ברוכים הבאים, אורח

אגירי דיומא אנן
(0 צופה) 

נושא: אגירי דיומא אנן 14867 צפיות

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135375

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם!

נקי 5 ימים מאו' רק להיום
נקי 10 ימים מפוי' רק להיום
ב"ה מרגיש טוב וכרגע יציב

כתמיד, הכרת תודה תחילה
המשתוקק היקר תודה רבה לך. יש לך הרבה זכויות בשמים ובארץ על חיזוקיך.
צחי היקר - ברוך הבא! שולח לך חיבוק ענק! תודה ושמח שמה שכתבתי חיזק אותך
אשמח לשמוע ממך בפורום. איזה שמחה!

שלום חברים
משתף שיום העצמאות היה נפלא
ממשיך במסע של חיפוש אחר תוכן להתמלא ממנו בבית אשמח לשמוע עצותיכם.

לאחרונה חושב לעצמי כמה טובה ד' מטיב עימי...
ממש!
כל כך הרבה טוב בחיי שהוא כל כך מובן מאליו!
הן ברמה הבסיסית - גופנית: סיפק ומספק לי די מחסורי באוכל שתיה שינה ושאר חיי הגוף
והן ברמה הנפשית - מידות שנטע בי ושמחה וכוחות נפש ובריאות וקצרה היריעה מלהכיל
והן ברמה הרוחנית - אני מוקף בתורה! בגודל של תורה! תורה עמוקה ומתוקה
שחודרת ומרוממת את כל פרטי החיים. שמאמינה אמונה שלמה וודאית במציאותו של ד' יתברך.
תורת חיים של מידות טהורות וענווה וסבלנות. תורה שרואה למרחוק.
כמה אני מודה שזכיתי לכל זה... כמה אני מודה שזה מד' ( מודה - הודאה על האמת והודיה עולת ראיה א' מודה אני) אני קשור לד'! הוא מחיה אותי כל רגע! בכל הרמות שציינתי!
הוא השורש לחיי ולכל הכלול בהם - הטוב והרע גם יחד.
וודאי שהכל להטבה כי חפץ חסד הוא.

שמח מאוד ומעריך.
מזכיר לעצמי דוקא עכשיו כשאני ממש עמוק בעסק התורה ומרגיש שההתמכרות לא עלתה איתי לאוטובוס כשיצאתי מהבית... דוקא עכשיו מזכיר לעצמי - אני מכור
לא להיות שאנן
לא היכנס לדמיונות שאני במעלה האחרונה...
אגב, זה לכל אדם לא רק למכור.
אני בתהליך מתמיד. דרוך להפתעות ומכשולים שיקרו בדרכי.
זו דרכה של דרך... מלאה בהפתעות לא צפויות.
זה נורמלי. עלי מוטל להתכונן אליהם. לדעת שכשאפגש איתם אני עלול לתת לפחד לנהל אותי
או ללחץ או לרגש... או שסתם אתקל באיזה ענף ויצופו לי רגשות רומנטיקה על כמה כיף ליפול.
דמיונות כאלה... לא רק כי אני בורח. אני מכור.
פעם הבאתי משל של 'הורדת ידים' שהוא מחזק אותי.
לכולם יש התמודדות בברית.
השאלה מה מאזן הכוחות
אשרי אדם מפחד תמיד - וממילא נלחם תמיד.
אדם רגיל שנלחם כל הזמן נשאר לפחות במאזן כוחות אמצעי ואולי גם נוטה לטובתו
אנחנו, בגלל כל מיני סיבות שהרבה פעמים אפילו לא היו תלויות בנו, נקלענו למצב שמאזן הכוחות לרעתנו.
אז יש לנו עבודה נוספת. להחזיר את מאזן הכוחות לאמצע
אבל זה קושי עצום. גם להיאבק באופן תמידי שלא יוריד אותנו יותר
וגם לגבור ולהשקיע יותר כוח ממנו כדי להחזיר את המאזן...

וחשבתי לאחרונה - לכאורה זה בלתי אפשרי!
והאמת היא שזה נכון.
בראש שלי זה כמו שני אנשים שמשחקים פיפא או משהו (לא היה לי רעיון אחר...)
ובמחצית אחד פורש ומתחלף עם מישהו אחר
השחקן החדש מופתע לגלות שבלי בחירה או קשר אליו נקלע למשחק 'מכור' - נקודת הפתיחה שלו 10-0 ליריב...
ככה אנחנו. נכנסנו לסיטואציה מורכבת מהמחצית.
אז איך, ישאל השואל, יש לנו סיכוי?!

התשובה לזה היא בעיני מה שאומר המסילת ישרים:
ופשוט הוא שאפילו אם יפקח האדם על עצמו אין בכוחו להינצל אילולי הקדוש ברוך הוא עוזרו (קדושין ל, ב) , כי היצר הרע תקיף מאוד. 
וכמאמר הכתוב (תהילים לז, לב-לג): "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו וגו'". 
אך אם האדם מפקח על עצמו, אז הקדוש ברוך הוא עוזרו וניצול מן היצר הרע. אבל אם אינו מפקח הוא על עצמו, וודאי שהקדוש ברוך הוא לא יפקח עליו, כי אם הוא אינו חס מי ייחוס עליו? 
והוא כעניין מה שאמרו ז"ל (ברכות לג, א): "כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו". 
והוא מה שאמרו (אבות א, יב): "אם אין אני לי מי לי".
עד כאן לשונו הקדושה.

