בהמשך הדרך בתוכנית את ההתלהבות של ההתחלה, ולכן יש קושי גדול יותר לתחזק את פעולות ההחלמה, אלא אם כן אתה תוכניתי אדוק. זו לדעתי הסיבה שאצל הרבה חברים זה נשחק ומתמסמס ולפעמים גם מסתיים בנפילה.

יש חבר תוכנית ותיק אחד שאני מעריך במיוחד. אני ממש מרגיש שיש לו אור על הפנים. ניגשתי אליו פעם ושאלתי אותו בכנות, למה אצל חברים ותיקים אחרים אני לא רואה את האור שאני רואה אצלך? והוא אמר לי: כי הם לא עושים צעדים.

חשוב לציין, שזה חבר שאף פעם לא שמעתי אותו מדבר בסגנון ביקורתי נוקב. להיפך (עשיתי איתו צעד חמש, והופתעתי מאיך שהנטייה שלו הייתה דווקא להראות כמה יופי יש באישיות שלי, במקום צעד חמש הקלאסי של לחפש בה פגמים). אבל במקרה הזה, שהשאלה הייתה נצרכת הלכה למעיישה, כנראה היה חשוב לו לומר את הדברים במדויק, כפי שהם. 

עכשיו רק אני רואה את ההודעה שלך...
ממש מדהים אותי איך ממש במקרה תוך כדי השיחה סיפרתי לך על חבר תכנית מסויים ואמרתי לך כמה כוח שאבתי ממנו ומהמסרים שלו ששמעתי.. ופתאום אמרת לי שזה החבר שכתבת עליו בהודעה שלך...

ממש בנאדם מיוחד.

אם המתכון לכך זה עשיית הצעדים כפי שהוא אומר אז אני קונה.. במזומן..

אוהבים! וסליחה אם חפרתי לך בטלפון יותר מידי..
לדבר שעה ורבע בטלפון זה לא משהו שאני רגיל אליו מאז שהייתי בעולם הדייטים חחח

ממש לא חפרת לי. הפוך. 
אולי תצליח להחזיר אותי לדרך הצעדים...
אני גמור מעייפות. מקווה לשתף כאן בקרוב בהרחבה. 

מה נשמע?

תודה שאתה מתעניין...
סך הכל ימים עמוסים וקצת קשים, אבל לפחות התאווה לא ביקרה אצלי. איתה הכל מסורבל שבעתיים. מתפלל להמשיך בדרך הטובה, בצעדים ובכלל, צעד אחרי צעד.

שמח לשמוע
חזק ואמץ!

בהצלחה רבה בעז"ה

יש פה את הקישור לפוסט "המגנט", שהזכרתי באיזו התכתבות פה. וגם יש כאן שיתוף שלי מן הזמנים הטובים והמחוברים של תחילת הדרך. אח, היו זמנים...