כי הרבה פעמים אני מתגבר.
כי אני לא עושה דברים שמסכנים אותי (לדוג'- לצרוך בעבודה, ליד המשפחה וכו') בשביל זה.
כי כשאין לי מחשב- אני לא נופל בכלל.

מה קורה?
מה שלומך?

סה"כ אני בסדר. משתקע יותר בישיבה. מתרכז יותר. משחרר מהעבדות לחברה.

בהצלחה

יצאתי ממסגרת הוציאה אותי מהלימוד.
התעסקתי בכבכ"כ הרבה דברים עד ששכחתי את עצמי ולא מצאתי את עצמי בשום דבר.
עובד על כינוס הנפש, משתקע במקום אחד.

במקביל לזה- חוזר להיות רציני כמו פעם. פחות חברותי. יותר יבש ביחס לסביבה.
יותר עסוק בלפעול- בלבנות את החיים, האמת, והמוסר.

עם זאת- זה מנתק אותי, מבודד אותי. מצד אחד- אף פעם לא הייתי "לא בודד" באמת- אף לא הייתי מחובר למישהו לגמרי נראה לי שרק אחרי החתונה זה יהיה כך) אבל עדיין- גם הקשרים החברתיים השטחיים- נצרכים לי, חשובים לי.

משתדל למצוא את האיזון בין שני הקצוות- בדידות של נאמנות לעצמיות וחברתיות.

עד כה אני חושב שהולך לי טוב.

מי אני?
אני טוב?   או רע?
אני רוצה טוב- אבל עשיתי רע.

זה כואב לי מה שעשיתי. קשה לי עם זה. זה בגלל שאני רוצה טוב.

אבל- יש בי ייאוש. שהרי כל פעם מחדש אני נופל... ונשבר... ונמאס לי מזה כבר. 

אבל אני רוצה טוב. אני רוצה טוב למרות כל המשברים. אני לא מוותר. ולא אוותר. אני מאמין בעצמי. וממשיך. ומתקדם. יש תקווה. אני בטוח שבסוף אני אתגבר. 

אבל כואב לי. אני מצטער ומתחרט. וכואב לי. ואני כועס על עצמי. ושונא את עצמי. ואני מרגיש לבד. ומתוסכל. 

ואני מרגיש כך כי אני רוצה טוב. זה מפריע לי. זה מפריע לי. מפריע לי שכך אני עושה- אני לא רוצה בזה. 
אני רוצה טוב.

אני מרגיש אשמה. אשמה כבדה. 
אני מרגיש שלא מגיעה לי קירבתך (ה'), שלא מגיע לי ללמוד תורה.
אשם. אני אשם. אני עשיתי לא בסדר. 

אני מצטער. אני מתחרט. אני רוצה לתקן ולחזור בתשובה ואיני יודע איך.

לא יודע.אני מבולבל.

לאחרונה יש לי הרבה הרהורים.
תחושה רעה.

מרגיש בדידות,עצב.
לא יודע.

לא יודע מה חסר, מה לא בסדר.

לא יודע מה מפריע. לא יודע מה קשה לי.

אני מרגיש צורך לצעוק הצילו, הצילו! הצילו!! ולא יודע למה, לא יודע ממה אני צריך הצלה 

אני מרגיש בנקיות
מרגיש שפיות
יש תקווה ויש שמחה
ושוב קיבלתי את הפניות
לעצמי, לשאיפות לרצונות
איני משועבד כאן לדחיפות חיצוניות

כן יש כיוון
ויש איזון
אני הולך ויוצא מהניוון
ולאט לאט מוצא את המינון
ומרגיש שעכשיו כבר איני צריך מיון

אני שמח
אני פשוט שמח
הלב מתרחב רוצה את כולם לארח
לא לא, אני לא חי על הירח
וטוב לי בחיים




היום היה לי יום טוב.
יום שמח.
יום מלא בשלווה והכלה.
יום של נחת.
של חיוך.
ואני רוצה לשתף את זה.

אתה כותב ממש יפה כל הכבוד!
המשך שבוע טוב ומאושר 

קמתי היום מאוחר.
היו לי פנטזיות.
דחיתי אותן.
קמתי נקי.

אני מרגיש יציב יותר.
נקי יותר.
מודע יותר.
שולט יותר.

יום טוב.

תקשיב צדיק!!! תקשיב ותקשיב לי טוב!
אני בן 19, ארבע שנים בפורנו ובארבע שנים האלו נהרסו לי החיים! הזדהיתי עם כל מילה ומילה שכתבת ואני בוכה תוך כדי שאני כותב לך עכשיו, ואצלי לבכות זה דבר נדיר!!!!!!!! כי אני כבר כל כך אדיש ויבש וקר שהחברים קוראים לי מקפיא.... 
תדע לך שאני איתך! ואני נודר לך שאני יוצא מזה וגם אתה יוצא מזה! ולא שאני הרבה זמן בפלטפורמה הזו, אני חדש פה ממש, אבל המטרה שלי זה לחזור לחיות! לחזור ולהתרגש מדברים, להיות פעיל, חברותי ושמח!
ואני חושב שאני איתך על אותה הסירה - ולכן תדע שאתה יכול לכתוב לי באישי, אני חושב שאנחנו יכולים לעבור את זה ביחד.
חזק ואמץ!

אני מזדהה איתך לגמרי
אוהב אותך משה

גם אני...
אוהב אותכם
אתם מצילים לי את החיים...
יהיה טוב בעז"ה