ברוכים הבאים, אורח

גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון
(0 צופה) 

נושא: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון 2975 צפיות

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים, 3 שבועות #137606

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
חברים יקרים, אני חסר אונים מול רצון לצפות בפורנו!!!
שלושה ימים שהראש שלי עובר איזה סחרור של ניקוי אבק ממגירות ישנות, מגירות ליבה המכילות זכרונות ליבה של  ראשוניות של תאווה בחיי. 
כן, אני מתעסק עם המגירות האלה, כותב צעד אחד, רואה לאורך מסלול חיי כמה תמיד הייתי חסר אונים, איך שהתאווה הלכה ונבנתה אצלי לאט לאט, יום אחר יום, קיבלה את כולי. אף פעם לא הייתה לי שליטה גם כשדמיינתי שאני כן יכול לבד.
תודה על השלמת מציאות.
המגירות שתמיד הדחקתי את התכולה שלהן ולא העזתי להתעסק עם הזכרונות האלה עכשיו אני מוציא אותם לדף, על מנת לנקות!
היה לי בבוקר מעידה שלשניה אחת ראיתי תמונות פורנוגרפיות וסגרתי מיד, ואחכ נכנסתי שוב לעוד כמה שניות ומהר סגרתי.
תודה שיש לי סבלנות לתהליך, תודה שאני יודע שאני בכיוון,
שמח בחלקי, אני אוהב אותך.
תודה על חיים נפלאים
תודה ה'  יתברך על עולם גאוני יחד איתך.
צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו.

אוהב,
שמח.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים, 3 שבועות #137608

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

בעצה עם הספונסר שלי, איפסתי את הספירה.
איך הוא אמר לי "הספירה היא לא המטרה, היא האמצעי. מה שחשוב זה השינוי הפנימי. הספירה היא למוטיבציה"
אם לא אאפס זה יוקל בעיני המעידה הזאת.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים, 3 שבועות #137612

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3404

מעריך אותך מאוד על הכנות ועל זה שאתה צמוד להוראות הספונסר

המשך הצלחה רבה בעז"ה

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137750

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
רוצה לשתף על קריזים שהיו לי היום וגעגועים ל"ימים הטובים" של האינטרנט הפתוח וגישה לכל סרטון פורנוגרפי שרק ומתי שארצה...
קשה להתנתק מאינפוזיה... באלי להקיא כשאני כותב את זה.
כמה בכי ומראה שחורה היה לי בעקבות הפורנו הזה.
פעם ברווקותי קבעתי עם אמא שלי לנסוע איתה לירושלים לכותל, כבר קבענו והכל, הגעתי הביתה ופתחתי את הפורנו עד הגמירה ולא רציתי לצאת מהבית, שכבתי במיטה מתבוסס בשחור השחור הזה ופספסתי את הנסיעה הזאת וזמן איכות עם אמא בכותל. 
מתפלל לזכור שכמה שיש צד שזוכר שזה כיף לראות פורנו, יש צד מפוכח שזוכר כמה שזה מגעיל, לא מחובר והורס את המציאות.
רק להיום רוצה לבחור בחיים בשמחה.
רק להיום להיות במציאות ולא לרצות לברוח לדמיון שהוא גם איסור מצד הבורא, אבל מעבר לזה.
רוצה לחיות חיים נקיים, רוצה להיות נקי המון שנים. אני די בהתחלה, אבל עשיתי כבר דרך יחסית לאיפה שהייתי.
יודע שאני לא יכול לבד,
צריך אתכם חברים יקרים, צריך להישאר מחובר לאבא בהכנעה.
תודה
אוהב

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים, 2 שבועות #137752

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 180

בס''ד 

תודה שמח, שיתוף חזק ומחלים מאוד. מזדהה. 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים, 1 שבוע #137938

