מזדהה

רפואה שלימה. לקח לי זמן להבין שאתה לא מרגיש טוב ולא פורק שקשה לך בתכנית (בהנחה שאני צודק )
מקוה  שתחזור במהרה לאיתנך  הראשון בכל המובנים ותמשיך לשמח אותנו בדיווחים על התקדמות ונקיות.
ערב פסח מרומם ורגוע.

יפה! זה אומר שנכנסת עמוק לתכנית. כל דיבור אודות מחלה מתפרש אצלך כקשור למחלה העיקרית והמרכזית בחיינו, מחלת ההתמכרות! 

בחסד ה' נקי 54 ימים! מקווה סוף סוף להתחיל לדווח הערב על הפעולות ש(לא) עשיתי!

חסר אונים מול זה שכתבתי עכשיו הודעה יפה, מצחיקה, מרגשת ומפורטת והכל איכשהו נמחק!  :-\
לילה טוב ונקי לכולם!!!
מקווה להתעורר מחר ל-55 ימי נקיות!

כדי שתהייה עוד סיבה להכין ובעיקר לאכול על האש למרות שפסח רוב הבשר אנחנו עושים על האש  ;D

ערב טוב! מקווה לשחזר כעת את ההודעה מאתמול (למרות שאין לי כבר את ההתלהבות של הכתיבה הראשונית. כעת, כשסיימתי אותה, אני יכול להוסיף שזה באמת לא זה...).

בעצת הספונסר, החלטתי לנסות לכתוב כאן דיווח יומיומי על הפעולות שאני (לא) עושה. בדרך כלל, אני לא עושה בדיוק מה שהספונסר והתכנית אומרים, אלא דברים ברוח זו.
רק להיום אלו הפעולות שהספונסר "ציווה" עלי לעשות (הציניות נובעת מגאווה ומחוסר יכולת להתכופף באמת בפני אדם אחר, גם אם יש לו הצלחה וניסיון רב ממני בתחום מסוים וההתכופפות היא בנוגע לאותו התחום):

א. להתקשר כל יום לספונסר.
ב. לקרוא כל יום בספר הגדול והלבן (אני בדרך כלל קורא בספרות, אך לא בכל יום ויום ולא תמיד בספרים האלה, לפעמים בספרים אחרים של התוכנית, שהספונסר שלי עוד לא קרא ובגלל זה אני חושב שאני יותר רחב אופקים ממנו...)
ג. להצהיר כל יום בפני שלושה חברים על חוסר אונים, כשאחד מהם יהיה עם שנה של נקיות (אני מדבר עם חברים, אבל לא תמיד עם שלושה ובטח לא עם הקפדה שאחד יהיה נקי שנה, וגם אני לא מצהיר...).
ד. לעבוד צעדים (כרגע מדובר על הקדשת זמן יומיומי לכתיבת צעד ראשון).
ה. ללכת לקבוצה חיה פעם בשבוע (בדרך כלל עושה) ולעלות לשתי קבוצות טלפוניות בשבוע, כשאני מרוכז רק בהן ולא עושה דבר אחר תוך כדי (מה שאני לא עושה...)).
ו. להתפלל בעת עשיית פעולה, כדי להדגיש לעצמי שאני עושה פעולה כדי להתחבר לאלקים, ולא סתם משהו.

חבל שנמחקה לי ההודעה אתמול, כי אז עשיתי יותר פעולות...  :-\
היום רק קראתי בספר הגדול והלבן ודיברתי עם הספונסר.

נ"וּ, מקווה להתעורר מחר ל-56 (נ"ו) ימים של נקיות...
לילה טוב ונקי לכולנו!

ערב טוב! עבר עלי יום קשה מבחינה רגשית.
בחסד ה' נשארתי נקי, ואני מקווה להתעורר מחר ל-58 ימים נקיים. מקווה שיהיה לי יום בעל מזג אוויר נֹ"ח מבחינה רוחנית.
אני שמח שעליתי היום לשלוש הקבוצות הטלפוניות.

