ברוך השב. אוהבים אותך. מזל טוב!!!

שלום וברכה,

לילה טוב לכל החברים היקרים הישנים והחדשים!!!

קיבלתי לפני כמה ימים מייל שחבר שלח לי הודעה אישית בפורום, אז קפצתי לפורום לאחר תקופה ארוכה שלא הייתי כאן מסיבות שונות.

אני רק רוצה לספר לכם שאני חי וקיים, והתוכנית והצעדים עובדים, קיבלתי כאן את החיים שלי במתנה, וגם את החיים של אשתי והבן והבת שלי, הכל זה במתנת התוכנית מאבא אוהב שבשמים.

בלעדי זה, לא יודע היכן הייתי, ובודאי שאני לא יודע אם הייתי מתחתן בכלל, וגם אם הייתי מתחתן אשתי והילדים היו סובלים......

כמו"כ החיים שלי מתפתחים מאד בכל המובנים, וגם מבחינה רוחנית ודתית אני מאד מתקדם, אני נמצא היום במקום שעד לפני כמה שנים לא האמנתי שיש סיכוי שאהיה שם, הן מבחינת לימוד התורה בכולל וכו', והן מבחינת תפילה. אף אספר לכם שהוצאתי בשנה האחרונה כמה חוברות על מה שלמדתי בכולל, ובהקדמה כתבתי תודות לכמה אנשים, וכמובן הודיתי לה' יתברך, וגם לכם הודיתי, אמנם האנשים שראו את החוברות לא יודעים למי הכוונה כשכתבתי: 'ואף אודה לכל חבריי וידידיי העוזרים לי רבות בכל תחום ועניין, ואף חלקם רב בחוברת זו', אבל אין כוונתי בזה אלא רק אליכם חברים יקרים, כי בלעדיכם לא הייתי יכול לעשות כלום בחיים, ורק בזכותכם הוצאתי לאור בשנה האחרונה חוברות המכילות 400 דפים של חידו"ת, ולא לכבודי אני כותב את זה כאן, אלא לכבוד אבא שבשמים שנותן לי מתנות, ומאשפות הרים אותי לראש פינה.

אבא שבשמים, אני חייב לך להודות לך כאן במקום שהציל אותי והביא אותי לשערי החיים, כאן ברחובה של עיר, מקום בו אנשים רבים נכנסים ומחפשים את התקווה למחלה שלהם, במקום הזה אני אומר תודה על כל הניסים והנפלאות שאתה עושה איתי בכל רגע ורגע.

ולך החבר החדש, והחבר שעדיין סובל, דע שהנס מאלוקים יכול לקרות גם אצלך, כולנו בנים אהובים אצל הקב"ה, ואנחנו רק צריכים לעבוד את הצעדים ואת הפעולות, ובעז"ה נזכה כולנו לנקיות והחלמה.

לילה טוב
מתחיל שוב - וצועד לאלוקים

מדהים !!!
תודה רבה על השיתוף... המון תקווה אתה נותן לנו.
תחזור לשתף כמה שאפשר בבקשה ותתן לנו עצות וכו'.
מאד נהניתי שרשמת והדגשת בפרופיל שלך את המילים " על חיינו המסורים בידך "... תאמין לי שמאז שאני עשיתי צעד 3, בכל תפילה אני מכוון נורא נורא במילים האלה !
תודה ובהצלחה !

פוסט שכתבתי לעצמי אתמול בבוקר (יום חמישי כ"ח כסלו תש"פ)

הארת חנוכה מאלוקים מול דוכן העיתונים

אתמול בבוקר עמדתי בתחנת אוטובוס בה אני מחכה כל יום לאוטובוס, במשך כשנתיים וחצי ברציפות, ומדובר במקום עם הרבה תאווה וגם באזור שבו הייתי קונה הרבה עיתונים וספרים של תאווה, ואסירות תודה לאלוקים שמעולם לא עלה לי שם רצון רק לעבור את הכביש ולקנות עיתון או רק לראות את העמוד הראשון, כמו שבעבר הייתי מסתובב שם הרבה מאד בשביל להשיג עיתון עם תאווה וספרים של תאווה.

