תפילה יפה. אוהבים.

אלי היקר..
אתמול חזרתי לקבוצות, אחרי הרבה זמן שלא הייתי. 
כולנו בורחים מהלחץ לתאווה, כי היא מקבלת אותנו., בזרועות פתוחות, בלי שאף אחד לא יידע.

יש לנו את המיסתור הקסום הזה שמחכה לנו, ורק אנחנו יודעים את הדרך לשם.
הדרך כה קלה..

כה מפתה..
כה קוראת לי.

נותר לי פשוט רק להחליט לצעוד.

הצעדה היא אוטומטית, בלי מאמץ, אחרי שבחרתי. 

כל מה שנותר לי לעשות הוא לבחור.

הבחירה היא דבר שלא ארגיש במוחשי אף פעם.

אבל היא חזקה פי כמה וכמה מכל דבר שעולם שאוכל אי פעם לגעת בו.

היא אש בוערת, ושורפת אותי מבפנים , קצת קצת.
למה אני לא מזדעזע מזה?

למה אני לא בורח ממנה כמו מאש?

כי היא לא אש בשבילי.
היא לא הדליקה הגדולה שרואים בסרטים..
או אפילו בחדשות.

היא לא הבניין הזה שעולה באשץ

היא אש קטנה וכיפית,
כמו מצית מזהב..
משהו יקר, שעוזר לי בזמנים הכי קשים לי.

פשוט פה , בקטנה, רק לחמם אותי כשצריך.

לא יותר מזה.

היא לא תשרוף אותי, כי אני הבעלים שלה.
היא פה לשירותי..

כך מרגיש לי גם אש התאווה מבפנים.

אש קטנה וחמודה, לא גדולה ומאיימת.

ולכן קשה לי לסלק אותה מבפנים.
קשה לי לחשוב אפילו לכבות אותה, כי היא נראית לא מאיימת, וכאן לצידי, עבורי.


ולכן אני מבקש את עזרתך.
אתה תדע לתת לי את הכוח, רק להיום, לעמוד מולה, ולמסור את הבחירות שלי אליך. 

כי רק אתה יודע מה לבחור עבורי..

אלי היקר, תודה לך שאתה איתי כל היום, כל יום.

גם כשאני שוכח אותך..
כי בלעדיך הייתי מת מזמן.

אבל כשיש לי אותך, 
כשאני נזכר לפחות שיש לי אותך, 
אזי יש לי תקווה..

שביחד..
אתה האל הגדול.ץ

ואני האיש הקטן שסומך רק עליך,

נכבה עם הזמן את האש הקטנה הזו..
שנראית כמו אש שמצילה חיים,

אבל היא רק מכבה חיים.

שלי ושל עוד אלפי אנשים שנולדו מכורים.

אלי היקר..
אתה עשית אותנו מכורים..

אנא עור לנו לצאת מזה.
לא לכל החיים.

רק להיום..
עד סוף היום..
עד כניסתה של שבת קודש.

המתנה הכי גדולה שלנו, זה אתה .. 

תודה לך על..י..ך.. 

על זה שאתה כאן איתנו.
בפנים, בתוככי, ומבחוץ.

בכל ניצוץ של תאווה, בכל דבר טוב, ובכל דבר שנראה טוב או רע.ץ
אהת בכל מקום.
כל מה שנותר לי זה להתחבר אליך היום...

ולינוק ממך תקווה, חיוך ורוח חיים..

שבת שלום לך..

תחילת שבוע.
יום ראשון היום.

לא נסעתי לתל אביב.
כי פשוט קמתי מאוחר.
הייתי צריך מנוחה..

היום אשאר אם כן בבית..

זה אומר.ץ להישאר עם התאווה.
מילא בתלא ביב אני עם אנשים.

בבית אני לבד.
סוגרים וילון וזהו אפשר ליפול.
לוקח בדיוק דקה..
אצטרך להיות חזק..

או שאולי חזק היא לא המילה הנכונה.
כי המשמעות היא להתנגד ולהילחם.

ודווקא אני צריך להיכנע.
לוותר.

רק ככה אני אנצח..

קצת מצחיק אבל לימדו אותי את זה בקבוצות.
תיכנע , וכך תנצח.

מושג מצחיק אבל עובד.

למסור את התאווה שלי לאל.
והוא יטפל בזה.

לא
אני לא חזק..

היום אעבוד על כניעה מול התאווה.
לא אעבוד רק.. אצליח.

פשוט אכנ.
בלי לחשוב יותר מדיי.

