למען הסדר הטוב וכללי הטקס אקשקש כאן כמה מילות פתיחה:
אני לא מאמין שאראה מקרוב את הדבר הזה שקוראים לו 90 ימי נקיות, וגם לא את אמצעו. לכן הקטגורייה הזו של 90 יום לא משכה אותי אף פעם, לא רק לכתוב (אני לא כותב כאן בפורום) אלא אפילו להציץ. מה לי ולזה. לא רציתי לבדוק אפילו מה נמצא כאן.
משום מה - עדיין לא ברורה לי הסיבה המדוייקת - הדוקטור הפנה אותי לשרשור של גוני. התחלתי לקרוא ואמרתי לעצמי שגם אני רוצה.
ובכל מקרה, מה כבר יש לי להפסיד.

אז בינתיים אני כאן. מתוסכל, לא מאמין שאגיע רחוק, אבל מתחיל. ואם לא ילך - לא ילך.
נתחיל ככה: בחסד אלוקים הייתי היום מחובר ונקי. מחר ערב ראש השנה ואני לא אהיה בתנאי נפילה. כנ"ל רה"ש, כנ"ל שבת שובה. חמשה ימים של חסד נדיר (למרות שאין לי שום ביטוח על העתיד). אני מסמן את יום שני כיעד להגיע אליו בנקיות, ומתחנן לאלהים שיתן לי את המתנה הזו. אז עד שיפתח פורום מסע בן 7 ימים - אני מתארח פה...
וגוני - תודה על ההשראה. לא שאי פעם (כלומר: מאז שנחשפתי לכתיבה שלך...) היתה לי מחשבה שאוכל להתחרות בכשרון הכתיבה שלך, אבל כל הזמן נהניתי וקיויתי לקמצוץ מזה. אז ממש ממש תודה.

מפאת קוצר השעה לא אאריך, אבל יש לי הרבה מחשבות לפתוח כאן. כנראה שבשנה הבאה...
חזק וקווה, החותם בתפילה ובאיחולי כתיבה טובה.

ובינתיים: למה אני עוד לא ישן? מה אני עושה פה?
בין סידור לארגון לאריזה לסגירת קצוות לקראת נסיעה בבוקר - אחרי שאשתי עבדה על זה כל הלילה קשה ונפלה שדודה ואני קראתי להנאתי את הפורום כמעט בלי לעזור - אני מציץ במחשב.
אולי מישהו ראה? אולי מישהו הגיב? לא, בטח כולם ישנים. רק אני משוגע, רק אני לא נורמלי ולא אחראי. כולם חוץ ממני אנשים רגילים, טובים ומסודרים, ורק אני חסר אונים ואחריות וסדר יום.
הי, יש תגובות על פוסטים קודמים! כן כן, מעכשיו ממש! הם עוקפים אותי, והם אפילו לא הסתכלו עלי! 0 תגובות, 0 צפיות!!!!

אני לא נופל ולא קרוב ליפול, אבל הנה, הנה זה מתחיל.
שלום טינה, ברוכה הבאה. אנחנו מכרים ותיקים. עכשיו יש לך חדר חדש להתרווח בו. ברוכה הבאה לשרשור שלי, תרגישי בנוח, בבית.
עוד שעה אהיה מנותק מהפורום לארבעה ימים, בלי לדעת מי הגיב וכמה ואיך. רק עלייך אני אחשוב, רק את תהיי לי בראש.
אז תנוחי, תנוחי. בואי נראה מתי תתפרצי לי רעננה ומחודשת, בחיוך ערמומי, אל הסלון. מתי זה יקרה, איך תעשי את זה הפעם ולמה תבחרי להתחפש.
בינתיים אני מקווה שזה לא יקרה לפני יום שני.
ובינתיים זה כיף לכתוב כאן כי זה עוד שלב ההצגות, לפני הסרת המסכות. עכשיו אני כותב קצת ממה שאני חושב, אבל בעיקר מה שאני חושב שאחרים רוצים שאני אכתוב או שמצופה ממני לכתוב כדי שיחשבו שאני רציני בתכנית ומפנים אותה.
כותב לפני שהדברים הכואבים באמת יעלו. לפני שאני באמת מעז לתת אמון וצ'אנס במשהו ולהתנהג בהתאם.
הי, אם יש כאן מישהו - תישאר. אולי יהיה מעניין. זפזפ אלי מידי פעם, תן לי אשליה שאני חשוב. תן לי לתת אמון, אולי זה יוכל לשעשע את יתר הצופים.
אני עדיין לפי הכללים? בסדר?
אלוהים תעזור לי, אני יודע שלפחות אתה צופה בשרשור הזה שלי, ואני מחשיב אותך מאוד כקורא. למרות שאני לא יודע עדיין מה יפתח כאן בינינו. החתימה שלך אמנם שקופה, אבל אני יודע שכתוב בה 'אמת'. תעזור לי, בבקשה בבקשה תעזור לי ותחזיק לי את היד על המקלדת, שכל מה שאומר יהיה אך ורק אמיתי, אך ורק מהלב, מה שאני מרגיש באמת. שאגלה על עצמי דברים נכונים ואמיתיים, לטוב ולמוטב, בלי הנחות ובלי הקלות ובלי החמרות.