ההשתדלות שלנו היא הכלים שאנו מוצאים פה. עובדים ומשתפים מקבלים כוחות ולומדים יחד.

וודאי - הקב"ה עוזרנו! כי אחרת אין נוכל לו... וזה עובד!

יש פה דבר מדהים! יש פה הבטחה שאם אדם מתאמץ ואכפת לו מעצמו - הקב"ה יעזור לו!

ולגבי משל ההורדת ידים - אני חש שהפורום זה כמו צ'יטים שמותר לך לנוח באמצע הקרב וזה עדין הוגן... אנחנו זוכים להוריד את הלחץ והקושי מעלינו בשיתוף עם אחרים!

מצטער על האריכות.........

אוהב המון!
שבת שלום ובהצלחה לכולם!
זכינו להתחזק פה ביחד...
בדיבוק חברים
וב"הקב"ה עוזרו"!
כאן בשמחה לעזרת חבר. תמיד.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135386

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469
 שבוע טוב לכולם!

נקי 6 ימים מאו' רק להיום
נקי 11 ימים מפו' רק להיום
כרגע יציב וב"ה שמח מאוד

קודם חייב לציין לעצמי שהפוסטים שלי ארוכים מידי... צריך ללמוד לקצר קצת.
משתף שהיתה שבת מרוממת.
היו אתגרים בשמירת העינים ועמדתי בהם ב"ה בגבורה.

מלא רגשות תודה עמוקים לד' יתברך על המציאות שלי.
על שאני זוכה ללמוד תורה. על הרבנים שלי. על החבורה היקרה בישיבה
ועל החבורה היקרה פה.
אין מילים לתאר כמה אני מרגיש אסיר תודה.
קם כל בוקר ומתפעל כל פעם מחדש מכל הטובות.

משתדל בע"ה לעבוד על המידות, לשמור על קשר עם המשפחה ולהיות אכפתי.
בשבת כעסתי על חבר בגלל שטות ומה שבד"כ היה גורם לי להסתגר ולא לשחרר את זה בקלות - דיברתי עם ד' שיעזור לי לשחרר את זה. וב"ה עזר לי. הכנעתי בפניו את הרגשות והרפתי.
זה מהפך עבורי.
מאז שאני ילד אני אדם די נוח אבל כשאני כועס או "ברוגז" אין עם מי לדבר. אני לא משחרר.
לא משנה כבר למה כמה ואיך. כאילו החלטה נקבעה בי - אתה עכשיו עצבו כועס ולא שליו...
יש בזה לעיתים לצערי הלקאה עצמית. התנהגתי רע אז אני מסתגר/ התנהגו אלי רע ואני זה שמרגיש רע עם זה... מאשים את עצמי ומגדיל גם להעניש את עצמי. מצפה לרחמים ממני ומבחוץ.
כאילו זה יעזור במשהו אם אני אחמיץ פנים...
ב"ה היום ראיתי התקדמות בזה. שמח מאוד.
אומרים שלשנות מידה... זה חתיכת אתגר.
בע"ה לא מתיאש, לאט לאט נתקדם.

נאחל לכולם הצלחה רבה
שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה
לקנות נקיות ושפיות.
אוהב!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135418

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

אהלן.

נקי 7 ימים מאונ'
ונקי 12 ימים מפו'
רק להיום! כל יום מחדש
מרגיש נהדר ויציב

מקצר ומעדכן שאת החובה היומית ביצעתי מול חברים בצאט ואני ממהר לחברותא אז.. ארשום פוסט בערב/ מחר

אוהב המון!!!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135475

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם!

נקי בחסדי ד' עלי 8 ימים מאונ'
ו13 ימים מפו'
רק להיום! כל יום מחדש
כרגע יציב ושמח מאוד מדרכי היומיומית והקבועה

משתף שאני מתעסק הרבה במחשבות איך להביא את הסיפוק והעמל שאני עוסק בו בישיבה לבית לסופשים ובהמשך לבין הזמנים
תודתי נתונה לרבנו המשתוקק שעזר לי ללבן כמה דברים וכמובן על תגובתו התומכת תמיד.
ממשיך לעבוד. לעמול. משקיע המון כוחות בישיבה. מחד מקפיד לא להתבטל וללמוד ולעמול כמהש יותר
ומצד שני עם יד על הדופק לא ללחוץ את עצמי לעכבר.

כמה שאני מלא רגשי ומחשבות תודה לד' יתברך. מדוע זכיתי?
רק לו תוצאות ותשובות...
בתוך כל האור הזה שמים לב ומודים על החושך שקודם לו. אתה רואה איך הקשים שד' יצברך נותן לנו בונים אותנו ודרושים מאיתנו.

ב"ה ממשיך להביט קדימה לא לעזוב את ההחלמה בקרן זווית.
גם כשהכל אחלה ממשיך לעבוד ולהתעסק בהחלמה 

אוהב המון ומקבל ושולח המון כוחות

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135526

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם!

נקי בחסדי ד' 
9 ימים מאו'
14 ימים מפוי'
רק להיום!