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
מוצא את עצמי מפתח תסמיני דכאון, קשה להיפרד מהאינפוזיה של הבריחה מהחיים שהזינה אותי כל כך הרבה שנים, ופשוט לוותר.
אני יודע שהמחיר שווה את התוצאה. מוכן לספוג חוסר מצב רוח, ריבים עם האישה שמנקים אותי מכל הפגמים שלי.
עובר דרך, מחליף את לב המתכת בלב בשר.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 3 חודשים #138025

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

בדרך למניין נץ, 5 בבוקר, הרחובות ריקים, פתאום שתי בחורות סמינר הולכות יחד עוברות מולי.
מאיפה הן באו?! 5 בבוקר! מילא גברים הולכים לתפילה, אבל מה הבחורות האלה...
זה היה סימן עבורי לפתיחה של יום ברגישות גבוהה לתאווה. ידעתי שקיבלתי מתנה בכך שהן עברו וזה הסתכם בשתי בחורות ולא רחוב מלא.
כל התפילה הייתי בתחנונים, זכרתי ודיברתי אל עצמי, דיברתי אל השם, זיהיתי את הקול הפנימי בתוכי שאומר וזועק בבקשה רק להיום אני לא רוצה ליפול. תחנונים לאבא טוב שיהיה איתי, רק להיום!!! זעקתי אבא תן לי את היום הזה.
אם ארצה ליפול, אוכל לעשות את זה וכבר התחלתי לחשוב על הדרך שבה אם ארצה ליפול אוכל לעשות את זה. הודאתי בחוסר אונים, ידעתי שלבד אני לא יכול.
חזור מהתפילה כבר הרחוב היה קצת יותר מלא, אך כבר הייתי יותר מפוקס וזהיר.
חיפשתי בעצמי את ה"עכב"ר"  חוץ מעייפות לא זיהיתי עוד דברים, לא האמנתי שזה קריז רק של עייפות.

בכל מקרה, כמעט 12 בצהריים, נחתי קצת ועבדתי, ברוך השם אני מרגיש הרבה יותר טוב. עוד מעט אצא לרחוב ושם יהיה המדד האמיתי האם הצלחתי להישמר מרוכז ומחובר או שזה דימיון.

מתפלל בנוכחותכם, רק להיום, רוצה להיכנס בלילה למיטה עם חיוך על הפנים, לחשוב על היום שהיה לי ולהיות שמח בחלקי, לדעת שלא נפלתי ולא פגמתי ולא מעדתי. פשוט יום מעולה.

אמן.

אוהב אתכם. הכל אפשרי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים, 2 שבועות #138572

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

ניסים...
איפה הייתי ואיפה אני היום.
איזו דרך...
איזה מאבק, למידת הכניעה, התחברות לאבא טוב שינטב את חיי.

כמה חסד.

זה לא שלא קשה, מדי פעם צפים זכרונות פורנוגרפיים וכל הליכה ברחוב היא מלחמה.
אותו קול שלוחש לי מבפנים - "רק להיום". היום אתה יכול להתאפק ולא ליפול? 
לא יודע מה יהיה מחר או בזמן אחר. כמו שאומר השיר "תן לי את היום הזה"

ימי ראשון תמיד היו לי קשים יותר מהרגיל,
רק להיום רוצה להיות נקי, לסיים את היום, להיכנס למיטה מתוך נקיות מתאווה.

כמה טוב ה'
רצונך יעשה.
עשה רצונך רצוני.

אוהב אתכם

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים, 2 שבועות #138574

  • KeepMovingForward
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 406

אשריך אחי חזק ואמץ
אתה מחזק אותי מאוד
אתה ממשיך להחזיק חשבון גם כשקשה
בהצלחה רבה! אתה נלחם את מלחמת חייך!
הנשמה שלך גאה בך...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים, 2 שבועות #138619

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3404

אכן, כמה שקשה...
אוהבים ומעריכים אותך!
בעז"ה נעשה ונצליח!

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #138741

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

לא קלה היא דרכנו.
נאחז בחיים ומוצא את עצם החיים בסם המנחם, את ההזדמנות להיות פה, לחוות, גם עליות וגם ירידות, למעוד, ליפול, לקום מחדש על הרגליים, להמשיך ללכת.

