תודה. אסיר תודה על 78 יום ללא מעידות - השיא שלי מאז שהן התחילו.
אסיר תודה על הרבה דברים טובים שקורים בחיי.

מתפלל להתחבר יותר לכאן ולתכנית.
מי מילל ומי פילל שלא אהיה כאן כאשר המשטרה שוב מבקשת את עזרת הציבור... 
אני זוכר איך דנתי לחובה את אותם מבוקשים. היום בעוונותיי אני הרבה יותר מבין אותם...

ואיזה כיף להגיע נקי ליום כיפור (בתקווה שלא אשתמש עד אז).
מי היה מאמין שאגיע אי פעם עם שלוש וחצי שנים בלי אוננות. נס!

שלום חברים! במקרה או שלא הזדמנתי לכאן. המצב שלי בעת האחרונה הוא של מעידות בתדירות די תכופה. לכל הפחות לא אוננתי. באתי לומר שאני כבר לא יודע מה יותר גרוע, אבל למדתי מחברים בעלי ניסיון  שעדיפה מעידה מנפילה ודפח"ח. אני קצת עייף מהחיים ומתקשה לעשות את הפעולות היומיומיות של התכנית, אבל יודע בתוך תוכי שאם אתמיד - דברים טובים יקרו ואולי אפילו העייפות הזו תתפוגג. נזכר עכשיו שמזמן לא דיברתי עם הספונסר... הייתי רוצה לכתוב "אז ביי, אני הולך לדבר איתו עכשיו", אבל לצערי לא נמצא שם (נפשית) כרגע. אוהב את כולכם, עדיין צועד את צעדיי הראשונים, ועדיין זקוק לחיזוקיכם.

רק להגיד שאוהבים אותך

שלום חברים יקרים,

מדהים שכבר למעלה מחצי שנה לא הייתי כאן. בחסד ה' אני עדיין נקי רק להיום, לכל הפחות מאוננות, במשך 1611 יום ומפורנוגרפיה במשך קרוב לשלושה חודשים.

האמת שבחודשים האחרונים זכיתי לתקופה די טובה מבחינת העקביות בכל מיני דברים (חוץ מללכת לישון בזמן, שזה דבר שעדיין מאוד קשה לי ועדיין מאוד פוגע בי). אני חווה בימים האחרונים קשיים בזוגיות והדבר מאוד מעמיס עלי רגשית. האמת שהייתי בתכנון של לצרוך קצת תכנים מיניים, אסיר תודה שאני חושף את זה כאן, ומתפלל שזה יישאר רק כאן (כאן כאן), ולא יבוא לידי מעשה.

אוהב את כולכם, ובמיוחד את אבי גולן - השיתופים שלך והתגובות עליהם "קופצים" לי במייל, מזכירים לי שיש דבר כזה, פורום "שמור עיניך". ובמידה מסוימת מזכירים לי לחזור הבייתה.

טהרני היקר
בתחילת דרכי כאן, קראתי המון, אבל המון, פוסטים ישנים שלך, ונתת לי המון.... אז דבר ראשון תודה רבה וענקית....
שמח מאד לראות שאתה עדיין כאן.... ומקוה שתשאר כאן, כאן, כאן.....
אוהב אותך, וצריך אותך, מאד....

אוהבים אותך - טהרני
אתה מוזמן תמיד להישאר גם כאן.

גם אני שמחתי לראות אותך בשבת....

בוקר טוב חברים יקרים!

אבי גולן - דבריך נגעו בי מאוד. ברוך שאמר - תודה על החיזוקים. נתן - בוודאי מכיר אותך אבל לא יודע להתאים פרצוף ושם לכינוי כאן...

ב"ה אני נקי מעל שלושה חודשים מפורנוגרפיה. באמת דבר לא מובן מאליו בשבילי בשנתיים האחרונות מאז התחלתי למעוד. אני אמנם לא עושה מספיק פעולות של החלמה, אבל לפחות מקפיד לכתוב אסירות תודה (בדיוק היום מציין התמדה בכך חודשיים ברצף) מגיע לקבוצות כל שבוע ושומר על קשר הדוק ופתוח בכתב עם חברים, מה שעוזר לי מאוד שלא למעוד.

הספונסר שלי אמר לי (כשדיברנו על ציון דרך של ארבע שנים שטרם עשיתי) לספר על העבודה הקשה בתחילת הדרך שהייתה הנחת יסוד איתן ויציב (יחסית). אז גם אם היום אני לא מצליח לעשות פעולות באותה מידה, התקופה הראשונה הרצינית מאוד בתכנית גורמת לכך שאוכל יותר בקלות להתחבר ולחזור לדרך, לפחות במובן של לא לצרוך תאווה.

מאחל לעצמי ולכולכם יום נקי מהתאווה ומגרורותיה...

תשעה באב. זמן קשה בשבילי להידחס עם כל המשפחה בבית. בצום. מרגיש את חורבן הבית האישי, את כמה שהבית שלי לא מתנהל כראוי (אם כי יש התקדמות).

ובכלל, הזמנים האלה של בין הזמנים קשים בשבילי. המועדים מועדים למעידות. יהי רצון שנצליח כולנו להתחבר אל האחד שמסייע ועוזר. 

מזדהה.
מצד שני בין הזמנים זה זמן מצוין להיות בנתינה בבית. אפשרות שקיימת פחות מאשר שלא בבין הזמנים.

מתפלל להיות בשביל האחר, רק להיום.

אוהב

(מה, אתה לא מכיר אותי?)

שלום חברים יקרים!

אני אסיר תודה שלא נפלתי באוננות (או ח"ו בגרוע מכך) ולא מעדתי בפורנוגרפיה במהלך העומס של ימי החופש של הילדים. צריך למצוא זמנים להתאוורר בעצמי. מנסה לעשות את זה, אבל לא תמיד זה אפשרי. אסיר תודה על מה שכן מתאפשר.

היום הייתי מנוהל מאוד מהשפעה מזיקה וזרה של בני משפחה על חינוך הילדים (לכל הפחות, כפי שאני רואה את זה). אני מניח שבעבר הייתי מתפרץ על הילדים בחריפות, אבל היום אסיר תודה שברורים לי שני דברים: א. כדאי להתייעץ עם מישהו (מישהו שמבין מורכבויות חינוכיות), ב. הדרך להגיע אל הילדים היא רק מתוך שיח. מאמין שבלי התכנית לא הייתה לי הענווה הדרושה כדי להכיר בשני הדברים האלה.

חיבוק

תודה על התזכורת!
כמה חשובה הענווה...
אוהבים.