ברוכים הבאים, אורח

נושא: המסע אל האושר 28997 צפיות

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 3 חודשים #82078

תודה תנחיני.

אתה צודק. בא לי גם להיות פה יותר.

אסיר תודה על 791 ימים. לא בכוחי בכלל. ועל מתנות נפלאות ומדהימות בדרך.

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 3 חודשים #82856

  • הוי אריאל
  • רצף ניקיון נוכחי: 391 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 841
איזה יופי.איזה אור גדול.
קראתי עכשיו את השיתוף על השנתיים וממש התרגשתי.
תודה לך על התקווה שאתה נותן לי-לנו-לכולנו.
אוהב ,,,,,
אריאל,
אני בהתחלה,,, אני מנסה,,,, אני מתבייש,,, אני מפחד,,, אני מקווה,,, אני מייחל,,, אני מתפלל !!!!!!!!

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 2 חודשים #84898

היי חברים.

קורים לי המון דברים טובים בהחלמה. קשה לי מפאת קוצר הזמן להתחיל לכתוב פוסטים ארוכים וכו' אבל חשבתי שכדאי שאשתף אפילו בקצרה.

אז בקצרה. בזכות התוכנית ספונסר וחברים שאלוקים הכניס לתוך החיים שלי קורים לי ניסים בכל יום ויום. 

הקשר שלי עם אשתי מתחיל להתרפאות אחרי שנים שהרסתי שם כל חלקה טובה זלזלתי בה ולא הערכתי אותה.. קורים דברים טובים, היינו יחד באיזה מקום שאחד מאיתנו היה צריך לקחת אחריות להוביל את שנינו. נתתי לה להוביל למרות הרצון החולה שלי לשלוט. נתתי לה להוביל כדי להזכיר לעצמי שהיא חלק מהחיים שלי ואנחנו מובילים יחד.

אני יותר ויותר רגוע ונוכח בתוך החיים שלי, אני לוקח לי משימות יום יום של לעשות פעולות הפוכות בתוך החיים כמו למשל. השבוע יום אחד נתתי להידחף לכל מי שרצה להידחף לפני בכביש (ויש הרבה חארות כאלו, וגם אני לפעמים מביניהם), עם חיוך ושלווה וזה השאיר אותי נקי עוד יום.

אוהב אותכם וצריך אותכם. ומודה באושר גדול ובעינים דומעות לאבא שנותן לי חיים כבר במשך שנתיים שלושה חודשים וששה ימים.

מתחנן לסיים את היום נקי

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 2 חודשים #84960

  • קדימה הלאה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538
אוהבים אותך! 

נותן הרבה תקווה לחיים שלווים ומחוברים..

נותן המון כח לעשות את הפעולות.. לפעמים שוכח בשביל מה.. טוב שיש חברים..

תודה רבה! 
תמיד אשמח לעזור! ניתן לשלוח הודעה פרטית במקרה שצריך..

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 2 חודשים #85182

אז כשאני מרפה באמת..... כל המתנות מגיעות....... גם כשנראה שזה היה ויתור מדי כואב..... התמורה לא מאחרת מלהגיע.

קורים לי ניסים בחיים. המקום הזה הציל את החיים שלי. אני חווה שחרור ואושר מטורף. אני חווה חיבור מאוד מיוחד אם אבא אוהב.

מודה על עוד יום אחד נקי ומפוכח. מתפלל לסיים את היום בפיכחון. עם חיבור לתוכנית רוחנית. ולא לפעול על פגמי האופי שלי.

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 1 חודש #85494

עבר עלי יום מורכב מאוד אמש. כאבי ראש שיעולים ועניני שיניים. 

למרות הכל באסירות תודה תאווה היא לא אופצייה למרות שהיא משכחת כאב.

באתי הביתה ופשוט שכבתי במיטה וכאבתי. הודייתי בחוסר אונים שלי מול המצב.

בשבילי זה נס. אינלי צורך להשתמש ולא להרגיש. אני פשוט יכול להרגיש גם כאב. ולתת לזה את המקום והזמן.

מתפלל ליום נקי מחובר ושפוי יותר.

אוהב
 

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים, 1 חודש #85495

  • 2דניאל
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 47
אור, אור, אור! 

אני אסיר תודה לאבא שהכרתי אותך פה בפורום, שמחתי לשמוע שאתה יכול לחיות למרות שיש קשיים, מאחל לך רפואה שלמה בקרוב!

