התבקשתי על ידי הספונסר המסור שהתחיל להדריך אותי לפתוח כאן נושא אישי חדש ולתאר את ההתמודדות שלי.
אני עושה את זה רק כי התבקשתי, ואני עצמי בכלל לא מעוניין לשתף בנושא הזה.
אבל כמו שאומרים כאן, עושים דברים גם אם לא מבינים או אם ממש ממש ממש לא רוצים לעשות אותם.
אז אל תצפו לשיתופים קורעי לב. בכוונתי לכתוב כאן את המינימום שאליו אדרש ולא קמצוץ אחד מעבר לזה. היה לי מזה מספיק בחודשים האחרונים ולא ראיתי שהתוצאות היו מוצדקות.
יום טוב

ברוך הבא לספירה החדשה:
קודם כל אם היום הזה ישאר נקי רק בגלל השיתוף הזה, היה שווה,
שנית המחלה שלנו בנוי בגלל שאיננו רוצים לשתף וזה חלק מהמחלה שלנו,
אז בעז"ה נצליח לעבוד על זה גם,
בהצלחה ובהחלמה

אין לי בעיה לשתף. רק לא מעוניין לעשות את זה לפי הנחיות מלמעלה, ולא רוצה שידחפו אותי לומר את מה שלא בא לי לומר. לא רוצה להתערטל כאן בפומבי ושכל אחד יבוא לחוות את דעתו מבלי שאני מסכים לכך

שלום גוני,
שמח לראותך כאן שוב.
ראשית, נראה שאתה בכניעה, כי אתה עושה את מה שאמרו לך גם בלי הגיון משלך, וזה סימן טוב של החלמה והתקדמות.
שנית, אוהבים אותך גם בלי שיתופים קורעי לב,
ומקווים להחלמתך.

בהתחלה, הפורום הביאת אותי להחלמה ול-SA. היום אני מביא את החוויות שלי מSA לפורום. זה הקשר שלי בפורום, וגם העובדה שיש לי קשר עם אנשים כמוני, שמבינים. אני לא בא לתלות את ההחלמה שלי בשיתופים, אלא באלוקים, בנכונות, בכנות ובפתיחות שאלוקים נותן לי כיום.
אז טוב שאתה לא תולה את ההחלמה בפורום - אלא בציות לספונסר...

החלמה רבה מכל הלב!
אינאונימי

היי גוני היקר!
הפוסט הזה עצמו הוא עבורי שיתוף קורע לב  :D
התקווה שלי חזרה, לסנדוויץ עם סלומון....
אוהב ומעריך
הושיעה

אני רואה מהתגובה של אינאונימי שעיקר העניין בהחלמה זה לציית לספונסר.
אם זה ככה אני מפסיק כאן ועכשיו. עכשיו אני נזכר שבשיחה הוא אמר לי  השאלה למי אתה רוצה להשתעבד. כלומר, למרות שכולם פה מנסים ליפות את זה, המטרה היא להפוך אותנו מעבדים לתאווה לעבדים של הספונסר או של הקבוצה או של אני לא יודע מי.
מה שנקרא להחליף פרה בחמור. לא נראה לי שזה יהיה שווה את כל הכאב התסכול והחשיפה.
אם זה באמת הכיוון כדאי שמישהו יאמר לי את זה בצורה הכי ברורה כאן ועכשיו ולא ינסה ליפות את זה עם כל מיני אמירות מתייפיפות. לא רוצה להיות העבד של אף אחד, ולא מקבל את ההנחה הזאת שהשאלה היא רק למי אתה רוצה להשתעבד. אם זה מה שיש לכם להציע לי - בואו נפסיק כאן ועכשיו ולא נבזבז זה לזה את הזמן

