חברים יקרים נסעתי היום לקבר הרשב"י במירון
זה היה עם ההורים שלי
אמא שלי עם האובססיה שלי - אני לא מצליח להסתדר אתה בכלל, בכלל לא... היא תמיד מבקרת ומתווכחת איתי...
ואני נהנה להכעיס אותה, בתקופות שהייתי חתן היא יותר שחררה, כעת הכל חזר, הרצון לשלוט בי ולנהל אותי גובר וחוזר להיות...
האמת שבעיקרון זה מבריח אותי לתאווה, ככה היה פעם, עד התוכנית
אני רוצה להשתחרר, כי באמת אחרי זה היה טוב שמרתי מרחק ממנה, ופשוט נהנתי מכל רגע - אס"ת
לילה נקי ומפוכח לכולם

חברים יקרים!

היה לי שבת נפלאה הלכתי לשבות אצל חבר באזור מודיעין – מקום פסטורלי, בצהרי השבת הייתי בבית שהאימא פסיכולוגית [ההורים לא היו בשבת], ויש שם הרבה ספרים שאני אוהב על פסיכולוגיה, אס"ת היה כיף טוב...

ביום שישי היה לי מעידה מבחינתי [נגעתי בעצמי] – זה בא מכאב שאין לי את מה שהיה לי בחודשיים של לפני העזיבה, הקשר הטלפונים חסרים לי, פשוט במקום לחוות את הכאב אז ברחתי, אבל אס"ת חזרתי לחוות את הכאב ועשה לי טוב - השתחרר...  

אוהבים.
מזדהה, גם לי אחרי הפרידה האחרונה היה חסר ממש הקשר הטלפוני הקבוע שהיה.
א.ת עם הזמן גם זה עובר.

הי חברים הייתי בשני קבוצות בשניהם היה נשים בקבוצה, בקבוצה הראשונה - אס"ת לא הסתכלתי ולא הפריע לי.
אבל בקבוצה השניה - היה לי חוסר אונים, המזכירה [פעם ראשונה שאני בקבוצה שיש מזכירה] של הקבוצה יושבת מולי... והיא מצחיקה, והיו עוד כמה חברות תוכנית... למרות שלא הייתי על אובססיה מינית, אבל משהו קורה בתת מודה, לגמתי שמה מה שהיה חסר לי בתקופה האחרונה מהתנתקות הקשר, גם המבטים ברחובות נהיו יותר באובססיה - יחד עם זה שהתחיל הקיץ והתחילו להוריד מסיכות...
רוצה להשתחררר 

לא הייתי מגיע באופן קבוע ואולי אפילו בכלל לקבוצות בהם משתתפות נשים (ביחוד אם זה דבר קבוע שם).

אישית בכל הקבוצות שיצא לי להיות השתתפות נשים הייתה דבר נדיר ובדרך כלל אם היו היו יחידות מהסוג שלא מהווה טריגר עבורי.
אז אישית חושב שהייתי עושה כדיברי משתוקק, לא חסרות קבוצות שבהם רק גברים אם בהגדרה או באופי הקבוצה..

אח יקר קראתי כעת חלק מההודעות האחרונות שלך
אתה מדהים!
בע"ה מאחל לעצמי לזכות ללמוד ולתרגל קצת מהעין הטובה שמשתמעת מהכתיבה שלך

מאחל לך שתמשיך ותתקדם עם הכוחות המיוחדים שלך!
ושה' ישלח לך שפע ברכה, הצלחה ואושר!

אוהבים

אהבתי את ה"התחילו להוריד מסכות" זה הרגיש לי כמו איזה תרתי משמע.
דייב היקר, העבודה המודעית שלך מעוררת השראה.
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.
(יהושע א ט)

