בס"ד

בחסדי שמים מרובים הולך טוב עד עכשיו אבל היום נכנסתי לחרדה. לא יודע למה, אבל הרגשתי שהנפילה מתקרבת ובלתי נמנעת. הייתי עצבני וזה גרר אותי לוויכוח מטומטם ביותר עם אשתי ולכעסים סביב משהו דבילי כמו מטלות בבית.. באמת מפגר אבל זה עוד יותר ערער לי את הביטחון...

פייסתי אותה והמצב רגוע אבל לא אצלי פנימה. הדגדוג הזה כאילו זה מגיע ולא יעזור כלום לא מרפה ממני...

אני מתפלל לה' שיעזור לי..

גם מילות עידוד מהקהל הקדוש פה יעזרו..

תודה חברים שאתם פה.

איתך באותה ביצה ומי אני שאחזק אחרים?
כמוך גם אני רוצה להשתחרר אך מבור התחתיות בו אנו נמצאים רק אחד יכול להוציא אותנו.
והבור ריק אין בו מים...
מצטרף לתפילותיך לעזרה שיבוא יום "והנה אין יוסף בבור".
ונצליח לצאת לדרך חדשה, אחרת, אמיתית!
אתמול גם אני הייתי במצב גרוע, אך ב"ה תשועת ה' כהרף עין, והיום הסתיים בתשועה גדולה ונפתרה ב"ה בעיה סבוכה שהרבה זמן לוותה אותי.
וגם אם לפעמים אתה נמצא בנפילה (נפשית) תמיד צריך להתחנן לתשועה ממרום.
ויקרא את יוסף ויריצוהו (שוב) מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו.
ירוחם

חבר יקר אוהבים
ההרגשה הזו מוכרת גם לי
הדגדוג הזה שמספר לי שרק קצת תאווה תסדר לי את המח.
מה שעוזר לי במקרה כזה הוא ליצור קשר טלפוני עם חברים
לשתף, לחלוק, לפתוח. מה שגם מאוד עוזר לי, זה לכתוב את הרגשות שלי, למה אני מרגיש קרוב לנפילה, למה התאווה נראית כמו פיתרון נכון.
בהצלחה יקירי
יברכך אלוקים וישמור אותך עד אז

בס"ד

תודה על תגובותיכם,

אינני מרגיש שהתאווה תפתור לי את הבעיה, להפך, אני יודע ומכיר שהיא רק תחמיר, לכן אני כל כך חושש. יש לי מן הרגשה כזו שלמרות שאני יודע את זה, זה עדיין בלתי נמנע. אני מוכרח לומר שבמצב דומה לפני חודש הייתי נופל באופן וודאי ועכשיו שאני נמנע מזה מראה על איזושהי התקדמות בחסדי ה'. בהחלט עוזר לכתוב ולשתף.

בעז"ה זה ימשיך כך...