ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 17718 צפיות

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 3 חודשים, 3 שבועות #141097

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםשני 24 ינואר 2022

הי חברים השם של דייב ואני סקסוהוליסט

חסר אונים מול התאוה, מול החיים, מול תלות, ריצוי, בריחה.

אסירות תודה:

על אוכל, על כסף, על התקדמות בעבודה, בחיים, על טיפול פסיכולוגי, על פגישה עם איזה רב נחמד שאני אוהב – כמה שעות.

פחדים:

מעבודה, מתלות, מחברים, משידוכים, מהתחייבות, מההורים, מהישיבה, מהצלחה, מטראומה.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 3 חודשים, 3 שבועות #141155

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

‏יוםחמישי 27 ינואר 2022

הי חברים

השם של דייב ואני סקסוהוליסט

חולה רוחנית, ריגשית ופיזית – אני מגיב ומתנהג בצורה שונה מאנשים רגילים – ככה אלוהים החליט.

ביממה האחרונה חוויתי חוסר אונים בלי קשר לתאווה, והיום חוויתי צעד 3 מאד משמעותי בדרך שלי, אתמול בלילה – נסעתי עם איזה חבר בשעה 10 וחצי לירושלים ולפני הפנייה לכיוון בית שמש כבר חסמו את הכניסה לי-ם = שער הגיא.

ואותו חבר שהוא נשוי – אשתו לא אוהבת אותי בלשון המעטה, והוא אוהב אותי מאד, ולא רציתי ללכת לישון אצלו בלילה למרות שהוא הפציר ושכנע, ת'אמת שלא היה לי כל כך הרבה ברירות אז הלכתי אתו – הלכתי לישון באיזה 12 וחצי וקמתי ב9 וחצי.

האמת שרציתי מאד להיות בי-ם כבר בלילה, אך זה לא הסתדר, הייתי חסר אונים, אבל זה המציאות גם בבוקר שביררתי שעדיין הכביש חסום, התבאסתי, דיברתי עם חבר; שיתפתי אותו מה קורה איתי, וגם הוא שיתף את המתרחש עמו והקשבתי למרות שלא היה לי כח לאף אחד... ואז בסיום השיחה אמרתי לו אני מאד רוצה להגיע לי-ם זה לא בידים שלי אני מוסר את זה לאלוהים – מתי שהוא יחליט אני יהיה בירושלים, וזה אירע אחרי כמה שעות – כי כך הוא החליט...

אסירות תודה

על כסף, על התקדמות בעבודה, ביחסים עם אנשים, על שינה טובה, על רדיאטור מחמם בלילה, על פוך נוח להתכסות, על גופיית טרמית, על שלג – שאני כל כך אוהב ונהנה ממנו ומתרגש ממנו כמו ילד... על תה קמומיל חם, על ארוחת צהריים טעימה, על נקיות ומפוכחות, על זה שלמדתי 3 דף, על קצת חופש מעבודה בעיקרון עד ראשון (אם לא, שאני יחליט לעשות כמה דברים)... על התנדבות, על זיכוי הרבים.

פחדים

מעבודה, מיחסים חברתיים, מחברי הקהילה, מההורים, משידוכים, מכישלון, מעבודה קשה, שלא יעריכו את מה שאני עושה בהתנדבות... ולהיפך ישימו לי רגלים ויפריעו לי... מזה שאני זמן רב לא בקשר עם הספונסר – כי אני לא בדיוק מתקדם...

אני מוסר הכל לאלוהים, ורוצה לזכור – שאלוהים אוהב אותי איך שאני, ואני אדם טוב, והכל בסדר, "אי הזנת הרעב לא הרגה אותנו", מתפלל להרגיש שהשימוש הוא מוות עבורי ואני לא רוצה לסבול עוד...

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 3 חודשים, 2 שבועות #141194

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

‏יוםשני 31 ינואר 2022

דייב סקסוהוליסט

חסר אונים מול התאוה, מול החיים, מול הטריגרים שאלוהים שם אותי, אני לא יכול לבד, אבל שאני מוסר ונותן לכח גדול להיכנס לחיים שלי – הכל נראה אחרת.