כרגע חש בטוב ויציב

משתף שהולך אחלה. מתכונן לנפילת מתח. משהו בריא ואמיתי. באתי לישיבה בהתרגשות גדולה והכרת תודה גדולה לד' שאני זוכה לחזור סופסוף ללמוד תורה. כמעט שלוש שנים חיכיתי לזה...
ואכן אני רואה ברכה גדולה בלימוד. יש לי אש גדולה לעמול ולהשיג כמה שיותר ולהעמיק ולהקיף...
אבל האש הזאת, ההתרגשות הזאת זה לא משהו שבונים ממנו חיים ומשהו בר-קיימא. זה סיפתח שאותו יחליף לאט לאט סדר קבוע יומיומי ומתמיד. ושמחה בו. שמחה פשוטה בעשיית דבר ד'.
זה לא אומר שאני לא אתרגש יותר ולא אלמד בכל הכוח אלא שאני לא תלוי בזה. אני לוקח מהאש הזאת את השאיפה שלי ותמיד גם כשהרגש לא בדיוק למעלה אני משתדל לזכור את הכוחות שלי ולעמול בכל הכוח.

עוד אשתף שאני חושב לעיתים על ההתמודדות.
חשבתי היום ואתמול על משהו. אני משתדל בתפילה לזעוק לד' ב'שומע תפילה' ו'חונן הדעת' ו'השיבנו' שאהיה נקי, חננו ועננו ושמע תפילתנו. למסור אליו את הקשים שלי.
אני חשוב - יש אוזנים למציאות! אני זועק ויש ד' שמוביל את המציאות ואכפת לו מהזעקה שלי! וכך אני לומד גם להכיל את הקשים שלי ולא לתת להן מענה נמוך בבריחה.

וחשבתי לעצמי - עכשיו אני נקי. אפילו תבוא עכשיו מחשבה זרה אני דוחה אותה. אבל אני לא מתבלבל כי פתאום זה יבוא כבריחה או כנוסטלגיה, פתאום אני נזכר באיזה שרטון ונזכר כמה זה היה כיף... אני מפחד שלעולם ישאר אצלי זיכרון, אפילו מעט, חיובי מהזוהמה הזו! ובאמת אני גם חושב שזו דעה לא נכונה. אפשר וראוי לשכלל אותה למקום שאני כל כך חי שזה ריק ורע שזה לא יכול לתפוס מקום בנוסטלגיה שלי. לא תיתכן התרפקות על זה.
אם אני מבקש על נקיות. אם אני מאמין בכוחה הניסי של התשובה - אני רוצה כבר לבקש עוד - אני רוצה לבקש להיגעל מפוי' ומאו'! אני מתחנן לגדור בצורה עמוקה את הפירצה הזו!

אני אומר דברים שהם חד משמעית רחוקים ממני. שלא תחשבו שאני מדבר ממקום של להתיר לעצמי להסיר את הדריכות. לא. אני מכור קשה. 10/15 ימי נקיות זה יפה ביחס אלי אבל אני עדין רחוק מלהיקרא נקי ושאני עובד על דקויות בנפש.
אבל אני רוצה להזכיר לעצמי - זה כן ב'מחברת השאיפות שלי' ולא ב'מחברת החלומות'...

יהיו פה מי שיחלקו על האמירה הזאת. כי אנחנו מכורים לנצח וכו'...
אני מאמין בתשובה.
אני יודע מבשרי שבחיי עברתי קשים רבים בתאווה וגם מחוץ לתאווה ויש כאלה שאני כל כך עברתי אותם שאני לא זוכר אותם.
אז יש הרבה מה לעבוד.
אבל בע"ה מתוך תפילה ותשובה עמוקות
ומתוך עבודה התמדית ומאומצת מכוון גבוה.

אוהב המון בהצלחה לכולם

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135531

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 238

בס''ד 

הי קיפ, 
תודה רבה. תמיד מתפעל מהעוצמות החיוביות שלך. 

לגבי הנקודה של הזיכרון ומה המשמעות של המראות שנצרבו בשנות השימוש בתאווה, וכיצד להתמודד נוכח ההיזכרות שקורית לעיתים מאליה. הפחד מזה הוא מובן ומזדהה איתו לגמרי.

מחשבות שלי על זה: אני חושב, זה תיאורטי מה שאני מציע, אבל אולי נכון, יש שני סוגי זכרונות: זכרון של עובדה, משהו שאני יודע, ראיתי, נפגשתי, וזיכרון חווייתי- משהו שאני זוכר שמעלה בי תחושה, דימיון ומפעיל אותי בנפש.

למשל, אני זוכר שב 2008 מכבי תל-אביב בכדורסל הפסידה 3 גמרים. זו עובדה, אני זוכר אותה כבר 13 שנה. לפני 13 שנים או 12 שנים כשנזכרתי בעובדה הזו הייתי שבוז ממנה לגמרי, דיכאון טוטאלי. היום זו אנקדוטה שאין לה עלי שום השפעה רגשית. לעומת זאת, יש המון זכרונות שמעלים בי תחושות לגבי אנשים, מקומות אירועים, תחושות חיוביות ותחושות שליליות והתחושות האלה גם ידחפו או ימנעו ממני פעולה. 

אני רוצה להאמין שכך לגבי התאווה והזיכרון שהיא צרבה לי בדיסק. היא הייתה, לשון עבר זו השאיפה, חלק משמעותי מחיי. לפעמים עולה זיכרון, תמונה, קטע מסירטון וזה לא מפעיל אותי אם אני לא בעצמי במודע שוקע בזה ומפשפש בזה. ולפעמים יש זיכרונות שסוחפים אותי חזרה בעל כורחי. לגבי הסוג השני אני רוצה לטעון שהכלל "כבולעו כך פולטו" תקף גם לגביהם. את החוויות האלה צרכנו וחווינו מתוך מקומות פגועים ונזקקים בנפש. מילאנו את החורים והחללים שבנו בתאווה מתוך משאלה למילוי. לדעתי, רק בתיקון ומילוי אותם חללים בורות באופן בריא ונכון גם הזוהמה תיפלט החוצה וכבר לא יהיה לה מקום מתוך שגם לא יהיה בה צורך.
ואז אולי כל אותם מאות ג׳יגה של תאווה שמאוחסנים לי בראש יעברו לסל מיחזור וגם אם מדי פעם אתקל במראה או זיכרון זה או אחר, זה יהיה חסר משמעות עבורי. 


