ברוכים הבאים, אורח

אגירי דיומא אנן
(0 צופה) 

נושא: אגירי דיומא אנן 15023 צפיות

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138713

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 238

אוהבים קיפ,

אתה כל כך צודק.

תישאר מחובר, תישאר בשמחה, תמשיך לשתף, תישאר איתנו. 


תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138717

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם
רק להיום רק לעכשיו נקי כשעתיים

הכרת תודה גדולה לזעיר אנפין והמשתוקק ההודעות שלכם נתנו לי כוח לבוא לשתף.
שבת עברה נהדר. היו לי שיחות נפש עם חבר להתמודדות, השיתוף ממש החיה אותי. הערפל התפזר והדברים נעשו ברורים.
זה כוחה של שבת... מרימה אותך למבט של נצח. גם בשיא הבוץ הנשמה יתירה פועלת ודברים פשוטים נראים אחרת. בפרספקטיבה אמיתית יותר. כל השבת פחדתי ממוצאי שבת שזה יגמר וישאר מאחור כחלום שהיה ואינו. מתפלל למשוך את קדושת השבת לימי המעשה... מצפה לבקשה המיוחדת הזאת שמופיעה בתפילת ערבית של מוצש אחרי תפילת עמידה, לכוון בה בכל הכוח...

אבל לא כל יום שבת... בשבת בצורה פלאית מעל הטבע וכמעט בלי תלות במעשים - מפיחה בנו גובה.
אבל ביום יום - בימי המעשה זה לא מחזיק בלי כלי ועבודה ומעשים...
מוצאי שבת נפלתי...

בשבת קראתי מדרש במסילות אל הנפש של הרב אברג'ל לגבי התשובה - מחתרת חתורה לפניך! אסיר שחבריו לתא חפרו את דרכם אל החופש אבל הוא בשלו - לא בא לי עכשיו... אני 'במשבר'... אצטרף אולי אחר כך...
טיפש! מחתרת חתורה לפניך!
כמה אני מתמסכן... מכניס את עצמי למשבר, מערים בעיות וקשים כדי לפטור את עצמי מפתרון שמצריך עבודה אבל לא יעזור... יש תשובה! מחתרת חתורה לפני! ד' סולח לי! עכשיו אני צריך לסלוח לעצמי...

הבוקר היה קשה, שוב נפילות, שתים במספר (אולי 3? אני כבר לא זוכר. שיכור מסטול מתאווה)
אני מרגיש נורא. ועוד יותר מרגיש שהכל כלוא בתוכי בלי אף אחד לשתף אותו בזה. מרגיש שכל העול הזה עלי. ואז נזכרתי איזה טיפש אני - יש לי את הפורום שהזנחתי...
כל הבוקר פשוט עם אזיקים על הידים, נסחף מגל אל גל בלי שום החלטה אמיתית שלי. מהסחת דעת אחת לאחרת. זה פחות או יותר מה שקרה משחזרתי משחרית עד שהלכתי למנחה. בדרך למנחה פשוט התביישתי אבל סוףסוף לא היה לי לאן לברוח. היה ברור לי שמעשה חייב להעשות. הבעיה שאני פשוט מרגיש תקוע. מת לסדר תיק לטוס לישיבה...

אני עכשיו הולך לגלוש. חייב להוציא כוחות, לעשות משהו. משהו לעצמי. משהו של עצמי. להזכיר לעצמי שאני כאן... כרגע מרגיש מטושטש... שאת עצמי מחליף הסם המשכר של התאווה והוא שעושה את ההחלטות או יותר נכון את אי-ההחלטות.

