ברוכים הבאים, אורח

גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון
(0 צופה) 

נושא: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון 2359 צפיות

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים, 1 שבוע #135422

חברים יקרים, אין מילים.
הפורום הזה משאיר אותי מחובר לשפיות, יודע בידיעה מוחלטת שלולא והכרתי את האתר הזה, אין שום סיבה מוצדקת שלא הייתי נופל עמוק בפורנוגרפיה!!!

מאז שהכרתי את האתר הזה והפורום, ההתמודדות שלי מול ההתמכרות הפכה להיות חלק ממשהו שלם, אני לא לבד. יש כאלה במצב טוב יותר משלי, ויש גם במצב קשה משלי - רואה את המילים הנכתבות ממעמקי ליבם של החברים, יודע שהגעתי לאתר הזה בזמן הנכון, כשאני בשל על באמת אחת ולתמיד לצאת לדרך הנקיות.
שנים אמרתי שאני רוצה להפסיק, אז אמרתי...

היום, יום א', בהחלט היה קשה! לולא שהיה לי נטפרי באינטרנט, כנראה שהייתי נופל אפילו שמדהים לי יחד עם אשתי.
חשבתי על זה, אשתי בחיים לא תוכל לתת לי את ההנאה שהפורנו נותן, הפלסטר שהפורנו שם על כאבי החיים שיש לי מין העבר גם אשתי לא תוכל לתת לי. מה גם שמאשתי אני משתדל לא "לקחת" שום תאווה ולהיות רק בנתינה של אהבה...

אני כותב עכשיו אחרי שעברתי גל, לא צונאמי ברוך השם שרצה פורנו ולא קיבל. ברוך השם לא הייתה מלחמה אלא כניעה, הלכתי בדרך אחרת בה לא אמצא את התאווה קוראת לי.

הנה אני פה משתף שלא נפלתי היום, יום 14 לנקיון מוחלט, לא יודע להגיד כמה זמן כבר לא הוצאתי שז"ל כי אני לא סופר את זה, אצלי העניין הוא פורנו. 14 יום ללא פורנו ועם שינויים גדולים בחיים.

נכון, ברחוב יש קושי, לא סתם  אומרים "בנות המין היפה", באסירות תודה אני מצליח להיות מודע למבטים בין אם אני מסתכל או חצי מסתכל או לא מסתכל, זה לא עובר ללא מחשבה על עצם ההסתכלות/לא הסתכלות.

ברוך השם, ממשיך על דרך המלך, מתקרב לה' באהבה.

אני יודע שזה לא הולך להיות קל, אני יודע שכדי להגיע ל10 שנים של נקיות אז צריך להיות נקי 10 שנים. אין קיצורי דרך.

אוהב אתכם וצריך אתכם,
תודה שאתם משתפים ומגיבים ושאתם פה.

תודה,
שמח בחלקי. 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #135566

ח"י ימים.
חי על אמת.
מוצא את עצמי בין חיות חיצונית לחיות פנימית - דברים קורים. מקצב דינמי.

מתפלל תמיד לזכור את מתנת הניקיון וההשפעה הטובה שלה עלינו.

אתמול הייתי בעצבות והיה לי גם חיכוך עם אשתי, מתוך הפנים העצובות שהיו לאשתי נזכרתי איך בפורנו הן כל כך שמחות ומאושרות ורק רוצות לספק את הגבר בחיוך ענק... 
חסדי ה', ישבתי וכתבתי את מה שאני מרגיש, נתתי לגל לחלוף, והנה אני פה כשאני שמח בחלקי וכל כך מאושר שלא הייתה טיפה של נפילה. (אולי קצת מבטים ברחוב שקצת הרשאתי לעצמי יותר)

חייב הרבה תודה לנטפרי! כשהיה לי אינטרנט רימון ידעתי שרק ארצה ואוריד רמת סינון וכל מה שארצה יהיה גלוי לפני. לא שווה לי שום אינטרנט ויכולתי לזרוק הכל לפח רק לא ליפול, שום תירוץ של שימוש אינטרנטי ואף שיעור תורה יותר שדרך היוטיוב לא שווה את התירוץ של להמשיך להיות באינטרנט כאילו מסונן שנותן הרגשה טובה של סינון אבל המאחורה של המוח יודע שזה רק כלפי חוץ.

