טוב הספונסר לא עונה לוואטסאפ, נותן לי הרגשה שאני ממש לבד

מה אני מצפה שעתיים לפני שבת

כרגע החיים בזבל

אוהבים! מאחל לך שתרגיש טוב עם עצמך ומתוך כך בזוגיות.
שבוע טוב, נקי ומחובר!!!

אוהבים אותך!!
זה מצב כל כך מסובך...
מקווה שהשבת עברה עליך יותר טוב ממה שכתבת כאן.
באחל לך שתמצאו את נקודת שיווי המשקל של הזוגיות והשלווה בחיים ושיהיה לכם רק שוע טוב,טהור ונעים...

היום ה-7

בסוף אשתי ואני סימסנו הרבה והגענו להבנות מסויימות
בנוסף לא היה בא לי על צום ולישון על ספסל ברחוב בשבת
אז חזרתי הבייתה שעה לפני שבת.
אשתי בכתה, ודיברנו, בלי צעקות רק דיברנו והקשבנו אחד לשניה.

לפעמים בשש בש קורה שלשני הצדדים יש חיילים למעלה ושניהם לא יכולים לזוז, היינו במצב הזה, שנינו פגועים עד לרובד הכי נמוך שמרכיב את האנחנו.

לא רצינו להיכנס כועסים לשבת, דיברנו, עשינו מאמץ להבין

בסוף עבר עלינו ערב מעניין, שתינו קצת יין אדום מבעבע, אפילו קצת צחקנו.
כל השבת עשינו מאמץ אמיתי לא לכעוס אחד על השני.

במוצאי שבת דיברנו עד מאוחר, קבענו ללמוד ולמדנו משהו ביחד, היה ערב מיוחד, אפילו בלי היין.

השבוע מקווה שיצאנו לדרך חדשה, אשתי ביקשה ממני להעיר לה כשאני חושב שהיא כועסת, היא מודעת לזה שיש לה בעיה של זעם ובעז"ה נעבוד על זה ביחד.

ביקשתי ממנה גם לקרוא את הספר הגדול, רק כדי שעולם המושגים שנשתמש בו יהיה זהה.

תודה עין טובה על האיכפתיות
טהרני, המצב קצת יותר מורכב מההרגשה הטובה שלי, אני יכול להיות בעננים כל היום אבל אחרי כמה התקפי זעם שיוצאים עלי גם אני מתחיל להתעצבן

newbody כתב:


newbody היקר והאהוב,
מבין אותך מאוד מאוד! אבל יחד עם זאת, אני ממש משוכנע (מניסיון אישי) שהשימוש בכלים של צעדים 4-9 יכול לשפר את המצב. לא תמיד, אבל לפעמים, אני מצליח באמצעותם "לעמוד בפני אסון בשלווה" (הספר הגדול, עמ' 154). גם כשאשתך בהתקפת זעם, אתה עשוי למצוא את עצמך (די) רגוע, ואפילו בעמדה של נתינה ואהבה.
מומלץ מאוד! לך על זה ותראה ישועות!

רק כעת אני רואה את השרשור.
ואו!
מה אני יכול לומר חוץ מחיבוק?
אוהבים!
שה' יהיה איתך!

היום ה-9 בנקיות טכנית, עברתי משבר בשבת האחרונה.

היום אשתי עושה לי שיחת נפש "תקשיב, כל אחד מאיתנו צריך את הספייס שלו, אנחנו עובדים ביחד וכל היום ביחד, צריך שלכל אחד מאיתנו יהיה גם זמן לעצמו"
ואני חושב לעצמי יא חתיכת נבלה את עושה לי סרט מכל שיעור שאני רוצה ללכת, קבוצות לפני הנפילה האחרונה חשבת שזה איזה מפגש חברתי עם חברים ואת אומרת לי ספייס...טפו עלייך, אתמול שהייתי בחתונה [ופה המקום לשתף שהיו שם הרבה מושאי תאווה והתפללתי עליהן שיפרמו להן המעט בגדים שהיו עליהן...לא עזרו התפילות ואם לא מספיק זה גם הייתי עד מתחת לחופה עם הכלה שנראתה קלילה בדיעותיה על לבוש] בכל מקרה שהייתי בחתונה הזו מליון סמסים, בשעתיים שהייתי שם היו 30 סמסים העיקר שיצאתי מהבית.

ספייס...מרחב היא רוצה לי, "אבל אל תיעלב לי ...מה אני לא יכולה לדבר איתך?" בטח שאת יכולה, גם לי יש מה להגיד...תתפשטי!

טוב היינו באוטו וזה לא היה מעשי אבל שיהיה, הפסקנו לדבר....יותר נכון אני הפסקתי לדבר " אז מה עכשיו אתה נותן לי את הטיפול השקט? זה מה שמגיע לי על שאני מדברת איתך?"
לא! מגיע לך הרבה יותר אבל כאמור אנחנו באוטו ואני נוהג אז אמרתי... לאאא מה פתאום סתם אין לי מה להגיד, את צודקת.

למה שאני יעלב? אחרי כמה שנים שאנחנו נשואים שהמפלט היחיד שלי היה העבודה עד שפיטרו אותי ואני בבית איתה כל היום ופתאום אחרי עשרה חודשים היא צריכה מרחב...יופי, ממש יופי

נפגעתי, הראש שלי מלא במליון מחשבות, כמעט נכנסתי במונית בדרך בבייתה, עכשיו הולך להתקלח ולישון, השעון מצלצל בחמש

לילה טוב
שיהיה בהחלמה

וואו, חשבתי שאני לבד בעסק הזה של טינות, טוב, ברוך הבא למועדון.

