ברוכים הבאים, אורח

הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי...
(0 צופה) 

נושא: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... 17634 צפיות

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #91992

אכן ואווו!!
כל הכבוד גיבור!! 
ונמשיך ללכת בדרך יד ביד בדרך בשרשת זהב ועד לשערי רקיע בוודאי נגיע!!

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #92013

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 180 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
והעונה מבית כלא... כתב on 31 יולי 2016 16:52:

אכן ואווו!!
כל הכבוד גיבור!! 
ונמשיך ללכת בדרך יד ביד בדרך בשרשת זהב ועד לשערי רקיע בוודאי נגיע!!


תודה לך שותף יקר שלי!
כל החיים שלנו הם דימון, אז בא נדמיין עד הסוף!

סיפור הדימיון האמיתי:
הזמן עובר ואוזל, עובר שנה ועוד שנה,
והנה נגיע היום של השלמת 120 שנה (+ מע"מ),
אני עולה לשמים, ניגש לפקיד הקבלה, 
ושואל: סליחה, איפה החדר שלי?
הוא מצביע לי עד חדר מספר 0023665. אני מתקדם לעבר המסדרון.
עד שאני מגיע לחדר הלבן והמואר.
כמו בכל הסיפורים, בהתחלה אני מסתנוור.
אבל בהמשך מתחיל להסתגל לאור הבהיר.
וההפתעה הגדולה שלי - את מי אני פוגש שם?
בדיוק את החברים היקרים מהאתר הזה.
את החברים שנתנו יד ביד בעולם הזה,
כן כן, הם שותפים הטבעיים גם בעולם האמת.
אוי, מי יודע כמה זמן נשב ונעביר חוויות איך עברנו כל מיני קשיים בעולם ההוא שם למטה
כמה נחייך ונהיה מאושרים על כל ניסיון קל או קשה
כל כניעה, כל התחגברות כל תיסכול,
כל הקשיים הללו, יהיו שם למעלה נוצץ ומאיר.

ואז פתאום אני רואה מלאך לבן מתקדם לעברי עם מגש זהב וכולו עמוס יהלומים ואבני חן.
זה בשבילי? אני שואל
זה לא רק בשבילך, אלא זה שלך! כך הוא עונה לי
אני ממשיך לשאול, למה? מאיפה זה?
המלאך פותח מסך ומראה לי את התגובות שכתבתי כאן באתר.
אתה זוכר שכתבת שם?
אתה זוכר שהקלדת כלמיני מילים על מקלדת?
כן כן, המקדלת השחורה הזאת...
המקלדת שסבלה את כל התיסכולים שלך, את כל הנפילות, ואת כל התקומות.
כל אות שהקלדת, שווה יהלום.
תעשה חשבון כמה מילים הקלדת, אז תדע כמה יהלומים יש במגש שלך.
אני יסתובב לשותפים היקרים בחדר, ואשאל אותם:
מי היה מאמין כמה שווה כל מילה?!

אז לבנתיים, החלטתי לחזור לעולם המגושם הזה, ולחזור לכתוב עוד קצת.
שווה את ההשקעה!!

[סליחה אם לקחתי מושגים כל כך קדושים, ועשיתי אותם כל כך מגושמים וזולים.
אבל עדיף לדמיין את זה מאשר לדמיין דברים שאנחנו לא רוצים לדמיין...]

= = =
גם היום, רק להיום.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #92014

התקדמות עצומה. אין מילים.
גיבור אתה!
ואם כל אות במקלדת זה יהלום, אז מה זה כל יום נקי..
כל יום נקי זה עולם ומלואו, וכל התגברות היא יקרה מפז.
חזק ואמץ, הרבה בהצלחה.

העיקר זה תודה והודאה.
על כל יום נקי תגיד תודה רבה לקב"ה ששמר אותך נקי.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #92053

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 180 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429

אני מתחיל את הבוקר עם הרגשה קשה ומרוסקת.
אמנם לא נפילה, אבל מעידה שהרבה יותר קשה מנפילה.
מתבייש מעצמי, מתבייש מהחברים, מתבייש מאבא שבשמים.
זהו! זה מה שאני, חולה ומכור.
ואם אני לא מסוגל להתמודד עם זה,
אז כנראה שאני פשוט במערבולת שלא נותנת לי לחשוב ולפקוח עיניים.

סדר הדברים בקיצור נמרץ:
סוף שבוע שעבר: קינן בי מחשבה ותבונה שאני מכור כבד, ואין לי מנוס מזה למשך כל החיים.
נו,  אז מה?
ביום ראשון בערב: אז הגיע נקודת המשבר,
התסכול שאני יהיה כל החיים שלי משהו 'חסר', כל החיים אני יהיה מכור כשאני יצטרך להתמודד עם תאווה מלוכלכת ומגעילה!
התחלתי לחפש תאווה,
אבל ב"ה מסיבות טכניות לא מצאתי.
ביום שני (אתמול): התיסכול הלך וגבר, התקשרתי לחברים, יצאתי החוצה.
אבל ההתקפה בעיצומה.
נראה לי שזאת הייתה יותר התקפה של תסכול מאשר התקפה של תאווה.
השלב של המעידה: במשך היום סיבבתי את ההגהה ב90 מעלות, והתחלתי לדהור לכיון התהום!
לא הצלחתי לשלוט בעצמי.
אבל למרבה האירוניה החלטתי שלא משנה מה יהיה - אני לא משתמש ולא גומר.
רוצה לצפות בסרטונים מגעילים? שיבושם לך. אבל לא לאונן, לא לאפס את הספירה.
מי כמוני יודע שאין גבולות בדברים האלה.
אבל מרוב צפייה בפורנו {כמה שעות!}, כבר נמאס לי הכל ולא גמרתי.