אני מגדיר כמה דברים שינחו אותי בזמן הקרוב.
1. חוזר לשיתוף יומי, במיוחד בישיבה בקביעות בזמנים קבועים.
2. לו"ז זה קודש. לא משנה כמה קשה לי ואני שבור - העשיה מחייה.
3. יומן - לוקח איתי לישיבה כדי להוסיף בעיבוד של הרגשות והחוויות. יש לי כמה אבנים על הלב שאני מוכרח לשחרר. מוכרח להתנקות.
4. הימים הראשונים להחלמה קשים במיוחד. הדרגה היא חשובה.
אני עוד זוכר כמה שהפו' משפיע עלי ולהפך - כמה ההתנקות ממנו קריטית ומקלה על התהליך. הספירה מפו' היא הכי חשובה לי עכשיו. אחריה מאו' ואחריה תכנים. לא מוותר על אף אחת אבל כרגע כשאני בבוץ עמוק אם יש קו אדום אחד שאני יכול לבחור אז זה פו'.
5. קימה - אני אתוודה על האמת - בשונה מזמנים אחרים, אחד הדברים הקשים שעברו עלי בחלק מבין הזמנים והעיבו על הלב זה שלא קמתי מהנפילות. הייתי ממש מיואש. הנפילות באו בזרועות פתוחות. מנפילה לנפילה - שבינהן לא תמיד היתה החלמה אלא סתם הפסקה מטודית. זה כמובן תוצר של יאוש מהקימה. כמו שהזכרתי קודם - ד' סולח לי רק שאני לא סולח לעצמי... חייב לקום! לחזור לחזק את המשמעות של כל רגע של נקיות בפני עצמו! שווה להגיד לא בלי קשר לזה שאני עלול עוד שעה או עוד דקה לנסות להגיד לא ולהיכשל... במצב הזה גם אם אני נופל באותה תדירות (מה שבד"כ לא קורה) זה אחרת. זה קרב. לא וויתור מראש.(אדגיש שזה לא שחור או לבן היו תקופות בבין הזמנים שכן נלחמתי. לא רוצה למחוק את המאבקים. שהיצר לא יחגוג גם על ההצלחות שלי)
6. מהי הצלחה - הגדרת ההצלחה היא המאבק. התוצאות יבואו בהמשך. מאבק ומבט. מבט על כל רגע של נקיות. על אמון עצמי ובתשובה וכו' וכו'. שיתוף וקיום ההחלטות שלי.

עד כאן לעכשיו. אעדכן כשאני בישיבה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138728

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863
המשתוקק כתב on 08 אוג' 2021 20:41:

תודה אח על הדברים. אני שמח שאתה לא מתייאש! אין סיבה אמיתית להתייאש. ההתמכרות שלנו לענ"ד היא מום עובר.
ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו


על סמך מה אתה קובע שזה "מום עובר" עשית מחקר או משהו? 
כי לפי הרבה מומחים ופסיכולוגים התמכרות היא כמו סכרת דהיינו אפשר לחיות לצידה עם התרופות והפעולות הנכונות אבל היא לא באמת עוברת. 
אני לא יודע מה האמת בנושא מסובך זה, ואני גם לא יודע מה נכון לגבי קיפ והאם הוא "מכור-קלינית" או לא, 
רק מעניין אותי על סמך מה הקביעה שלך שזה מום עובר בשעה שרוב המומחים להתמכרויות (כולל כמה רבנים נכבדים כמו הרב טווערסקי)  דווקא סוברים שזה מום קבוע. 

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138732

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

כנראה שבשבילו זה מום עובר.. 

בשבילי מסתבר זה לא..

הלוואי שכן.

ימים יגידו

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138733

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

ב-AA אומרים שמלפפון חמוץ לא יכול לחזור להיות מלפפון רגיל... גם בחז"ל ראשונים ואחרונים יש דיבורים כאלה, שבעלי תשובה לא יכולים לצעוד באותו מסלול כמו מי שלא חטא.

אני נזכר שבתחילת דרכי כאן כתבתי פה מאמר בשם "נכה אהבה מצמיח רגל חדשה" ואסירותודה נזף בי על הכותרת... 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138735

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום חברים

רק להיום נקי יום 1 מפו' או' ותכנים
-כל רגע של חיים חשוב ויקר
-רוצה נקיות וטהרה כנגד כל הסיכויים
-גם אם נגזר עלי ליפול כל יום - אני רוצה כל רגע אחר שנשאר בידי בנקיות ובעשית רצון ד'.