שבוע שעבר הייתה לי מעידה קטנה של ראיית תמונות תאווה במחשב, ממש אפשר להגיד שזה היה לפחות מ6 שניות! אבל זה הכניס בי הרבה רעל.
הצינורות המזרימים מים נקיים וטהורים נעכרו במי ביוב שחורים...

וכמו ים רגוע שהספינה שטה בו בשלווה, הרמתי על עצמי גלים גבוהים שאיימו להטביע אותי, "הגיעו מים עד נפש" רק רציתי לצרוך עודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד!!!!!!!!!!!!!!!
הגוף הפיל את שאלטר מצב הרוח, כל מינופולציה אפשרית העיקר שיקבל את מנת הסם שלו,
וכידוע זה מעגל קסמים - תן לי פורנו ואז דיכאון. ומה עושים עם דיכאון? תן לי עוד פורנו וחוזר חלילה...

אסירות תודה עצומה שלא עברתי את זה לבד.
כתבתי ושיתפתי חברים שהיו איתי ועזרו לי לייצב את הספינה בים הסוער.
יודע ששיחקתי באש.

בעצה עם הספונסר לא אאפס על זה כי הדרך היא יציבה ונכונה, את הלקח מקווה שלמדתי.
הייתה בי גאווה שאני עולה על המסלול והנה אני כבר בטוב... היצר הרע רק מחכה לגאווה כזאת.
אני חסר אונים מול התאווה ולא יכול לבד. היא חזקה ממני.

רק להיום זקוק לרחמי שמים עצומים ליום נקי ומפוכח.

אבא, אני אוהב אותך ואוהב את הילדים שלך!
תודה שאתה מנהל את עולמנו.
תודה שאתה איתי.

עזור לי להיות,
שמח בחלקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #138757

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 180

תודה רבה על השיתוף, שמח יקר!
מזדהה ממש. אני בטיול משפחתי בצפון. נחלי הצפון כנראה הפכו להיות חופים מוכרזים ומצב הלבוש של בנות ישראל, יותר נכון היעדר הלבוש הינו בהתאם, העיניים ממש לא מצליחות להישאר כל הזמן איפה שהן אמורות. מכיר בזה שאני חסר אונים, מוותר מראש ובדיעבד על כל ה"הנאה" הזו, מתחנן לעזרה מלמעלה, אבל בעיקר לא מוכן לתת לזה לשנות לי את המסלול ואת ההגדרה, אני נאבק על הנקיות שלי, אין משהו אחר, אי אפשר להצליח כל הזמן, העיקר להישאר במשחק, כנגד ההפסדים יש גם ניצחונות.
אני עם המשפחה, זה המוקד, ניהנה מהחופש הקצר שלי, ומודה על הדרך. 
פעם, לא כל כך מזמן, במצבים כאלה הייתי בוהה, מתביית על מושא''ת, משתוקק, מתאהב, מרגיש שאני מוכן לעזוב הכל וללכת איתה, מבט אחד, חיוך אחד ממנה ואני עוזב את אשתי וששת ילדי, כאן בנחל כזיב, ובורח איתה לעולם שכולו תענוג, היום מה שאני רואה זה בשר חשוף, לא תחליף לחיים אחרים, עדיין לא קל להתעלם, בלתי אפשרי כמעט, ברור, אבל יש ניתוק, אני מבין את הגירוי, מבין שזה מסיט אותי, ומבין שהרצון לברוח מהחיים שלי לא מתחיל מהבחורה היפה עם הביקיני,  אני מוכן לעמוד נוכח בחיים שלי, ויש לי הרבה על מה להילחם...
זה שאני לא מצליח להתעלם מכל בחורה עם בגד ים, לא אומר שאני צריך לתת ליצה''ר לקבע בתודעה תמונת ניצחון. 
אנחנו בדרך זה מה שחשוב. 
סליחה על האירוך. תודה. 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #138758

  • רגיש
  • רצף ניקיון נוכחי: 59 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 41

תודה ענקית.
וכל הכבוד שאתה מזהה את הבעיה. רוצה להתמודד איתה. נכנס ל"שמור עיניך", משתף ומתחבר לדברים הטובים ולחברים הטובים.
אני מקווה ללמוד ממך.  