אבל אתמול בעומדי בתחנה ניסיתי להסתכל לעבר השני של הכביש ולראות איזה עיתונים יש בדוכן שממול, ואמנם אני יודע בעצמי שלא חיפשתי שם תאווה וזה היה מבט קטנטנן שעלה לי בראשי ועבר מיד, אבל בכל אופן אני רוצה לחשוף את זה כיון שאני לא יכול בשום ואופן להיות קרוב לתאווה, ולמעשה כלל לא ראיתי שם תאווה אלא ראיתי רק עיתון משפחה....

אבל מה שכן קרה לי באותם רגעים, זה שנזכרתי באותו מקום באותו יום ובאותה שעה ובאותה חנות ובאותו דוכן עיתונים, אבל לא של השנה הזו אלא של שנה אחרת.

היה זה לפני 9 שנים בימים האלה של חג החנוכה, אז הייתי בחור רווק תלמיד ישיבה, ובתחילת החנוכה הייתי בישיבה ואחרי כמה ימים חזרתי הביתה לנפוש קצת בבית, אבל למרות שהייתי בבית יום אחד החלטתי שאני הולך לישיבה כדי לשמוע שיעור שאמור למסור ראש הישיבה, ובאמת באמת רציתי ללכת לישיבה בשביל לשמוע את השיעור, אבל באמת רציתי גם עוד משהו על הדרך, רציתי להשתמש ורציתי חומר להשתמש איתו, אז בדרך לישיבה עושים סיבוב לאזור אחר ורחוק מהבית ומהישיבה כדי שאוכל לקנות שם עיתונים הלא הוא דוכן העיתונים הנ"ל, אבל לא יכולתי לחזור איתם הביתה כיון שלא היה לי איך להסתיר אותם, אז לכן בדרך לישיבה קניתי את העיתונים ומשם נסעתי לישיבה, ונכנסתי לחדר שלי בפנימיה והשתמשתי שוב ושוב עד השיעור שמשום מה הצלחתי להיכנס אליו ולהפסיק להשתמש באותו זמן, זה מה שהיה באותם ימים של אובססיה מטורפת, וימים של ערבוב בין מה שאני עושה ואני לא רוצה לעשות, ולבין השיעורים והלימוד שלי בתור בחור ישיבה.

אז אתמול אבא אוהב שבשמים האיר לי את הלב באור החנוכה, לא סתם אתמול הסתכלתי לרגע על הדוכן, כי הרי במשך שנתיים וחצי אני נמצא שם כל יום ולא הסתכלתי אבל אתמול אבא יקר שלי האיר לי והעיר אותי, הוא הזכיר לי היכן הייתי בימים והיכן אני נמצא בזמן הזה, הוא הזכיר לי שאני יכול להיות שוב באותו מקום, באותו יום (=ימי החנוכה), באותה שעה, באותה חנות ובאותו דוכן עיתונים ואני יכול להישאר נקי, ולא רק שאני יכול להישאר נקי אלא אני משוחרר מהתאווה ומהאובססיה, כי למרות שאני לא יכול בכלל ויעידו על כך כל הנסיונות שלי להפסיק וכל הדברים חסרי השפיות שעשיתי בשביל התאווה, אבל אלוקים אבא אוהב שלי שבשמים הוא שומר אותי נקי כל רגע ורגע, אך בתנאי שאני אעשה את כל מה שאני צריך לעשות בשביל ההחלמה שלי.

וביחד עם ההארה הגיעו הדמעות שלי, אני עומד בתחנת אוטובוס ביחד עם כמה עשרות אנשים, אבל אני לא מרשה לדמעות שלא ירדו מעיני, כי הרגשתי עמוק עמוק בתוכי את הנסים הגדולים שאלוקים עושה בחיים שלי, הן עם התאווה והן עם שאר ענייני החיים.