לשחרר את הלחץ, את האובססיה, את המקום של השליטה, של הניהול, את הכאב, את הקושי, את התסכול, את זה שאני נמשך לתאווה כמשהו לא מסתדר לי, את זה שאני לא לומד ומתקדם כמו שהייתי חפץ...

את זה שאני עובד קשה, את זה שהיום צלצל הפלאפון שהייתי ישן, התעוררתי להרים והתברר שזה היה טעות – וכבר השינה ברחה... אוהבים.

אני עובר חוויה מעניינת עם תופעות לוואי קשות של אהבה נכזבת, זה כבר נשמע מחרפן שאני משתף על דבר ישן ונדוש, אבל כנראה שאצלי זה עדיין חלק מהיום יום – לצערי...

התקדמות ולא שלימות

מתקדם בעבודה, אתמול רכשתי גישה לאתר שמאד יעזור לי בעבודה, וכבר אתמול בלילה הוא עזר לי מאד, אסירות תודה שיש לי את הכסף ואת הנכונות לעשות לעצמי יותר קל.

שימת גבולות

ביום שישי האחרון - סבתא שלי פנתה אלי בשם דוד שלי שאני כבר יסיים עם זה... אסירות תודה שהיה לי את האומץ ולא הייתי חולה שנותן אפשרות שיפגעו בו, אמרתי לי שזה לא מתאים לי שמבקשים ממני את זה... שמתי גבול בהתחלה זה היה נראה מפחיד בפרט שזה היה מול כולם והכל, ואמא שלי עוד אמרה לי תזהר סבתא אלמנה... הכל בסדר... עשיתי מה שנכון מה לעשות חיי קודמים... כמו כן היה לי אתמול מקרה ששמתי גבול.

מוסר את הכל לאלוהים

אני מנוהל בימים האחרונים מזה שיש לי חבר טוב שיש לו חשבון עם איזה חבר אחר שאני עובד איתו ביחד, ובקיצור קנאה תאוה וכבוד מוציאים את האדם מן העולם מכל הכיוונים, רוצה להשתחרר ולא להיות קשור לזה, כי אני לא מסוגל... למרות שמאחורי הקלעים – הוא לא יודע – אבל הוא פוגע בי...

אתמול בבוקר היה לי שיחה עם הספונסר, על זה ששבוע שעבר לא עשיתי מספיק פעולות, ואני יודע את זה, אבל מאידך החשוב לי זה להביא את היום הנקי, ואני עושה בשביל זה הרבה, בפרט שהמצב רוח יהיה עם סיפוק ותחושה טובה.

אני רוצה לזכור מה שחבר טוב אמר לי; כל כאב, קושי, תסכול – בקיצור כל מה שאנחנו מרגישים - זה סימן שאנחנו בהתקדמות, שהיינו בשימוש לא הרגשנו, אסירות תודה עכשיו אנחנו מרגישים, גם מי שנקי 70 שנה אין לו הבטחה – שלא תהיה רעידת אדמה (בכל מובן שהוא: ריגשי, פיזי, נפשי וכו'). דבר אחד מובטח שאם הוא עובד את הצעדים ותוכנית והוא בקשר והוא משתף וחי כמו שצריך אז הוא יוכל לדלג על כל גל שלא יבוא.

אין טעויות בעולמו של אלוהים, הכל מושגח, וזה האמונה שלי, שמה שאלוהים עושה לי – זה טוב עבורי גם עם זה להחליק על חרא... פשוט ככה, זה קשה בהתחלה – אבל אני רוצה להאמין בזה.

אני קצת מתוסכל ורצה להשתחרר מזה שאבא שלי שבר אחד מצלעותיו בשלג האחרון כתוצאה מהחלה ולא כל כך אכפת לי – כי ת'אמת יש לי הרבה טינות עליו, מתייחסות ומהתנהגות שלו כלפי, ואת ההשקפה והדרך שלו בחיים, ת'אמת שלו ושל אמא שלי – מבחינתי הם בתוך בועה מאד חולה...

אסירות תודה

על כסף, על תוכנה חדשה, על אוזני המן, על מים מינרלים, על ארוחת צהריים במסעדה אתמול, על הרב שלי, על ההצלחות שלי, על התקדמות, על נקיות, ועל שמחת חיים למרות הכל.