אוהב אותך, וצריך אותך...
(לפני שאתה נכנס להלם, הייתי פה בעבר, בכינוי danppt אנחנו מכירים די טוב... )

פסח תשע"ו - במסע בתוך האושר עם אבא אוהב לפני 5 שנים #87691

באסירות תודה וברוח אלוהים אוהב החג עובר בכיף שלא נגמר ובאוירה מצויינת.

אקדים ואומר שבזכות התוכנית הספונסר והצעדים קיבלתי כלים להתמודדות עם התאווה. אבל בעיקר כלים להתמודדות עם החיים, הבנתי שהבעיה המרכזית שלי זה הריכוז העצמי והפגמי אופי שלי. ולכן למדתי ואלוקים עוזר לי גם ליישם את הכלים שעוזרים לי לא להיות שם שוב. "לתת...לתת... נתינה... נתינה..ושוב לתת"

אז זה התחיל בערב חג שעזרתי בלי לחכות שמישהו יגיד לי כמה אני מוכשר, פשוט כי זה התרופה למחלה שלי לעזור בלי סוף ושוב לעזור ושוב לעזור, ואחרי כל זה לחפש מה עוד אפשר לעשות למישהו אחר.

ליל הסדר:
ביקשו אותי להיות חזן ולא סירבתי כי רציתי לתת ויש לי מה לתת. ואפילו הודייתי לזה שביקש... פשוט.. "אתהלך לפני השם בארצות החיים" "אני (כבר) ע(ו)נייתי מאוד" "מה אשיב להשם" נתתי לדמעות לזלוג.. אם מישהוא ירצה לדעת אולי אספר לו.. כן ניצלתי ממחנות ההשמדה ואני רוצה היום להעביר את המסר הלאה "לעשות '''''נקמה'''' במחלה הארורה הזאת.

באנו מבית הכנסת ולקחתי את ההגדה הפשוטה בלי הפירושים ובלי הווארטים ובלי ההערות וההארות מתי מגביהים מצה ומתי מגביהים את הכוס, ביקשתי מהילדים ומהאשה לנהל את זה. כל פעם שיש משהו לעשות שיגידו.. הרפייתי.. היה לי מצויין. הרגשתי קרוב לאבא אוהב. סיפרתי את ההגדה. (נראה לי שפיספסתי כמה שורות, אבל מילא) הילדים היו מרותקים. ברגע שהבנתי שהם איבדו סבלנות התקדמתי לענינים. היינו שמחים והיה כיף.

בברכת המזון הבן שלי ברח ואמר שהוא בירך, אני ראיתי שהוא לא בירך, התחלתי לומר לאשתי שקשה לי עם זה שהוא מחפף וירדתי עליו, לשנינו היה קשה, שוב הרגשתי את הדרעק עולה וצף... באסירות תודה קראתי לו שוב והתנצלתי... שנינו בכינו. הושבתי אותו על ברכי וגמרנו את ההלל.

אם כל השנים אני מקפיד על היין המשובח ביותר בעיקר מהסיבה שאני חייב לברוח, אני רוצה להרגיש קרוב לאלוקים אבל אני יודע שאני לא, אז אני שותה ארבע כוסות שמעיפים אותי כל כך קרוב אליו, ואני מרגיש בעננים, וכמובן להירדם על הכיסא כמנהג צדיקים נסתרים, השנה לקחתי יין קל יותר קודם בשביל להיות נוכח, אינלי צורך יותר לברוח לשומקום, פשוט להיות מחובר. טוב לי עם מי שאני, אני יכול להרגיש את החיבוק של אבא אוהב, קמתי אחרי הסדר ועשיתי כלים, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" - "כן נזכה לשנה הבאה" 

חול המועד:
מה נשתנה השנה הזאת מכל השנים... שבכל השנים הייתי קונה את כל סוגי העיתונים ומערים אותם בערימה מעל ראש מיטתי וגומא אותם בצמא ומשאיר את אשתי לבשל ולדאוג להעסיק את הילדים.......... השנה הזאת יכולתי להיות נוכח ומחובר ולעזור לאשתי לבשל ולהיות עם הילדים.. בקושי קראתי 2-3 דפים באיזה עיתון, החולצה שלי משומנת, בישלתי עשיתי כלים רחצתי את הילדים, אני מלא באושר מלא בשמחה טוב לי. אני מבורך. יצאתי עם המשפחה הייתי מחובר, הילדים איבדו סבלנו ובכו באוטו, כל השנים הייתי צורח כאלו צרחות שפשוט היה נהיה דממה באוטו, זבוב לא העיז להרעיש, והשנה..... אני שר ומתפלל תפילת השלווה, הם בוכים ורבים וזה שלהם, משתף את אשתי בחוסר אונים. וזה עובד.