מעדכן שהגעתי אתמול בערב לישיבה, מחילה שלא עדכנתי הייתי ממש עייף.
ב"ה שמח מאוד לחזור. לחזור לעצמי.
בימים האחרונים בעקבות שיחה עם כמה חברים טובים הבנתי את אחת הטעויות היותר גדולות שהביאו לקריסה בבין הזמנים - לא תכננתי לו"ז. וזה כאילו פשוט וברור אבל אני מתכוון מעבר לזה - לא היה תוכן שיצקתי לזמן הזה. התכנית שתכננתי ליצור לוז כל יום היא צעקה שהיא הולכת להיכשל. זה רלוונטי כשיש תוכן רציני כבד ומשמעותי שממלא אותי ואת היום שלי - או אז צריך לשבץ בזמנים המתים עיסוקים ותחביבים ומשימות ושיתופים שימנעו בעיות... אבל איפה *אני*?
זה הולך יד ביד עם ההתמכרות... כשאני לא אני, כשההגדרה היא בטלה אז הטשטוש של התאווה לוקח פיקוד ולוקח החלטות.
אני צריך תוכן שאני אוהב ושהוא מחיה אותי וממלא אותי. וזה לא כדי למלא זמנים מתים. אלא כי אני רוצה לעשות מה שאני אוהב ומה שטוב לי. כי אני רוצה להיות מלא בעשיה ומשמעות וסיפוק. כי אני לא רובוט. בין הזמנים זה לא בהגדרה זמן בטלה כמו שאפשר בטעות לצייר. זה הזמן שלי לצבור כוחות. להחיות את עצמי במה במחיה אותי וממלא אותי שמחה וכוחות.
אי לכך, יש לברר מה מחיה אותי.
וראו זה פלא, יש כמה דברים כאלה.
1. תורה. במבט לאחור אני לא מוצא שום סיבה טובה שלא הלכתי לישיבת בין הזמנים. פשוט שום סיבה טובה. אולי רק תולה את זה בציור עקום שבבין הזמנים צריך להתבטל... בהחלט רואה את עצמי בבין הזמנים הבא שהברירת מחדל שלי זה ישיבת בין הזמנים. צריך סיבה כדי לא ללכת - אם יש לי אופציה לעשיה או תחביב.
אני באמת אוהב את התורה. זה מחייה אותי. אני מחכה לזה. לא רציתי שיסתים הזמן בכלל. לא חשתי מותש. יצאתי כי היה צריך לצאת... אני לא אומר שהאינטסיביות בבין הזמנים צריכה להיות זהה אבל אין בעיה ללמוד כמה וכמה שעות כל יום. ברוח טובה ובשמחה.
2. עשיה. עבודה פיזית/ חברתית עם אנשים/ חקלאות/ הדרכה - כל אלה עושים לי טוב. העשיה והיצירה ממלאים ומחיים. וזה לא סותר אם זה בתשלום. אדרבה זה עדיף. וזה עדין עשיה ונתינה.
3. תחביבים. גיטרה גלישה סקיטבורד חברים על האש ספרים שחיה לישון בחוף עם חברים טיולים משפחה מוזיקה לדוג

כתבתי אותם בסדר לפי כמה שזה מחייה אותי וחשוב לי ואני רוצה שיתפוס יותר מקום.
כמו שכתבתי, תורה במקום הראשון וכברירת מחדל - צריך סיבה כדי נקודתית לא ללכת ללמוד. זה טוב גם למבנה של הלוז וגם אמיתית - זה ביכולת שלי אז למה לבטל תורה?

אני שמח שאני מפיק לקח מבין הזמנים הזה. אני כותב את הדברים בעיקר לבין הזמנים הבא שהוא כבר ממש בפתח ואני רואה בו כהזדמנות פז של ישום עקרון ניסוי וטעיה. או לעשות תשובה אם תרצו. יש לי הזדמנות להביט אחורה, להפיק לקחים ולתקן את הטעויות. ושוב לשלוח את זה למבחן התוצאה.
ע"כ בענין הפקת לקחים לגבי בין הזמנים.