אולי זה נכון. 

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135556

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום לכולם

נקי 10 ימים מאו'
ו-15 ימים מפוי
רק להיום
ב"ה מרגיש טוב ושמח

משתף שאתמול שמתי לב שאני עייף ואני צריך לשים לב לזה אחרת זה יביא אותי לעכבר
אז ב"ה אכן הייתי קשוב לעצמי וישנתי קצת יותר. ממש דיברתי עם עצמי אתמול שאני מוכרח להיות קשוב לעצמי ולא לטאטא את זה.
אני חושב שזה ענין מהותי והמדרגה הבאה בהתמודדות(זהירות) ובהתקדמות(זריזות) שלי
אני רוצה ליצור בתוכי יכולת להתמודד עם עצמי בזכות הכלים שלמדתי כאן.
אם אני לומד להקשיב לעצמי ולהיות עם יד על הדופק אז אני שומע מתי אני רוצה לברוח/ מתי אני צריך לשתף מה עובר עלי. יש בי צורך לשיתוף. זאת עובדה שממש לא היתה ברורה לי במשך החיים. תמיד שיתפתי כשכבר הנפש שיתפה כי היא לא יכלה יותר. אז את רגעי השיתוף ה'מוזרים' האלה הייתי עובר בלי להבין למה הם הגיעו וממשיך בחיים בלי להכיר את הצורך הזה בנפש שלי.
אז ב"ה שלמדתי את עצמי יותר בזכותכם!

המשתוקק היקר מסכים. אבל על זה אני לא מדבר. זה נורמלי. אני מתפלל על לחזור לנורמליות הזאת. להתאוות למיניות - כן כי זה נורמלי! לחיות עליה ולהיות תלוי בה - לא! 
זעיר אנפין היקר תודה על דבריך. עוררת בי מחשבה. אך לגבי הזיכרון העובדתי שתיארת - גם הוא משוחד. אם אדם היה אוהב כדורגל אז והיום פשוט אותו משחק ספציפית כבר לא מענין אותו זה משהו אחד אבל אם הוא אהב כדורגל וכעת הוא במקום אחר וחי חיים בוגרים לצורך הדוגמה, שבהם הכדורגל לא תופס שוב ענין אצלו בנפש - אז הוא ילך וישכח אותו.

שוב חוזר שזה תהליך ארוך מאוד וקשה.
ושוב אני לא טוען שאני כבר מבין הכל בזה, ויתכן שאני טועה בהסבר. אבל דבר אחד ברור לי מעל כל צל של ספק - אני מתקדם. אז פעם נפלתי כל יום והיו אני לפחות 10 ימי נקיות בין נפילה לנפילה (בממוצע)
זה מדהים! אבל זה כמותי באיזשהו מובן. ובע"ה אני אמשיך להתפלל ולעמול קשה ובע"ה מאמין שיש גם סיעתא דשמיא ואם ירצה ד' אז הוא יהפך אותי מהקצה אל הקצה. לב טהור ברא לי אלוקים.

ולא תקשי לך אם יבוא מישהו ויגיד ש"אני נסיתי בחיים להתנקות עם נדרים ותפילות וזה לא עזר לי..." לא קשיא! היית תקוע! היית עבד של עצמך! כמו שיש 8 פרקים לרמב"ם שמלמדים את האדם על האדם. הם לא במקום תורה. הם בנוסף. בזכותם אני יכול להתקדם למקומות שלבד לא יכולתי בבחינת אין אסור מוציא עצמו מבית האסורים. השתא כשיש לי כלים - יוצא מבית האסורים! וכאן בנוסף לכלים החשבים שאני מקבל באתר - אני לא דוחק לצד את כוחה של תפילה ותורה והשתדלות.

מקווה שאני אומר דברי אמת. ולא מדבר מתוך יצר הרע שיתן לי מתוך זה פתח ליפול כי אני 'נקי'.
כל מה שאני אומר זה שאיפה לעתיד. אבל היא קיימת.
שיהיה ברור לעצמי - היום אני מכור ועובד קשה לא ליפול.

אוהב המון ושולח כוחות
בע"ה לא חייבים להסכים אני בא לבנות את דרכי שלי.
מקווה לחזק גם אחרים אבל לא תלוי בזה וזה לא עיקר מטרתי בכתיבה.