ממשיך לצעוד, מתפלל לנקיות גם ברחוב, מנסה ללכת בשיטת "רק להיום", היום אני רוצה בכל מעודי להיות הגרסה הטובה ביותר שלי ולהתחבר למקור ברוך הוא באהבה ובשמחה בלב נקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #135629

היום אני חסר אונים מוחלט מול רצון לצרוך פורנו ואם היה לי קצת פחות הגנה באינטרנט או אם הייתי יכול למצוא דרך אחרת בטוחה הייתי נופל!!!
אחרי המעידה בבוקר רק הלך והתגבר אצלי הרצון, אני יודע שימי ראשון הם בעייתים. אני לא מאמין שאני כותב את השורות האלה ללא נפילה, עם הכמות בה רציתי כל כך ליפול מרגיש חצי נפול גם בלי לראות כלום

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #135632

רוצה להודות קודם כל לבורא העולם שעכשיו אני מרגיש שעבר לי משהו מהגל של הצהריים, ולהודות לנטפרי (!!!) שנה שהייתי עם אינטרנט של רימון וזה פשוט היה משחק לא מצחיק עבורי... מלא בחורים יותר מגבינה צהובה מהציורים.

זה המשיך אצלי בהבנה עד כמה אני מוכן "להקריב" נוחות אנטרנטית כדי להכניס אוויר נקי יותר אל תוך החיים שלי דרך נטפרי.
ברוך השם יש לי כל מה שאני צריך באינטרט ולא חסר לי כלום

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 2 חודשים #135637

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 32 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2992

שמחים מאוד לשמוע על התקדמותך בהחלמה.

עלה והצלח בעז"ה!

מעריך מאוד.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 4 שבועות #135650

כ"ב ימי נקיות מוחלטים מכל תוכן תועבתי.
הרצף הכי ארוך שהצלחתי למאז שנרשמתי לאתר
סטטיסטית אתמול הייתי אמור ליפול על מלא בכל הכוח. רחמי שמיים עלי הקב"ה פשוט לא נתן לי לא משנה איך ניסיתי, וניסיתי!
עד כדי כך שהיו לי מחשבות "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו, אז תנו לי לראות!"
לא וויתרו לי מלמעלה ואני אסיר תודה על כך.

יש לי תכניות כל כל גדולות וטהורות שדורשות ממני בברור להיות נקי כדי לזרום בקדושה טבעית וממש לא הייתי צריך להכניס את השחור והלכלוך אל תוך החיים שלי במיוחד לפני אירועים גדולים כל כך.

איך בכל זאת הסכמתי לוותר על הכל בשביל כמה רגעי עונג מזויף?
בהחלט אצרך לעשות חשבון נפש נוקב, ברוך ה' שזה יהיה חשבון נפש מתוך נקיות.

לא מכוחי.
מכוחי הייתי נופל.
הכל בעזרת ה' יתברך.

עם מלאכים טובים ומחשבות טובות.

אוהב אתכם אנשים יקרים.

להתראות בבית המקדש 
שמח בחלקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 4 שבועות #135683

פעמים רבות אין לי כל צורך לפתוח את המחשב ואני פותח אותו רק כדי להיכנס כאן לאתר, לפעמים בשעת לילה, ופעמים רבות במשך היום. ממש חש את התלותיות באתר הזה. מרגיש כאן כמו ברשת חברתית, מעין מפגש וירטואלי של חברים - ממש כמו פייסבוק וכדומה  שכותבים פוסטים ורואים פוסטים של אחרים.
נכון שלכולנו כאן יש מכנה משותף, אך מה הגבול? עד כמה זמן זה בגדר הבריא להיות כאן?
היום היו לי המון דברים שהייתי יכול להספיק ובגלל שאין לי כל יכולת לצפות בתאווה אז הפניתי את ה"בורחנות" לכאן לאתר. במקום למלא את היום שלי בעשייה פשוט הייתי כאן באתר, אני כבר ממש רואה שזה עובר את גבול הטעם הטוב.
הייתי יכול אולי גם להגיד שאני מכור לאתר הזה...
רוצה לקחת איזו הפסקה של שבוע נגיד, להתמודד עם הדברים בעולם האמיתי ואולי גם להצמיח את הפרודקטביות שלי שכל כך נחוצה עבורי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 4 שבועות #135684

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 213 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 637

הייתי שואל אותך כמה שאלות לפני שאתה מתנתק מהאתר, 
אתה נקי היום? 
האם עשית היום פעולות שנוגדות את אמונתך? 
האם עשית היום פעולות שמסכנות אותך ואת שלום ביתך? 
האם אתה מרגיש שהאתר הזה תרם לך לחיים באופן כללי? 