---
כעת אני רוצה לשתף על איך אני מביט על תקופת בין הזמנים - על מנת לשבץ אותה נכונה ביחס הנכון ולא בצורה לא פרופורציונלית למגמת ההתקדמות שלי ב-8 החודשים האחרונים.
מזכיר לעצמי קודם שבין הזמנים ארך 3 שבועות בסה"כ. מהם שבוע אחד, הראשון, עבר מעולה ומעל לכל ציפיה. אז נשארנו עם 2 שבועות. בהם היו מאבקים רבים. אע"פ שהיתה קצת הזנחה של השיתופים ויש הצלחות שלא שותפו, מדפדוף מהיר בפוסטים האחרונים אני רואה רצפים של 2 ימים ואז 4 ימים ואז 2 ימים ואז יום 1. ואז היו נפילות ונקיות 'שעות'. מ14 ימים אני מוריד 9 ימים. נשארתי עם 5 ימים. בהם כאמור נקיות שעות, בחלק מהזמן כמו שציינתי בפוסט הקודם, לבושתי לא נלחמתי מתוך יאוש שתקף.

אז לסיכום - מאז בין הזמנים הקודם לפני קרוב ל-5 חודשים אני בעליה מטורפת (וזה גם מיקרו מבט, אני לא נכנס לשכלל את העבודה שלי מאז שאני בפורום כמו שצריך מלפני כ8 חודשים) בין הזמנים הקודם כמדומני עבר עם 2 או 3 נפילות, זמן קיץ עבר עם מספר נפילות בודדות.
אני לא נכנס לחשבון מספרי מדויק כי זה לא מענין כרגע. זה לא מה שבאתי לעשות.
אני בא לומר שהתמונה שמצטיירת היא טובה. טובה מאוד.
מבחינה אמיתית וישרה - התקופה הארוכה יותר של 5/8 חודשים משקפת יותר מי אני באמת ומה המקום שלי באמת בהחלמה מאשר שלושה שבועות אחרונים.
מבחינתי, בין הזמנים הזה הוא הערך ה'חריג' שלא משקף. חריגה קטנה מהמגמה הכללית הטובה שב"ה קיימת בהחלמה שלי ובע"ה עם עבודה ותפילה תמשיך במגמה החיובית.
למה עשיתי את כל זה? א' כי זה אמיתי ומדעי ונכון. צריך לעבוד בצורה ישרה, לשקף את ההתקדמות לעקוב אחרי ההתקדמות ולבחון את מקומי. כאותו משל לחודש אלול  שלפחות אדם צריך לחשב זכויותיו כנגד חובותיו לפחות כמו בעל עסק שעוקב אחרי העסק שלו ומוודא שהוא מרוויח ולא מפסיד.
ב' כנגד היצר הרע. ידועה מידתו של יצר הרע כמידת בלעם הרשע - יודע לכוון לשעת כעסו של הקב"ה. יודע למצוא את הנקודה הקטנטנה שלא מתוקנת ולעשות לה 'זום אין' ולהדגיש ולהבליט אותה. להתייחס כל היום רק אליה.
ועכשיו כשאני אחרי תקופה קצת קשה, אני קם בגבורה כנגד היאוש הזה וחייב להזכיר לעצמי את העובדות. את העבודה הקשה שאני נותן להחלמה. ואת התוצאות לעבודה הקשה הזאת. ואת זה להדגיש לפחות כמו שהיצר מנסה להדגיש את הצד הרע והמכוער.