בהצלחה!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135576

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469
המשתוקק היקר שמח מאוד בתגובה שלך. חשוב לי להתברר.
ממה שהבנתי שאלת מעשית מה הנ"מ של הדבר הרחוק הזה שאני מדבר עליו
אז הנ"מ נכון לעכשיו היא בשני דברים לענ"ד
א' לעצמם השאיפה. לא יודע מה איתכם כשהגעתי לכאן וראיתי אור גדול להתקדם בבעיה שלי לא חשתי שיש פה פה אחד אמירה שאנשים יוצאים מההתמכרות ושאפילו כבר איבדו את השאיפה לשם כי מה זה משנה אין סיכוי לצד מיזה... אפשר להיות נקים אבל... אני עדין מכור (אולי אכן אנחנו חלוקים רק בטרמינולוגיה של מכור)

ב' לשאיפה יש השלכות - תפילה. גם אם כרגע אני לא יודע מה הדרך המעשית להגיע ליעד (הכל כך רחוק ממני) של לחזור לנורמליות, לא להיות מכור אלא מתמודד רגיל ככל האדם (ואכן איני מדמין שאנשים לא מכורים לא מתמודדים אבל הם לא מכורים ויש הבדל). אז גם אם כרגע אין לי דרך בפועל כי כאמור אני רחוק מישם, ואני עוד עובד על הרובד הבסיסי של להיות נקי, עדין יש חשיבות להציב שאיפה נכונה. ואולי בעזר ד' בעתיד ד' יפתח לי פתח גם לזה.
בדומה למה שאומר הרב קוק שהמידות נקראו ברמב"ם בשם דעות.
אם אדם לא ישאף לתיקון שלם הוא גם לא יגיע אליו.
וכל זה כמובן איך שאני רואה את זה על עצמי. כמו שרשמתי בפוסטים הקודמים, בשומע תפילה לא כיוונתי לאחרונה על תיקון גמור של זה. כיוונתי על תן לי נקיות היום.
ובאמת זה נכון ואמיתי. אבל בנוסף ולא במקום, בתפילה אני מכוון גבוה. הכי גבוה שאפשר. ואז עוד קצת יותר גבוה. כי אין גבול לד' יתברך ולתשובה שברא.
וגם אם זה יקח לי 70 שנה אז שיקח. אני לא ממהר.

מי שיגיד שמע פשיטא ברור שאני מכוון לזה וזה שאיפה פשוט מעשית אני רחוק מישם - מסכים איתו.
שוב מחדד, בעיקר לעצמי, אני לא בא להגיד שעשיתי איזה קפיצה ואני כבר לא מכור. אני מכור קשה.
ודרך ארוכה לפני.
ואני שמח בזה.
אבל השאיפה זה עוד ענין
שלא תלוי באיפה המציאות נמצאת עכשיו
אלא ב- לאיפה אני רוצה שהיא תהיה

מקוה שהבהרתי ואשמח מאוד לעוד שאלות חידודים הארות והערות בדרך נועם ובקשת אמת כשלך המשתוקק היקר. תודה.

בחסדי ד' עלי
אני מכור!
יש איזה סיבה לזה שד' החליט שזה יהיה ככה...
רק להיום
נקי 11 ימים מאו'
ו-16 ימים מפוי'
ב"ה כרגע יציב ושמח

משתף שמחר אני נוסע הביתה
ומפרק את הסופש הזה ל3 חלקים מסוכנים עיקריים:
1. יום שישי
2. מוצש
3. יום ראשון

יום שישי אמור להגיע די מוקדם הביתה צריך למלא את היום
בע"ה התכנון הוא עזרה בבית בנקיונות ובישולים, התעסקות קצת בכסף שאמורים לשלם לי על הבחירות וקצת רפואה, ואם יש חור של זמן אז ללכת לגלוש (בים) כמובן כפי מה שהגדרתי - חוף מרוחק מאנשים.
אני מצפה לרשום בפורום לפני שבת.
מוצש התארגנות לשלושה שבועות בישיבה בע"ה, פלוס ארגונים ועניינים בבית.
אם ירצה ד' ויהיה זמן אולי אארגן איזה מלווה מלכה אצלי...
ראשון זה הפחד העיקרי. יש לי תור לרופא בצהרים ככה שאני לא יכול לצאת מוקדם לישיבה. בע"ה חושב לעשות סדר בוקר בישיבה ליד הבית ללכת לרופא ואז לנסוע כשהכל כבר ערוך ומוכן לנסיעה. חבר הציע לי רעיון טוב לשבת עם חבר מהבית. בע"ה מקווה שנמצא זמן.

מוכן ואשמח לשמוע הצעות ורעיונות נוספים / עצות שעוזרות לכם.
אפילו דברים קטנים... כמו לישון מוקדם ותחבולות לעשות את זה...

בע"ה ממשיכים קדימה, רגע רגע יום יום
בתוך התקופה הטובה הזאת שוב מזכיר שאני לא תלוי ברגש ולא אתפלא כשהוא ישנה כיוון כי הוא לא קם טוב בבוקר...
דבק בד' ותלוי בו
על ידי השכל והשאיפות שמורים דרך יציבה ועקבית גם כשהרגש מבולבל.
דרוך ומוכן להתמכרות שמחכה מעבר לפינה
למצוא חור להשתחל דרכו לתוך הנפש / השכל.

אוהב המון ומקבל מיכם המון כוחות
שמח ומכיר תודה גדולה לד' יתברך שזכיתי וזוכה להיות פה חלק מהחבורה הטהורה הזאת.
סליחה על האירוך... זה בעיקר לברר לעצמי.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135578

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

ווואאאאאאאאאאייייייייייייייייייייייי
אתה אלוף חבר,
מעריך אותך על הדרך שאתה עושה,
מקנא בך על התובנות שאתה קוטף בדרך,
תהיה חזק,
יחד ננצח.

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135608

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

היום יום השישי בשבת קודש פרשת אחרי מות קדושים
שלום לכל החבורה הקדושה!

בחסדי ד'
נקי 12 ימים מאונ'
ו-17 ימים מפו'
רק להיום! 

