנשים...
ואגב, אני בהחלט עומד על שלי. ואני חושב שזה מצוין. אני פשוט לא חושב שלהכנס ליוומן של מישהו ולנהל בו ויכוח זה דבר טוב. אני אישית לא כל כך אוהב את זה. וגם לא התפרצות לדיון שאני לא חלק בו.
ולכן ההתנצלויות. אם כי רבות מידי. ובזה צדקת

לילה טוב חבר. מת עליך וכל השאר.

אהבת! בהתחשב בזה שאני חושב שאתה לא שומע אביב גפן/אריק איינשטיין אני מוחמא... 
ולעניננו , אין דרך אחת לכולם, לי זה עובד, כי אני מוותר לעצמי המון.... 
אברך! אוהבים.

תודה לכו-ו-ו-ו-לם.
כל אחד מהצד שלו, נראה לי אני צריך את שניהם, מקל מצד אחד, וגזר מצד שני.
התחלתי להתאפס, רק בזכותכם.

ושוב תודה, מכל הלב.
למרות כל מה שקורה לי, אין לי כח לכתוב.

מתחיל לצעוד, היה ראוי לפתוח יומן מסע חדש, אבל זה מחשבה שכנראה באה מההכחשה שלי.
שבת שלום לכל הנפלאים כאן.
בהחלמה.

שבוע טוב ונקי.
בתחילת הצעידה.
למדתי על גורם שמנסה לנטרל אותו.

צעד קטן לאדם.

צעד שני,טיפה יותר גדול, טיפה.