יש לי הרבה מה לכתוב בענין קבוצות עם נשים, אבל אין לי זמן לזה ואני גם לא חושב שזה המקום לכתוב על זה, וכדלהלן.
המשתוקק היקר, אתה אומר דברים שמצד ההגיון הם מאד מאד נכונים, אבל למעשה הם ממש לא.
מי שלא נמצא בקבוצות ומי שלא חווה ויודע מה זאת התוכנית, אכן רואה כך את פני הדברים. אבל לא זאת היא המציאות.
התוכנית לא אומרת לי איך לא לראות שום אשה מכאן ועד עולם, התוכנית נותנת לי את האפשרות להיות משוחרר מ"תאווה", אבל אדרבה ישנה אפשרות לראות את הנשים כבני אדם ולא כתאווה, ובדיוק כמו שמכור יכול לראות את אשתו כבן אדם ומאידך הוא יכול לראות אותה כזונה שלו, כך גם לגבי נשים אחרות. איך זה קורה??? תטעם, תבין. זה העבודה שלי בכל מקרה, גם אם לא בתוך הקבוצות, אז זה יהיה לגבי הקופאית בסופר והשכנה וסתם אשה ברחוב ובאוטובוס וכו'.
ואני לא נכנס כאן בכלל לנושא הדתי, יתכן שזה באמת לא ראוי, אבל בכל אופן לא זה הנושא המדובר כאן.
ובעיקר באתי להבהיר שיש כאן חוסר גדול בהבנת התוכנית, ובהבנת הויתור על התאווה.

אבל לגופו של ענין, בודאי ובודאי שחבר שקשה לו להיות במציאות הזאת מומלץ לו להגיע לקבוצות אחרות, זה גם מה שאני מורה לספונסיים שלי שנתקלים בקשיים הללו.

בהצלחה רבה לכולם
וגם לך דייב (היה כיף לפגוש באחת מהקבוצות המדוברות כאן....)

יש לי כמה שאיפות רוחניות כשהגיעו בעקבות התוכנית
א'. כשיש צורך להיות בסביבת נשים או כשאני רואה נשים - שלא יהיה לזה קשר לתאווה - לראות אותם כאובייקט מיני, אלא כבני אדם.
ב'. כשאני יהיה נשוי [בזמנים שמותר] לקיים יחסים עם שליטה על התאווה [שהתאווה לא תנהל אותי ואת היחסים]. 
ג'. להגיע למצב של כמה שפחות פנטזיות...
נכון שהתוכנית מלמדת אותנו חוסר אונים - אני לא יכול לבד.
אבל זה רק בצעד הראשון
בצעד 2 [ששם אני אוחז] אנחנו לומדים שכח גדול יכול להחזיר אותנו לשפיות...
ואני מאמין בזה באמונה שלימה שאלוהים יכול לעשות אותי בריא ומפוכח מינית, למרות שאני...
אני בתור מכור רוצה לזכור ולדעת שאצלי תאווה - 'להשתמש' - זה לא הפתרון, זה רק דמעות על פצע...
הייתי אתמול בשלה ערים, אס"ת שלא פעלתי על התאוה ואני נקי...

אס"ת לאבא אוהב היום 110

אס"ת שמעתי היום מסר נפלא מבני יעקב (נקי מעל 30 שנה)
וואלה התוכנית זה ממש נס...

קשה לי מאד, אני חסר אונים - קופצים לי מחשבות גם על הקשר שהיה לי עד לפני כמה זמן, אני בימים של עבודה מסיבית על כמה פרויקטים אס"ת... רוצה לשחרר טינות "לקבל על עצמי לאהוב" גם מי שמנצל אותי ומרמה אותי [ואני שם לב שהוא מרמה אותי, אבל אני מראה לי לו כאילו הכל בסדר (ואני לא שם לב)] - חוסר אונים מוחלט.
אני בחוסר אונים, אני לא מנהל את העולם אני לא יכול מול אנשים, אני חלש מול העולם - לא מצליח כלום [גם שאני כותב כעת - אני מקבל טלפון שמעצבן אותי עוד יותר], ברגע שאני יבין שאף אחד לא חייב לעשות כמו שאני חושב וגם אם זה מאכזב ומעצבן ומתיש - ככה אלוהים רוצה...