ברור לי, שלמרות שלא גמרתי, הנזק שגרמתי לעצמי, ההשלכות של הפעולות שעשיתי יכולים להיות יותר קשים מאשר להשתמש בפועל.
כי למעשה סיפקתי למוח את החומר המסוכן, והתאווה תמשיך לדרוש ממני עוד ועוד...
לאפס את הספירה לא יעזור לי בשלב זה, בפרט שהספירה זה מה שעצר אותי ברגע האמת.

אבא, אני יודע שזה מה שאני, ומוכן לקבל את עצמי בדיוק כמו רצונך ממני.
נכנע וכורע ברך, ומבקש עזרה.
רק להיום, רק לשעה זו, רק לדקה זאת. רק עכשיו!
כי אני שלך, לתמיד!

= = =
גם היום, רק להיום.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #92122

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 180 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429

תלוי בין שמים לארץ.
מתחנן לקצת אור, לקצת שפיות. קצת...
אנא!

= = =
גם היום, רק להיום.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #92168

  • איפה האור
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 70

תחזיק חזק.
אוהבים.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 6 שנים #92286

מושי היקר!!! דמעות עלו בעיניי!! איזה גיבור אתה!! כמה נעלה נשמתך שגם בעמקי הזוהמה עדיין היא כמהה לאבא שבשמיים ולעוד יום אחד של נקיות!!! 
אחי היקר!! איתך אנוכי בצרה! 
מחבק ואוהב!! תמיד נספור ביחד ונתקדם יום אחרי יום
באהבה, ממני.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #92822

מושי היקר! מה שלומך? מחכה לשמוע ממך!

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #92831

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 180 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
והעונה מבית כלא... כתב on 20 אוג' 2016 23:22:

מושי היקר! מה שלומך? מחכה לשמוע ממך!


אני כמו תמיד, כמו כל חולה מכור...
נכנע ומכיר במצב שלי, ויודע שאני לא יכול לבד.
עובד קשה על הצעד הראשון, וחוטף הלם שוב ושוב כשאני משחזר את המסלול שלי בעשורים האחרונים.
ממשיך להתפלל...

= = =
גם היום, רק להיום.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #92841

  • שטיסל
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 44
מושי, שבוע טוב! חיזק אותי מאוד לקרוא את השרשורים שלך, בעיקר זה שאתה לא נשבר וממשיך הלאה גם אחרי נפילות. ישר כחך. לי נורא קשה לחזור לספירה לאחר נפילה, שיהיה לך בהצלחה בהמשך :-)

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #92918

מושי שלנו גבר גבר וגם גיבור גיבור!
בהשראתו שבק ס' כתבו את השיר - נופל וקם

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #92931

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 180 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
20 יום,
ימים מאירים, 
וימים מעוננים,
ואפילו לילות חשוכים,
אבל תמיד יגיע יום חדש,
יום של אור שחזר,
ולאחריו אולי שוב חושך,
אבל אח"כ שוב אור.

אור חדש על ציון תאיר!

= = =
גם היום, רק להיום.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #93000

ואו אחי! כישרוני! 
אוהב ומעריך!!! 

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #93023

  • מושי
  • רצף ניקיון נוכחי: 180 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
22 יום.

אני באמצע כתיבת צעד ראשון בתוכנית.
וכמה שאני מתקדם בכתיבה, אני מגלה יותר ויותר את הפגם אופי המובהק שלי.

אני לא מתכנן לפרט כאן את כל הצעד הראשון, אבל מה שאני כן מסוגל לכתוב: חוסר ביטחון עצמי...
כמה שזה נשמע מוזר, זה הפגם אופי שלי שדוחף אותי לתאווה שוב ושוב.
כשאני מרגיש נחות וביטחון עצמי חלש - אני מנסה למלאות את עצמי עם אנרגיה חילופית - וזה מה שקורה...

עברתי היום יום קשה מבחינת הפגם אופי שלי - רגשי נחיתות חזקים במיוחד שבא בעקבות שיעמום.
מתפלל מעל דפי האתר הזה לאבא שבשמים:
עזור לי למלאות את עצמי עם סיפוק חיובי אמיתי ורוחני, שלא אגרר חלילה למחוזות רעים ואפלים.

= = =
גם היום, רק להיום.

נערך לאחרונה: לפני 5 שנים, 11 חודשים על ידי מושי.

תגובה: הדרך שלי. גם אם לא האמנתי לעצמי... לפני 5 שנים, 11 חודשים #93087

אמן אחי!!
אני תמיד שמח להיכנס להודעות שלך ולראות שרצף הניקיון שלך לא מאופס
אחי היקר! 
כל הכבוד על המלחמה והחוסר ויתורים!
איתך לאורך כל הדרך

זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן