ברוכים הבאים, אורח

צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם
(0 צופה) 

נושא: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם 119830 צפיות

תגובה: בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 4 שבועות #128215

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 32 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2992
אור בקצה במנהרה כתב on 13 פבר' 2014 11:20:
ברוך הבא.

ראשית כל הצעדה הזו היא שונה מצעדות אחרות שצעדת, כי בצעדה הזו כולנו צועדים יחד, אנחנו חברותא.

לא אשכח את היום הראשון שפתחתי פה את יומן המסע האישי שלי, וזה היה נראה לי בלתי סביר שאהיה במקום שבו אני נמצא היום, ולא מבחינת ימי היובש, אלא מבחינת ימי הנקיות.

יש לי תמיד רצון פנימי לסיים, להיות אחרי, בכל פעם שאני מתחיל פרוייקט אני מדמיין את סיומו, מה שעובד לי ועובד עלי זה השינוי גישה של התוכנית, בתוכנית הזו אנחנו עובדים על "רק להיום", בכנות אומר לך שלפעמים אני שומע על חברים שנקיים שנה שנתיים ויותר וזה נראה לי מאוד לא סביר ומייאש אותי, אבל עדיין אני משתדל להחדיר לעצמי את ה"רק להיום".

דבר נוסף שעובד לי זה הקבוצות הטלפוניות שבהם אני מקשיב ושומע לאחרים, ויכול גם לשתף, מין חברותא של אנשים כמוני שרוצים להישאר נקיים ושפויים, וקריאה בספרות, קשר עם ספונסר, והתמדה בצעדים ובהחלמה.

במשפט "נפלתי ואפול" עשית את צעד ראשון שזה הודאה בחוסר אונים, כעת נותר לך להאמין שאלוקים יכול לעשות את זה בשבילך, אתה לא צריך להילחם יותר, כשאתה נלחם אתה נופל.

"רק להיום" ומעל לכל מציאות אני נקי 88 יום, ומעבר לכך אני מקבל בכל יום "רק להיום" חיים שונים לגמרי ונפלאים משהיו לי, והכל בזכות אלוקים, דרך הספונסר והצעדים, וזה עובד לי, ותבקש מאלוקים שיעבוד גם לך "רק להיום".

אתה לא לבד, אנחנו יחד, תישאר כאן, קורים דברים טובים.




תגובה: בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128233

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3379

תודה לכל המגיבים.

עשר שמעון - ואני עוד נעלבתי שלא בחרת בי כספונסר... 

אסיר תודה על המסגרת הזו שניתן לשתף בה. אני קצת עייף ומדוכדך אז לא ממש זוכר ויודע מה לשתף מלבד תובנה חשובה שמתחדדת אצלי בתקופה האחרונה.

בתור מכור המערכת הפנימית שלי מייצרת המון כאב. המון רדיפה עצמית (שאולי קשורה בביקורת שספגתי בילדות ובנערות ואולי לא), המון טינה, המון תסכול.

למה הדבר דומה? לשורה ארוכה של מטעני נפץ. במוקדם או במאוחר קורה אחד משני הדברים הבאים, או שניהם יחד: המטענים האלה מתפוצצים ואני מתפוצץ יחד איתם על עצמי ועל הסובבים אותי, או שאני מנסה להחניק את מטעני הכאב האלה על ידי שימוש בסם התאווה / האוכל / אחר.

תכנית הצעדים מלמדת אותי אפשרות שלישית: אני יכול להיות חבלן שמפרק בזהירות את המטענים. אולי לא את כולם, אולי לא בשלימות, אבל מספיק כדי שרק להיום לא יתרחש פיצוץ קטלני.

יש כל מיני דרכים לפרק את המטענים האלה. הדרך הראשית היא ללא ספק צעד ארבע והמסתעף, אבל גם פירוק המטענים עם חבר ששומע אותם בשיחה טלפונית עשוי להועיל מאוד, ואפילו רשימה יומית של דברים שאני אסיר תודה עליהם היום מועילה מכיוון שהיא מטפחת בתוכי גישה חיובית ועין טובה, ואם אני מתמיד בכך יום יום אני רואה שינוי אפילו בטווח הקצר אך גם ובעיקר בטווח הארוך.

באמצעות הפעולות האלה, אני נהיה כל יום קצת פחות מתלמידיו של בלעם הרשע, הרואה את הכל בעין אחת רעה וחד ממדית, ונהיה קצת יותר מתלמידיו של אברהם אבינו, איש החסד, העין הטובה והסבלנות.

אח, אם היה קיים המייל היומי, הפוסט הזה בטוח היה עולה היום!... (ואם לא, בטח הייתי דואג להפעיל קשרים כדע שזה יקרה...).

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: בעניין: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128244

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 213 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 637

פוסט מעולה,
נותן הרבה הבנה לרעיון של ה'צעידה', ולא "הפתרון הסופי"...
אני מתאר לעצמי שהמייל היומי נעלם יחד עם כל מה שהיה כאן באתר, אבל לדעתי אם היה קיים דבר כזה היתה לי מוטיבציה יותר גדולה לכתוב, 
אני מזדהה עם תחילת דבריך, גם אצלי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לכתוב,תובנות לשתף, הרהורים להעלות, ואז כשאני מול המחשב פשוט אין לי כוח ועצבים,
אם היה כאן את ה'לא לשמה' של פרסום במייל היומי אני מתאר לעצמי שהייתי כותב הרבה יותר,
בכל מקרה אני שמח שאתה חוזר לפורום! מצפה לשמוע ממך, 

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128259

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 53 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1857

אוהביםםםם אותך טהרני!!

השלמתי קצת קריאה אחורה. שמח מאוד לשמוע שאתה עשית את הצעדים האלה של חזרה לכיוון התכנית. שמח לשמוע שחזרת ללכת לקבוצות. ועוד יותר שמח שלקחת ספונסר שהוא האחד והיחיד וגם ספונסיי!

אני רוצה להתנצל על כל אותם פעמים שהתקשרת אליי ולא חזרתי אלייך. הייתי ברוב הפעמים מרוסק מידי כדי לדבר ובשאר הפעמים בריכוז עצמי גבוה מידי.. ואני מבקש את סליחתך.

לגבי המייל היומי אם האתר לא עושה את זה אני מוכן לעשות את זה בעצמי באופן פרטי זה יהיה עבורי אחלה שירות! בלי נדר אתחיל אחרי החגים. אפתח על זה פוסט נפרד. 

אוהבים ותודה רבה שחזרת!!

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128425

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3379

בוקר טוב חברים יקרים.

חגים בשבילי זה דבר מורכב. מצד אחד אני מאוד אוהב אותם ועושה סביבם טררם שלם. מצד שני איכשהו העיסה המשפחתית הדביקה והחיכוך האינטנסיבי של התקופה הזו מגבירים חיכוכים ותסכולים. ואם נוסיף לזה סדר יום קלוקל - קיבלנו מתכון מנצח - מתכון שמנצח את השפיות שלי.

בתקופה האחרונה אני גם חווה קונפליקט קשה ביחס שלי לאלוקים. יכול להיות שזה תמיד היה קיים מתחת לפני השטח, אבל בחודשים האחרונים אני מרגיש את זה חזק. קשה לי להרגיש שאלוקים אוהב תמיד את הנבראים שלו, ואותי בפרט. הוא באמת נותן לי הרבה מאוד דברים שאני צריך ומשתדל להודות עליהם, אבל יחד עם זה יש את הקשיים והכאבים שמאוד קשה לי לראות אותם כביטוי של אהבה ולא כביטוי של התעללות.

תוך כדי כתיבה פתאום נזכרתי במשהו שקראתי פעם על אמא שהייתה מצווה על הילדים שלה לנשק את היד שלה רגע אחרי שנתנה להם סטירה כי זה לטובתם.. . ככה אני קצת מרגיש. כאילו איזה גיבור גדול נותן לי בוקס לפנים, ואחר כך תובע ממני להגיד לו תודה בפה מלא שברי שיניים ושלוליות דם. "הן יקטלני לו אייחל". כל הדיבורים על זה שגם הרע הוא לטובה וכל זה נשמעים לי התייפייפות פשטנית מצועצעת. אני לא מצליח להתחבר אליהם, ולא סובל אותם.

לכאורה תאמרו שכל זה לא קשור לפורום הזה, ושאולי עלי לפנות לפורומים בענייני תיאולוגיה (כאילו שלמישהו שם יהיו תשובוצ שיניחו את דעתי) אבל זה קשור וחצי. משתי סיבות עיקריות:

א. כשיש עליי עומס רגשי ובמיוחד כשהוא כבד וקשה, זה מגדיל מאוד את הסיכויים שבמוקדם או במאוחר אחזור להשתמש, כדי להקהות את הרגשות האלה במשהו שמסמם אותי ומנתק אותי מהמציאות. ואצלי המשהו של כל המשהוים הוא התאווה. 

ב. כשאין לי אמון בסיסי באלוקים ובכך שהתסריט שלו עבורי הוא הטוב ביותר, מטבע הדברים לא מסתבר שלעשות את רצונו יהיה ערך עליון עבורי, לא מבחינת תכנית הצעדים ולא מבחינת היהדות, וזה בעצם ממש תוקע אותי מלהתקדם בשני המישורים הרוחניים האלה.