חברים... "רק להיום" יצאתי מעבדות לחרות ומאפילה לאור גדול, התוכנית הזאת שינתה את חיי, הכרתי את אבא שלי מחדש, למדתי שהוא אוהב אותי מאוד, ואני היום מרגיש את זה. יש תקווה. כולנו נצא מזה... לעוד יום אחד...

היום עוד יום נקי... שמצטרף ל 892 יום.. הרחמן יתן לנו את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתינו לשנות... אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתינו.. ואת התבונה להבחין בין השניים.

אמן.... 
 

תגובה: פסח תשע לפני 5 שנים #87694

 יש תקווה. כולנו נצא מזה... לעוד יום אחד

האם גם לי יקרה הנס?...

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים #87985

אם נשתדל בהתפתחותינו נתפלא עוד לפני שנגיע אל מחצית הדרך ...... (ההבטחות)

 

תגובה: המסע אל האושר לפני 5 שנים #87986

אז אולי אני צריך לשאול: "האם אשתדל בהתפתחותי?"

תגובה: פסח תשע"ו - במסע בתוך האושר עם אבא אוהב לפני 4 שנים #102050

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 2077 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 398
אור בקצה במנהרה כתב on 28 אפר' 2016 14:13:
באסירות תודה וברוח אלוהים אוהב החג עובר בכיף שלא נגמר ובאוירה מצויינת.

אקדים ואומר שבזכות התוכנית הספונסר והצעדים קיבלתי כלים להתמודדות עם התאווה. אבל בעיקר כלים להתמודדות עם החיים, הבנתי שהבעיה המרכזית שלי זה הריכוז העצמי והפגמי אופי שלי. ולכן למדתי ואלוקים עוזר לי גם ליישם את הכלים שעוזרים לי לא להיות שם שוב. "לתת...לתת... נתינה... נתינה..ושוב לתת"

אז זה התחיל בערב חג שעזרתי בלי לחכות שמישהו יגיד לי כמה אני מוכשר, פשוט כי זה התרופה למחלה שלי לעזור בלי סוף ושוב לעזור ושוב לעזור, ואחרי כל זה לחפש מה עוד אפשר לעשות למישהו אחר.

ליל הסדר:
ביקשו אותי להיות חזן ולא סירבתי כי רציתי לתת ויש לי מה לתת. ואפילו הודייתי לזה שביקש... פשוט.. "אתהלך לפני השם בארצות החיים" "אני (כבר) ע(ו)נייתי מאוד" "מה אשיב להשם" נתתי לדמעות לזלוג.. אם מישהוא ירצה לדעת אולי אספר לו.. כן ניצלתי ממחנות ההשמדה ואני רוצה היום להעביר את המסר הלאה "לעשות '''''נקמה'''' במחלה הארורה הזאת.

באנו מבית הכנסת ולקחתי את ההגדה הפשוטה בלי הפירושים ובלי הווארטים ובלי ההערות וההארות מתי מגביהים מצה ומתי מגביהים את הכוס, ביקשתי מהילדים ומהאשה לנהל את זה. כל פעם שיש משהו לעשות שיגידו.. הרפייתי.. היה לי מצויין. הרגשתי קרוב לאבא אוהב. סיפרתי את ההגדה. (נראה לי שפיספסתי כמה שורות, אבל מילא) הילדים היו מרותקים. ברגע שהבנתי שהם איבדו סבלנות התקדמתי לענינים. היינו שמחים והיה כיף.

בברכת המזון הבן שלי ברח ואמר שהוא בירך, אני ראיתי שהוא לא בירך, התחלתי לומר לאשתי שקשה לי עם זה שהוא מחפף וירדתי עליו, לשנינו היה קשה, שוב הרגשתי את הדרעק עולה וצף... באסירות תודה קראתי לו שוב והתנצלתי... שנינו בכינו. הושבתי אותו על ברכי וגמרנו את ההלל.