פחדים

מכל הענין של אהבה נכזבת, מההורים, מהישיבה, משידוכים, מחוסר התקדמות מהירה בעבודה...

החוסר שלנו באהבה

אני חושב שאחד הסיבות החזקות שיושב על זה ההתמכרות שלי למין זה חוסר באהבה. אבא שלי ניסה היה אוהב אותי ומנסה להראות לי את זה אבל משהו לא נתן לי לקבל את אהבה, אני לא יודע מה, אמא שלי לא אהבה אותי אף פעם באמת, אולי היא דאגה והייתה באובססיה ושליטה עלי אבל לא אהבה אותי – אהבה ממקום של קבלה, הכלה וכמו שאני... לכן ברחתי לחום, לרוך, למגע, לא חציתי מסך, אבל זה מה שאני מחפש עד היום, אהבה, מגע ממקום של חסך גדול...

אני מצטט משהו מפוסט ששלח לי חבר:



אדם לא יכול לחיות בלי אהבה. זה התחלת עניין החיים, מהותם הכי עצמית. כשהוא אינו מסוגל אהבה, החיות שבו תמשיך לבקש אותה, והוא ירדוף אחרי דברים שדומים לחוויית האהבה. שמעתי ראיון עם אשה נבונה שעבדה בזנות. היא אמרה שהגברים שמגיעים מחפשים חום, רוך, רגש, חיבוק, חמימות, קבלה, הערכה, שמישהו יראה אותם. עצם הפורקן המיני - הרבה פחות חשוב להם.

כמה עיוורון, הרי האשה כמעט תמיד מרגישה נאנסת, היא שונאת בתכלית את הגבר שבועל אותה, נגעלת ממנו מאוד, היא מרגישה שהוא רוצח משהו בנשמתה. רוב הנשים האלה לא עוסקות בזה מרצונן, לרוב יש מישהו אלים שמכריח אותן בכח, או על ידי שגורם להן להתמכר לסמים וכיו"ב. הרגשות שלה כלפי הגבר הפוכים בתכלית מחמימות ואהבה וכו'. זה ברור כל כך, והגבר לא רואה את זה. כי הצמאון לתחושת אהבה כל כך חריף אצלו שהוא מעוור אותו מלראות גם את הברור ביותר. מרוב שנפשו גוססת בצמא אכזרי - מחוסר אהבה, הוא שוגה בדמיונות ולא יכול לפקוח את עיניו לראות מה שנכחו.

זה השורש של התאווה לעריות. אדם שאין לו אהבה והוא מוכרח לקבל אותה, בכל כרחו יסתכל על נשים שהולכות ברחוב, יהרהר בעריות, יחפש זנות, וכל כיו"ב. תהיה לו משיכה עצומה לזה, כמו לצמא במדבר. 

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 3 חודשים #141334

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםשני 14 פברואר 2022

שלום חברים

צהריים טובים ומבורכים

אני דייב חסר אונים מול החיים, מול התאוה – איבדתי שליטה על החיים, אני לא יכול לנהל את החיים שלי, אני לא יכול ללמוד ולעשות מה שאני רוצה למרות הכל...

רק להיום מתפלל לעשות את הפעולות להיות מחובר ומפוכח, ולהיות בקשר עם חברים, עם הצעדים ולזכור שאלוהים אוהב אותי כמו שאני בדיוק.

לקבל את זה שהחלקתי אתמול לתוך שלולית ענקית של סיד והתלכלכתי ונפצעתי ביד ימין, הרגשתי חוסר אונים באופן חזק, ויותר מזה שחבר שראה אותי מחליק במקום לבוא לעזור לי, ולראות מה קרה לי הוא מתגלגל מצחוק... צריך לקבל את המציאות שהייתה כבר, כנראה זה היה כל כך מצחיק...

אסירות תודה

על אוכל, על שקט, על לימוד כמה דפי גמרא, על התקדמות, על קצת עבודה שאני עובד, על כסף בארנק, על טוסט לארוחת בוקר, על מים מינרלים שאני אוהב. על חברים שאוהבים אותי [למרות שיש כאלה שצוחקים שאני נופל...]