ומחר אני אמליך אותך עלי ועל כל העולם. יהיה החשבון אשר יהיה. אני לא יודע באמת איך זה להיות איתך כל הזמן כל הזמן, אני חושש מזה, אבל אני יודע שאני רוצה לצאת מהתאווה.
כי למרות שנורא כיף לי ליפול, אני יודע שעצם העובדה שאני פה אומרת עלי משהו. הרי, אם הייתי רוצה להיגמל ממך - יש לתאווה מספיק פורומים הרבה יותר צבעוניים להציע לי (אני יודע, באמת. לא כי 'שמעתי מחבר בעל תשובה בלה בלה בלה...'). אם אני בורח לפה אז אולי באמת זה המקום שלי. הלוואי. אף פעם לא העזתי לשאול את עצמי את זה בצורה אמיתית ונוקבת. הלוואי שתיתן לי את הכוחות לעשות את זה כאן סופסוף. נראה לי שהגיע הזמן.

ובינתיים לילה (בוקר?) טוב.

ברוך השב ידידי המקווה
נעם לי לשוחח אתך שוב לאחר תקופה ארוכה
שמח שאתה פה שוב איתנו גם בפורום
מאחל לך דרך צלחה בשירשור החדש.
שתמלאו בימי החלמה וכנות
אוהב
מוישלה

ברוך הנמצא. זו רכבת הרים, לעיתים נופה מדהים, לרגעים אחרים המנהרות החשוכות ארוכות. יש פעמים שהקולות אף ירגישו כמערת ומאורת שדים. זכור נא ידידי, אתה זו נשמתך, לא מספר הצפיות או התגובות. ונשמתך היא חלק אלוק ממעל. תחתור למגעה.

בהחלמה.

תודה רבה. הלכתי לישון במצברוח רע וקמתי במצברוח ככה ככה אחרי כמה דברים לא נעימים אתמול בערב, ותחושה כללית שמה שכתבתי אתמול לא באמת מייצג את מה שאני מרגיש, וכאילו כתבתי את זה לפני הזמנה או לפי מה שמצפים ממני לכתוב. אבל אם זה בכל זאת משפיע על מישהו, כנראה שזה אותנטי אחרי הכל. דברים מזויפים לא פועלים כל כך. 
נחמד לדעת שמשהו שקרה לי מהווה השראה למישהו. אפילו די מפתיע. חותם פחות או יותר על כל מילה שכתבת, ומאחל לך שהטינה תצא לחופשה קצרה לפחות עד אחרי שבת. היא עובדת קשה אצלך, אז מגיע לשניכם מנוחה זה מזו, לא?

שנה טובה ומבורכת, ונקיות רעננה ומטהרת, איש יקר. תודה על מה שכתבת.
נ"ב: אשמח לתחרות בכתיבה. נראה לי שתוכל לתת לי פייט לא רע בכלל. אני בכל אופן עושה מנוי על הטור שלך. נשתמע

בהצלחה חזק. מבטיח לעקוב. זה כבר נראה מבטיח...

קווה, שמורה לך פינה חמה בלב שלי. (אם תחפש, תראה שאתה אחד הראשונים שהגיבו לי והמייל הראשון שלי בתוכנית..) אני מאחל לך שהשרשור הזה יעזור לך להשאר נקי כל יום, רק להיום. ובעז"ה נממש את ההבטחה אחד לשני (מקווה שאתה זוכר את ההתחייבות  )

היי חזק
הקטגוריה של ה90 יום מאד בשבילך
המסע נשאר מסע גם אם נופלים
אני את המסע של 90 יום מזמן עברתי
אני במסע של כ300 יום כבר
עם הרבה נפילות אבל עדיין נוסע
תשאר תכתוב והכי חשוב אל תתייאש
גם אני עושה מנוי על הפוסט שלך

תודה לכולם, כעת אני קצר בזמן ומאריך באף (או משהו כזה). רק מודיע על הווייתי כאן ומשדר אות חיים.

מחלקת המנויים מודה לכל הנרשמים ומקווה שנעמוד בעומס, אבל עקב השעה המאוחרת לא נוכל לספק את המוצר כעת.

בינתיים אני מוסר כאן אסירות תודה גדולה על ראש השנה, שהוא באמת אחד הימים הנפלאים ביותר בשנה, ועל נקיות מוחלטת ושפיות יחסית של חמשה ימים.
עוד שני ימים אל התחנה הראשונה. מחר צפוי יום עמוס מאוד, נראה שלא יהיה לי זמן לנפילות. כך לפחות אני חושב ומחשב.
אני כותב את זה ומרגיש קוועץ' בלב. גם כי אני רוצה תאווה (אז מה אם עכשיו עשי"ת? אני רוצה להיות נקי ואני רוצה תאווה. שפיות והנאה. קרבת אלוקים והתבוססות בבוץ. תאמינו לי, אם זה היה תלוי בי הייתי מארגן שזה ילך יופי ביחד!), וגם כי אני מצטער בשבילכם, צופים ומנויים יקרים, שאולי העלילה תהיה משעממת בזמן הקרוב.
לא נורא. לצערי אתם יכולים לסמוך עלי שיהיה אקשן. רק סבלנות...