אתמול לא כל כך עשיתי את הפעולות שאמר לי הספונסר לעשות. אני שמח שהיום בחסד ה' עשיתי כמעט את כולן. אלו הפעולות שעשיתי היום:
א. קריאת עמוד בספר הגדול והלבן. 
ב. הצהרה בפני שני חברים על חוסר אונים, אחד מהם עם שנה נקיות.  :D
ג. הקדשת זמן לכתיבת צעד ראשון. ;D
ד. עליתי כמעט לכל הקבוצה הטלפונית של הבוקר ו(כמעט) לא עשיתי שום דבר תוך כדי.  8)
ה. התפללתי בעת הקריאה בספרות והטלפונים לחברים, ואמרתי שאני עושה פעולה זו כדי להתחבר לאלקים.  :

ואלו הפעולות שלא עשיתי:
א. לא דיברתי עם הספונסר.  :-\
ב. לא הצהרתי בפני חבר שלישי  :-X
ג. לא התפללתי לפני עלייה לקבוצות הטלפוניות :o

אשתף בכנות שאני קצת מתבאס מזה שאני עושה כאן את הרשימות המשעממות האלה. זה בטח יוריד לי את הרייטינג בצפייה במסע שלי, שכמובן שהוא הכי מעניין והכי מושלם... (כך אני, כמכור, מרגיש בתוך תוכי. כמובן, שאני מרגיש גם את ההיפך, שזה המסע הכי בנאלי ומשעמם...).
אני חושב שבאמת כדאי לי לאמץ את הגישה של אבי גולן, שכתב לי בעמוד הראשון של המסע: "אני כותב כאן ציוני דרך בשבילי ולא בשביל חברים, ואם בדרך חברים נהנים מזה בכייף".

לאמיתו של דבר, כל חיי כמכור, עשיתי דברים בשביל שאחרים יחשבו כמה אני מוכשר, יצירתי ומוצלח. אני מקווה שאזכה לכנות אמיתית, שדרושה כל כך כדי להצליח בחיים ובתכנית. לא אכחד, שכנות היא דבר שמאוד מפחיד אותי. פחד מוות. אני מאוד מפחד לפגוש את טהרני האמיתי. בהתחלה חשבתי לכתוב שזה בגלל שהוא מלוכלך, אבל נראה לי שיש בו דווקא עוצמות של טוב, שמפחיד אותי להכיר (דמעות עולות בעיניי כשאני כותב זאת). אולי זה כמו הפחד מהמוות, של יציאה מהמציאות המוכרת והצרה למציאות לא מוכרת, גם אם היא נעלה ומרוממת יותר.

מתפלל לשפע נקיות ושפיות! אני פשוט לא שפוי!  :-[ 

אני יגיב, מקווה שלא יצא מידי ארוך,
קודם כל תודה על המחמאה, סוף כל סוף מישהו מדבר ממי (סוף הכבוד לבוא)
אבל האמת בעבר לא יכולתי לכתוב רק שתי משפטים בפורום, (ראה הודעות ראשונות שלי)
לאט לאט התחלתי לכתוב מבלי לחשוב ולתת לאלוקים אוהב להנחות אותי מה לכתוב,
אז העצות שלי אני רק צינור להעביר את המתנות והמסרים שקיבלתי במתנה בתוכנית ובחינם.



היום דיברתי עם חבר, והגעתי למסקנה שבשנה אחרונה הרבה דברים שחשבתי שאם אני עושה את זה, אני מת, יזרקו אותי מהבית, אני יאבד את חיי,
אבל סיפרתי לאשתי שאני מכור, ושם דבר לא קרה, סגרתי את העסק שלי שלא היה בנוי על "כנות מוחלטת" ונשארתי חייב לאנשים כסף, ואלוקים שומר עלי ולאט לאט בהכוונת אלוקים אוהב, בעז"ה אשלם הכול, אבל לא קרה שום דבר דרמטי בחיי, אני יכול להאריך אבל זה השתי הדברים הכי חזקים שפחדתי,
בספרות כתוב (לא זוכר איזה) אתה צריך לקפוץ ואתה מגלה שקפצת רק 30 ס"מ, יש מזרון בולם זעזועים מתחתך, קפוץץץץץ




תחשוב טוב יהי טוב, אל תדבר עליך "לשון הרע" זה רק מזיק לך,
אחד מהשיעורי בית שלי מהנפילה אחרונה אל תזלזל במתנות שקיבלת מאלוקים, תרשום כל יום 5 מעלות שבך, ותזכור שזה מתנה אבל זה אצלך בנשמה,
הדברים שהם לא שפויים זה מחלה לא קשור אליך אפשר להתנתק מהם, אבל לאט לאט.