---
ולסיום רוצה לשתף על מה שאני מרגיש, כאמור בפוסט הקודם רוצה לפרוק מעלי אבנים מהלב ולפרק את הבדידות. ללמוד להרגיש ולעבד את הרגשות ומה שעובר עלי.
אחרי הפוסט הארוך הזה והמאוד מביט בעין טובה שאגב בעיני היא לא 'אופטימית' היא פשוט אמיתית. ריאלית. לא מרחפת. זה עובדות.
אז אחרי כל זה וזה באמת איך שאני עובד לראות את הדברים - לא סותר ואף חשוב לי לשתף על רגשות היאוש הקשים שאני רוצה לקום מהם.
זאת האמת - בין הזמנים היה חתיכת כאפה לפנים. כמו שכבר הזכרתי זה הגיע גם למצב קשה כזה שבחלק מהזמן הייתי כל כך שבור שוויתרתי על המאבק.
אני מרגיש כמו... יש לי דוגמה מושלמת כמו מי אני מרגיש - כאותו נער שאביו סכו וקילחו והלבישו והושיבו על פתח של זונות. אני מרגש כמו הנער הזה - בחלק של המשל שהמדרש לא מציג - ברגע שאחרי שהושיבו אותו שם והוא חטא.
הוא מרגיש רע עם עצמו... הוא מאשים את עצמו. הוא לא מוכן לסלוח לעצמו על הדברים הנוראיים שעשה. הוא מפיל הכל על עצמו. כמה הוא גרוע ודפוק וחלש אופי. בלי יכולת לראות מורכבות. הוא פשוט בוכה. ובמקרה היותר גרוע - הוא לא בוכה. הוא כבר איבד תקווה מלבכות. הוא כבר סתם וויתר על הרצון להיות טוב יותר.
הוא ברוגז עם עצמו. זה כבר לא מול ד'. מזמן לא... ד' רוצה בתשובה. בזרועות פתוחות מקבל את בנו לחזור אל הטוב... אבל הילד עצמו לא יכול לסלוח לעצמו. הוא מאוכזב מעצמו.

אלה התחושות.
אסירותודה לד' יתברך שנתן לנו מתנה שהיא כל כולה נס. כל כולה אש. משהו מעל העולם וקדמה לעולם. מתנה שבכוחה לטהר הכל.
תורה.
כבר ההגעה לישיבה התחילה בתוכי משהו.
התורה צורפת כאש את החטאים ובכוחה להרים אותי לגובה.
תודה ד' יתברך. תודה.

סליחה על האריכות אני מסים...
טהרני, מתרפא, עשר שמעון והמשתוקק תודה על התגובות האחרונות, אני הכי התחברתי לתגובה של מתרפא - ימים יגידו... אני ממשיך לעבוד ולהתפלל. כל יום רק להיום. אגלה לכם סוד - אני כן מתפלל לא להיות מכור. ד' יכול להצמיח לי רגל. אני גם מסכים שלא מסתבר שזה יקרה ואכן בעל תשובה הוא בעל תשובה רק שמו מעיד את זה שהוא כבר לא כמו שהיה לפני החטא.
אבל האמת שזה לא משנה. היום ועכשיו אני מכור. על זה אין ספק. ואני ממשיך לעבוד

אוהב המון והצלחה רבה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138747

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם!

רק להיום רק לעכשיו
נקי 2 ימים מפו' או' ותכנים

משתף על פעולות החלמה שעשיתי: קראתי שוב את הפוסט של אתמול, זה ממש מחזק אותי ומסדר לי את הראש וגם שיתפתי כמה חברים. עכשיו כותב פוסט יומי.
למען האמת ממהר לשיעור.

ממשיך להביט קדימה, להיאזר בשמחה ובגבורה, להביט נכון על ההתמודדות המורכבת שלנו
ומאידך גיסא לא לעשות לעצמי וויתורים - לדעת את גודל וחומרת הבעיה שלי. אני מכור. אני נופל בדברים נוראיים שיזיקו לי ולעתיד שלי. רוצה לצאת מיזה. להחלים.

כל יום וכל רגע הוא ממש יקר. יותר מיזה - הוא כל מה שיש לי. החיים שלי אל בידיים שלי רק ההווה.
כלומר, להעריך וליקר כל רגע בהווה פירושו ליקר את החיים כולם.