בכל אופן, בתור תאום מונוזיגוטי שלך בתכונות האופי של טינות, אני מרשה לעצמי לספר לך את הסוד שהתגלה בספר הגדול, לפיו טינות הורגות יותר מכורים מכל דבר אחר.

אם אני רוצה לחיות - כדאי לי לעשות את הצעדים במקום לשרוף את העולם.

newbody אוהבים ומעריכים!!
אין לי מה להוסיף. רק מחבק אותך וירטואלית...

היום ה-15-1

הטינות חלפו בשיחה קצרה עם אשתי שהבהירה לי שלא הבנתי נכון וזה לא מה שהתכוונה.
לא יודע אם זה כאבי גמילה, לאחר שבוע נכנסנו שוב לתקופת איסור, זה לא שיש לי מה להתלונן, בשבוע שהיה, היה בהחלט מספק מהבחינה הזו...ואולי זו הבעיה, הספונסר שלי אמר לי שבספר הלבן כתוב שכאשר הוצאנו את כל התאווה מחיינו, התפטרנו מכל ה"בקבוקים" שלנו נשאר עוד בקבוק אחד בהיתר, והוא בחדר המיטות, איפה שזה מותר ע"פ התוכנית...ישר קפץ לי לראש משפט שחבר לא מהתוכנית אמר לי בפסח "מה שאסור, אסור...ומה שמותר מיותר".
וגם שיחה שהייתה לי עם חבר ביום שישי האחרון שבה הוא דיבר איתי בין השאר על נושא של הימנעות ואמרתי שזה לא ממש נראה לי.
אז שיתפתי את הספונסר ואני גם אשתף כאן שבימים של ההיתר היה לי מאוד קשה ( תרתי משמע) כי כשלא הייתי עם אשתי פינטזתי עליה, היא גם רצתה להוסיף משהו לחיי המין שלנו ומייד בראש שלי נפתחה ספריית הוידאו של פעם וכל הסרטים שראיתי בנושא עלו לי וחזרו כל היום והלילה, הספונסר אמר לי שאני משומש למרות ספירת הנקיות הטכנית שהרי אני שותה אתה האלכוהול שיש לי בתרופה עם מרשם אז מה עשיתי בזה.
הוא צדק, היום הוא היום הראשון לפירוד בינינו ואני מרגיש את רכבת ההפתעות הרגשית... חסרת המעצורים... הקרוסלה שמאיימת להעיף אותי ואני משתדל, "עושה שריר„ ונשאר עליה כשהיא רק מגבירה את הקצב, במצב כזה למדתי כשהייתי קצת יותר מפוכח מעכשיו שצריך להיכנע, לשחרר, ולסמוך על אבא שיתפוס אותי שאני לא יתרסק על הקיר.

אבל הפחד משתק אותי והאיסטינקט אומר להחזיק חזק.

מאחל לי להיכנע באמת
שיהיה בהחלמה

אין לי הרבה מה לומר חוץ מהרבה תפילות שתצליח לעבור את הימים האלה בשלווה.
אוהבים ומעריכים מאוד.

אוהבים newbody!
הדברים שלך על הרכבת הזכירו לי איזה מדרש על חכם שקופץ מגבוה כדי לברוח מזונה ואליהו הנביא תופס אותו בזרועותיו.

שלום החברים
היום אני לא נקי
וזה לא מפליא מאחר שאני סקסוהוליסט חסר סיכוי, חולה קשה ובזמן האחרון לא לוקח תרופות אז אין פלא שהסרטן כובש עוד חלקה בנפשי.

אמרתי לספונסר שהיום נפלתי בכוונת תחילה! והוא אמר לי שזה לא חדש...כל נפילה הייתה בכוונת תחילה
אבל היום קמתי עצבני...לא חשוב למה אבל ככה זה קרה... אז כל כך רציתי לברוח מהכעס שהלכתי לאונן (גאון שכמוני) וזה עבד לכמה שעות, ואז הכעס חזר ברבית וגרר איתו גם את האשמה והבושה והגאווה.

אז התקשרתי לכל החברים שיש לי (מהארץ) בפלאפון ושיתפתי את מי שענה, רובם ענו ואני שיתפתי... ועם כל שיתוף הבושה פחתה וכך גם האשמה...הזעם התפוגג אחרי ארוחת הערב.

אז עכשיו גם אתם יודעים, חבר אמר לי שמכור הוא לא רשע, אבל אם יש לן תוכנית והוא לא מבצע אותה אז הוא רשע כי יש לו דרך להמנע והוא לא משתמש בה.

אני לא כל כך אוהב אותי היום... בשונה מהנפילות הקודמות הפעם אני מרגיש.

שיהיה בהחלמה
לילה טוב

בתפילת שמונה עשרה אנחנו אומרים בברכה השלישית "וקדושים בכל יום יהללוך " אני חושב שיותר מתאים "וקדושים תמיד יהללוך סלה " אלא בקדושה "רק היום רק להיום "

אוהבים ולא רק היום

אוהבים אותך חבר יקר !

למרות שלא התקשרת,,

נתת לי המון [אז] !!!!!