גוני אח שלי
כייף לראות אותך שוב בין כוחותינו
אוהב (לא אוהבים)
דורון

גוני היקר
אני באמת לא מבין אותך לפעמים למה אתה כל כך מודאג ממילים
אתה פה כבר הרבה זמן
וחוץ מלעשות רק מה שאתה רוצה
לא עשית שוםמדבר כי הכריחו אותך
למה אתה נלחץ מזה שחברים מביעים את דעתם
כיצד יש להתנהג/ להתיחס  לתוכנית או לספונסר
זו דעתם
תשמע מה שיש לספונסר להגיד
ואתה ורק אתה תחליט מה מתוך הדברים
שלו אתה מקבל ומה לא
אבל אם וקיבלת עליך לעשות מה שהוא אומר
תעשה את זה באהבה ובחיוביות
אני חוזר ואומר שאם תמצא מקום יותר טוב ויותר מחלים מפה
אל תשכח לבוא לקחת אותי

היי גוני.
קשה לי להניח שעיקר ההחלמה היא לציית לספונסר.
יש לי ספונסר כבר 7 חודשים. ובינתיים לא קיבלתי ממנו אפילו הוראה אחת.
הוא סיפר לי על עצמו ונסיונו. ענה לי כששאלתי. נתן לי עצה אם ביקשתי.
אבל אף פעם!!!! לא העביד אותי.

אז למה פתחתי כאן את הדף הזה אם אני באמת לא רוצה לפתוח אותו ולקשקש על עצמי? רק כי הוא אמר לי לעשות את זה. מדאיג אותי איזה הנחתות צפויות לי בהמשך

זה שאתה שם עליו זה כי אתה רוצה להיות נקי. וממש לא כי אתה העבד שלו.
בהצלחה אח יקר

ודורון יקירי. אני עושה מה שצריך לעשות כי ככה זה. זה לא אומר שאני חייב לשמוח על זה שמתכנתים לי את האישיות מחדש

אני רוצה להיות נקי. זה לא אומר שאני רוצה להעביר את השליטה על חיי לידי מישהו אחר, שיכול לטעות בשיקול הדעת לא פחות ממני

היי גוני היקר.

הספונסר שלי לא שולט עלי, אני יכול לברוח ממנו מתי שארצה והוא אפילו לא יתקשר לשאול אותי לאן ברחתי.
זה אני שרודף אחריו ומבקש הנחיה ועצה על כל דבר. הוא נענה לבקשותיי לא בגלל שהוא שולט, אלא כהכרת הטוב על מה שהוא קיבל מהספונסר שלו.

מה שאמרתי זה רק שהעובדה שאתה מקבל על עצמך לעשות משהו שהספונסר אמר, זה סימן להחלמה. למה? כי בהמשך הדרך אנו מוסרים את חיינו למי שלא יכול לטעות בשיקול דעתו, אבא אוהב ומפנק, ולצורך כך אני צריך להסכים לקבל דברים שהם לא דעתי ורצוני הבלתי מעורערים.
אני רואה בזה שאני יכול לשאול את הספונסר שלי איך להתקדם, שחרור וחופש מהנטל של להיות בחשש ופחד תמידיים, שמא אני עושה משהו לא נכון. ביקשתי ממנו גבולות, הוא שם לי גבולות. אני יכול לחצות את הגבולות מתי שארצה, ולא יקרה לי כלום - חוץ מנפילה אפשרית כואבת.

בזה שאני מאמץ את הנחיית הספונסר, אני לוקח אחריות על מה שביכולתי. וזה מרגיע ונותן שלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לעשות.
מי שהכי יכול לטעות בחיים שלי, זה אני.
לאן הגעתי משיקול דעתי שלי? לאן שאינני רוצה לחזור.

אינאונימי

לאינאונימי
אין לי שום כוונה להיכנס לכל התהליך הכואב והאכזרי הזה אם בסופו של דבר ישבטו ממני משהו חדש בלי הכוחות והאישיות שהצמחתי לאורך השנים.
אם זו הכוונה של השיטה אינני רוצה להתחיל בזה בכלל, וכמו שאמרתי - חבל על הזמן שלו ושלי. לכתחילה נכנסתי לזה רק לניסיון של שבועיים בערך