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #138763

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1884
זעיר אנפין כתב on 10 אוג' 2021 18:16:

תודה רבה על השיתוף, שמח יקר!
מזדהה ממש. אני בטיול משפחתי בצפון. נחלי הצפון כנראה הפכו להיות חופים מוכרזים ומצב הלבוש של בנות ישראל, יותר נכון היעדר הלבוש הינו בהתאם, העיניים ממש לא מצליחות להישאר כל הזמן איפה שהן אמורות. מכיר בזה שאני חסר אונים, מוותר מראש ובדיעבד על כל ה"הנאה" הזו, מתחנן לעזרה מלמעלה, אבל בעיקר לא מוכן לתת לזה לשנות לי את המסלול ואת ההגדרה, אני נאבק על הנקיות שלי, אין משהו אחר, אי אפשר להצליח כל הזמן, העיקר להישאר במשחק, כנגד ההפסדים יש גם ניצחונות.
אני עם המשפחה, זה המוקד, ניהנה מהחופש הקצר שלי, ומודה על הדרך. 
פעם, לא כל כך מזמן, במצבים כאלה הייתי בוהה, מתביית על מושא''ת, משתוקק, מתאהב, מרגיש שאני מוכן לעזוב הכל וללכת איתה, מבט אחד, חיוך אחד ממנה ואני עוזב את אשתי וששת ילדי, כאן בנחל כזיב, ובורח איתה לעולם שכולו תענוג, היום מה שאני רואה זה בשר חשוף, לא תחליף לחיים אחרים, עדיין לא קל להתעלם, בלתי אפשרי כמעט, ברור, אבל יש ניתוק, אני מבין את הגירוי, מבין שזה מסיט אותי, ומבין שהרצון לברוח מהחיים שלי לא מתחיל מהבחורה היפה עם הביקיני,  אני מוכן לעמוד נוכח בחיים שלי, ויש לי הרבה על מה להילחם...
זה שאני לא מצליח להתעלם מכל בחורה עם בגד ים, לא אומר שאני צריך לתת ליצה''ר לקבע בתודעה תמונת ניצחון. 
אנחנו בדרך זה מה שחשוב. 
סליחה על האירוך. תודה.


כתיבה מדהימה! מאוד מאוד  מזדהה...

בדיוק כך אני מרגיש. בדיוק כפי שכתבת. הפוסט הזה כאילו הועתק מתוכי.

תודה רבה על הדברים! גורם לי להרגיש איכשהו "נורמלי" בתוך כל הבלאגן הזה...

אוהבים

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 3 שבועות #138919

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 113 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223

בוקר טוב,
פוחד לא לספק את ציפיות האנשים הקרובים אלי
פוחד שלא אהיה מספיק גיבור כדי לסדר את כל העניינים
פוחד לצאת לרחוב ולאבד את עצמי במבטים לכל עבר
פוחד מהקורונה ולא רוצה להתפלל במניינים וכל מיני מקומות התקהלות שאנשים ללא מסכה
פוחד לא להיות שמח

תודה שקמתי לעוד בוקר, ליום של חיים
תודה שאני רוצה להיות נקי ושמח
תודה שיש לי חברים לשתף
תודה על משפחה אוהבת
תודה שאני יודע קרוא וכתוב 
תודה שאני רוצה להיות יהודי טוב, אוהב ונאהב לאבא שבשמיים
תודה על המקום הקדוש הזה בו התחלתי להבין את ההתמכרות שלי והגעתי לאנשים מדהימים ואנחנו עושים דרך ביחד
תודה שהכל עוד לפני
תודה על הזכות לחיות את הרגע ולרצות להיות נקי, רק להיום
תודה על שירותי רפואה מתקדמים
תודה על כל הטוב

זמן ליצירת דף: 0.71 שניות

Are you sure?

כן