פחדים

מההורים - שאני לא מכבד אותם ולכן אני מקבל עונשים במזומן.

מהתאווה – שאני המשיך בפעולות של תאוה ואני יסבול יותר.

משידוכים – שאף אחד טובה ומתאימה לי באמת תרצה אותי.

מהדת – שהתרחקתי מאלוהים ומהתורה שלו...

מבריחה מפעולות – חוסר חיבור ובריחה מהמציאות שזה רע לי.

חנן בן ארי - מקום (גרסת הספסל)

את המקלט בבית הספר הישן

ציפינו בקרטונים

הייתי קם, תופס ת'מטאטא ושר

חולם על איצטדיונים

ואיך כל יום שישי הרדיו שוב ניגן

את הילדות של אבא

הוא במטבח עכשיו קוצץ בצל ומטגן

דומע כשנזכר בה

לא, אנל'א מצאתי עוד את התשובות

רק מחפש בתוך הזכרונות שלי מקום

מה נשתנה מאז ועד היום

אז תפתחי לי קצת את החלון

חם לי מאד

על המגרש מול בית הכנסת הלבן

שיחקנו קטש-שפר

ילדי מילניום בשומרון עם כל הבלאגן

חיים על קו התפר

החברים מתים המדינה במלחמה

אז איש אינו משגיח

הילד לא יוצא חצי שנה מהמיטה

חושב הוא המשיח

לא, אנל'א מצאתי עוד את התשובות

רק מחפש בתוך הזכרונות שלי מקום

מה נשתנה מאז ועד היום

אז תפתחי לי קצת את החלון

חם לי מאד

ולא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך

אם התרחקתי, זה כי חיפשתי מקום למענך

לא, אנל'א מצאתי עוד את התשובות

רק מחפש בתוך הזכרונות שלי מקום

ולא קברתי את החלומות שלי בחול

ולא שכחתי מאין באתי ולאן אני הולך

אם התרחקתי זה כי חיפשתי

ומחפש כל יום...

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 3 חודשים #141335

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 50 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4090

אוהבים אותך מאוד.

כואב לשמוע שנפלת (לא בברית, בשלולית... :-)  ) ופברט שצחקו, אם היה קורה לי הייתי חושב על זה ונתקע עם זה שעות.

מאמין בך!

בהצלחה רבה בעז"ה.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים, 3 שבועות #141441

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםרביעי 23 פברואר 2022

שלום חברים

השם שלי דייב ואני סקסוהוליסט

חסר אונים מול התאוה, מול זה שנפלתי שלשום

אסירות תודה שזה לא גרר אחריו רק להיות עוד נפילה, זה נס...

אני אומר לעצמי תחזיק רק להיום בהשראת השיר החדש של עקיבא.

אסירות תודה:

על קצת כסף שעשיתי היום, על מרק בשר תימני – טעים וטוב - שאכלתי היום במסעדה, על עוד קצת שלמדתי היום בתחום של עבודה, על לימוד לחיים ממה שאלוהים שם אותי.

פחדים:

האישיות שלי בעליות ומורדות קשים, מחוסר סיפוק תמידי, מריצוי ותלות בעבודה, מזה שאני בטלן, מזה שנפלתי, ומזה שהתאוה חזק ממני – קרי; בחורה יותר חזקה ממני... זה אבסורד.

כמה חוסר אונים.

מטיפה נוצרתי, ולעפר אני אשוב... כמו כולם...

עקיבא | יש בך הכל | (Prod by. Stav Beger)

מילים: עקיבא וצורית תורג׳מן

לחן: עקיבא תורג׳מן

עיבוד והפקה מוזיקלית: סתיו בגר

אות לאות ספר את הסיפור שלך

יש לך אחד יפה

גם כל הכאבים והחולשות שלך

הפכו אותך אחד כזה

שלא מפחד ליפול

שלא מפחד לגדול

תו לתו נגן את הניגון שלך

יש לך אחד יפה

תרקוד כאילו העולם שר בשבילך

הנה הלב כבר מתרפא

ורק אל תפחד ליפול

רק אל תפחד לגדול

כל עוד לא הפסקת לחלום

אתה מנצח

כאילו אין מחר, לחיות היום

תחזיק רק להיום

כל עוד לא הפסקת לחלום

אתה מנצח

תעוף הכי רחוק שאתה יכול

יש בך הכל

קח מכחול צייר את הציור שלך

יש לך אחד יפה

ואין שום דבר שיעצור אותך

תפליג לאן שרק תרצה

רק אל תפחד ליפול

רק אל תפחד לגדול

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים, 3 שבועות #141496

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 50 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4090
דייב 2 כתב on 29 יוני 2020 20:54:

חברה אני בפורום כבר שנתיים
ועדיין לא פתחתי יומן מסע 


עד עכשיו הייתי משתף יותר פוסטים, אפשר להסתכל בשיתוף רעיונות וציטוטים 

אבל אף פעם לא מאוחר

עכשיו אני מתחיל מהתחלה
לאחר שתי נפילות היום החלטתי שזהו די חייב לעשות סוף

נכון שאני בבדידות תקופה גדולה [שלושה חודשים שחודש וחצי הייתי רק עם סבתא זוכרים את הגל הראשון וכעת חודש וחצי בבית - בודד בעולם] 

אז ככה לא משנה כל הסיפור שלי עכשיו [אל תדאגו בהמשך אספר]

עכשיו מה שאני חושב זה שאני חייב כבר להחלים מהפוי' הזה 

ודי לאוננות ולכל הרע הכולל, אני רוצה לעלות על המסילה


ה' נתן בי כח של אהבה לנתינה לא כדי להשתמש לתאווה לקיחה.

אשמח לתגובות עידודים רעיונות ועוד


אני חושב שהדברים שכתבת בעבר (הפוסט הראשון ביומן המסע הזה) רלוונטים מאוד גם היום.
מחכים לך!  חזק ואמץ בעז"ה.
באהבה והערכה רבה, 
שלך תמיד, המשתוקק

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים, 2 שבועות #141510

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

‏יוםשלישי 01 מרץ 2022

אוהב אותכם מאד

דייב סקסוהוליסט

האמת היא שיש לי הרגשה שהתוכנית היא רק חלק מהחיים ולא כל החיים שלי, אני עובד קשה, אני לומד ובעיקר לומד את עצמי ואת החיים.

כמה חוסר אונים – מתחיל לקבל מקום בחיים, לקבל את זה כי זה המציאות, ולא ממקום של רחמים עצמיים, וממקום של "חיים בחטא" ובכישלון.

אנו בימים של מלחמה, לפחות אני מרגיש את זה בקטע מסוים מקומות שנסעתי וחרשתי לפני איזה חצי שנה - מופצצים, והפעם מלחמה אמיתית כזו שלא הייתה כבר למעלה 70 שנה.

אנו עדיין בתחילתה ומי יודע מה יהיה?

אסירות תודה

על אוכל, על כסף, על התקדמות בעבודה, על זה שאני לומד עוד ועוד, על חברים לדרך, על חיבור לעצמי ולחיים למרות הקושי. על טיפול פסיכולוגי ביום ראשון, על שמחה וטיול עם חבר בשייח ג'ארח.

פחדים

מהתאווה ושלל פיתוייה, על השלכות מאהבה נכזבת, מתוצאות של טיפול פסיכולוגי, מזה שאני רווק, מזה שאני מבזבז הרבה כסף ושהכל יקר וזה מחסל את הכסף.

אני שוב מצרף את השיר "יש בך הכל"

והפעם בפורמט MP3 וכן מצטט מדבריו של עקיבא:

את השיר הזה כתבתי לבן שלי

מתוך רגע כזה של הבנה שאני לא באמת אוכל לחסוך ממנו את ההתמודדויות שלו, את הכאבים שלו, את הסיפור שלו בעולם.

כמה הייתי רוצה לחסוך את זה ממנו.. שיהיו לו חיים פשוטים ויפים

בלי שישבר לו הלב.

בלי שישבר לי הלב עליו...

אמיר זרד, הכוכב של הקליפ, סיפר לי שכשהוא שמע את השיר בפעם הראשונה הוא בכה ממש

והבנתי שלשיר הזה יש המון פנים-

הפנים של כל אחד ואחת מאיתנו עם ההתמודדויות שלו ועם הבחירה שלו לנצח יום ועוד יום.