היא מגיעה, להיכנע.
היא מגיעה שוב, להיכנע שוב.
בלי חשבות, בלי בושה.

בוסף אני נהנה מזה.

מהחיים האלה החופשיים.
עם ביטחון עצמי, ועם חופש לחיות, לאהוב , לתקשר..
בלי לפחד ממי אני בפנים..
כי הבפנים מתחיל להיראות יותר יפה, יום אחרי יום, ומהר, כל יום שאני נקי..

זה מה שאני רוצה.
זה מה שכל מכור רוצה לא ?

להיות בן אדם מדהים מבפנים..
ולשוחח עם אחרים בלי בושות.
בלי לדעת מבפנים שהוא בן אדם מלוכלך.

אז נכון.
אני לא מושלם.
אני עם מלא פגמים.

כל אחד כך.
וכל אחד אוהב את עצמו.
אז גם אני אוהב את עצמי להיום.

רק להיום.
להישאר נקי.

אהיה בן אדם אוהב .
היום.
רק להיום.
בלי ציניות.
בלי פוזות.
בלי קישקושים.

פשוט לדבר עם כל אחד ברגוע.

בלי התנשאות.
לא בפה.
לא במילים.
לא בלב..

פשוט לחייך ולאהוב בכנות

כי כשאין לי זוגיות כרגע, הדבר היחיד שממלא אותי כשאני הולך לישון בליהל. זה לדעת שעזרתי למישהו היום.
שחייכתי ותמכתי בו ונתתי לו כוח לחיות.

היום בבוקר חבר קפץ אליי.
הייתי נחמד . הבאתי לו שוקולדים..
ודיברתי איתו

נתתי לו מהזמן שלי.
שזה דבר מאד יקר.
ועדיין הייתי ציני איתו.
נכון, בדיוק התעוררתי, ולא הייתי חייב להיות מושלם.

אבל עדיין

היה מקום לשיפור.
ולא הייתי הכי בסדר איתו.
כי אני רוצה יותר מזה

אני רוצה להיות בן אדם שאוהבים להיות בחברתו..

וכיף. ונותן תמיכה לאחרים.

תן בי את הכוח להיות כזה היום.

רק היוםםםםם 

תודה אלי היקר

זהו אני שוב מוכן. 
היום, להתרומם מחדש. 
כמו כל יום.

אלא שהיום הוא שונה מהשאר...

היום שוב נפלתי. 
הוא שונה משאר הימים כי בדרך כלל אני לא נופל.

לפחות לא כל יום.

מה שעושה לי טוב, ואולי הנחמה היחידה  שיש לי בנפילה זו, זה שהיא מזכירה לי שהרבה פעמים לא נפלתי.

והנה מצב בדיוק הפוך מלפני שנתיים כשהתחלתי את התוכנית, שבה הייתי סופר דווקא את הפעמים שלא נפלתי. 
עכישו אני סופר את הפעמים שנפלתי.

זו הרגשה מוזרה, אבל מנחמת.

מפחידה, אבל מחממת גם. 

חצי יום.. וחצי לילה.ץ 

לא ייאומן העקשנות שלי לבנות מערכת קשרים באינטרנט במשך לכל הלילה.
עד 5 בבוקר. 
עד שפשוט נרדמתי.

ובבוקר המשכתי. 

עד שנפלתי. 

כואב לי עד עכשיו.

לא רק בגוף.

אלא גם בתוכי. עמוק. 

איך כזו עקשנות ..

איך כזה כוח.
אני מבזבז על שטות.. במקום לכוון אותו בעסקים או בכל בר אחר.
הייתי מגיע כל כך רחוק.

ולא ניצלתי את זה.

אני ודה לבורא עולם שנתן לי את הכוח הזה.
ואם היום לא כיוונתי נכון, מחר אכוון.

לשאר היום, שנותר לי עד שאלך לישון, אני מודה לך בורא עולם, על כל הכלים שאתה נותן לי ביום יום, להמשיך לחייך, ולהיות חזק במקום ליפול.

ומודה לך על זה שהגעתי לתוכנית, ושהבנתי שכנראה מה שאני מתמודד איתו הוא לא שטות קטנה. אלא דבר הרבה יותר גדול.

מפלצת יותר גדולה מהכל. 
אך לפחות כשהבנתי כמה גדולה היא , אני נזכר בך יותר בקלות, כי גם אתה גדול. 
ואנחנו, קטנים, אלב איתך הופכים להיות גדולים. 

כל המ שצריך, זה להיצמד אליך יותר.

אני מבקש סליחה שהיום שכחתי אותך.. 