ואח"כ במשך היום התיישבתי לקרוא את הצעד הראשון שלי כדי להיזכר שוב ושוב בכל גרורות המחלה שלי ולראות את הנס של אלוקים, ואח"כ התקשרתי לחבר ואמרתי לו שאני לא מצליח לקלוט מה קורה כאן, איך זה יכול להיות שאותו אחד שכתב את הצעד הראשון זה בעצם אני, אבל בהחלט אלו הן הניסים הגדולים שאלוקים עושה בחיים שלי, ולכך אתמול בזמן שקיעת החמה בעת שעמדתי בבית שלי על יד החלון עם אשתי ושני הילדים שלי, וברכתי ברכת "שעשה ניסים" שוב חזרה בי ההארה הזו והתרגשתי בזמן שברכתי על הניסים שה' עושה לי "בימים ההם בזמן הזה", שכל רגע ורגע בחיים שלי הוא נס של אבא אוהב, וכשאח"כ רקדתי ושרתי מעוז צור ובשלב מסויים הרמתי את הבן שלי על הכתפיים ורקדתי איתו הלוך וחזור ברחבי הבית, שוב נצנצה בה המחשבה על הניסים שקורים איתי, שאני נמצא בבית עם המשפחה בשלוה וברוגע לא מוטרד מכלום ולא מנוהל מכלום (למרות שלא חסר לי ממה להיות מוטרד ומנוהל), ואני חווה את כל מה שקורה איתי ומרגיש את המשפחה שלי, ואני אהוב ואוהב ואני חלק מהם ומרגיש שייך אליהם, וזהו נס ענק בשבילי כי תמיד הייתי מרגיש מנותק מכולם כולל כולם ולא הייתי מרגיש וחווה את מה שקורה.

אז לחברים שקורים את הפוסט הזה, אני רוצה לאחל לכם שתזכו לקחת תקווה מהסיפור חיים שלי ושל כל החברים בקבוצות הצעדים שמקבלים הרבה ניסים ומתנות מאלוקים, ואני מתפלל שאבא אוהב ימשיך להאיר לי ולכולנו, ונזכה רק לדעת את רצונו מאיתנו ובתפילה לקבל ממנו את הכח לבצע זאת.

אוהב אתכם וצריך אתכם

מתחיל שוב – וצועד לאלוקים

אתמול בבוקר כתבתי לעצמי פוסט על הארת חנוכה מאלוקים בימים ההם בזמן הזה, ותיכננתי לפרסם אותו כאן בצהריים אבל לא הספקתי, ואתמול בערב נוספו לי עוד דברים לפוסט ואביא אותם כעת.

אתמול בערב התקיימה מסיבת חנוכה שעשו ההורים של אשתי, והיינו צריכים ליסוע מעיר לעיר בגשמים הסוערים שהיו אתמול, ולהיטלטל עם 2 הילדים הקטנים מתנת אלוקים אוהב, ואסירות תודה שבמשך היום שיתפתי על זה חברים ומסרתי לאלוקים את כל התוכניות שלי ואת כל הרצונות שלי, ואכן באסירות תודה בשונה מטבעי הייתי ברוגע ובשלוה כל הדרך, וגם למרות שלקח לנו הרבה זמן הנסיעה בהלוך נשארתי ברוגע ובשלוה, ולא רק שהייתי בשלוה שמתי לב שכל הזמן שאני חושב על הילדים ועל אשתי ואני חווה את המציאות ואין לי כעת דברים אחרים בראש, וגם על התאווה שהיתה באוטובוס ויתרתי.

מלבד זאת, הכנתי תוכנית מסויימת למסיבה שמאד פחדתי שלא יהנו ממנה וגם שיהיו תקלות ופאשלות כמו שבאמת היו בסוף כמה טעויות, אבל גם את זה שיתפתי לפני זה ומסרתי לאלוקים את כל הרצונות שלי והבנתי שאני עושה את החלק שלי בין אם יהנו מזה ובין אם לא יהנו מזה, ולא בשביל התגובה של האחרים אני עושה את התוכנית הזאת, ואסירות תודה על כל זה כיון שזה אך ורק מתנת אלוקים.

ולסיום, אוסיף שהרגשתי שם מאד שייך וחלק מהמשפחה, ולא הייתי צריך לחשוב למה אני ראוי להערכה מכל בני המשפחה ולמה אני יותר טוב מפלוני ומאלמוני, אלא אני זה אני והוא זה הוא וזה בכלל לא משנה מה אני ומה הוא.

ועל כל ההארות הגדולות האלה מאלוקים אני אסיר תודה ומודה לאבא אוהב שבשמים.

שבת שלום וחנוכה שמח
מתחיל שוב - וצועד לאלוקים

וואו! מאוד מחזק ומרגש!!

שמחתי מאוד לקרוא את זה ! זה אכן נותן המון תקווה וכוח.