אם כל השנים אני מקפיד על היין המשובח ביותר בעיקר מהסיבה שאני חייב לברוח, אני רוצה להרגיש קרוב לאלוקים אבל אני יודע שאני לא, אז אני שותה ארבע כוסות שמעיפים אותי כל כך קרוב אליו, ואני מרגיש בעננים, וכמובן להירדם על הכיסא כמנהג צדיקים נסתרים, השנה לקחתי יין קל יותר קודם בשביל להיות נוכח, אינלי צורך יותר לברוח לשומקום, פשוט להיות מחובר. טוב לי עם מי שאני, אני יכול להרגיש את החיבוק של אבא אוהב, קמתי אחרי הסדר ועשיתי כלים, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" - "כן נזכה לשנה הבאה" 

חול המועד:
מה נשתנה השנה הזאת מכל השנים... שבכל השנים הייתי קונה את כל סוגי העיתונים ומערים אותם בערימה מעל ראש מיטתי וגומא אותם בצמא ומשאיר את אשתי לבשל ולדאוג להעסיק את הילדים.......... השנה הזאת יכולתי להיות נוכח ומחובר ולעזור לאשתי לבשל ולהיות עם הילדים.. בקושי קראתי 2-3 דפים באיזה עיתון, החולצה שלי משומנת, בישלתי עשיתי כלים רחצתי את הילדים, אני מלא באושר מלא בשמחה טוב לי. אני מבורך. יצאתי עם המשפחה הייתי מחובר, הילדים איבדו סבלנו ובכו באוטו, כל השנים הייתי צורח כאלו צרחות שפשוט היה נהיה דממה באוטו, זבוב לא העיז להרעיש, והשנה..... אני שר ומתפלל תפילת השלווה, הם בוכים ורבים וזה שלהם, משתף את אשתי בחוסר אונים. וזה עובד.

חברים... "רק להיום" יצאתי מעבדות לחרות ומאפילה לאור גדול, התוכנית הזאת שינתה את חיי, הכרתי את אבא שלי מחדש, למדתי שהוא אוהב אותי מאוד, ואני היום מרגיש את זה. יש תקווה. כולנו נצא מזה... לעוד יום אחד...

היום עוד יום נקי... שמצטרף ל 892 יום.. הרחמן יתן לנו את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתינו לשנות... אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתינו.. ואת התבונה להבחין בין השניים.

אמן.... 


ואיך היה השנה פסח?

אני עדיין לא נגמלתי מערימת העיתונים....
אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: המסע אל האושר לפני 4 שנים #102067

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

איזה יופי. אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: פסח תשע"ו - במסע בתוך האושר עם אבא אוהב לפני 4 שנים #102096

חוסידל כתב on 11 אפר' 2017 21:22:




ואיך היה השנה פסח?

אני עדיין לא נגמלתי מערימת העיתונים....

תודה על ההקפצה, עוזר לי לקרוא איפה הייתי וזה נס גדול.

השנה התארחתי והייתי מאוד מנוהל מזה שהניהול עבר מהידיים שלי, קיבלתי והרפייתי ונתתי לו  לנהל את זה, היה נפלא, משום מקום הגיע הבכי של ההלל, "לא אמות כי אחיה ואספר מעשה י"ה" ואח"כ של שיר השירים "על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי" אני אוהב אותו מאוד, אני מרגיש שהוא מחבק אותי חזק, טוב לי ונעים לי.

בכל אופן אני בתקופה מתוחה קצת בעבודה ואני מרגיש את זה, כן צרחתי על הילדים לפני החג פה ושם, אבל התנצלתי, אני סך הכל בנאדם ואני טועה ואסירות תודה שיש את התוכנית שאני יודע מה אני צריך לעשות.

החג עצמו עובר בנעימים אני מחובר עם הילדים והמשפחה, אתמול טיילנו ונזכרתי שאני חסר אונים מול תאווה, שיתפתי והיה לי טוב, יש לי תוכנית ודרך ואבא אוהב, כל השאר בונוס.

יש חיים אחרי המוות.

תגובה: המסע אל האושר לפני 4 שנים #102109

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

״יש חיים אחר המוות״. 
אהבתי. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

זמן ליצירת דף: 0.79 שניות

Are you sure?

כן