עדכון
נפילה, לא מפתיע אותי בכלל האמת ..
בלי עבודה עצמית גם אם הייתי 90 יום זה לא אמיתי . אני לא מרגיש פספוס שלא הגעתי ל90
80 יום , ציפיתי שארגיש התרוממות רוח ככל שאתקרב ל90 יום זה האמת
במיוחד אחרי מסע לא קל עם לחצים נפשיים , אכזבה בעבודה מהשכר , אכזבה עם ההיריון שנפל , הבלאגן עם המשכנתא
מה שאני מרגיש זה בעיקר מרוקן מכוחות נפש , אני חושב שאני עונה על ההגדרה של יבש מתאווה ולא על ההגדרה של מחלים מתאווה
דווקא בהתחלה זה הרגיש לי הרבה יותר נכון מרומם , אני מרגיש שאני רמאי בעיקר
עכשיו אין לי כוח אפילו לתפילה, לעבודה גם אין לי כוח כבר תקופה של שבועיים וחצי לפחות שאני פשוט הולך לשם בלי יותר מידיי חשק
זה באמת מוזר לי , אם היו אומרים לי שאני אצליח לשמור חצי מהזמן הזה הייתי אומר שאם אני אצליח אני אהיה המאושר באדם
החור שמילאה התאווה נפער יותר ויותר