מהשהות שלי באתר אני יכול להעיד ש99 אחוז מהחברים שכותבים כאן באופן קבוע (ולא אלו שנכנסים פעם בשבוע.. ) כתבו בתחילת דרכם על ההתמכרות לאתר, כולל עבדך הנאמן אני הקטן... 
אני חושב שאין דבר טבעי מזה, כשאני באתי לאתר הגעתי ממקום של אינטרנט פתוח טוויטר חדשות פיסטוק ספורט עדכונים ופתאום כל זה נעלם... 
הרגלתי את עצמי שבכל מצב שבו יש לי איזה אי נעימות אני מייד פותח את המחשב או פלאפון ובורח, 
ביום ששמתי סינון ברור לי שהצורך שלי לברוח לא נעלם רק כי יש סינון והמקום היחיד שאני יכול לברוח אליו להרגיש מעט דמעה את ההתרגשות שברשת החברתית זה האתר הזה, ולכן זה טבעי מאוד שכך אנחנו מרגישים, 
אני יכול לומר לך ש99 אחוז מאותם חברים כבר לא מרגמרגישים את ההתמכרות לאתר לאחר תקופה מסוימת... לצערי האתר הזה לא מעניין ומרגש כמו רשת חברתית אמיתית. ... ולכן בסופו של דבר באופן טבעי ההתמכרות שלי לאתר יורדת, 
מקווה שלא תעלם לנו, ואם תעלם אל תשכח לחזור לבקר.  ...

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 4 שבועות #135685

  • זעיר אנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 146 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 128

בס''ד 

שמח בחלקי יקר, 

מצטרף לדברי עשר, אני גם חוויתי ועדיין חווה תלותיות מסויימת באתר ולעתים קרובות אני לא מצליח לנהל את עצמי מולו כמו שהייתי רוצה. חזקה ונאמנים עלי עדותם של הוותיקים יותר שזה טבעי ועובר. 
לצד התלותיות הזו ולכאורה הזמן הרב מדי שבילית פה היום, לדבריך, זה ממש לא היה זמן מבוזבז כמו ברשתות חברתיות אחרות או סתם ברשת. ראשית, שם הדרך לנפילה ברורה וקרובה. שנית, אותי אישית שימחת וחיזקת היום מאוד בעין הטובה שלך. וזו לא פעם ראשונה. יש בך שמחה טבעית, מבט בריא על המציאות והכרת הטוב ועין טובה ואכן שמך נאה לך. 
שמח בחלקך. לא רק שאתה בהחלמה אתה מסייע ומחזק לאחרים בהחלמה שלהם. אשריך. תודה. 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 4 שבועות #135687

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 53 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1857
עשר שמעון כתב on 27 אפר' 2021 16:29:

הייתי שואל אותך כמה שאלות לפני שאתה מתנתק מהאתר, 
אתה נקי היום? 
האם עשית היום פעולות שנוגדות את אמונתך? 
האם עשית היום פעולות שמסכנות אותך ואת שלום ביתך? 
האם אתה מרגיש שהאתר הזה תרם לך לחיים באופן כללי? 

מהשהות שלי באתר אני יכול להעיד ש99 אחוז מהחברים שכותבים כאן באופן קבוע (ולא אלו שנכנסים פעם בשבוע.. ) כתבו בתחילת דרכם על ההתמכרות לאתר, כולל עבדך הנאמן אני הקטן... 
אני חושב שאין דבר טבעי מזה, כשאני באתי לאתר הגעתי ממקום של אינטרנט פתוח טוויטר חדשות פיסטוק ספורט עדכונים ופתאום כל זה נעלם... 
הרגלתי את עצמי שבכל מצב שבו יש לי איזה אי נעימות אני מייד פותח את המחשב או פלאפון ובורח, 
ביום ששמתי סינון ברור לי שהצורך שלי לברוח לא נעלם רק כי יש סינון והמקום היחיד שאני יכול לברוח אליו להרגיש מעט דמעה את ההתרגשות שברשת החברתית זה האתר הזה, ולכן זה טבעי מאוד שכך אנחנו מרגישים, 
אני יכול לומר לך ש99 אחוז מאותם חברים כבר לא מרגמרגישים את ההתמכרות לאתר לאחר תקופה מסוימת... לצערי האתר הזה לא מעניין ומרגש כמו רשת חברתית אמיתית. ... ולכן בסופו של דבר באופן טבעי ההתמכרות שלי לאתר יורדת, 
מקווה שלא תעלם לנו, ואם תעלם אל תשכח לחזור לבקר.  ...


