שלום חברים וכמובן תודה לכל המעודדים והמחזקים.

תודה ל-ל אני נקי 10 ימים ומקווה להמשיך בדרך עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת.

אני אכתוב לכם פה על התמודדות נוספת שיש לי - והיא המתוקים... מאוד אוהב שוקולדים ומתוקים וקצת מגזים עם זה.. גם כשאני רוצה עוד קוביה או מה שלא יהיה אני מנסה להתגבר ואומר לעצמי שלא ושאם אצליח להתגבר-  זה יחזק את כח הרצון שלי גם במישורים  שנוגעים לתאווה שאנחנו כאן בגללה...

בסופו של דבר הכל קשור בצורה זאת או אחרת.

נ.ב. גם מנסה להזכיר לעצמי שאנחנו עדיין בחודש אדר וצריך יותר לשמוח.. העצבות זה לא דבר בריא לשום דבר. אז המשך חודש אדר שמח עם הרבה ישועות ב"ה.

מזדהה עם ההגזמה עם המתוקים אני גם קצת מגזים עם זה..
למזלי כרגע הגוף שלי לא משמין לא משנה כמה אני אוכל אבל עדיין זה ממש לא בריא...
בהצלחה אחי!!

בוקר טוב, 
אני כותב בקצרה לצערי, כי הזמן קצת דוחק.
לפני שנה קיבלתי על עצמי להתחיל ללמוד דף יומי ורמבם יומי ותנך יומי- לימוד של סדר גודל של שעה בערך.
במקביל החלטתי שבגלל כל המתוקים וחוסר הספורט במשך שנים אני חייב לעשות ספורט 4 פעמים בשבוע בסדר גודל של שעה בערך. כמובן שבשביל עבודת המידות אני חייב גם ללמוד קצת מסילת ישרים בהתמדה, וכל זה בנוסף לשנים מקרא ואחד תרגום.
בנוסף אני חייב להפסיק לדחות דברים אז אני חייב גם לסיים מטלות של הלימודים ולא לדחות עוד. 
אני יכול להמשיך לכתוב עוד הרבה דברים שנמצאים בכמובן והם חייבים לבוא עכשיו.
והתחלתי, אחרי כמה ימים כבר היה לי פיגור בדף יומי, פתאום עשיתי רק פעמיים ספורט ולגבי המטלות רק התווספו לי עוד מטלות. ואז גם באה הקורונה וטרפה את הכל, ילדים בבית פתאום אין לימוד מסודר, פתאום אתה מוצא את עצמך עם חוסר אוויר בשמונה בערב ורק חושב על איך אני מגיע כבר לישון.
ברקע של הכל כמובן שהיה את התאווה שאכלה לי את כל השמחה.
במסקנה של דבריי, צריך מאוד להיזהר עם הקבלות ועם הדברים שאנחנו מצפים מעצמינו.
אתה נמצא כרגע במסע שדורש ממך המון כוחות נפש. אתה בבירורים עם עצמיך על מה שמפריע לך ומה גורם לך ליפול. אל תמנע מעצמך את המתוקים. תאפשר לעצמך, תשחרר קצת. זה לא עבירה.
אני מסכים שאם זה שולט בך זו הרגשה לא נעימה. אבל מצד שני מותר לך לפנק את עצמך על ההצלחה שלך.
לרוב מה שקורה, הוא שכאשר נופלים במקום אחד, מרגישים שהאחיזה מתרופפת גם בשני. הפחד שלי הוא שתציב לעצמך מטרה להפסיק עם המתוקים וכאשר חלילה לא תצליח זה ישבור אותך גם עם התאווה כי הרי לדבריך יש קשר בין הדברים.
לכן אל תפסיק, תציב לעצמך מטרה גבוה- כלומר תגדיר לעצמך שאתה אוכל משהו מתוק בבוקר עם הקפה ובערב, ובאמצע היום אתה מוצא תחליף שמתאים לך (עוגיות בלי הרבה סוכר וכדו'- אני התחלתי עם תמר ואגוזים..)
סתם לשתף איתך את התחושה, יש לי את אותה בעיה עם סדרות במחשב, אני צופה בהמון סדרות ברמת מכור, כל זמן פנוי אני רואה וגם כשאין זמן פנוי כי אני צריך לעשות דברים אז אני מפנה זמן... 
הדרך לדעתי להתמודד עם זה במקביל להכל היא להציב יעדים אפשריים..
בהצלחה חבר יקר
המתגבר

מזדהה, אני  מכור לסדרות סרטים ספורט חדשות וכו' אסירות תודה שבחודשים האחרונים אני נקי מזה, לאחר שבמשך שנים לא היה מושג שאני הולך לישון בלי לראות משהו, 
דרך ההחלמה והצעד הראשון שלי התחוור לי שלא מדובר בשני דברים שונים, ההתמכרות שלי מתבטאת בכמה סימפטומים תאווה היא סימפטום והתמכרות לסדרות היא סימפטום אחר של אותה מחלה, 
אז נכון שיש סימפטומים חמורים ויש קלים יותר...
לקח לי זמן להבין שאם אני רוצה להיות מחובר לחיים להיות בפכחון ובחיובר לאלוקים ולמציאות אני חייב לוותר גם שם, כמו האלכוהוליסט שאסור לו לשתות גם בירה של 5 אחוז.... 
נכון שלא כולם אותו דבר, ויכול להיות שיש חברים שאצלם המצב שונה, ואפילו הספונסר שלהם ממליץ להם להשתמש במדיה ככלי להרגע ולשחרר,
אני כותב רק על עצמי ומה שקורה איתי. 
אוהבים!