משתף שאתמול נכנסתי לשתף כהרגלי, וכתבתי את הפוסט של אתמול שהיה אגב מאוד משמעותי עבורי, וממש שניה אחרי שלחתי 'שלח' ראיתי שהאינטרנט נפל. התקינו איזה משהו והפילו הכל ולא יכולתי אפילו לדעת אם הפוסט עלה. עשיתי העתק הדבק ושמרתי במחשב להעלות מאוחר יותר.
באתי אחרי זה והקובץ נעלם מהמחשב. כנראה שעשו שזה בכוונה ימחק כל קובץ ששומרים... פחדתי שהפוסט לא עלה. ניסיתי להיכנס לפורום והופתעתי לגלות שהעלו את רמת הסינון של 'רימון' במחשבים ולמרבה האבסורד ברמת הסינון הזאת אי אפשר להיכנס לפורום...
שלחתי להם מיל שיטפלו בזה בהקדם. מקווה שזה יקרה...
אחרי זה נכנסתי ממחשב אחר (בד"כ אין לי גישה אליו, אבל גם הוא מסונן פשוט לא באותו סינון של השאר) ונרגעתי כשראיתי שהפוסט עלה.

מאז המקרה הזה חושב לעצמי מה ד' רוצה ממני.
בוודאי יש סיבה שבגללה הוא עשה את זה.
הוא מנסה לומר לי משהו.
חשבתי שאולי מצפה ממני להילחם ולעשות הכל כדי שיהיה לי איך לשתף ולהמשיך את הקביעות.
בע"ה מתפלל שזה יסתדר.
ובכל אופן, כבר חשבתי על גיבוי. אמנם לא אידיאלי אבל זה התחלה של משהו.
לרשום יומן בכתב. עם תכנים ומחשבות ומעקב ממש כמו כאן. פעם לפני שהגעתי לפה היו תקופות שזה היה עוזר כשהייתי מתמיד בזה. ולעשות יותר שיחות טלפון.
בין כך ובין כך אני נשאר קשוב לד' ולמה שהוא מנסה להגיד לי. לגודל שהוא דורש ממני על ידי הקשים ששם לי בדרך.
אעשה הכל להמשיך לעמול בנקיות ובשפיות. הכל בשביל החיים שלי, של אשתי לעתיד, של ילדיי לעתיד... וכמובן בשביל לעשות נחת רוח לד' יתברך.

מעדכן שעד כה התכנית שהצגתי הולכת טוב. הגעתי בשישי בבוקר ולקחתי את הזמן בהגעה. וויתרתי על אוטובוס אחד ועשיתי הליכה של חצי שעה עד הבית. זה היה ממש כיף וזמן לחשוב.
יש לי קביעות ב"ה בלימוד פרק תנ"ך יומי, עכשיו אני במלכים ב'
חשבתי לעצמי בדרך הביתה כשהלכתי ברגל על יהוא שבדיוק למדתי עליו.
יהוא מרגע ששמע שד' רוצה שימלוך היה king. מה הכוונה?
מלא בטחון בד' שיעזור לו. מלא בטחון ורצון לטהר את הארץ מכל הטומאה והרוע שקודמיו הנחילו.
פוגש את מלך ישראל ויהודה יחד - הורג את שניהם בלי להתבלבל.
שולח מכתב לזקנים שמטפלים ב-70 בני אחאב - רוצים להילחם? בבקשה. רוצים להיכנע? בבקשה. הרשות בידכם. אוסף את נביאי הבעל והורג אותם.
הגישה הזאת - איזה אמונה! מרגע שהבין שזה רצון ד' - לא מתלבט ולא מפחד.
חשבתי לעצמי בדרך הביתה - אני מגיע עכשיו, כמו יהוא, לשדה הקרב.
הגישה הראשונית - king. ד' יתברך איתי. אני בא מוכן, נערכתי מראש. בא עם כלים למלחמה. עם רצון ברור להילחם בהתמכרות הזאת אם תחליט להופיע.
אבל, זה לא הכל. יש עוד חלק לגישה.
באותה מידה שבה ד' עשה שהכל ילך ליהוא בקלות הוא יכל גם לבחון אותו. כמה אתה באמת בוטח בי?
יכל להקשות עליו לדוגמה שהעם ימרוד או שהמלחמה לא תנוצח בכל כך קלות. אז מה הוא היה עושה?
אז הגישה הנכונה היא לגשת כמו king. מלא אמונה ובטחון.
מישם בשדה קרב כמו בשדה קרב - יש התפתחויות.
אם הכל הולך בקלות - נהדר ממשיכים בכל הכוח.
אם יש קשים - לא נכנס להלם. זה חלק נורמלי ממלחמה. מטכס עצה ותחבולה, מוסיף ביטחון בד' ונלחם. גם אם יש בלתמים וכמה אנשים שלך מתו... גם אם באופן בלתי צפוי לא עלינו ח"ו מצאת את עצמך במקום שלא רצית. בין אם מעידה קלה או קשה יותר או אפילו ח"ו נפילה. זאת מלחמה! ממשיך קדימה.
זה לא אומר שד' לא איתי. מה ד' עושה לי 'פוו' קטן ואני ישר מתקפל? הוא הרי אמר שהוא איתי.
אז זה מתחיל ונגמר בבטחון בו. גם כשקל וגם כשקשה.

אחרי זה ישבתי לדבר עם ההורים, עזרתי קצת, הלכתי לגלוש (בים) חזרתי ניקיתי את הבית ועכשיו אני פה...