במושגים של תכנית הצעדים אפשר לומר שחסר לי צעד שתיים האמונה בכוח גדול ממני שיכול ורוצה להחזיר אותי לשפיות, שחפץ בכך שהכאוס בחיי ייפתר ויהיה לי טוב יותר. אני מרגיש הרבה מאוד שנים את החיסרון הזה, ולא יודע מה לעשות בנידון.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128443

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 213 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 637
מזדהה מאוד!
מתאפק מלכתוב לך עכשיו את כל החזלי'ם/מאמרי חסידות/מאמרי חכמה/וכו' שאתה בטח מכיר יותר טוב ממני....
It's a challenge brother
נערך לאחרונה: לפני 8 חודשים, 3 שבועות על ידי עשר שמעון.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128444

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 582
אוהבים אותך!
לא יודע יותר מידי מה להגיד ואיך להסביר והינה בכל זאת אני מנסה..

אני חושב שעניין הטוב והרע שלנו בחיים לפעמים זה הכל יחסי.
יש כמובן את העניין שדברים שנראים רע ומזיקים בסוף לאחר זמן מתגלים כדבר הכי טוב שיכל לקרות כשלא היה לנו בכלל מושג ורק הייתי צריך להאמין.

גם כשיש לי רע בחיים זה יחסי, לפעמים אני מנפח כמה נקודות קטנות שמפריעות לי בחיים והופך אותם לעיקר ואת כל הטוב שסובב אותי כל רגע לטפל.

בצעד 5 אני חושב שהספונסר הנחה אותי על פי הספר לעשות סוג של התבודדות בה אני חושב בעיקר על אסירויות תודה ועל עוד כמה נקודות ספציפיות שהוא אמר.
התחלתי להסתובב בפארק ליד הבית ופתאום גיליתי שהחיים שלי הם לא פחות מחיים בגן עדן, בריאות גוף טבע פארקים מזג אוויר משפחה, הדברים הכי בנאלים כביכול שאני לא מעריך אבל כל אחד מהם זאת מתנה עצומה וברגע של התבוננות מזווית נכונה אפשר להבין שאני יכול ממש עכשיו להיות בפסגת השאיפות של חיי. איזהו עשיר השמח בחלקו.

אז מה אומר ומה אדבר כדי לגרום למישהו שבצורה טבעית ומובנת כמוני לא תמיד יכול לראות את זה והרבה דברים מפריעים?
לא יודע.. זה עניין כנראה של גישה שבגלל זה עובדים עליה יום יום בתוכנית. אולי כדאי שגם תנסה לעשות פסק זמן ולחשוב על הדברים הטובים?

שאלוקים יהיה איתך ותמיד תהיה שמח!
חג שמח ומועדים לשמחה!

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128448

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 32 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2992
טהרני כתב on 04 אוק' 2020 06:39:


בתקופה האחרונה אני גם חווה קונפליקט קשה ביחס שלי לאלוקים. יכול להיות שזה תמיד היה קיים מתחת לפני השטח, אבל בחודשים האחרונים אני מרגיש את זה חזק. קשה לי להרגיש שאלוקים אוהב תמיד את הנבראים שלו, ואותי בפרט. הוא באמת נותן לי הרבה מאוד דברים שאני צריך ומשתדל להודות עליהם, אבל יחד עם זה יש את הקשיים והכאבים שמאוד קשה לי לראות אותם כביטוי של אהבה ולא כביטוי של התעללות.

תוך כדי כתיבה פתאום נזכרתי במשהו שקראתי פעם על אמא שהייתה מצווה על הילדים שלה לנשק את היד שלה רגע אחרי שנתנה להם סטירה כי זה לטובתם.. . ככה אני קצת מרגיש. כאילו איזה גיבור גדול נותן לי בוקס לפנים, ואחר כך תובע ממני להגיד לו תודה בפה מלא שברי שיניים ושלוליות דם. "הן יקטלני לו אייחל". כל הדיבורים על זה שגם הרע הוא לטובה וכל זה נשמעים לי התייפייפות פשטנית מצועצעת. אני לא מצליח להתחבר אליהם, ולא סובל אותם.



ב. כשאין לי אמון בסיסי באלוקים ובכך שהתסריט שלו עבורי הוא הטוב ביותר, מטבע הדברים לא מסתבר שלעשות את רצונו יהיה ערך עליון עבורי, לא מבחינת תכנית הצעדים ולא מבחינת היהדות, וזה בעצם ממש תוקע אותי מלהתקדם בשני המישורים הרוחניים האלה.

במושגים של תכנית הצעדים אפשר לומר שחסר לי צעד שתיים האמונה בכוח גדול ממני שיכול ורוצה להחזיר אותי לשפיות, שחפץ בכך שהכאוס בחיי ייפתר ויהיה לי טוב יותר. אני מרגיש הרבה מאוד שנים את החיסרון הזה, ולא יודע מה לעשות בנידון.


רק שיהיה מסודר, תענה בבהירות.


הספקות שלך הם רק אם ה' רוצה בטובתך

או שיש ספק גם על עצם קיומו של אלקים?

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128495

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3379

בוקר טוב חברים. היום מרגיש קצת יותר טוב. צריך תמיד לזכור ש"גם זה יעבור". תודה שמעון על ההבנה. גידי אתה צודק שזה בעיקר עניין סובייקטיבי של גישה, אבל לא רק. המשתוקק - אני מסתפק אם אני מסתפק בעצם קיומו של אלוקים, אבל נראה לי שהוא קיים. קשה להאמין שהמערכת המתוחכמת הזו נוצרה מעצמה, או ממשיכה לפעול מעצמה. אז אני כנראה מאמין שהוא בורא ומנהיג לפחות במידה מסוימת את כל הברואים, לפחות את אלה שחיים. הספיקות שלי הם יותר בזהות שלו, קרי: אם היהדות לבדה צודקת, ואם כן, איזו כת ביהדות צודקת, וגם אם באמת רצונו רק להיטיב, ואם הוא מבין את הקשיים האישיים של כל אחד ומתחשב בהם. בתנ"ך זה לא תמיד נשמע ככה...

בכל אופן, באמת שהחיים שלי בסך הכל טובים, והקשיים הם כנראה די סטנדרטיים. אני אישית רגיש מאוד ולוקח לפעמים דברים בצורה קשה והדכדוך הכללי שלי בעת האחרונה לא תורם לעניין.

דיברתי עם הספונסר אתמול והוא אמר לי: "אין בעייה. אנחנו מעמידים את אלוקים למשפט נוקב, אבל עקב אילוצי ביורוקרטיה במערכת המשפט התיק ייפתח רק בראשון לאוקטובר 2021 (בעוד שנה), אז תצטרך להתאזר בסבלנות עד אז, ולאלוקים יש בינתיים חזקת חפות כל עוד לא הוכח אחרת...". זו, הייתה הדרך שלו לומר לי שוב מה שהוא אומר בכל פעם שאני מעלה את הנושא, שכדאי שאניח בצד למשך שנה את כל התהיות שלי על אלוקים ועל הדת, ואתמקד בהתקדמות בתוכנית ובסופו של דבר העניינים האלה יסתדרו אצלי כפי שהם הסתדרו אצלו.

אמרתי לו שזה קצת מופשט, כי לא ברור לי מה אני צריך לעשות באופן פרקטי בשנה הזו כדי להתקדם. הוא ענה לי: בשנה הזו אתה צריך לאהוב כמה שיותר את טהרני את אשתך ואת הילדים. הוא הסביר לי שאני נמצא בסכסוך מתמיד עם עצמי ועם המציאות. זה מה שגורם לי לראות רע בכל מיני דברים, זה מה שגורם לי לברוח לתאווה ולדברים אחרים כדי להתרחק מהמציאות שלא מוצאת חן בעיניי. ואני מוסיף שזה אולי מה שגורם לי לכל השאלות על אלוקים, כדי שאוכל להישאר מרדן ולא להשתלב לגמרי בתכנית שהתווה עבור הבריאה.

בקיצור, אני צריך להוריד את הראש ולהיכנע למציאות, ולנסות כמה שיותר לקבל אותה ולהשלים עימה ולהפסיק להסתכסך איתה. ליצור איזהו שלום פנימי במקום הדיסוננס המתמיד שאני חי בו. לחיות חיים של קבלה וכניעה, במקום חיים של התמרמרות וטענות. זה די קשה ומנוגד לאופי שלי.

הספונסר שלי אמר לי שיש משפט בתוכנית והוא אמר שבטח אני אדע להגיד לו איפה זה כתוב - אבל לא הכרתי את זה, שטיפשים תמיד יכולים להצליח בתכנית, אבל חכמים לא תמיד יכולים להצליח בה. הוא הסביר לי שהניתוח המתמיד של כל דבר תוקע אותי והמשימה שלי בשנה הקרובה היא לעבוד על עצמי להיות כמה שיותר טיפש שזורם עם מה שקורה, וכמה שפחות חכם שמנתח את הדברים מבחוץ, במנותק מהם, ומצקצק בלשונו. המילים שלי, אבל הרעיון בגדול שלו.

טוב, ניסיתי להעביר למילים את החוויות והרעיונות המופשטים מאתמול. מקווה ומאמין שקידמתי את עצמי בכך. שיהיה לכולנו יום טוב, נקי ומחובר.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128521

טהרני אחי היקר!

אני מסתכל על תחילת המסע שלך ורואה היכן אתה היום ואני חייב להודות שאתה פשוט מעורר השראה.
אז באמת קודם כל תודה רבה חבר על הפתיחות הגדולה ועל הדיבורים הכנים.
זה רק מחזק אצלי את ההבנה שנמצאים פה אנשים באמת מדהימים.
אקדים ואומר בכנות שאני לא מכיר עדיין את התוכנית אז הדברים שאומר הם מעניות דעתי.


אתה מרגיש שהדיון על אלוקים קשור להתמודדות עצמה?
שבעצם אם תהיה לך יותר וודאות ובהירות אז ההתמודדות עצמה תהיה קלה יותר?
אני מבין את הגישה שאומרת להוריד את הראש ולהמשיך הלאה אך יש גם צד שני של בירור מעמיק בנושאים מהותיים אחרת הדברים יעשו מן השפה ולחוץ ויכול להיווצר ניכור פנימי שיכול להעמיק את הבעיה.

כתבת גם שאולי מה שגורם לך לכל השאלות על אלוקים נובעות מכך שתוכל להישאר מרדן ולא להשתלב לגמרי בתכנית שהתווה עבור הבריאה. זו באמת נקודה אמיתית שיכולה להתברר מתוך הסתכלות פנימית וכנה להבין מהיכן באות השאלות.

נקודה אחרונה כתבת אחי שלאחרונה אתה מדוכדך,
מקווה שהכל בסדר ואם אוכל לעזור במשהו אז בשמחה אחי!

בהצלחה בהמשך המסע אחי היקר!

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128534

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 32 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2992
טהרני כתב on 05 אוק' 2020 07:25:

 המשתוקק - אני מסתפק אם אני מסתפק בעצם קיומו של אלוקים, אבל נראה לי שהוא קיים. קשה להאמין שהמערכת המתוחכמת הזו נוצרה מעצמה, או ממשיכה לפעול מעצמה. אז אני כנראה מאמין שהוא בורא ומנהיג לפחות במידה מסוימת את כל הברואים, לפחות את אלה שחיים. הספיקות שלי הם יותר בזהות שלו, קרי: אם היהדות לבדה צודקת, ואם כן, איזו כת ביהדות צודקת, וגם אם באמת רצונו רק להיטיב, ואם הוא מבין את הקשיים האישיים של כל אחד ומתחשב בהם. בתנ"ך זה לא תמיד נשמע ככה...


שמע אחי היקר, לא סתם שאלתי אותך.  כי אם השאלה שלך הייתה רק - מי אמר שכל מטרת ה' היא להיטיב - היה אפשר לענות על זה בקלות (לא בגלל שזה כתוב בתנ"ך - אלא זו פילוסופיה פשוטה: כי אלקים הוא שלם, אם הוא לא שלם - אז הוא לא אלקים...  ודבר שיש לו נטיות רעות הוא לא שלם. שלמות היא טוב.)

אבל ברגע שיש ספק אם אתה מסתפק בעצם קיומו, או ספק איזו דת צודקת (למרות שהתכנית שלכם לא תכנית דתית)  - זה יוצר אפקט דומינו - ששום תשובה לא יכולה להיות משביעת רצון כי היא נדחת ע"י ספק אחר.
על קושיות אלו צריך דיון נפרד - שלדעתי לא קשור לפורום. אם תרצה - נוכל לנהל אותו ביננו.

בהצלחה רבה בעז"ה

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128541

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 53 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1857
טהרני כתב on 05 אוק' 2020 07:25:

בוקר טוב חברים. היום מרגיש קצת יותר טוב. צריך תמיד לזכור ש"גם זה יעבור". תודה שמעון על ההבנה. גידי אתה צודק שזה בעיקר עניין סובייקטיבי של גישה, אבל לא רק. המשתוקק - אני מסתפק אם אני מסתפק בעצם קיומו של אלוקים, אבל נראה לי שהוא קיים. קשה להאמין שהמערכת המתוחכמת הזו נוצרה מעצמה, או ממשיכה לפעול מעצמה. אז אני כנראה מאמין שהוא בורא ומנהיג לפחות במידה מסוימת את כל הברואים, לפחות את אלה שחיים. הספיקות שלי הם יותר בזהות שלו, קרי: אם היהדות לבדה צודקת, ואם כן, איזו כת ביהדות צודקת, וגם אם באמת רצונו רק להיטיב, ואם הוא מבין את הקשיים האישיים של כל אחד ומתחשב בהם. בתנ"ך זה לא תמיד נשמע ככה...

בכל אופן, באמת שהחיים שלי בסך הכל טובים, והקשיים הם כנראה די סטנדרטיים. אני אישית רגיש מאוד ולוקח לפעמים דברים בצורה קשה והדכדוך הכללי שלי בעת האחרונה לא תורם לעניין.

דיברתי עם הספונסר אתמול והוא אמר לי: "אין בעייה. אנחנו מעמידים את אלוקים למשפט נוקב, אבל עקב אילוצי ביורוקרטיה במערכת המשפט התיק ייפתח רק בראשון לאוקטובר 2021 (בעוד שנה), אז תצטרך להתאזר בסבלנות עד אז, ולאלוקים יש בינתיים חזקת חפות כל עוד לא הוכח אחרת...". זו, הייתה הדרך שלו לומר לי שוב מה שהוא אומר בכל פעם שאני מעלה את הנושא, שכדאי שאניח בצד למשך שנה את כל התהיות שלי על אלוקים ועל הדת, ואתמקד בהתקדמות בתוכנית ובסופו של דבר העניינים האלה יסתדרו אצלי כפי שהם הסתדרו אצלו.

אמרתי לו שזה קצת מופשט, כי לא ברור לי מה אני צריך לעשות באופן פרקטי בשנה הזו כדי להתקדם. הוא ענה לי: בשנה הזו אתה צריך לאהוב כמה שיותר את טהרני את אשתך ואת הילדים. הוא הסביר לי שאני נמצא בסכסוך מתמיד עם עצמי ועם המציאות. זה מה שגורם לי לראות רע בכל מיני דברים, זה מה שגורם לי לברוח לתאווה ולדברים אחרים כדי להתרחק מהמציאות שלא מוצאת חן בעיניי. ואני מוסיף שזה אולי מה שגורם לי לכל השאלות על אלוקים, כדי שאוכל להישאר מרדן ולא להשתלב לגמרי בתכנית שהתווה עבור הבריאה.

בקיצור, אני צריך להוריד את הראש ולהיכנע למציאות, ולנסות כמה שיותר לקבל אותה ולהשלים עימה ולהפסיק להסתכסך איתה. ליצור איזהו שלום פנימי במקום הדיסוננס המתמיד שאני חי בו. לחיות חיים של קבלה וכניעה, במקום חיים של התמרמרות וטענות. זה די קשה ומנוגד לאופי שלי.

הספונסר שלי אמר לי שיש משפט בתוכנית והוא אמר שבטח אני אדע להגיד לו איפה זה כתוב - אבל לא הכרתי את זה, שטיפשים תמיד יכולים להצליח בתכנית, אבל חכמים לא תמיד יכולים להצליח בה. הוא הסביר לי שהניתוח המתמיד של כל דבר תוקע אותי והמשימה שלי בשנה הקרובה היא לעבוד על עצמי להיות כמה שיותר טיפש שזורם עם מה שקורה, וכמה שפחות חכם שמנתח את הדברים מבחוץ, במנותק מהם, ומצקצק בלשונו. המילים שלי, אבל הרעיון בגדול שלו.

טוב, ניסיתי להעביר למילים את החוויות והרעיונות המופשטים מאתמול. מקווה ומאמין שקידמתי את עצמי בכך. שיהיה לכולנו יום טוב, נקי ומחובר.


פשש.. פוסט מדהים אחי.
גם לפוסט הקודם מאוד התחברתי.. גם לי עולות תחושות כאלה אבל אצלי זה מגיע ממקום קצת שונה..

אין לי ספק בקיומו של אלוקים ואין לי ספק השגחה פרטית ושהכל לטובה..
אבל לפעמים אני מרגיש שאלוקים מגזים איתי.. שהוא עושה לי הכל קשה מידי.. 

אומרים שאלוקים יצר את האדם על מנת להיטיב עימו ואני מרגיש שזה נכון אולי כלפי האדם הראשון אבל לא כלפיי..

כאילו האדם הראשון חטא, וקילקל, ומאז כולנו אכלנו אותה וחיים חיים של סבל ובעיקר אני חיים שלמים של סבל רק בשביל לתקן את אותו פגם וכאילו עולות לי מחשבות של אתה בורא העולם למה אני צריך לעבור את הסבל הזה? הרי בקלות הוא יכל לעשות שהתיקון לפגם של האדם הראשון יהיה ע"י אכילה של סופגניות ולא ע"י כאב וסבל ונסיונות... מי קבע (או למה הוא קבע) שהתיקון לחטאים עבירות שלי או של אבות אבותי צריך להיות דווקא ע"י נסיונות וסבל?...
ועוד כהנא וכהנא שאלות שרק נערמות על השולחן ואין משיב..

אהבתי מאוד את המשפט שלטיפש יהיה יותר קל להצליח בתכנית מחכם.. 
אבל לאו דווקא טיפש מול חכם כי אני לא חושב על עצמי שאני חכם יותר מאחרים, אבל התמים / הפתי / מי שאינו שואל שאלות בוודאי קל לו יותר מהפלספן וזה שנכנס לעומק של כל דבר ודבר שזה בדיוק גם אני...

ואני סובל יותר ממנו ..

יש משפט שאומר אין שכל אין דאגות...
כמה פעמים בחיים נתקלתי באנשים (בעיקר בנות..) רדודים לחלוטין בלי שמץ של תובנה או התפלספות...

כשהייתי יותר צעיר הייתי מזלזל בהם ומרחם עליהם שהם כאלה אהבלים...
היום אני מקנא בהם.. מסתכל עליהם מהצד ורואה שבאמת אין להם את הדאגות שלי יש.. לעיתים זה נראה שאין להם דאגות כלל!

הם פשוט חיים יום ביומו בטיפשותם לא שמים לב לניואנסים קטנים לא שמים לב נגיד אם צוחקים עליהם או אם הם יוצאים אהבלים מול כולם אז לא רע להם אף פעם ואני בדיוק ההיפך... מרוב שאני שם לב לדברים ומנתח כל דבר אני לא רק שם לב אם מישהו מדבר עליי או צוחק עליי אני אף אוכל סרט שכל אחד צוחק עליי ומדבר עליי....