עוד יותר מדהים בעיניי הצעד 3 שמופיע ב"מודים" מה שהדגשת בחתימה שלך.. אף פעם לא שמתי לב לזה עד היום

בשורות טובות חודש טוב ושבוע טוב ונר אחרון של חנוכה שמח לך ולמשפחתך ! תודה!

בימים ובשבועות האחרונים יש לי בס"ד הרבה הרבה הארות טובות מאבא אוהב שבשמים, על אחד מהן כתבתי כאן שזה התזכורת למחלה שלי ולשימושים שלי, שהייתי באותו מקום באותו זמן באותה חנות ובאותה שעה, ונזכרתי באותה פעולה של שימוש, ובאותה פעולה של חיפוש תמידי אחר התאווה עם הרבה הרבה אובססיה בלי שום יכולת לשלוט בעצמי ובתאווה שלי, ובאסירות תודה כיום אלוקים שמר עליי נקי. ואחר כמה ימים שמעתי בקבוצה ציון דרך 7 שנים של אחד החברים היקרים ובתוך הדברים הוא דיבר על כך שלפעמים לאחר כמה שנות נקיות אנחנו נוטים לשכוח בדיוק מהי המחלה שלנו וכמה אנחנו סבלנו שם, וחשבתי אז גם ;לעצמי שאני צריך יותר להיזכר בכאב של המחלה ובאובססיה שלי לשימושים, ובאמת כמה ימים קודם לכן חזרתי וקראתי את כל הצעד הראשון המפורט שלי.

אחרי כמה ימים הייתי בקבוצה ואחד מהחברים מסר בקבוצה את הצעד הראשון שלו, והזדהיתי איתו בהרבה מאד דברים בשימוש, ואמנם המחלה שלנו היא אותה מחלה ובכלל לא משנה מה השימושים של כל אחד ואחד כיון שהכל מגיע מאותה מחלה, אבל בכל אופן זה נתן לי תזכורת מאד מאד חזקה לשימושים שלי ולמקום שבו אני הייתי והוא המקום שאליו אני לא רוצה לחזור, אבל לבד אני לא יכול ורק אבא אוהב יכול לעזור לי להישאר נקי רק להיום.

ובשבוע האחרון ראיתי כאן בפורום דיון לגבי סינון לאינטרנט שזה פתרון להישאר נקי ולהתמודד מול התאווה, ונכנסתי קצת לנושא כפי מה שאני חווה מהנסיון שלי (כאן וכאן), ושוב זה נתן לי עוד מעט תזכורת למחלה שלי שאני חסר אונים לחלוטין מול התאווה ואין לי שום יכולת ושום כח להתמודד איתה, והדבר היחיד שאני יכול לעשות בשביל להיות היום נקי, זה אך ורק לעשות את הפעולות של התוכנית, שזה אומר לעשות את הפעולות היומיות שאמר לי הספונסר לעשות, וכן לעשות פעולות של ויתור מול התאווה, וכמובן להמשיך ולעבוד את 12 הצעדים. ואני אסיר תודה שהנושא הזה הועלה כאן באתר, ויותר אני אסיר תודה שלאחרונה אני נכנס קצת יותר לפורום וראיתי את הדברים שנכתבו כאן.

אבל למה אני צריך את כל התזכורות האלו? אז כבר כתבתי  בהתחלה שלפעמים לאחר כמה שנים קצת שוכחים בדיוק מהי המחלה שלנו וצריך להיזכר בה שוב ולחיות היטב את הצעד הראשון שלי.

לצערי, כבר תקופה ארוכה שאני לא עקבי בפעולות היומיות, שאצלי זה אומר כתיבת בוקר של אסירות תודה ופחדים, וכן טלפון לספונסר ולפחות לעוד 3 חברים, וכמה קבוצות שבועיות. לגבי הקבוצות אסירות תודה אני עקבי ומגיע כל שבוע כפי הנצרך למעט מקרים בודדים מאד, אבל לגבי הכתיבה והקריאה וטלפונים, אני לא עקבי בפעולות הללו, לפעמים אני עושה רק טלפונים לפעמים רק כתיבה וכו' וכו'. והרגשתי כל הזמן שזה לא טוב לי, ואני צריך להיות יותר עקבי ולעשות יותר ויותר פעולות ולהיות יותר מחובר לחברים, והתפללתי לאבא אוהב שיתן לי את הנכונות לעשות את הפעולות הנכונות, וכן שיתן לי את ההכונה מה נכון בשבילי לעשות ואיך להתקדם.