בע"ה עם הפנים קדימה. בשבת קבעתי כמה חברותות.
מוצ"ש זה היעד הבא. הכנתי כמה עיסוקים.

עד כאן להיום
שבת שלום לכולם אוהב המון
בהצלחה!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135613

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

אוהב אותך מאד
את השיתופים שלך
את הכנות
את הדרך שאתה עושה
מאחל לך שבוע טוב
ובהצלחה בכל מעשי ידיך
תהיה חזק
אלוקים אתנו...

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135619

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

שלום ושבוע טוב לכולם!

נקי עכשיו מאו'
נקי 19 ימים פו'
רק להיום!

משתף שהיתה שבת מעולה. מלאת לימוד תורה וקשר משפחתי.
הקטע שמתחתי את הגבולות שלי... סחבתי עייפות של כל השבוע במיוחד של חמישי בערב,
שישי עוד יותר התעייפתי כשהלכתי לגלוש בים, שבת תכננתי לישון מוקדם אבל ישבתי עם חברים (אחד מהם מתמודד ודיברנו מלא על זה והתחזקנו) והלכתי לישון ב1.30...
קמתי בבוקר ב7.30 ד' יודע איך הצלחתי... באתי הביתה סעודה ולימוד עם חבר. בצהרים הייתי צריך לישון אבל הרגשתי עירני והלכתי, כהרגלי בשבתות בבית, לישיבה ליד הבית ללמוד עם חבר.
בסוף לא ישנתי וידעתי בפנים שאני מסכן את עצמי.
בדרך הביתה כבר בניתי לוז כדי לא להתבלבל - ערבית הבדלה ולישון.
ואז... הייתי צריך לעשות משהו בשביל חבר בצבא. לקח בערך 40 דק'. רציתי לשתף לפני השינה אבל אמרתי לעצמי שעדיף לעוף לישון כי אני עוד רגע קורס...
הלכתי לישון ובטעות בדרכי למיטה היה מונח עיתון עם תמונה של אישה עליו. לא משהו לא צנוע. ראו רק את הפרצוף שלה. אבל זה נחרט לי בראש ולא עזב.
הרגשתי שיש לי פיפי אבל לא עשיתי (זה משפיע עלי ובד"כ אני מקפיד לעשות לעיתים תכופות) 
הלכתי למיטה ולא נרדמתי מהמחשבות. התחלתי למעוד בנגיעה וכל פעם אני עוצר ואומר לעצמי ללכת לשתף אבל עונה לעצמי שאני עייף ושפשוט אלך לישון. ואז שוב מועד... עד שנפלתי. הלכתי לישון.
קמתי בבוקר בשוק שנפלתי. אומר לעצמי להמשיך קדימה.
קמתי מוקדם. יש לי זמן להמרח במיטה עד שאני צריך לקום. תוך רגע בלי לשים לב אני כבר נופל... היה שם ערבוב של עצבות מהנפילה של אתמול.
ואז מחשבות. משתדל לעכל את הדברים נכון ולא להשחיר את כל התמונה. החלטתי לישון עוד ולקום לתפילה מאוחרת יותר. קמתי משתדל לשמוח. תפילה לימוד והנה אני כאן שוב ב"ה נקי מאז.

ראשית - גאה בעצמי בטירוף. עשיתי הכנה מדהימה לסופש הזה. והיא עבדה מדהים.
התפללתי בקבעות לד' יתברך ואני מזכיר לעצמי שוב ושוב שאני תלוי בו ורק בו.
אז נפלתי. אבל מביט רגע על התמונה המלאה והיא מאוד חיובית. ממשיך קדימה בשמחה כי זה מה שד' רוצה ממני. אני לא שמח ועובד אותו בזריזות רק כשהכל הולך לי טוב.
בדרך הביתה מהתפילה היום התנהל בי מאבק. האם אני אפול כשאחזור הביתה?
האם אני שומר על העיניים שלי עכשיו? ומשפט אחד שפשוט חזרתי עליו שוב ושוב הכריע לי הכל
"כנגד כל הסיכויים אני רוצה טהרה". פשוט חזרתי על זה שוב ושוב ושוב.
הרגשתי באמת חלש. אבל הזכרתי לעצמי לא להתחלש מאיך שאני רואה את התאווה.
קודם לרצות נקיות! גם אם זה מרגיש כנגד כל הסיכויים! אני שומר על רצון טהור!
דברים נהיו קצת יותר ברורים. החלטתי לשמור על העיניים בגבורה וכך עשיתי בדרך הביתה.
יצרתי לוז מהיר - אני מגיע אוכל ארוחת בוקר ובא לשתף. בלי בילבולים בדרך.

למידה לעתיד - מה גרם לנפילה?
- עכב"ר - מתיחת גבולות של עייפות והשהית נקבים
- לא שיתפתי בזמן אמת. היצר בא עם זקן ותירץ תירוצים למה לא ללכת לשתף

מה עושים עכשיו?
- שמחה. לא מתייאש. נזכר בדוד המלך וביהוא המלך שהזכרתי בפוסט הקודם.
אז יש נפילות במלחמה. אני קם בכוחות כפולים כנגד האויב.
- לוז. באיזור השעה 4 יש לי תור לקרדיולוג עד אז אני צריך להספיק:
להכין תיק לישיבה ולבדוק תחב"צ. מנחה. ארוחת צהרים. מקלחת.
אחרי הקרדיולוג אני אצא לישיבה כמה שיותר מהר.
- זמנים מתים - לבוא לפורום ולשתף. לפתוח מעגלים.