בכל מקרה אוהבים, מקווה שלא כתבתי מיותר!!!!!!!!!!!!!

בס"ד
לטהרני היקר!
הפתיחות שלך היא מפתח אדיר להצלחה
אהבתי מאוד את הרעיון
ועוד יותר את היישום שלו

בהחלמה רבה מכל הלב...

ערב טוב! אני לא יודע אם זה עדיין נקרא שאני "צועד את צעדיי הראשונים במסע" (נראה לי שכן...) אבל אני עדיין "זקוק (מאוד!) לחיזוקיכם"!

בתקופה האחרונה, אני עובר תקופה לא פשוטה מבחינה רגשית וסובל מהרבה דברים.
מבחינה אמיתית אין לי מה להתלונן. אני לא סובל מאיזה צרות נוראיות יוצאות דופן (האמת שהיה טוב לי לכתוב את זה ולהיכנס קצת לפרופורציה...).
ובכל זאת, אני פשוט מרגיש רע בהרבה חלקים של היום. אני יודע שמה שאמורים לעשות הוא לחכות שהגל יעבור ולא להילחם בו, אבל אני מרגיש שזה גל ארוך ומתמשך, ודי נמאס לי. אני מתחיל לרצות לברוח לזרועותיה המושטות של התאווה. אני חייב לזכור שזה רעל בשבילי, אבל במצב כזה, שבו אני מפוצץ טינות ורגשות אשמה ועייפות ועוד הרבה דברים בסגנון, זה די קשה.

אין לי יותר מדי כח לכלום, גם לא לתכנית. אני מאוד מתוסכל מההתפרצויות שלי ומההתנהגויות שלי. כמה הייתי רוצה להיות הבעל והאבא השלו והרגוע שחיוך תמיד נסוך על שפתיו, שנענה תמיד לכל בקשה בחפץ לב וקשוב לרגשות השני. אבל אני לא כזה. במחשבה שנייה וכנה, אינני בטוח עד כמה באמת הייתי רוצה להיות כזה.
אני מניח שאני רוצה אם זה קל, אבל אני לא רוצה להתאמץ יותר מדי בשביל זה.
(בעצם כל חיי אני מחפש דרכי קיצור, שאינן כרוכות במאמץ רב מדי, גם בהתמודדות במחלה הנוראה עם ההתמכרות. מעין מה שראיתי היום באחד הפוסטים, שמישהו כתב שהוא היה רוצה איזה כדור שהוא יבלע בערב, ועד הבוקר כבר לא יהיה מכור... )

הייתי רוצה לסיים ולכתוב שאני מקווה לטוב וכדו', אבל אני יודע שזה לא נכון. אני חייב להתקשר לחברים, גם אם זה ממש לא מה שבא לי לעשות כרגע.

אסירות תודה שנכנסתי לפורום וכתבתי את אשר על ליבי.

אבי גולן ומי אני - התחזקתי מאוד מהדברים שלכם שקראתי הבוקר. מקווה להגיב ביתר פירוט בהמשך הלילה.

שיהיה המשך לילה טוב, שלו ונקי לכולנו!

מדהים כמה שאתה מתאר טוב- אותי!
מין תסכול מבולבל כזה מזה שאני רוצה להספיק משהו או להתחזק במשהו ולפתע אני מגלה שלא באמת רוצה.
אצלי זה בא בישיבה היתה לי תקופת משבר קשה שבה הרגשתי רע כי לרציתי ללמוד ולא היה לי חשק ופתאום תהיתי האם באמת אני רוצה ללמוד.

אני בכלל לא צריך לתאר איך זה קורה עם התאוה. אני ממש יושב וכותב כמה רע לי עם התאווה בפורום ותוך כדי כך אני מקווה שהסרטונים יפעלו לי ואז כשאני קולט את הקונפליקט זה נורא מתסכל.

והכי דומה זה מה שכתבת על הרצון לעשות הכל מיד בקלות ובמהירות. לא שאני לא רוצה טוב- אני פשוט לא מוכן להשקיע ולעבור את הדרך המפרכת בשביל להשיג אותו.

אבל הקדוש ברוך הוא רוצה שנזיע כדי לזכות בדברים- ואני חושב שזה דבר מאד מובן- אבל להזיע?

תפילות תפילות!

