שלום חברים.
כרגע אני ב21 שעות נקיון.
הימים האחרונים היו ממש מאתגרים (לא קשים, אני לא אוהב את המילה הזו)
עד הנפילה הכואבת, צפיתי במה שצפיתי, עשיתי מה שעשיתי.
אני צריך לעבוד על עצמי בכה דברים ואני אסכם אותם.
א. לסיים להתקין את פלאקי על המחשב השני שלי.
ב. קבעתי עם הפסיכולוג שלי.
ג. צריך יותר להראות רגשות, לדבר על רגשות, ולא להדחיק אותם.
ד. חייב לראות את המעלות שבכל אחד, ובמיוחד במיוחד באשתי.
ה. ללמוד לאהוב את אשתי, את אישיותה ולא את גופה.
ו. להחמיא לאשתי כמה שיותר, ולא להעיר לה, גם לא בלב. ק"ו לא להעיר לה. (אחרי שאני אמלא טבלה של מאה מחמאות יש לי זכות להערה אחת)
ז. להקשיב לאשתי, ולתת מקום ולגיטימיות לרגשותיה.
ח. לקבוע זמן איכות עם הילדים. להקשיב להם, ולהשתתף איתם.

טוב אז יאללה יש הרבה עבודה.

אוהבים אותך אחי !

תמשיך לבוא ולקרוא ולשתף. דברים טובים יקרו בקצב של אלוקים.

אוהבים אותך!

למד אותי,
כיף לראות שעברת את היום הראשון אחרי הנפילה ואתה כבר מקבל על עצמך כלים שיעזרו לך להיות מוגן בפני הנפילה הבאה. (שעזרת ה' לא תגיע- או שתיהיה עם מספיק כוחות כדי לקבל אותה)
 שמתי לב שהקשר לאשתך בכל מיני צורות מאוד משמעותי בעיניך,
זה דבר מאוד חשוב. רק שלדעתי כרגע אתה נמצא באתגר מאוד מורכב של התמודדות עם התמכרות שקיימת אצלך.
הצורה בה אתה כותב היא צורה של מישהו שעושה את כל התהליך הזה רק בשביל אשתך והילדים, זה מאוד מבורך אבל לא תמיד מומלץ.
ההחלמה היא קודם כל בשבילך. היא הדרך שלך לצאת לחיים חדשים ומאושרים.
התוצאה של ההחלמה היא יותר אכפתיות יותר זמן עם הילדים יותר סבלנות לאישה. אבל את כל זה אפשר לעשות כאשר אתה כבר נקי.
כמובן שזה לא סותר שניתן גם לעבוד תוך כדי על מידות רעות, רק שים לב שאתה לא חלילה מכביד על עצמך עם כל כך הרבה דרישות, שלא נשאר לך כוחות לאתגר הגדול שעומד מולך.
פעם אמר לי מטפל אחד בעניין דיכאון וחרדות, שכדי להתמודד עם הדברים הללו צריך שהגוף יהיה חזק לא פחות מהנפש. כלומר אם אדם עייף או רעב יש לו הרבה פחות סבלנות להתמודד עם הקשיים שלו.
בהצלחה חבר יקר, תמשיך לשתף אותנו כיף לקרוא את התובנות שלך..
דרך אגב הבטחת לנו לפני הנפילה שתשתף אותנו בתובנות שהיו לך, אנחנו כמובן מחכים, הנפילה לא אמורה למנוע ממך להאיר אותנו.
המשך יום מקסים
המתגבר

מאוד מתחבר לדברים! בתכנית בספר הלבן קוראים לזה עכב"ר. ראשי תיבות עייף כועס בודד רעב. כל אחד מהארבעה מהווה כר פוריה לתאווה להתפרץ. 

אוהבים

את השמחה שלי אף אחד לא יוכל לכבות.