אז בס"ד אבא אוהב נתן לי את ההכוונה והזכיר לי את המחלה שלי, לצערי זה היה בדרך הקשה אבל זה היה שווה, אמנם התזכורות התחילו וקרו בכל המקרים שכתבתי בתחילת הדברים, אבל בעיקר זה קרה אתמול בצהריים.

מתחילת השבוע אני לא מרגיש הכי טוב, ולכן אתמול נשארתי בבית לנוח מעט ולהתרענן בתקוה שבעז"ה זה יחזיר אותי להרגשות טובות. והנה כל הזמן אני אומר לעצמי שהסיבה שאני לא כותב וקורא בעקביות זה בגלל שאני עמוס מאד על הבוקר להתפלל לאכול לארגן את הילדים לשלוח אותם למעון וליסוע לכולל ולהגיע בזמן. אולי בעקרון זה טענה נכונה, אבל...

אתמול הייתי כל היום בבית לבד, היה לי זמן לרוב לקרוא בספרות ולכתוב כתיבת בוקר, אבל לא עשיתי את זה. טלפונים עשיתי אבל כתיבה וקריאה לא עשיתי, למה? הרי יש לי זמן? אלא שכיון שלצערי אני לא עקבי בזה אז כנראה שנלקחה ממני הנכונות לקרוא בספרות ולכתוב, ואולי יש עוד סיבות אבל בכל אופן המציאות היתה שלמרות שהיה לי זמן פנוי לרוב לא עשיתי את הפעולות הפשוטות למרות שפעולות אחרות שהיה לי יותר נחמד לעשות אותם אז כן עשיתי. ואגב, בשלב מסויים בתחילת הבוקר הייתי צריך לצאת ליציאה קצרה מהבית ושיתפתי חבר בטלפון שאחרי שאחזור הביתה אקרא ואכתוב, ולמרות זאת זה לא קרה.

אבל מה שכן קרה זה שחיפשתי כמה דברים באינטרנט, יש לי חסימה מעולה מאד, וגם פתוחים לי מספר מועט של אתרים, וראיתי באחד האתרים כתבה על מכורים לעבודה אז חיפשתי אם הם כותבים גם על אלכוהוליסטים, ואח"כ בדקתי אם הם כותבים גם על סקסוהוליסטים, כי עניין אותי מהם אם הם מפנים ל-SA. עד כאן הכל טוב והכל בסדר, אבל מכאן התחלתי לחפש באותו אתר אם הם כותבים דברים אחרים על סקס, אז אמנם הרשיתי לעצמי לחפש כיון שאני יודע שיש סינון טוב על האתר, ולא רק שהוא לא יביא לי תמונות בתוך אותו אתר אם הם לא תמונות טובות, אלא אפילו לא יביא לי תוצאות לא ראויות של מה שחיפשתי, אבל בפועל כן מצאתי כמה קטעי טקסט של תאווה, אבל לא יצאתי משם מיד, אבל שוטטתי שם כרבע שעה עד שכבר לא נשאר לי מה לחפש, אבל גם בגלל שהבנתי שאני חייב לצאת משם ולהתקשר לספונסר ולחברים, ואסירות תודה שהיתה לי נכונות לעשות את הפעולה הנכונה ולא לנסות להמשיך לחפש שם תאווה, וגם לא רק יצאתי משם אלא התקשרתי לספונסר ולעוד כמה חברים, ואז הרגשתי שקיבלתי מתנה גדולה מאבא אוהב, הוא נתן לי תזכורת שאני צריך לעשות בקביעות את הפעולות היומיות ולהמשיך לעבוד ברצינות את הצעדים ואני לא יכול לתרץ לעצמי תירוצים כאלה ואחרים, ואני צריך גם לוותר על דברים בחיים שלי בשביל ההחלמה.