לילה ובוקר טוב!

אני מאחל לך עלילה משעממת ככל האפשר, ושאת העניין תמצא במשהו קונסטרוקטיבי. נראה לי שלא חסרים לך תחומי עניין  כאלה.

שבוע טוב ונקי

טוב, שמח להודיע שזה עדיין משעמם. עכשיו הילדים יחזרו מהגן ואח"כ יהיו לי כמה עניינים חשובים לסדר עד השעות הקטנות של הלילה.
בקיצור, מאחל לכם ולי המשך יום משעמם ונעים.
אל תתייאשו. בטח יהיה איזה טוויסט בקרוב.

היי חזק וקווה אחי היקר,

יישר כח על הפתיחות הנכונות והכנות. אלו מפתחות שבעזרת ה' יקחו אותנו רחוק.

השרשור הזה מעניין וחשוב, הוא משקף את התהליכים שכולנו עוברים. לכל אחד מינון וסגנון שונה, אבל הצמיחה של כולנו היא לאותו כיוון.

אני אישית נורא נגוע בפגם האופי המכונה אגו. נורא חשוב לי על גבול ה"דחוף לי" להיות מעניין, מצחיק, מרגש, משעשע, אני חייב את האישורים הללו מהחברים.
כבר כתבתי פעם - "אתה חושב משמעו אני קיים"...
אני רועד מפחד למסור ציון דרך או צעד ראשון או כל דבר שכזה כי אני מנוהל בטירוף. האם זה יחזק? האם אגע בליבותיהם? האם אצליח? המוצלחנות היא מחלת חיי...
די בתחילת הדרך קיבלתי את העצה הכי מוזרה בעולם! אמרו לי "ל ה א ט " . . .

מה זה להאט שאלתי? הסבירו לי תעשה כל דבר יותר לאט. תחשוב לאט, תאכל לאט, תלך לאט, דבר לאט, בקיצור אמרו לי להוריד את הטורים.
חייתי תמיד בריגוש של עשיה ופעולה ואקשן. אמרו לי " נו מור דרמטיש"...
- (פוסט של היום) -  www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=3922.msg40425#msg40425

חבר יקר,
ההחלמה הזו היא אישית שלך, אנו שמחים להיות שותפים שלך לדרך. אך אנחנו לא הדרך. לא השופטים. לא העדים. לא הדין. רק חברים שרוצים להחלים לצידך.
אתה לא צריך לדאוג שיהיה לנו מעניין. (חזרת על העניין הזה) אתה לא צריך שנהיה גאים בך. והפוסט הזה הוא לא חלון הראווה של ההחלמה שלך. כי אתה לא חנות.
הכנות והחשיפה של המחלה שלנו לאור מאוד יעילים. אך עיקר הנושא זה מה שאני יוצא מעצמי, ולא עד כמה הצלחתי להיכנס אליך.

הספונסר שלי אמר לי כמה פעמים שזו תוכנית פשוטה לאנשים מסובכים... כשירד לי האסימון כמה אני מסובך, אמר לי - קבל את עצמך. "הקבלה היא מפתח לכל בעיתינו".

אשמח להמשיך לקרוא אותך. זה תמיד מעניין, מצחיק, מרגש, ומשעשע...

אוהב
הושיעה

הושיעה, היו לי כמה מילים חמות לכתוב לך עכשיו.
אחר כך החלטתי לשתוק, כדי לא להתעלל בך ובבעיית האגו שלך (ויש לך חתיכת אגו אם אתה חושב שרק לך יש כזה אגו).
בכל מקרה, תודה. 

טוב, החלטתי להצטרף לחבורה...
נשאר לי בינתיים רק לאחל לכולם בהצלחה וגם לך חזק וקווה... תמשיך להתחזק ולקוות זה משתלם!
אנחנו פה בכל רגע, הכול תלוי בך חבר.
אוהב ומחבק כמו שאח יודע לעשות בזמנים שמחים וגם בזמנים עצובים..
דרך אגב אתה גם מתחיל לכתוב יפה, אני בטוח שאתה מקבל השראה מכאן, ובעיקר מגוני..

שלום.
מתחיל היום השביעי. אין בו עומס מיוחד, למרות שבהחלט יש לי מה לעשות בו.
אם אעבור אותו בשלום ובנקיות אוכל להודות על שבוע נקי, ההגדרה הראשונית שלי כיעד-מסע לשרשור זה.
משום מה שמתי לב שדווקא בימים כאלה, רגע לפני נקודת הציון המתוקה, אני פתאום נופל - כאילו יש בי איזה פחד תת מודע להוכיח שזה אפשרי.
אני מוסר את החשש הזה בפניכם.
תודה ויום טוב.