בקיצור מאוד התחברתי למשפט הזה ואני אנסה ליישם בעצמי את מה שהספונסר שלך אומר כי אני תופס ממנו דווקא כאדם "חכם" ולא מהסוג השני ..


אוהבים!

נ.ב אשמח שתשתף הרבה ממה שהספונסר שלך מנחה אותך. זה מחזק אותי מאוד. תודה!

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128545

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3379

אז קודם כל תגובות לחברים היקרים:
הכרת תודה - תודה על החיזוקים והנכונות לעזור. אני מאמין במובן מסוים שהספקות לגבי אלוקים כן תוקעים אותי להתקדם, גם בדת וגם בתוכנית. אם הכל היה יותר ברור לי אז אולי הייתי יותר חדור מטרה פחות מבולבל ויותר מתקדם בעקביות לכיוון הנכון והמוגדר. מצד שני, אני חושב עכשיו שגם בזמנים שדברים היו יותר ברורים לי, לא הצלחתי להתמיד.

בכל אופן, הדברים שהספונסר שלי אומר לי כרגע עולים בקנה אחד עם דברים חזקים מאוד שקראתי בספר פחות מוכר של הרב ארוש בשם "עץ הדעת" על כך שצריך להקדים שכל לאמונה, וההבנה מגיעה אחר כך. סוג של "נעשה ונשמע". הוא מסביר שזה כלל בבריאה שהחושך קודם לאור, "ואמונתך בלילות" קודמת להבנת הדבר שהיא בבחינת בוקר.

נראה לי שפעם שמעתי את הרב ארוש אומר שזה הספר הכי עמוק שהוא כתב, ואם כי הדבר לא מצוין בספר, התחושה שלי היא שזה ספר שמיועד לאנשים יותר מעמיקים.

משתוקק - שני הספקות קיימים אצלי. הפילוסופיה הפשוטה לא הצליחה לשכנע אותי, מהסיבה הפשוטה שחוויית הכאב האישי שלי (ואף שכאמור חיי מלאים טוב וחסד אבל יש הרבה כאב רגשי) והכאב שאני רואה סביבי (בדיוק אמרתי לספונסר אתמול שזה, שאני מרגיש את הכאב הזה הרבה יותר מבעבר מראה שקצת יצאתי כנראה מהריכוז העצמי) שניהם חזקים יותר ממשוואה מתימטית.

והספק השני, הפוסטמודרניסטי, שהזכרת הוא ללא ספק ;-) מלכודת בעלת אפקט דומינו שבהחלט נראית די חסרת מוצא. 

מתרפא- אהבתי והתחברתי למשפט שאני מרגיש שאלוקים מגזים איתי... לגבי החכם שסובל יותר, לאחרונה באמת הבנתי בכיוון הזה את מעשה מחכם ותם של רבי נחמן. במבט ראשון נראה שהתם הוא הדפוק והמסכן, שאין לו שכל מעמיק והרבה דלתות סגורות בפניו - גם בהיבט המקצועי, אבל בתכל'ס בהמשך הדרך מתברר שהחכם הוא הדפוק. יש לו ממש שריטה / בעייה נפשית, לא בדיוק יודע להגדיר את זה, אבל משהו שמשאיר אותו כל הזמן אומלל ולא מרוצה, כי הוא יודע מה ואיך צריך להיות. לפני כמה זמן קראתי בתחילת הספר של הרב יאיר דרייפוס "חתונה של אבודים" (על מעשה משבעה קבצנים של רבי נחמן) שככל שחכמתו של האדם רבה יותר, כך הוא מתקשה יותר לקבל סמכות. זו בדיוק הנקודה. ובלשון הספר הגדול: "אנו האלכוהוליסטים איננו ממושמעים ולכן אנחנו נותנים לאלוקים לחנך אותנו למשמעת בדרך הפשוטה של הצעדים". 

מה הכוונה "חכם ולא מהסוג השני"? 

לגבי הספונסר, בדרך כלל לא יוצא לנו לדבר שיחות ארוכות. אבל כשיהיה משהו אנסה לשתף כאן. זה חלק מהדרך שלי-שלנו.

טוב, הארכתי בתגובות ואני עם כאבי ראש. מקווה בהמשך היום לשתף מה שעובר עליי. 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 3 שבועות #128558

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 32 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2992
טהרני כתב on 06 אוק' 2020 07:14:


משתוקק - שני הספקות קיימים אצלי. הפילוסופיה הפשוטה לא הצליחה לשכנע אותי, מהסיבה הפשוטה שחוויית הכאב האישי שלי (ואף שכאמור חיי מלאים טוב וחסד אבל יש הרבה כאב רגשי) והכאב שאני רואה סביבי (בדיוק אמרתי לספונסר אתמול שזה, שאני מרגיש את הכאב הזה הרבה יותר מבעבר מראה שקצת יצאתי כנראה מהריכוז העצמי) שניהם חזקים יותר ממשוואה מתימטית.