בע"ה ממשיכים קדימה. ד' בעזרנו.
אוהב המון
ומשתדל לא להתרגש מהנפילה - הדרך ארוכה. עוד יום ועוד יום בונים תהליך אמיתי.
וכן להתרגש מכל העבודה המדהימה שאני משקיע ועושה ב"ה. תודה ד' שאתה נותן לי דעת וכוחות!
שבוע טוב!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135625

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 13 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 238

בס''ד 

אין מילים. אתה פשוט מדהים. 
אוהב כל כך. 

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 11 חודשים #135626

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהבים אותך וכל הכבוד על השיתופים! 
כתבתי אתמול תגובה לפוסט על יהוא וראיתי שהוא לא עלה...
כנראה היה בדיוק כשנפל לי האינטרנט. 
עכשיו זה קצת אירוני לכתוב את מה שרציתי לכתוב אתמול.. 
אבל אשלח בכל זאת..
זה התגובה שכתבתי אתמול ובסוף לא עלתה.

בלי לעשות ספוילר...אבל בסוף יהוא הגיבור הגדול הקנאי שליח ה' ונביאו מסיים כמו אותם מלכים שהוא עצמו הרג, 
כל האומץ והking שלו היו שווים לכפרות ונגזר עליו ועל ביתו כליון (אחרי 4 דורות) 
אולי הסיבה היא  שההצלחה ותחושת הצדקנות עלו לו לראש בסוף, הרציחות של בני אחאב וכל הקנאות הדתית הביאה אותו למקום של גאווה ותחושת חשיבות, 
היה חסר לו את הענווה של מלכי בית דוד.
וכשזה עלה לו לראש הוא סיים בדיוק כמו אותם שהוא רצה לסיים בעצמו...
.

זה התגובה שלי מאתמול,
אוהב אותך קיפ היקר שמח שאתה לא נכנס למשבר משתדל לראות את הטוב והעבודה שעשית!
תמשיך לשתף ולחזק..עוד מעט אתה מגיע למלכים צדיקים עוזיהו יותם וחזקיהו!!
אוהבים אותך!

תגובה: אגירי דיומא אנן לפני 2 שנים, 10 חודשים #135880

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 469

חברים יקרים ואהובים!
שלום עליכם!

תודה רבה זעיר אנפין, עשר שמעון והמשתוקק היקרים על תגובותיכם המחזקות

מצטער שנעלמתי. לא יודע אם שיתפתי על זה פה או לא אבל מאז שבאתי לישיבה לפני 10 ימים בערך לא יכולתי להיכנס לפורום כי הוא נחסם במחשבים של הישיבה... (רימון ברמת חסימה הרמטית...) 
מעדכן ששיתפתי עם חברים בהאנגאוטס ושמרתי על נקיות. השתדלתי לחשוב ולעסוק בנקיות ובהחלמה ביום יום שלי גם בלי הפורום וב"ה הלך טוב. מעבר לזה שלא נפלתי, הייתי קשוב לרגשות ולחצים שעוברים עלי, לדברים שמשפיעים עלי, השתדלתי לא לברוח מהם, לדבר עליהם להרגיש אותם לחשוב אותם לפתור אותם ולהמשיך קדימה בלב נקי.

השבוע הייתי חולה בראשון ושני ברמה לא סבירה של הקאות כל רבע שעה במשך לילה שלם שלא ישנתי בו... לא שיתפתי באותו יום. אבל ב"ה החזקתי חשבון למרות שהייתי לבד ובבטלה. נלחמתי במחשבות שניסו להיכנס, ביצר שרצה לומר רק תיגע קצת, רק תחשוב קצת זה לא מזיק... ימח שמו.
גם היה צד שהחולי הפחית את הסיכון אבל עדין לא מובן מאליו.

משתף לגבי הפוסט האחרון שלי ביום שבו נסעתי לישיבה שנפלתי שוב באותו יום ומאז
בחסדי ד' נקי 10 ימים מאו'
ו-29 ימים מפו' 
רק להיום.

מלא שבח והודיה לד' יתברך על זה. ועל עוד רבות טובות שמרעיף בלי סוף בדרכים ישירות ועקיפות.
מודה לכל החברים שדאגו וניסו ליצור קשר לראות שאני בסדר. מעריך מאוד.

ממשיך קדימה. אני בע"ה בישיבה עד שבועות. ממשיכים לבנות נקיות.
שמח שמחה עצומה ממספר הנקיות מפו'.
זה ממש חלום שמתגשם. לצערי פו' כל כך משפיע עלי... זה חזק. זה ממלא את כל הגוף והופך את ההתמודדות למוחשית יותר וקשה יותר. כל החושים משתתפים בנסיון והסיכויים נגדו הם אפסים. גם לגבי הנפילה באותו רגע שרק נס יכול לעצור אותך, אבל גם מבחינה יותר גרועה - אתה נשאב לעולם המחשבות שראית שם, לעולם המושגים, מחשבות וזיכרונות מישם קופצים בראש ומזכירים.
זה פשוט טומאה כל כך גדולה... רשעות כל כך גדולה...
בע"ה מקווה להפנים את זה ולהתנקות מיזה.

מקווה שהפורום ישאר פתוח ולא יחסם שוב... 

עם הפנים קדימה,
התקדמות/קיפ.
אשמח לשמוע מיכם מה עבר עליכם בזמן הזה...
אוהב ומעריך

זמן ליצירת דף: 1.04 שניות

Are you sure?

כן