מזכיר לעצמי שאני חולה מסומם מסטול מתאווה - ובכלל בתאווה בבחינת אל תאמן בך עד יום מותך.
ממשיך בפעולות של החלמה, בלדבוק בתורת אמת ובעמלה, לדעת שהטוב הוא טוב והרע הוא רע.
לאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי בצורה אמיתית לא לפי השוואות חיצוניות לאחרים.
להודות לד' רגע רגע יום יום על כל החסדים שלו על האהבה הגדולה שלו והטובות שמשפיע עלי.
להאמין בצורה וודאית וגדולה וחזקה ביכולת שלי לשוב מרעתי לשוב בתשובה. להאמין כמה ד' אוהב אותי ורוצה בחזרה שלי.

רוצה להתמלא באהבה לד' ולעם ישראל ולעצמי. לא להתבייש במי שאני, לקבל את הבעיות שלי
ולהמשיך להתקדם בעבודת ד' האישית והמיוחדת שבורא עולם נתן לי ורק לי.

אוהב המון אשתדל לבוא לעוד שיתוף היום אם יהיה חור בלוז
המשך יום נפלא

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138775

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם

רק להיום רק לעכשיו
נקי 3 ימים מפו' או' ותכנים
חסד ד' גדול

משתף שהייתי היום בנסיעה לא מתכוננת ולכן לא באתי לשיתוף היומי בצהרים.
ב"ה ממשיך קדימה, עוד רגע ועוד רגע. עוד יום ועוד יום.
מרגיש טוב ושמח. כל כך אסיר תודה לד' ומאושר על הזכות ללמוד תורה, להתמלא בגודל הזה בכל רגע בחיי ולעמול על לימוד התורה. זה ממלא אותי אושר, ממלא אותי סיפוק וממלא אותי שאיפות ואחריות.
יש לי אחריות על משהו גדול. ואני רוצה להשקיע בו את כל כוחי ומרצי. להביא טוב למציאות כולה.

בע"ה מחר אני נוסע הביתה לכמה שעות ובע"ה חוזר בו ביום.
אשתף לפני היציאה.

-רק לעכשיו כל רגע חשוב.
-נפילה/מעידה לא מבטלת את הנקיות הקודמת וגם לו יצויר שהיתה מבטלת - המבט שלי הוא אל מה שכן בידי - הרגע הבא. ועליו אני כעת נלחם בכל הכוח והשמחה והעין טובה וכו'.
-כנגד כל הסיכויים רוצה נקיות והחלמה
-עין טובה רגע רגע כי יש הרבה על מה כמותית ואיכותית
-כל הזנחה/ הדחקה/ ירידה בהחלמה זה נזק עצום לחיים שלי ושל כל הסובבים אותי. וזה בלי לדבר על הנזקים שאני לא יודע ורואה שקורים... אמנם יש תשובה אבל זה לא משמעותה של התשובה ותכליתה הנכונה אם היא מביאה אותי לומר אחטא ואשוב - באמת שאני מפסיד משהו.

בע"ה יתברך החונן לאדם דעת והרוצה בתשובה יתן בנו כוחות לצעוד בגבורה גדולה לעבר הטהרה והקדושה למען עמנו וארצנו ולטובת המציאות כולה

הגעתי במסילת ישרים ל'אגירי דיומא אנן' זה ממש חיזק אותי בע"ה אשתדל לדבר על זה פעם הבאה...
לילה טוב ומחלים לכולם

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138795

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם
נקי 4 ימים מפו' או' ותכנים

משתף בזריזות נמרצת כי כאמור אני נוסע הביתה לכמה שעות.
ויש לי טרמפ בקרוב

מעדכן שאני מרגיש בטוב ושמח
קראתי קצת בפורום ושיתפתי מול חברים.
לא מספיק. כשאחזור אעשה סיבוב נוסף ואשתדל גם שיתוף יותר מפורט

לגבי תכנון הזמן המועד לפורענות שאני בבית - אני מגיע לבית הולך לבית מדרש ללמוד עד שתתחיל האזכרה ואז אבוא הביתה אשאר בזמן האזכרה ואחריה מיד יוצא לישיבה שלא יהיו זמני התמודדות ונסיון מיותרים

יום טוב לכולם

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 8 חודשים על ידי KeepMovingForward.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138797

  • רגיש
  • רצף ניקיון נוכחי: 59 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 41

גיבור!!.
מחזיקים לך אצבעות.
מחכים לבשורות טובות ממך.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138800

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

ערב טוב

ב"ה מכוחו עדין נקי 4 ימים ללא מעידות.