שבוע טוב,

ב"ה 13 ימים נקיים.
בימים האחרונים יצא לי לחלום קצת חלומות ארוטיים שעושים לי את החיים קשים יותר/
היום בבוקר קצת הרגשתי לחוץ לאחר שיחת הבוקר עם המנהל שלי(עובד מהבית) והרגיש לי קצת צורך ללכת ולהשתמש אחרי זה כדי להקל עליי את הלחץ שיהיה לי השבוע ואיך אני אתפקד בו.. קצת לברוח.

בנוסף גם קשיים אובייקטיביים פה ושם עם הרווקות וכדומה.

בקיצור - קצת פחדים, דאגות, יצר בריא(של רווקות) ויצר חולה(של תאווה), הרגלים לא טובים של שימוש וכו' - וזה מתחיל קצת להציף אותי במחשבות והבלחות לכיוון השימוש, הבריחה והפורקן בתאווה.

מרגיש שאני בתקופה מסוכנת עבורי מהבחינה הזאת.

שב"ה נחזיק מעמד עוד קצת ועוד קצת.

לצערי לא קורא מספיק כאן בפורום אבל ממה שאני כן קורא וממה שאני זוכר על המתמודדים שנלחמו ואיפסו כל שני וחמישי ופתאום הם ב50 או 70 יום - זה נותן לי כח.

ב"ה שנזכה.

תמשיך אתה וודאי יכול להצליח.
יצר שמגיע אחרי שיחה קשה עם המנהל, או בכל סיטואציה אחרת כשרע, הוא תמיד יצר חולה. יצר בריא, בעז''ה כשתנשא תראה, דווקא מגיע מתוך רוגע וזמן טוב. ובתור בחור, יצר בריא [שצריך לכבוש אותו] מגיע אחרי ארוחה טובה. 
תמשיך להלחם אף פעם לא להשתמש בתאווה כדי לברוח. אין לזה סוף. 
בהצלחה, אוהבים אותך סופרים איתך.

מאד מזדהה, אוהבים אותך תמשיך בדרך למרות כל המכשולים והנחשולים, העולם הזה הוא גשר צר מאד, והעיקר לא לפחד כלל, אני לא חסיד ברסלב, אבל אני חושב שיש בזה סוד עמוק... 

תודה רבה למחזקים.

עוד יום של נקיות ב"ה.
אבל המחשבות ממשיכות להגיע ולהציף.. לחזור להשתמש או לעבור לנגיעות ואז להפסיק.
(אבל ברור לי שאם מתחילים זה לא יהיה קל להפסיק)

רוצה להמשיך עוד קצת ועוד קצת בנקיות.

אני גם מרגיש לצערי לא כ"כ שמח מכל מיני סיבות בשבוע האחרון ואולי קצת מעבר.. ועצבות בדרך כלל היא כר פורה לבריחה למקום הזה.
שהשם יעזור, מקווה לא להישבר.

מזדהה עם העצבות והבדידות שמובילים לנפילה..
חייבים להפנים שהתאווה היא שקר היא לא הופכת אותנו לאנשים יותר שמחים ושלווים היא רק מעמיקה בנפש את הצער והמועקה..
שנזכה לשמוח בחלקנו ולהתחבר לפנימיות נפשנו!!!
בהצלחה גדולה אחי!!
יש לך את זה אל תישבר!!

אחי מזדהה עם הקושי,
מזדהה עם העצבות,
אני איתך,
מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!
          

ב"ה על עוד יומיים של נקיות.
מאוד לא מובן לי מאליו. זה כמו 100 ימים לאחר אני חושב.
רוצה להמשיך עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת.

מצד שני - אני מפחד שאני בשניה יכול ליפול ולהכנס למצבים של תאווה.
זה מרגיש לי בו זמנית הכי מסובך/קל מבחינת הקושי של ההתמודדות מול זה.

תודה רבה למחזקים.

כולם כאן אותו דבר, קצת מצוקה, מתגברת לעצב, ולצורך לברוח למפלט הקל לרגע. ואז יבוא העצב הגדול. ומה שקנית בשבע עשרה יום תפסיד ברגע. 
ברגע שמיד זורקים את הפתרון הזה של בריחה לתאווה מהפוזיציה, זה הרבה יותר קל. וככל שעבור הזמן יהיה קל יותר. והתאווה לא תהיה הגלגל של העצב. 
מערכים אותך מאד. 

'יכול להצליח' - אני מאד מזדהה עם הפחד. [תסתכל בפורום 12 צעדים בענין של הפחד].
אנחנו אתך, אתה לא לבד, מאד מבינים את הקושי והכל בסדר
קבלה, תקוה, חזון, תשוקה לאלוהים ולא לתאווה.... 

כל הכבוד על הנקיות!

את הציטוט האש הזה

אני רוצה לכתוב ולשים לי בארנק ליד התמונה של אבא.

מתנצל שאין לי תמונה של אבא בארנק, אז זה לא יצא לפועל בדיוק כפי שכתבתי, אולי בכלל אכתוב את זה על מחזיק המפתחות שלי.

ובאמת רציתי פשוט להגיד שזו סיסמה חזקה! 

עדיין, אם אזכור שבוע הבא, אכין לי משהו מנויילן לצרור. לא חושש שיראו, כי לא יבינו הכל.