את השמחה שלי אי אפשר לקחת, אי אפשר להנמיך, אי אפשר אפי' לגעת בה.
כי השמחה שלי היא פנימית.
אין לי צורך בבקבוקי יין, בירה, וודקה, וכדו' בשביל לשמוח.
אין לי צורך בריקודים, שירים, כי השמחה לי היא שם בפנים.
גם אם אמעד, אפול חלילה, השמחה עדיין שם.
כי השמחה שלי נובעת מידיעת האמת;
מידיעת הייעוד; ממשמעות החיים; מסיבת היותי בעולם.
גם אם תכניסו אותי לבידוד, השמחה הזו תיכנס איתי.
אינני בודד. האמת איתי בכל מקום.
גם אם יקרה דבר מה מעציב. העצבות היא רק עטיפה חיצונית לשמחה שבפנים.
כי את האמת אי אפשר להחליף, אי אפשר לכבות.
את השמחה שלי אף אחד לא יוכל לכבות.

שלום חברים.
היום יום 4 לניקיון נוכחי. שהם ס"ה 88 ימי ניקיון כוללים.
ב"ה אתמול היה יום ממש עמוס, הספקתי הרבה דברים שרציתי, גם לקחת את הילדים לטיול, וגם לשבת עם הפסיכולוג שלי. בערב הייתי עייף, אבל לא העייפות הידועה לשמצה שמובילה לנפילה. אלא בגדר "מתוקה שנת העובד". עייפות רצויה, שמעורבת בתחושת סיפוק.

אני קורא כאן הרבה פוסטים של אחרים, ויש תופעה שחוזרת על עצמה. יש אנשים שהגיעו למס' ימי ניקיון גבוהים, (כמה עשרות ימי ניקיון) ממש בקלות. ופתאום מגיעה להם נפילה כזו, שהם מגיעים למחוזות שהם לא היו שם לפני כן מעולם, אפשר לומר שזה אפי' לא נפילה, אלא פשוט התרסקות.
ואני קורא את זה וזה מעלה בי חשש, כן זה קצת מפחיד אותי. מפחיד אותי לעשות צעדים מדי גדולים, כמו לשים חסימה הרמטית של נטפרי, למשל. אני מפחד שבפתח הראשון שיהיה לי. ברגע הראשון שאני יחשף למחשב פתוח, הנפילה שם תהיה ודאית וקשה, אפי' התרסקות ממש.
אני מפחד סתם לספור ימי ניקיון, אני מפחד להגיע למחוזות רחוקים, שלא הייתי בהם.

רק להיום אחי! 
אגם אני מזדהה איתך מאוד! 
תמסור את הדאגה לה', תעשה את מה שמוטל עליך ואם תיפול תיפול.... אני הצלחתי לצבור נקיות רק אחרי שעשיתי צעדים של הקרבה... סינון וויתור על יוטיוב ודברים נוספים שהיו ממש קשים... אני יכול ליפול , אני יכול להתרסק, אבל לפחות אני יודע שמבחינתי עשיתי את ההשתדלות ולא השארתי את הרעל ליד שקית הממתקים,  
אוהבים אותך למדאותי! 

שלום חברים!
היום יום 6 לנקיות נוכחית. 
קמתי היום מוקדם מלא במרץ התפללתי 'ותיקין'.
בהמשך הבוקר (אולי בעכבות שהייתי קצת עייף) התחילו להתעורר בי מחשבות.
כבר נכנסתי לYNET לחפש כתבות על "עולם החומר".
ב"ה יצאתי משם, עכשיו המצב יותר טוב, במיוחד אחרי שיצאתי החוצה לסיבוב קל.

כל הכבוד חבר,
תמשיך לשתף,
להשקיע בזוגיות,
לא לחפש את המושלם,
לדעת שיש ימים טובים יותר וימים פחות,
תאהב את החיים כמו שהם,
זה מה שעזר לי בכל אופן,
אוהבים.

שלום חבר'ה
אתמול היה יום מאתגר עם הרבה מחשבות חומריות.
לא ישנתי טוב בלילה, ולמרות שהייתי עם אשתי, עדיין המחשבות - שנחלשו מעט - המשיכו גם בבוקר.
במהלך הבוקר הייתי עייף ובודד (לבד בבית), מה שהוא מתכון בטוח לנפילה. וכן המתכון עבד, הנפילה פשוט הייתה שם.
כרגע אני מרגיש שאני עדיין לא בתהליך החלמה, אלא בתהליך למידה - דהיינו אני פחות מתייחס לנפילות, אלא למה לומדים מהן.

בתפילה לימים טובים.