משתף שהזמן בבית עבר טוב, אמנם לא הייתי בישיבה אבל למדתי בטלפון עם חבר בבית ועזרתי בבית. כעת בדרך לישיבה.

לגבי מה שרציתי לדבר על אגירי דיומא אנן - מחזק אותי לחיות בתודעה של עבודה יומיומית. רק להיום. להוריד את המעמסה המפחידה של כל החיים ולהתעסק בהיום, רגע ועוד רגע.
לקחת אחריות על החיים שלי. ועל התפקיד שלי במציאות. אין זמן לחכות. אני שכיר יום בעולמו של הקב"ה. תודעה של עמל משנה את הכל. אני באתי לעבוד.

ערב טוב לכולם ממשיך קדימה

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138803

כל הכבוד על 2 שיתופים!!!!!!!!!!

בהצלחה רבה. מאמינים בך ובעז"ה הכל יהיה טוב

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138811

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם ובוקר טוב

נקי בחסדי ד' 5 ימים מפו' או' ותכנים
רק להיום.

משתף שאתמול עבר טוב
אמנם בלילה היה לי חלום מיני קשה מאוד.
זה היה חי מאוד. אני זוכר שבתוך החלום חשבתי לעצמי אין מצב! זה לא יכול להיות מציאות... זה חייב להיות חלום אבל אז הסתכלתי סביבי וזה היה אמיתי מידי...
חטפתי שוק כשהתעוררתי. הייתי בטוח שזה אמיתי.

ב"ה שזה היה רק חלום.
קמתי לתפילה והמשכתי את היום שלי. הרגשתי צורך לבוא לשיתוף מיוחד בנושא.
זה ניהל אותי בבוקר. ב"ה בתפילה נלחמתי בזה והצבתי עמדה ברורה שזה לא היה באשמתי
ועכשיו יש לי בחירה לא לחשוב על זה ולא לתת לזה במה.

עכשיו הולך ללמוד תורה ואז נקיונות לדירה ולבית מדרש וכו' 
אבוא בע"ה לשיתוף לפני שבת.

יום טוב!

רגיש והמשתוקק תודה רבה לכם אוהב ומעריך

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138814

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם

ב"ה נקי
אחרי הנקיונות למדתי נאבקתי כמה פעמים בנסיון של היצר להציף מחדש בראשי מחשבות על החלום וב"ה לא נתתי לו. באתי לשתף. גם החלש יאמר גיבור אני.
נכון, אני לא הכי יציב. אבל באתי לעשות מה שאני יכול.
באתי לשתף שאני רוצה לדחות את הרעיון הזה, והמשיך רגע רגע בנקיות והחלמה.
להמשיך להיאבק על כל רגע

ב"ה קראתי ושיתפתי וכעת טוב יותר.
הולך ללמוד ואז ארגונים לשבת וכו' וכו' 
שבת שלום!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 8 חודשים #138820

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שבוע טוב!

נקי רק להיום בחסד ד'
6 ימים מפו' או' ותכנים.
רק לעכשיו. רגע רגע

משתף על שבת נפלאה.
כמנהג השבתות הטובות, קמתי לנץ היום התארך בצורה מדהימה והספקתי גם ללמוד הרבה
גם להיות עם חברים וכו' וכו'
ממשיך קדימה.
משתדל להתמלא שלווה ונחת, לקחת את החיים ואת ההתמודדות מרגע לרגע.
לא למהר ולרוץ ולהשאיר את הנפש מאחור...
עוד צעד ועוד צעד, לחכות למאחרים אם צריך... העיקר שכולם יחד באחדות ושלמות.