אמיר מרגש אותי בין השאר, כי הוא מזכיר לי אותי בגיל 13. ילד שמתמודד עם משקל גבוה ודימוי עצמי נמוך.

אמיר הוא השראה ענקית בבחירה שלו לאהוב ולחבק את עצמו כמו שהוא ויותר מכך באומץ שלו לשים את הסיפור שלו בקדמת הבמה.

אם השיר הזה יתן למי מכם כח

ויזכיר לו שיש בו את הכל, הכל!!

לא יהיה מאושר ממני.

עקיבא ❤️

תודה לסתיו בגר וליעקב אסרף על הזכות ליצור ביחד עם חכמי לב שכמותכם

---------------------------------------------------------------------------------------------

מילים: עקיבא וצורית תורג׳מן

לחן: עקיבא תורג׳מן

עיבוד והפקה מוזיקלית: סתיו בגר

אות לאות ספר את הסיפור שלך

יש לך אחד יפה

גם כל הכאבים והחולשות שלך

הפכו אותך אחד כזה

שלא מפחד ליפול

שלא מפחד לגדול

תו לתו נגן את הניגון שלך

יש לך אחד יפה

תרקוד כאילו העולם שר בשבילך

הנה הלב כבר מתרפא

ורק אל תפחד ליפול

רק אל תפחד לגדול

כל עוד לא הפסקת לחלום

אתה מנצח

כאילו אין מחר, לחיות היום

תחזיק רק להיום

כל עוד לא הפסקת לחלום

אתה מנצח

תעוף הכי רחוק שאתה יכול

יש בך הכל

קח מכחול צייר את הציור שלך

יש לך אחד יפה

ואין שום דבר שיעצור אותך

תפליג לאן שרק תרצה

רק אל תפחד ליפול

רק אל תפחד לגדול

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים, 2 שבועות #141556

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםחמישי 03 מרץ 2022

אז אני דייב סקסוהוליסט

חסר אונים מול התאוה, מול אוננות בעיקר, מול תוכן ברשת.

שנדלק בי התאוה, שפעלתי וכבר נכנסתי לבפנים - ב'מחשבה' אז בדרך כלל המעשה לא רחוק...

הלימוד מנפילה – את המקום הזה שאני לא יכול להתעסק עם התאוה.

אני לומד מזה - שהתרגלתי לריגושים משתנים, למלאות את התשוקות כאן ועכשיו, חוסר שליטה, חוסר אונים, אני בורח מהחיים, מהתמודדות, מלקיחת אחריות.

אסירות תודה

על סלט עם שנצלים, על זה שהנחתי תפילין למרות שאני מרגיש חרא, על זה שיש לי חברים, על זה שאני מתקדם. על הרצאות שאני שומע, על כתיבה, על שיחה עם חברים, על שינה טובה.

פחדים

מתאוה – שאני אפול, שאני לא אתחתן, וגם אם כן לא עם מישהי שמתאימה לי.

שאני לא יקבל - מה שמגיע לי בעבודה.

שאני אטוס לחו"ל ויהיה לי מריבה עם ההורים.

שאני אטוס לחו"ל ואני אפול.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים, 2 שבועות #141600

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

מוצאישבת 05 מרץ 2022

דייב סקסוהוליסט

חי בהכחשה

מכחיש את זה שאני חולה מין, מאונן כפייתי, הכל אצלי זה מיניות, שאני שומע הרצאה על מין כביכול בשביל המידע ואני מאונן אחרי זמן, שבוע שעבר זה היה אחרי כמה שעות – פעם אחת, וכעת שוב פעם צפיתי ושמעתי והנה לא עבר הרבה זמן – אוננתי פעמיים.

לא מזמן היה לי שיחה עם ההורים – על זה שאני רוצה לטוס, והם לא בדיוק מסכימים, מי שואל אותם? התלות והריצוי שואלים אותם!