ערב טוב!
בחסד ה' ובעזרת חיבור אליו באמצעות טלפונים לחברים, אני מרגיש קצת יותר טוב, בעצם הרבה יותר טוב מאשר הרגשתי קודם (אבל עדיין קצת מרגיש רגשות שליליים). קשה להבין כיצד עצם השיחה משחררת מהרגשות השליליים. כל פעם אני מופתע מכך.

וכעת לדיווח על הפעולות שעשיתי היום:  :D ;D : 8)
א. ניסיתי להשיג את הספונסר ולא הצלחתי. כך אני מרגיש נוח שאני לא אשם... אבל אם להיות כנה, באמת אני חושב שלא מספיק התאמצתי  :-\
ב. קראתי עמוד בספר הגדול ובספר הלבן (ולפני זה אפילו אמרתי שאני עושה זאת כפעולה שבאמצעותה אני רוצה להתחבר לאלוקים).
ג. הצהרתי על חוסר אונים בפני שני חברים, אחד מהם עם נקיות של שנה (אמרתי להם שאני עושה זאת כדי להתחבר לאלוקים, לחברים ולתכנית).
ד. השקעתי כמה דקות בודדות כדי "לצאת ידי חובה" בכתיבת צעד ראשון (לפחות זה. אם לא הייתי כותב פה את הדיווח היומי הזה, יש סבירות גבוהה שלא הייתי עושה אפילו את זה.
ה. עליתי לקבוצה הטלפונית של הבוקר מבלי לעשות שום דבר תוך כדי (אך שכחתי להגיד שאני עושה זאת כפעולה להתחבר לאלקים). כמו כן, עליתי גם לקבוצה של הצהריים והערב (תוך כדי עשיית דברים).

ואלו הפעולות שלא עשיתי:  :-[ :-\ :'(
א. לא דיברתי עם הספונסר.
ב. לא דיברתי עם חבר שלישי.
ג. לא התפללתי לפני עלייה לקבוצות הטלפוניות.

תודה לך תשובה שלימה על ההזדהות. אם גם אתה מרגיש כך, אני בחברה טובה... 

אבי גולן ומי אני - מצטער על העייפות, שבשלה קשה לי להאריך (שלא אהיה עכב"ר) אך בקיצור אומר, ששניכם חיזקתם אותי מאוד להמשיך את המסע בדרך אל הנקיות והשפיות, ובסופו של דבר, בדרך אל ה' יתברך.

אבי גולן - נתת לי עצות ממש טובות ונקודות למחשבה. תודה רבה!

שיהיה לילה טוב נקי, שפוי ומפוכח לכולנו ולאחריו בוקר כזה וכן הלאה עד סוף חיינו, כל יום רק להיום. אמן!

מקווה שאהיה נקי עד שבת ובכך אגיע ל-60 ימי נקיות! אנא ה' עזור לי בכך בחסדיך ורחמיך, אף שאני כפוי טובה ומכחיש שזה בכוחך ולא בכוחי, כל עומד מן הצד שישמע את סיפורי יבין שזה פשוט נס, והדבר יהווה עבורו עדות לאהבתך. מי ייתן ואעשה את רצונך תמיד באהבה וארצה בנוכחותך בחיי באמת.

שבוע טוב!

ביום שישי השתדלתי לעשות את הפעולות "על הבוקר". אני חושב שיש בכך משהו טוב. כך אני בטוח בכך שאני אכן עושה את הפעולות, ולא מגיע למצבים או לשעות שכבר קשה לעשות אותן. מצד שני, יכול להיות שבאופן כזה הפעולות לא מלוות מספיק את היום שלי. נראה לי, שאולי הפשרה הטובה והאידיאלית ביותר היא, לעשות את הפעולות "על הבוקר", ואחר כך להשתדל לחזור עליהן כמה שניתן במהלך היום.

אלה הפעולות שעשיתי באותו יום שישי:
א. התקשרתי לשלושה חברים (אחד מהם עם שנה נקיות), והצהרתי בפניהם על חוסר אונים, תוך שאני גם מצהיר שמטרת השיחה היא להתחבר לאלוקים, לחברים ולתוכנית.
ב. קראתי עמוד בספר הגדול ועמוד בספר הלבן. נדמה לי שזכרתי לומר שאני עושה זאת כפעולה של חיבור לאלוקים.
ג. ניסיתי להשיג את הספונסר אך ללא הצלחה.
ד. עליתי בחסדי ה' לשתי הקבוצות הטלפוניות של יום שישי.

