בוקר טוב חברים יקרים ואהובים
אשמח לשתף אתכם את מה שעובר עליי בימים הללו.
יש כאן הרבה אי ודאות, אתה כל רגע לא יודע מה תהיה ההוראה הבאה, ואם בתחילה הלכתי לכולל אז לאט לאט עלו לי ספקות האם זה הדבר הראוי להסתובב בהרבה אוטובוסים עד שאני מגיע לכולל, ובד בבד יש לי הרבה אי ודאות ביחס למשכורת של אשתי בחודשים הקרובים שאנחנו לא יודעים כמה היא תקבל ומתי היא תקבל. הדבר נותן תחושה של יאוש מכל הדברים שאני תלוי בהם, התחבורה, היציאה מחוץ לבית, הכסף, כל ההרגלים של הסדר יום הרגיל שלי, וכו' וכו'.
אבל אתמול ישבתי בבית על הספה ושוחחתי עם אשתי על העניינים הללו, ופשוט ראיתי איך שהנגיף הקטנטנן הזה מביא אותי לצעד 3. הוא נותן לי להבין כמה אני לא מנהל את העולם, כמה אני רק שחקן בעולם של אבא אוהב, זה מתחיל בכך שאלוקים שולח נגיף קטנטנן שמשתק את כל העולם כולו, לאט לאט העולם כולו וגם אנחנו כאן בארץ הקודש מסתגרים ומתבודדים לנו לאט לאט, ודבר נוסף הוא, שאם ביום - יום אני תלוי במשכורת של אשתי ובכסף שאני מקבל מהכולל, אז אלוקים מראה לנו שאני לא יכול להיות תלוי בשום דבר, וכעת בזמן הזה של הספיקות והאי ודאות - אני מבין שלא רק עכשיו אלא כל יום, אני לא יכול להיות תלוי בשום דבר אלא אך ורק באלוקים אוהב, וכל הדברים שעוזרים לי כגון הכסף וכיוצ"ב זה הכל מגיע מאלוקים אלא שהדרך שלו להביא לי את הכסף זה ע"י העבודה וכדו'.
ולסיכום, אמרתי אתמול לאשתי אנחנו באמת צריכים להרגיש ולדעת שאנחנו תלויים אך ורק באבא אוהב שבשמים.
בכל אופן אוסיף לסיום, שהבוקר ראיתי שנכנס לי סכום כסף גדול ונאה שאני מחכה לו כבר הרבה זמן, אז אני אסיר תודה שאבא אוהב דאג לי כבר כמה חודשים, ובמקום שאקבל את זה לפני כמה חודשים או רק עוד כמה חודשים, הוא הביא לי את הכסף עכשיו בזמן שזה נחוץ לי ונצרך לי.
תודה רבה לך אבא אוהב שבשמים