מתחדשים לי כמה נקודות מאד חזקות:

כמה אשמה – אשמה על הרצון הזה של התאוה, שזה מעסיק אותי, מעיף אותי, משגע אותי, מסיח אותי ממה שאני רוצה באמת לעשות,

כמה תשוקה – להתאוות בשבילי זה לא טוב, זה לא תחושת חיים, כאשר אני נותן לעצמי את הפריבילגיה להשתמש, להתאוות, להתעסק במין בצורה כזה או אחרת אני פשוט מפעיל מנגנון שלא נשלט – שאני חסר אונים מולו.

כמה בדידות – אני יושב לבד, הרבה לבד בתוך חדר, גם שאני בין אנשים אני לבד, גם שאני עובד אני לבד – אין לי שותף לחיים.

מגע, רוך ומיניות – לא כמקום של מחלה, אלא כצורך אמיתי, זה חסרונות קיימים.

אסירות תודה

על שבת נפלאה, על אוכל טוב, על פיצוחים, על בשר, על זמן שלמדתי, על שיעורים ששמעתי, על ממתקים, על מים מינרלים, על שאני אוהב את החברים שלי ומפרגן, על מחמאות שקבלתי מהרב שלי.

חסר אונים - ופחדים

מול ההורים שלי, שהם לא מפרגנים לי, על העובד המקביל שלי שמעכב את העבודה וזה מסתכל אותי, על שהשתמשתי, על זה שלא עשיתי פעולות ואני מתנתק, שאני לא הולך לקבוצות – ומביא אותי לפחד שאני ידרדר ויפול יותר ויהיה חולה...

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 2 חודשים #141806

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםשני 21 מרץ 2022

דייב סקסוהוליסט

אתמול היה לי שיחה עם חבר בקשר לחוסר אונים בענייני כספים, אנשים שחייבים כסף לבן אדם, והתלות והריצוי – הופכים את הנאשם למאשים, ואת הרע לטוב, ואת הטוב לרע, את הלווה לאכזר ואת המלווה לצדיק מסכן.

לא פשוט בכלל, החוסר אונים - מול כסף, בפרט למי שיצר תלות וישות בכסף.

תוך כדי אני נזכר במעשה שהיה בשבוע שעבר - ביום האחרון - לפני שחזרתי לארץ, נפגשתי עם יהודי יקר, שהיה עשיר גדול מאד, ומרוב שלא היה לו מה לעשות עם הכסף, הוא השקיע בבורסה - כמויות של כסף (מדובר במיליונים של €) והפסיד הכל..., והוא יושב מולי, ומול חבר ובוכה בלי סוף, ת'אמת שהצטרפתי לבכי שלו והעינים שלי לא נשארו יבשות, ממש הרגשתי אותו, שעה של שיחה - ששווה כמה ספרי מוסר. הוא סיפר שהוא לא יכול לספר את זה לאף אחד, רק אשתו והילדים רואים אותו כל הזמן בוכה, והם יודעים למה... אבל מול החברים והקהילה הוא מראה את עצמו חזק וזה לא קל בכלל. והוא הסביר לנו כמה המצב שלנו פיקוח נפש...

ראיתי כמה תלות בכסף – זה דבר מסוכן כן עד כדי פיקוח נפש, אני לא דן אותו יכול להיות שאני הייתי מתאבד במצב שלו, אבל התפילה שלי שכסף לא ינהל אותי ואני לא יהיה תלותי בו, כמובן בלי להוריד בנטילת האחריות, אלא להיפך לקחת אחריות.

אני ראיתי בחיים שלי, שהתעסקות אובססיבית עם אנשים שחייבים לי כסף, הביאה אותי למצבים לא טובים, וזה מחזיר אותי אחורה.

אתמול ישבתי אצל המטפל שלי, וכמה חוסר אונים הרגשתי, כמה איבוד שליטה על החיים ובפרט מכל מה שקשור לתאווה ולמין מגיל ממש צעיר.

רוצה למסור הכל לבורא עולם.

אסירות תודה

על קצת כסף שיש לי, על בגדים, על אוכל, על מים מינרלים, על עבודה, על חברים, על לימוד 10 דפי גמרא, על איזה ספר שאני נמצא באמצע עריכה שלו וזה נותן לי סיפוק. על חברי תוכנית, על ספרות מדהימה.