מחר אהיה איתך יותר, בורא עולם.

לילה טוב

בהצלחה

אוהבים

אחרי כמה חודשים אני כותב שוב. אולי רק להיום, אולי גם מחר..
אני לא יודע.. 
הדבר היחיד שאני יודע, הוא שכרגע נפלתי . 
לפני בדיוק שעה. אחרי שבועיים של ניקיון.


שבועיים של ניקיון שהתחילו אחרי נפילה שהייתה גם.. אחרי 34 ימי ניקיון..

גלים..
גלים של נפילה.. גלים של אהבה מלמעלה אני רוצה לקרוא לזה..

אני נמנע מליפול..

יום אחרי יום..
מרגיש יותר חזק..

ובום נופל.

מזכירים לי שאני לא שולט בכלום בעצם.
רק אחד למעלה עוזר לי כשרוצה שאחזיק..

ומפיל אותי בשנייה.

האם הוא רע?
חס וחלילה.

הוא עוזר לי פשוט להבין כמה אני מחזיק מעצמי כשאני לא אמור..

כמה אני גאה למרות שאני כלום.

הגעתי להישיגים בחיים..
זה בגללי ?

עשיתי משהו ?

הוא פשוט נתן לי את הכוחות והשתמשתי בהם נכון.

וגם זה.. לפעמים..

כי מלא פעמים פשוט מעדתי.

אני פונה אליך אם כן ..

אנא עזור לי..

רק היום.

לזכור שרק אתה הכל..
ואני כלום.

אני משהו אם אתה עוזר לי.
ואתה עוזר לי.
ואני מודה לך על כך.
ואני מבקש ממך..
לא כאל.
אלא כחבר..

אנא עזור לי מלמעלה..

שהיום הזה יעבור נקי.
למרות שהתחיל לא טוב.

היום פשוט התחלה של עוד תקופת ניקיון.
הלוואי ותיתן לי את הכלים להחזיק ולא ליפול.. שוב היום.

לגבי מחר כבר נדבר מחר.
אני רוצה פשוט קודם כל. לפני הכל. עכשיו.בזה הרגע. 
להיות קרוב אליך.
אנא עזור לי.

יום טוב לך חבר יקר..

הי
אוהבים אותך. חיבוק.

מאחל לך את מה שאני מצאתי כאן. 

יש לך סיכוי לא רע לחוות חופש מהתאווה לגמרי. לתמיד. רק אם תרצה. 

בהחלמה.

חבר יקר.
כל כך התחזקתי מהמסר שלך ומההסתכלות שלך על בורא עולם.
רק לא כל כך הבנתי למה עשית מאבא יקר את החבר שלך ?
הורים שלי כשהייתי שואל אותם אם הם חברים שלי היו עונים לי שהם הורים שלי, לא חברים.
זהו, זו הנקודה למחשבה חבר יקר. בורא עולם הוא לדעתי לא אמור להיות חבר טוב, הוא אמור להיות אלוקים.
לילה טוב ובהצלחה.

אתה צודק.. אבא הוא אבא, ואלוקים הוא אלוקים.
אבל בברסלב שמעתי וככה אני חי כבר כמה שנים.. לראות אותו כחבר. שאפשר לדבר איתו על הכל.
וככה אני מרגיש יותר פתוח איתו. ושהוא מבין אותי יותר.
ופחות מרגיש את עניין הענישה על כל דבר שאני עושה רע.
אבל אתה צודק.ץ יש לי עדיין כבוד אליו וחס וחלילה אני לא מזלזל בו.

כיום, מי שהוא רק אבא לא מקבל אהבה מהילדים שלו.
הוא צריך להיות גם חבר שלהם (לא תמיד, מסכים).

אבל לפעמים.


שיהיה לכולנו יום נקי

מה אני עושה עבור זה?
אני לא רק מחליט..
אלא בוחר להתמקד בטוב שבורא עולם מעניק לי.. 
כדי להבין כמה " לא נואש" אני. 
כמה טוב הוא מרעיף עליי..
וכך יותר קלי לי להישאר שפוי ונקי. ליום אחד. 
כי כל הנפילות שלי עד כה היו בגלל שהרגשתי לבד.
כשאני חושב על הטוב שהוא נותן לית אני כבר לא מרגיש לבד.

אסירות תודה, כל יום לכתוב. 
זה מה שמחזק אותי.
למרות שמלא פעמים פשוט לא עושה זאת.
אני משתדל כל יום לכתוב או לפחות להגיד בפה.

מאחל לכולנו יום נקי ושפוי.