מזדהה ומסכים עם כל מילה.

וגם אני בתחילת הדרך הרגשתי בדיוק כך..

זה לאט לאט משתחרר...

שהייה באתר לא משחררת דופמין בגוף עד כמה שאני יודע

אוהבים!

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 3 שבועות #135708

  • המתגבר100
  • רצף ניקיון נוכחי: 18 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 158

בוקר טוב,
אני מצטרף לכל החברים כאן שטוענים שהשימוש באתר הוא חשוב והכרחי.
אתמול למדתי פיסקה מדהימה באדמור מסלונים על התמודדות עם יצר הרע.
הוא כותב שהעצה הטובה ביותר היא לשמוע את כל מה שהוא מציע לנו ולעשות בדיוק ההפך.
כלומר אם הוא אומר לך שאתה צריך להיות קצת באתר אל תאמין לו ותעשה ההפך.

אבל בנימה אישית אני מבין את הקושי שלך. במשך שנים לא למדתי שנים מקרא ואחד תרגום כי מה אני אתעסק בדברים האלה אני הרי לומד גמרא וראשונים ו"חבל על הזמן". (כמובן שזה לא נכון ויש חשיבות עצומה לשמו"ת) אבל הגיעו ימים שבהם סתם הייתי מתבטל ורואה סדרות ועדיין לא הייתי לומד שמו"ת. וככה החיים מתגלגלים. אנחנו לפעמים משקרים לעצמנו שאנחנו מבזבזים זמן על דברים מסויימים כשבפועל אנחנו לא אנשי הניצול זמן.
אז עצתי הפרטית היא: אם יש לך דברים משמעותיים שיעזרו לך גם בהחלמה ותרגיש שהזמן שלך מנוצל, תקציב לעצמך זמן שנראה לך סביר כדי לקרוא וללמוד דברים בפורום וכמובן גם להגיב, ובזמן שהתפנה לך תנסה לנצל אותו לדברים שחשבת שהם חשובים יותר. תנסה את זה למשך שבוע, אם תצליח תמשיך לעוד שבוע ועוד אחד וככה תראה כמה זה אמיתי.
דבר חשוב נוסף הוא הקביעות. אלא תוותר על הקביעות להיכנס לפורום ולכתוב ולקרוא, אפילו כמה דקות ביום, זה בסוף מה שעוזר לנצח את היצר.
דבר אחרון: אם אתה נמצא בירידה או במעידה או חלילה נפילה, אל תעשה שוב חישובים ואל תקשיב לשום עצות, תכנס מיד לכאן או תיצור קשר עם חברים בפורום כדי להינצל מזה מהר ככל האפשר.
בימים שגרתיים ניתן לעשות התאמות לחיים שלך, אבל במשברים אין התאמות, עובדים על מצב חירום, ובחירום חייב חילוץ מידי..
בהצלחה חבר יקר
המתגבר

בעקבות חבר שהכרתי כאן החלטתי לקחת שם קצת יותר מתאים למקום בו אני נמצא..תודה לך צורצור על העצה שלא הצעת מעולם אבל הייתה לי להשראה...
אני לא מנצח ולא אלוף אני פשוט מתגבר...מתגבר100 כי מתגבר היה תפוס..

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 3 שבועות #135793

תודה רבה חברים על התגובות.

מאז שחשבתי לקחת הפסקה מהאתר לבערך שבוע, אני פשוט מועד עוד ועוד.

ביום חמישי, ערב לג בעומר, באופן מודע לחלוטין, ידעתי שאם אקח את המחשב למקום מסוים בו הסינון הוא ככה ככה, בשונה מהבית שלי בו יש נטפרי, יש סיכוי גבוה מאוד שאפול ואצפה בתאווה.
הגעתי לשם ואכן ראיתי לזמן מה תאווה מסוימת, לא הצלחתי להתגבר ולא ללכת לאפשרות הפתוחה לפני.
כך פתחתי את ההפסקה אותה לקחתי מהאתר.

היה מבאס וכמובן שאחרי מאוד התחרטתי, והחלטתי לא לאפס כי מדובר במעידה ולא ממש נפילה ברורה.
אמרתי לעצמי שלא אאפס בתנאי שאצבור מחדש 25 ימי ניקיון מוחלט ובכך אמשיך ברצף.
אמרתי לעצמי "פעם הבאה שאתה מועד אתה נוסע לרשב"י" כדי להרתיע אותי מלמעוד . בדיעבד כנראה שזה היה כדי להרגיע אותי מהמעידה ולא באמת התכוונתי לזה.