שכחתי לציין שאני חוגג 60 ימי נקיות שנתן לי ה' בחסדיו ורחמיו. מקווה מחר להתעורר ל-61 ימי נקיות.

הייתה לי מריבה עם אשתי, ואני מוצף רגשות קשים. קשה לי מאוד עם זה שהיא לא מבינה אותי ולא מבינה שאני (לפחות קצת) צודק. זה מאוד מחליש אותי נפשית ואפילו פיזית. מקווה להשתחרר מזה באמצעות שיחה עם חברים, למרות שממש לא בא לי לעשות את זה (אשתי גם קצת לועגת לטלפונים שאני עושה על כל דבר קטן). בכל אופן, אני מבקש פה דרך החיבור עם מי שקורא את הדברים להתחבר לאלוקים ולבקש ממנו שישחרר אותי מכל הרגשות הרעילים שממש לא טובים לי ולנקיות שלי.

במהלך השבת, חשבתי על כך שגם בשבת אפשר לעשות את כל הפעולות. קריאה בספרות אפשר לעשות בשבת, ואת כל הטלפונים אפשרות לעשות במוצאי שבת. עכשיו אני נזכר בכך שבמהלך השבת היו לי רגשות קשים, והצטערתי על כך שאי אפשר לשתף חברים טלפוניים. חבל שאני לא מכיר את כל המכורים שבסביבה .

אני מקווה להמשיך לעדכן במהלך הערב את הפעולות שעשיתי במהלך השבת ובמוצאיה.

שיהיה לכולנו שבוע טוב, נקי, מפוכח, שמח ומחובר לאלוקים!

היות שהכותרת שלך "וזקוק לחיזוקיכם"
אנסה לענות לפי ניסיוני וחוותי,


שבוע שעבר סיפרתי לאשתי על הנפילה אחרונה שלי בהוראת הספונסר וביעוץ עם חברים ותיקים מהתוכנית, והיא הפסיקה לדבר ליום, וחוץ מלהסביר לי שאני לא מכור, ואין כזה דבר שבן אדם פתאום משתמש וכו' אפי' שהיא למדה טיפול בהתמכרויות, היא לא מבינה אותי, והייתי במצב רוח מאוד ירוד, ודיברתי עם הספונסר והוא אמר שאכזבות מגיעות מציפיות, אמרתי לו שוויתרתי כבר על כל הציפיות, אני יודע שהיא בחיים לא תבין אותי, אני לא מתווכח איתה על התמכורתי וכו',
תכלית למחרת קמתי וכתבתי "אסירות תודה שאשתי לא סגרה עלי את הדלת" הבנתי שאפשר להוריד ציפיות למקום יותר נמוך שהורדתי עד אותו יום ואז אין לך אכזבות ואתה מרגיש יותר משוחרר,
(לסיכום הסיפור למחרת היא דיברה איתי וסיפרה לי כמה לחצים שהיו לה באותו יום בכל מיני סידורים, ובתוספת הנפילה שלי, היא לא הצליחה לשתף אותי ולתקשר איתי).



לא נראה שממולץ להתקשר מול האשה לחברים ולשתף על כל מיני דברים, היא לא מבינה את זה, והיא לוקחת את זה למקומות לא נכונים.

תודה רבה לך אבי גולן על התמיכה והחיזוקים לאורך כל הדרך שלי במסע. אתה אחד החברים הטובים שלי כאן בפורום, והדבר מתבטא בכך שאתה מגיב באופן די קבוע על מה שאני כותב. זה מאוד עוזר לי. תודה רבה!



תודה על השיתוף. מעריך מאוד את העבודה הפנימית שלך. הלוואי שאזכה גם (לא לנפילה, חלילה, אלא להכנעה וויתור על ציפיות).




אתה מאוד צודק. תודה על פקיחת העיניים בנקודה הזו. אשתי לא ממש שומעת את השיחות, אך טכנית קשה לי לצאת הרבה מהבית.

האמת, שבאופן כללי נראה שהיא די מבינה את הצורך לשתף ברגשות, וגם קצת מקנאה בזה שיש לי "רשת" של חברים שאפשר לשתף. הפעם היא ניצלה את זה כדי לעקוץ אותי בעניין מסוים (עכשיו, בין השאר בעקבות השיעור שלמדתי ממך, אני חושב שאנסה להתעלות על עצמי באותו עניין).