שבוע טוב ומחובר
אני עוד אתעכב על חיבור ונוכחות אבל בינתיים, אחרי עוד לילה של קימה מטורפת עם עוררות שלא יודע מאיפה באה לי (זה המקום להגיד שבניגוד לכל המשפחה שלי, אשתי והילדים, אני לא זוכר חלומות בכלל), אז בשבת בשש בבוקר אחרי ששחררתי את עצמי מהכלוב נפלה החלטה שלא ללבוש את המכשיר בלילה (אני צריך את שנת היופי שלי, וגם קשה להסביר לאישה למה אני קם יותר מהתינוק).
קמתי מוקדם אז התפללתי בבית באריכות (ולא כאילו רודפים אחרי שדים כמו בבית הכנסת), השלמתי את השיעורים היומיים שפספסתי במהלך השבוע, עשיתי קידוש קטן (אף אחד אצלי בבית לא התעורר אבל אני רציתי לאכול משהו) וישבתי לשתות את הקפה של הבוקר, האיבר נראה קצת לעוס, וקצת כואב אז כדי לוודא שלא נעשה נזק הלכתי לבדוק אותו עם האישה, כל החלקים מתפקדים ועדיין במקום (יאיי).
בשימוש במשהו שאתה לובש עליך צריך מאוד לשמור על הנקיון אחרת את עלול למצוא את עצמך עם פטריה או זיהום וזה לא נעים, אז שטפתי את המכשיר ואותי הלבשתי ויצאתי לכיוון בית הכנסת, עבר סביר, אף אחד לא שם לב (מסתבר שלא הגברים ולא הנשים נועצים מבט באיבר שלי כל התפילה, יצאתי מופתע מאוד), חזרתי הביתה, עשיתי קידוש ואכלנו, למדתי עוד קצת עניינים על פרשה, קצת תהילים, שיחה עם הבת הגדולה, כוס תה עם האישה והופ נעלמה השבת.
עכשיו בקשר ללא נעים לצחוק, עדיף לצחוק מלבכות, ואכן הקטע המדובר היה מצחיק למרות שלא רחוק מהמציאות.
מה מעורר במטוס נוחת, ברצינות? נתחיל מזה שזה נראה כמו איבר ענק שנוחת מהשמיים נמשיך לדיילות שנמצאות בפנים ונסיים עם פעילות זוגית בשרותים של המטוס (לא נכנס שם יותר מזוג, בדקתי).
בקשר לנזק כיסינו את זה ע"י הבדיקה עם האישה (צ'ק).
בקשר לחיבור ונוכחות, אלו שני מושגים שמשתמשים בהם המון בתוכנית אבל לא תמיד ברור מה הם אומרים, ומכיוון שכך אני אגיד מה הם אומרים לי:
חיבור - להיות מודע לרגשות האמיתיים (ככל שניתן) של הסובבים אותי ולא המומצאים (כמו שאני הייתי בטוח שיבהו לי באיבר הכלוא כל התפילה), לקרוא את המצב מסביב בצורה אמיתית.
נוכחות - לא להשאב לפנטזיות שלי אלא להיות קיים ברגע, לא לטוס על אוטומט ולתת לראש לברוח אלא להיות קיים במקום ובזמן שאני נמצא בו, בעל התניא אומר שיהודי נמצא היכן שמחשבותיו נמצאות, אז לחשוב ולהיות בכאן ועכשיו ולא במה יכול להיות ואחר כך.
לא סתם אני משתף כל מה שכתבתי בחתימה, עברתי הרבה, לפני התוכנית ובתוך התוכנית, יש דברים שגם אם אני בעומק הפנטזיה ותוך כדי אוננות התוכנית נתנה לי וזה חלק ממני, ויש דברים אצלי שהתעוותו במהלך השנים של שימוש והיסחפות בעולם, העבר שלי קשור בגברים ונשים ותעשיית המין וסאדו ומועדונים והתמכרות לשתיה ורצון לא לחיות והרבה זבל שמלווה אותי כל יום מהרגע שאני מתעורר (ולפעמים לפני) ועד שאני הולך לישון, בזמנים שאני עם האישה והילדים, ובעיקר ברגעים האלו שאני לבד וסתם חושב, המתקן הזה לא בא כדי לשחק, אני רציני, אני רוצה אחרי 3 חודשים עם המתקן לנסות להתחיל את אתגר ה- 90 יום ללא המתקן, אני רוצה את החיים שלי בחזרה, אחרת לא הייתי מוכן לעבור את מה שאני עובר עם המכשיר הזה(זה לא הדבר הכי נעים שעברתי בחיי).
אני מתעד כאן משתי סיבות: כדי מישהו אחר יוכל להרוויח מהנסיון שלי, ומכיוון שאין מקום אחר שבו אני יכול לשתף דברים כאלו.
שבוע טוב ומחובר (באמת).