היום - בדקתי במחשב בו יש סינון את גבולות הסינון, סתם שיהיה לי לידיעה האם זה הרמטי על אמת או שאפשר.... ברגע שהתחלטתי אפילו מעט לראות שכן אפשר לראות שם משהו, ישר סגרתי.

למה נכנסתי וחיפשתי מלכתחילה?
אני יותר מדי מאפשר לעצמי להתקרב לגבול התאווה, אני משחק באש. מאפשר לעצמי הרבה יותר.

מסתבר שההתחברות לפורום היא הכרחית וחשובה.
אני רואה שהשיתוף של החברים שנופלים וכמעט נופלים זה מזכיר לי איך זה מרגיש ליפול, כמה אני באמת לא רוצה ליפול וכו'.

משתדל לשנן מפרקי אבות של השבת האחרונה, פרק ד'.

לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.
וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן.
וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר,
(וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד),
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי,
וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת,
וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

מודה ומתוודה שאני חסר אונים.
אם אהיה בסביבה בטוחה עם מחשב בעל אפשרות לגלישה חופשית, קרוב לוודאי שאפול במשהו, בטח אציץ ולא אמשיך כאילו הכל כרגיל.

מקווה להמשיך ולשאוב כוחות במינון הנכון דרך הפורום והחברים הקדושים.

המצפה לישועת ה',
שמח.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 3 שבועות #135829

כ"ט ימים ואף לילות... למעט מעידה אחת שמציקה לי פה בספירה כמו איזה עצם בגרון, אך גם המעידה הזו הייתה בשפיות יחסית, כך שאני חומל עלי ועל ההמראה לכ"ט יום ולא איפסתי. עשיתי איתי תנאי - אותה מעידה הייתה ביום ה25, אצטרך 25 ימים נוספים נקיים לחלוטין כדי להמשיך כרגיל, ולא, אאפס. לא חבל?

גם היום, אסירות תודה (כמו שאומרים), ה' יתברך אוהב אותי, ממש יודע זאת בחוש, העולם כל כך מסודר ומתוכנן להפליא, והנה זכיתי גם אני להיות חלק מיצירת הפאר של אבא. תודה לה'.

רוצה ומתחנן להיות מפוכח, לא ליפול בעצת היצר ולא להסתקרן לא משנה ליד איזה מחשב עם אינטרנט פתוח שאהיה, שהריפוי יהיה בתוכי ולא דווקא מכוח החסימה.

תודה לנטפרי על החזרת השפיות לתוך הבית. הגנות קודמות שהיו לי היו בגדר בובת ראווה, סתם מראית עין.

אוהב אתכם, צריך אתכם.

המצפה לישועת ה',
שמח בחלקי.

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש, 3 שבועות על ידי שמח בחלקי.

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 3 שבועות #135863

30 ימים אבל מי סופר.... רק להיום, נקי כלפי חוץ, אך בפנים משהו קורה. משהו לא מקבל את הצום אותו התחלתי מחדש לפני 30 ימים. התאווה רוצה אוכל, עכשיו והרבה.

רק להיום אני בוחר לוותר על רצוני ולעשות את רצונו.
רק להיום אני בוחר בחיים בידיעה שזה הדבר הנכון והאמיתי, המתכון עבורי לחיים טובים ומאושרים.

היום אני שמח בחלקי, לא בורח למחוזות התאווה, מוסר לאלוקים את הבעבוע שקורה בתוכי ורוצה להחריב אותי מבפנים.

אסירות תודה על חברים קדושים שאיתי בדרך. לא יכול לבד.

אוהב 

תגובה: גם מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד ראשון לפני 1 חודש, 3 שבועות #135865

חברים, אני לא בלב שלם לוותר על הפורנו. משהו בי עדיין רוצה בזה. אני מספר לעצמי שאני לא רוצה בזה והגיע הזמן להתגרש מ"האישה הוירטואלית" אבל בחשבון נפש אמיתי, אני לא באמת מוכן לוותר על זה.
מרגיש כמו שריר שמחזיק והימים הולכים ועולים והנה מסביבי אנשים נופלים גם אחרי 100 ימים ואין סיבה שלא אהיה אחד מהם בבא העת.

חברים יקרים, עזרו לי בבקשה מניסיונכם להתמודד עם המחשבות האלה ודרכי פעולה נכונים. "רק להיום" זה נכון, אך התאווה עדיין עובדת ורוצה את האוכל שלה
זמן ליצירת דף: 0.72 שניות

Are you sure?

כן