כמו"כ ראיתי כמה אני יכול להיות קרוב לשימוש, וכמה למרות שלא נראה לי שאני בכלל רוצה תאווה, בכל אופן בזמן של ניתוק ושאני לא עושה את הפעולות הנכונות לאורך זמן, אז למרות תקופה ארוכה של נקיות ומפוקחות אמיתית אני יכול שוב פעם להיות שם, כי אני סקסוהוליסט.
אגב, יתכן שאני לא יכול לתלות את המעידה בכך שלא עשיתי אתמול בבוקר כתיבה וקריאה, אלא זה בא כמתנת תזכורת מאלוקים שאזכור שאני סקסוהוליסט במלא משמעות המילה, אבל בודאי שאני לומד מזה להיות יותר ויותר עקבי בפעולות ולהרבות בפעולות.

אז באסירות תודה קיבלתי את המעידה שהיתה לי לאחר 4 שנים בלי מעידות, ושיתפתי את הדברים ולא השארתי אותם אצלי בלב אלא הוצאתי אותם החוצה לאור היום והשתחררתי מהם, וזה לא ברור מאליו בכלל שאפשר להשתחרר מהתאווה האימתנית, שהיא מחלה מבלבלת ורבת עוצמה.

אז תודה לך אבא אוהב שבשמים, על כל התזכורות וההארות מהשבועות האחרונים, ותודה לך שלא הרגשתי טוב השבוע ולאחר התלבטויות רבות החלטתי להישאר בבית לנוח, ובאותו זמן הבאת לי מעידה קטנה כדי להזכיר לי מי אני ומהיכן באתי ולהיכן אני לא רוצה לחזור, וביחד עם זה נתת לי נכונות להיות עקבי יותר ולעשות יותר פעולות של קריאה וכתיבה ויותר טלפונים, וגם להתקשר לחברים חדשים שאני לא רגיל להתקשר אליהם ולא רק לחברים שאני בקשר איתם כבר תקופה ארוכה מאד.
ותודה לך אבא אוהב שלי, שאתה נותן לי כנות עם עצמי ועם אחרים, ושאני יכול להודות בחוסר אונים שלי מול התאווה ולספר על המעידה שלי ולא לחשוב על איך זה יכול להיות שאני מתמודד עם תאווה ואני מועד, ואסירות תודה על הרבה קבלה, כי אם אני לא מקבל את המחלה שלי ואת מה שאני עושה עם התאווה אז אין סיכוי שאני אוותר על התאווה ואני יעשה פעולות, ובודאי בודאי שאני לא אשתף על זה, כי אם אני לא מקבל את המחלה שלי זה אומר שאני חי בהכחשה ומכחיש את עצם קיומה, אז תודה לך אבא על הכל הכל.

אסיים בתפילה אליך אבא אוהב שבשמים, שתתן לי עוד יום קרוב אליך, ותן לי נכונות לעשות את הפעולות הנכונות ולהיות כנה עם עצמי מה אני צריך לעשות ולא לשקר לעצמי שהפעם אני באמת לא יכול לעשות פעולות וכדו' וכדו', וכן אני מתפלל להיות יותר כנה עם עצמי ועם אחרים, ולחשוף את כל מה שעובר לי בראש ולהוציא לאור השמש הזורחת מעל העננים בימים אלו.

אוהב אתכם וצריך אתכם

מתחיל שוב וצועד לאלוקים

בשבועות האחרונים חזרתי להסתובב כאן באתרא קדישא הדין אחרי תקופה ארוכה שלא ביקרתי כאן, ואני מרפרף קצת על ההודעות הישנות שלי כאן וזה נותן לי הרבה התבוננות על המחלה שלי ועל ההחלמה שלי, כיון שיש לי כאן הודעות שנכתבו בשנתיים וחצי שעדיין לא הגעתי לתוכנית הצעדים, ומאידך הודעות שנכתבו מאז שהגעתי לתוכנית וזכיתי למתנת אלוקים של נקיות.
כעת ראיתי כאן ובעוד מקומות שאני מזכיר את ההתמודדות שלי מול אחיינים שלי הקטנים ובפרט הקטנים מאד בני שנתיים שלש שמפריעים בזמן הקידוש וכו' וכו', ואני כותב שאני צריך לזכור שהם ילדים והם מתנהגים בדיוק כמו שילדים מתנהגים, שאמנם זה דבר פשוט אבל משום מה אצלי זה לא פשוט.