והספק השני, הפוסטמודרניסטי, שהזכרת הוא ללא ספק ;-) מלכודת בעלת אפקט דומינו שבהחלט נראית די חסרת מוצא. 

מתרפא- אהבתי והתחברתי למשפט שאני מרגיש שאלוקים מגזים איתי... לגבי החכם שסובל יותר, לאחרונה באמת הבנתי בכיוון הזה את מעשה מחכם ותם של רבי נחמן. במבט ראשון נראה שהתם הוא הדפוק והמסכן, שאין לו שכל מעמיק והרבה דלתות סגורות בפניו - גם בהיבט המקצועי, אבל בתכל'ס בהמשך הדרך מתברר שהחכם הוא הדפוק. יש לו ממש שריטה / בעייה נפשית, לא בדיוק יודע להגדיר את זה, אבל משהו שמשאיר אותו כל הזמן אומלל ולא מרוצה, כי הוא יודע מה ואיך צריך להיות.


טהרני היקר, הרשה לי להגיב שוב. 
לדעתי אין דבר יותר חזק ממשוואה מתמטית.. אסור לשלול מעצמנו מחשבה מופשטת מהרגשות. מי כמוך יודע מה הם רגשות של אדם - היום קריז, מחר שמח והכל נשכח. מחרתיים קריז ושוב בעסה ולפעמים ללא צדק. - אם נחשוב עם ההורמונים שלנו - לא נתקדם לשום אמת מחשבתית, זה דומה לחב"דניק שברור לו שהרבי חי - כי כך הוא מרגיש - "הפילוסופיה הפשוטה לא הצליחה לשכנע אותו, מהסיבה הפשוטה שחווייתו האישית ומה שהוא רואה סביבו - שניהם חזקים יותר ממשוואה מתימטית".
נקלענו פה לדיון נוסף - מה לוקחים בחשבון כשחושבים על אמת מסויימת...

אבל בכל אופן - אלקים זה אין סוף ובלתי מוגבל. א"כ לא יתכן שהאדם הקטן הזה יבין אותו כדבעי "לית מחשבה תפיסה בך כלל". זו כבר השאלה ששאל משה רבנו "מפני מה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו"...
אם תרצה להמשיך את הדיון באישי, וכן בנוגע לספק ה"פוסטמודרניסטי", אשמח.

תגובה: צועד את צעדיי הראשונים במסע (אחרי מסעות כושלים רבים מאין מספר) וזקוק לחיזוקיכם לפני 8 חודשים, 2 שבועות #128599

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 2617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3379

משתוקק - לגבי המשך הדיון, התחושה שלי אתמול הייתה שלפחות מן הצד שלי זה יהיה יותר ויכוח והתנצחות מאשר בירור נינוח. בתור מכור הדבר הזה מסוכן לי, כפי שכתוב בספר הגדול שבני אדם רגילים יכולים להרשות לעצמם את הלוקסוס המפוקפק של הטינה, אבל עבור מכורים זה רעל מסוכן, מכיוון שמתוך כך הן עלולים לחזור לשימוש ועבורנו שימוש פירושו למות. לפיכך, אף שחובב התנצחויות אנוכי, מה שבא לידי ביטוי פעמים לא מעטות בשנותיי בפורום, אני חושב שהדבר הנכון בשבילי כרגע יהיה לוותר על זה. בייחוד עם הכיוון החדש של הספונסר של להיות יותר בהרמוניה ושלום עם המציאות מאשר להתנגח איתה. אני אסיר תודה שלאחרונה בזמן אמת אני יותר מודע למצבים בהם אני מתנגש עם המציאות, ומנסה להרגיע את עצמי ולהרפות.

כמו למשל עכשיו, שכבר תיכננתי לצאת מהפורום ולעשות משהו אחר והשהות שלי כאן התארכה מעבר למצופה. אני יכול גם לרדוף את עצמי על זהשאני חי בפנטזיה ולא מעריך נכון את הזמן, וגם עצלן וחסר אחריות לעשות בדיוק את מה שצריך, אבל יותר נכון להתקדמות שלי להרפות מההתנגשויות האלה, ולהגיד לעצמי: "אוקיי. זה קרה. הכל בסדר. זה לא כל כך דרמטי. אין צורך לחולל סערה פנימית כל כך גדולה על משהו כל כך קטן". גם בטווח הארוך, ההלקאה העצמית שואבת ממני את כל כוחות החיים ולא מאפשרת לי לעשות כמעט כלום, אז להפסיק את הרדיפה העצמית יביא לניצול הזמן טוב יותר, גם אם לא הטוב ביותר.

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.
זמן ליצירת דף: 1.01 שניות

Are you sure?

כן