גם כן על ידי זה, לקבל את עצמי כמו שאני. להכיר את הבעיות שלי ולהכיל את עצמי ככזה. או אז אני חש ביכולת גם להשתפר, כי שיפור זה תהליך ואם אני לא מסוגל להיות מה שאני אז אני מיד מנסה, בלי תהליך, להיות המדרגה הבאה, מה שאני לא.
ואז בעצם אני קופץ מדרגה ומאוד מהר מתרסק...
אלא, אני זה אני. עם החסרונות והיתרונות שד' חנן אותי.
זה מה שיש. עכשיו אפשר להתחיל להתקדם. לפשפש ולמשמש.

ובעצם, אני שכיר יום. אגירי דיומא. אני לא מצופה לעבור בין מדרגה למדרגה. להתעסק בתוצאות. לא.
אני מצווה לעשות עבודה כל רגע כל יום. להתקדם. להיות בתהליך. כמה זמן יש לי? לא יודע. כמה אני אספיק להתקדם? לא יודע. אבל אני בכל רגע שיש עולה על מסלול. מסלול שתחילתו בדרום וסופו בצפון
עד שאגיע לצפון יש עוד הרבה זמן.... אבל משעליתי על הכביש זה רק ענין של כמות... אני כבר ממש שייך ליעד! אני על כביש שבהמשך שלו נמצא ביעד! אני ממש מחובר ליעד!
משל נפלא בזה היא טיפה בים - כמדומני ששמעתי את זה במדרש על משה רבנו שענוותנותו שהוא נעשה כטיפה בים - טיפה לשעצמה קטנה וחסרת ערך אבל ברגע שהיא נופלת לים - כעת גם לה יש שם ים. היא שייכת למשהו גדול שנותן לה ערך.
זה מחזק אותי...

משתף על מחשבות ורצון להתקדם לא להיות תקוע במקום.
אז חשבתי שצריך לעבוד על נושא המחשב בישיבה.
יש בישיבה מחשב מסונן רימון שאני משתף ממנו.
במהלך זמן קיץ לא חיפשתי תאוה בכלל אבל בשבועים האחרונים של הזמן כן חיפשתי ומצאתי.
מצד הסינון - אין לי אפשרות להחמיר את המדרגה, וזה גם לא כדאי כי אז לא יהיה פתוח הפורום.
אלא שחשבתי שדוקא עכשיו כשאני בגל של נקיות זה זמן טוב להכניס כללים וגדרות שיעזרו לי עם המחשב ואני יודע שזה משהו פרקטי שיכול לעזור ולעבוד לי. זה כבר עבד עם הטלפון.

מה שהיה עם הטלפון בקצרה:
יש לי נוקיה C2 שמצאתי דרך למצוא בו תאווה. קבעתי קודם כל שאני לא מביא אותו במשך שבוע לחדר. אז כשראיתי שאני לא נופל אז עשיתי תנאי שאני מביא אותו לשעון מעורר. מגיע לחדר מכוון אותו ולא נוגע בו עד הבוקר לשום דבר בכלל בכלל. אם נוגע אפילו סתם - באותו רגע לא משנה מה השעה מחזיר אותו לבית מדרש וככה במשך שבוע שוב לא מביא לחדר. ב"ה מאז לא נפלתי בטלפון

זה תנאים שתלוים במשמעת עצמית וב'ראש בקיר' לפי הכללים שאני קובע. גם אם קשה לי אני יודע שיש רשימה של דברים שאני חייב לעשות אם אני מחפש תאווה לדוגמה.

צריך לחשוב מה יעבוד במקרה הזה...
צריך לעשות את זה בהקדם כל עוד אני במצב טוב
לא לסמוך על הנס שזה ימשך סתם ככה

אחשוב על זה הערב ומחר בשיתוף אני צריך להציע פיתרון.
אשמח שתתנו גם רעיונות ובעיקר שתשימו לב שאני מחר משתף על זה ומתקדם בזה.

שבוע טוב!

זמן ליצירת דף: 0.98 שניות

Are you sure?

כן