אז אסירות תודה שהיום אני מתמודד בענין הזה לא רק מול האחיינים אלא גם מול בני בכורי היקר בן השנתיים וחצי, ואסירות תודה שאני גם טועה שם ופעם אחת גם קניתי לו איזה משחק רק ככפרה על כך שלא התנהגתי אליו יפה.
אז אני גם רוצה לזכור שוב שהילד שלי הוא סה"כ ילד, ומאידך אני גם רוצה להתחבר לאסירות תודה על המקום שאני נמצא בו היום, הן מבחינת כך שיש לי בס"ד משפחה וילדים וכמו"כ אני מחובר אליהם וחווה אותם ודואג להם, והן מבחינת כך שאני מתנהל שם בשפיות ואם אני טועה אני מודה בטעויות בפני אשתי ובפני הילד עד כמה שהדבר ניתן.

אז אבא אוהב שבשמים אני מודה לך על הכל, ואני מתפלל לזכור שכל המתנות הנפלאות שקיבלתי הן ממך אבי הגדול.

לילה טוב

שלום ידידי!

אין אפשרות להיכנס ללינק שצירפת וחבל מאוד רציתי לראות על איזו התמודדות אתה מדבר מכיוון שאני מתמודד עם אותו קושי בדיוק ההפרעות של הילדים שלי בקידוש שיכולים פשוט להוציא אותי מדעתי...

הם במקרה הטוב לא רוצים לבוא לקידוש שזה מאוד מבאס אותי בתור אבא הגדולים שלי בני 5 ו-4, ובמקרה הרע הם כן באים ומשתוללים רבים על הכוס קידוש דוחפים אליה אצבעות ומלקקים את האצבע מפילים את הכוס הרבה פעמים ועושים רעש ומפריעים דווקא בשיא הברכות...

זה מוציא אותי משלוותי והרבה פעמים אני פשוט מתפוצץ דווקא ברגע הקידוש..

כל שבת בדרך הביתה מבית הכנסת אני משנן לעצמי שזה רק ילדים ולהיות אדיב וסבלני ולא להתרגז ובסוף אם שאני לא מגיב בגלל זה הולך ומחריף ואם אני כן מגיב אז אני מתעצבן...

לא מוצא את האיזון הנכון בתגובה נכונה עניינית ולא כועסת... מה גם שלפעמים אני פשוט לא יכול להישאר אדיש למשל אם אחד מהם מכה את אחותם הקטנה בת השנתיים שהיא בבת עיני אני ישר מתפוצץ....

בקיצור יש לי המון מה ללמוד ממך בנושא הזה ואשמח לקישור ההוא

תודה ובהצלחה !! אוהבים

תיקנתי את הקישור, תנסה עכשיו להיכנס.

באופן מעשי מה שאני עושה מול ההתמודדות הזו, זה פשוט למסור את החוסר אונים מולם לאלוקים, ולהתפלל הרבה תפילת השלווה לפני שאני מגיע למקומות שאני יודע שיהיו לי את ההתמודדויות הללו.
לכן כשאני חוזר מביהכנ"ס לפני שאני נכנס לבית אני אומר תפילת השלווה ומכניס איתי את אלוקים לבית.
יום טוב

וואו ! פוסט מרתק !

צעד 9... כמה אני חושש מלהגיע לצעד הזה...

במשך שנים בתור נער מתבגר שנוררתי כסף מהפאוץ' של אבי החורג...

הם לאחרונה עברו גירושין כך שזה מקל במעט על ההתוודות שתצטרך להיות לי בפניו... אבל זה עדיין מצטייר לי כדבר הכי קשה בעולם...

בדיוק כמוך גם אני לא יכול להגיד כמה כסף גנבתי ממנו במהלך השנים... אבל מניח שמדובר בלפחות כמה אלפים...

מתפלל לאלוקים שכשאגיע לצעד הזה אצליח לפעול כמוך. מתוך רצון אמיתי לתקן עוולות ולהיות מסוגל להתמודד עם ההשלכות.


אוהבים חיזקת אותי !

תודה רבה על שיתוף צעד 9
עזר לי מאד להבין את המשמעות האדירה שהוא טומן בחובו.
אני לאט לאט מבין, שלאחר 38 שנים של שימושים ובריחה מהמציאות, יש לי כ"כ הרבה לכלוך מצטבר לנקות שזה מה שגורם לי להרגשת הדיכדוך המתמדת.
יש לי רק אפשרות אחת והיא להתחיל לנקות.

שוב תודה

איזה מלך אתה!!
מרק של נתינה...
טעם גן עדן...