אוהב אותכם צריך אותכם
אני לא לבד

למשתוקק היקר, הנה ציטוט של ההודעה שלך, שים לב שעיקר ההודעה שלך אינה קשורה לדת, אלא לעצם הענין האם שייך להיות בחדר אחד עם נשים ולא להתאוות, רק אחרי זה נכנסת לענין הדתי, שכמו שהבהרתי עליו לא דיברתי.
דהיינו, גם אתה בתחילת ההודעה שלך וגם גידי דיברתם על עצם האפשרות להיות משוחרר בתאווה בזמן שיש נשים בקבוצה, בלי כל קשר לדת. ועל זה בדיוק הגבתי. ועל הענין הזה כתבתי שבהחלט האנשים האלה חושבים שאפשר להישאר נקיים מתאווה גם כאשר יש נשים בחדר.
אגב, אין לי מושג למי אתה מתכוין כשאתה אומר "מה הם חושבים שיצליחו לחנך", מי זה אותם האנשים ההם שאתה מדבר עליהם שמחנכים את הבאים לקבוצה, הקבוצה מורכבת ממני וממנו ומכולנו, ואין יישות אחרת מלבד החברים.
דבר נוסף, אף אחד לא מחנך אותי, זו לא תוכנית חינוך אלא שינוי גישה בחיים.

בהצלחה רבה

מתערב קצת בדיון:

אני רואה את הדברים כרוכים זה בזה.
מי שאינו חרדי, ביום יום חווה קשר ידידותי עם נשים שאינו חברי - מיני, ולכן חשוב מאוד לעבוד על הדבר הזה שיהיה אפשר לקיים שיחה קולחת, מצחיקה ומרגשת עם נערה יפה ולא להתאוות אליה.
השיטה החרדית אוסרת מפגשים כאלו. הדוגמא לנשים ברחוב או לקופאית בסופר אינה במקום, היות שחרדים נזהרים שלא מנהלים שיחות 'לא ענייניות' ובטח לא מרגשות ומצחיקות עם הנשים הללו.
ולכן, לא רק שהמפגש בקבוצה הוא נוגד את העקרונות,
אלא שכתוצאה מאותם עקרונות הוא (א) הרבה יותר קשה לאדם חרדי, כי לא הורגל בזה. (ב) מיותר, כי הוא בא לתת מענה להתמודדות בחוץ שהחרדי אינו עומד בפניה.

בהצלחה

בוקר טוב,
אני מסכים איתך ממש בזה, אבל זאת לא המציאות שאני מדבר עליה.
איני יודע אם אתה משתתף בקבוצות או לא ואם אתה יודע מה זה אומר קבוצות עם נשים, אבל אני לא מדבר כלל על שיחות מרגשות ומצחיקות.
אבל לדוגמא כשסבתא שלי היתה מאושפזת בבית החולים ושהיתי ליד מיטתה 3 ימים רצופים, והייתי בקשר רציף עם האחיות והרופאות וכו' וכו', זהו מקום שבו אני יכול לפעול על תאווה, ומאידך אני יכול לוותר על התאווה ולראות את האחיות כבני אדם.
עכשיו אדבר על מקרה קיצון, שכל החברים בקבוצות הם נשים חוץ ממני. מה עליי לעשות? להמשיך לאונן את עצמי לדעת? או שמא ללכת לקבוצה, בדיוק כמו שאני הולך לפעמים לרופאה ולאחות בקופ"ח?

בכל אופן, הנקודה בהודעה שלי היא אחרת.
התוכנית לא אומרת לי לא להיות בקשר כלל עם נשים בכל צורה שהיא. אלא התוכנית מכוונת למקום הנכון ולהסתכלות הנכונה, וזה היה חשוב לי לכתוב כיון שמתוך ההודעות כאן נראה שזה בכלל לא אפשרי, ואכן לגבי הצורה שאתה מדבר עליה אני מסכים, ולא רק שאני מסכים אלא באמת אני כך מתנהל וחי ביחס לנשים שבקבוצות.
אבל אם לא הייתי עושה את התוכנית, אזי בין לגבי הנשים בקבוצות ובין לגבי הקופאית בסופר או כל מפגש אחר עם נשים, שמותרת גם על פי ההלכה, לא הייתי יכול להיות שם בצורה שפויה, גם אם לא אצחק ולא אתבדח עם הקופאית והרופאה.
לסיכום. על ידי התוכנית אני יכול נשים כבני אדם ולא כגוש תאווה.