אוהבים אותך! 
אולי תשתף אותנו מה אכן  למדת מהנפילה שלך? 
תודה על הכנות והשיתוף לא מובן מאליו לשתף מייד אחרי נפילה כשהרצון הוא לברוח ולהעלם. 

אוהבים מאוד ובאמת לא מובן מאליו השיתוף
אהבתי את המבט החיובי, לא להתעסק בעצבות של הנפילות אלא
במה ללמוד מהן ולהמשיך קדימה

לי עוזר לעשות "הערכת מצב" ולחשוב אם יש משהו שאני יכול לשפר
לפעם הבאה כד לא ליפול כמו שאמר שמעון היקר

ובכן. 
היום שהיה אמור להיות היום הראשון של הניקיון החדש, התחיל כבר ב7:30 בבוקר, במיטה במצב גרוע, במקום לקום מהמיטה, להתמזמז במיטה... (אחרי הרבה זמן שלא עשיתי את זה)
בצהריים אח"כ בבחינת "אין לי מה להפסיד" "גם ככה אני אבוד", צפייה קצרה ב"סמים קלים" כולל אח"כ אוננות עם גמירה. (אצלי אין 'מעידה' אם אני מתחיל אני גם אגמור)

כרגע אני במצב של "בוא נראה לאן ממשיכים מכאן?"

אני לא אומר שאני מיואש (אני ממש לא אחד שמתייאש), פשוט אני צריך 'ללמוד' למה בכלל אני מסוגל.

נשמע חוויה כל כך קשה! לאסוף את עצמך מהשברים מחדש, להתחיל לתפס בסולם שלב ועוד שלב, איפה הסוף?
האם יש סיכוי אי פעם? ברור! 
למה אנחנו פה בעולם? אין בעולם מישהו ללא בעיה שהוא מתמודד איתה,
נודה על המתנות שלנו, ברוך השם הכל מתנות שמיים.
נדע שאנחנו נבחרנו להתמודד עם התמכרות התאווה ואנחנו יכולים להישאר נקיים על פי הטהרה והקדושה.
אני ממש מרגיש אותך בכך שהנה הרגשת שמצאת עוד הדי דלק להתניע מחדש ושוב נתקת... אסור להרים ידיים.
קח לך אתגר, שבת מברכים, שבת שבה מסיימים את ספר שמות, עד שבת תחזיק חזק ותשאר בנקיות. אח"כ תקח לך יעד נוסף ריאלי להגיע אליו.
עד שבת תהיה חזק, בשבילך, הנשמה שלך שהיא אחד עם אשתך, בשביל חיים שפוים ויפים,
תשמור על השמחה קרובה אלייך, תפיץ אותה הלאה החוצה ממך לעולם.
תן חיוך,
הנה כבר התחלת מחדש.
הכל אפשרי,
אתה בכיוון, אתה על השביל.
תמשיך לעדכן
אוהבים

ממליץ לך מאוד לנצל את הנפילה בשביל לעשות משהו אמיתי!
לשנות את הסינון/ליצור קשר טלפוני/לחפש ספונסר/ או כל דבר אחר שהוא לא רק הרהורים ומחשבות אלא פעולות קשות!
אוהב אותך אחי! ומאוד מזדהה! במשך שנים הייתי קם ונופל מחדש לי תובנות עמוקות ופילוסופיות על ענייני הנפילה והקימה, לומד איזביצה, ברסלב,ר ירוחם,הלכה, גמרא, קרליבך, או כל דבר אחד שלא דורש ממני אשכרה להזיז את התחת שלי (מצטער על הגסות) ולעשות משהו שהוא קשה לי...
ביום שהתחלתי לא להקשיב למה שאני רוצה לעשות, וסוף סוף נכנעתי ועשיתי את מה שאמרו לי אחרים (אחרים לא צריכים להיות חכמים ממני או צדיקים ממני או מחלימים ממני הדרישה היחידה מהם היא-שהם לא אני...) התחלתי לראות ישועות (רק להיום) לצבור תקופות נקיון ארוכות יותר, ובכל פעם שהפסקתי להקשיב לאחרים ועשיתי את מה שהיה נראה לי-נפלתי על הפרצוף...
אוהב אותך!