פחדים

מזה שאולי עובדים עלי, מזה שחייבים לי כסף ולא ישלימו, מזה שאני מבזבז את רוב הכסף שאני מכניס, מזה – שאני לא יכול להיות בסביבת נשים יפות ולבושות טוב כמו מלון ולהישאר נקי. אני פשוט צריך לוותר על מתנות ועל דברים בגלל שאני שונה, חולה, חסר אונים.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 3 שבועות #141872

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

שבוע טוב חברים

דייב סקסוהוליסט

מצהיר על שבוע ניקיון

לא מובן מאליו, בחסד אבא אוהב אני יותר ויותר מחובר לעצמי, מקבל את עצמי, שלב אחרי שלב. [כן 'קבלה', זה לא סוד - זה מאד קשה, כואב, מאד מסובך, מי שמסובך נפשית]. שנים שלא קבלתי את עצמי, שנים של הלקאה עצמית, שנים של חיים באשמה, חיים בפחד, ביראה כוזבת, חיים של עצבות, בדידות, חיים של חושך פנימי. אני לא רוצה להמשיך את הרשימה.

היום, אני יכול לומר שיש שינוי תפנית ענק בכל הרשימה הנ"ל, אני לא מושלם [ולא שואף לשם - כעת], אני בהתקדמות, ואני שואף להתקדם עוד ולהמשיך בדרך עם כל הכאב...

אסירות תודה:

שאני נקי – טוב לי, שמח לי, מצליח לי, וכו'.

על שבת שפויה ונקייה

על אוכל טעים

על שיחות עם חברים חילונים

על זה שאני לא שותה - אלכוהול, סמים, בחורות.

על זה שיש לי רב

על זה שיש לי חברים

על זה שאני יכול לרדת לרמה של קטנים ממני, כי אני באמת יותר קטן מהם.

על בגדים

על פיג'מה טובה

על שינה ומנוחה טובה ונקייה

פחדים:

ממחויבות, מעבודה, מהערות ובקורות, מתלות בהורים, ברב שלי, בחברים [במקום תלות באלוהים].

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 2 שבועות #141978

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםשישי 01 אפריל 2022

דייב סקסוהוליסט

חסר אונים מול הכל. בעיקר מול עצמי. מול החוסר סיפוק תמידי. מול האובססיה לכבוש ולהיות בריגוש כל הזמן...

אסירות תודה

על אוכל טעים, על שיחה טובה עם אחותי, על שירות שנתתי היום – שטפתי במשך כשעה את המרפסת לשבת קודש. על מנוחה, על שבת המלכה, על עוד שבוע של התקדמות, על קשר טוב עם חברים.

פחדים

מהתאווה, מנפילה, שאני לא עושה את רצון אלוקים כמו שצריך, שאני לומד בקושי, שאני רחוק מידיעה, שאני שוכח את מה שלמדתי.

רוצה למסור הכל לאלוהים אוהב

שבת שלום

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 2 שבועות #141981

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

‏מוצאי שבת 02 אפריל 2022

דייב סקסוהוליסט

אסירות תודה

על נקיות, שפיות, שמחה, שבת המלכה, חברים, מנוחה, שקט, אהבה, ואפילו הנאה.

כן, נהנתי מאוכל השבת, נהנתי מתותים טעימים, מאננס טעים, מחמין טעים, מתפוחי אדמה לוהטים.

תודה לאבא שבשמים – אני שרוף עליך, אני התאבד עלך.

פחדים

מעבודה, מהתחייבות, מזוגיות, משידוכים, ממטלות, מההורים, מבין הזמנים, מקשר עם אנשים.

אני רוצה למסור את כולי לאלוהים אוהב, ולזכור שאני לא יכול והוא כל יכול.

חכמה – לא השאירה אותי נקי...

אני מאחל לכם שבוע מוצלח

תתקדמו ותעשו חיים

והעיקר שתישארו מחוברים

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 חודש, 2 שבועות #142002

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 11 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1781

יוםראשון 03 אפריל 2022

דייב סקסוהוליסט

אסירות תודה:

על קבוצה, על טיפול אצל הפסיכולוג, על התקדמות, על עבודה, על הגיגים שכתבתי, על לימוד בבית מדרש, על פטפוט עם חברים, על טלפונים, על פעולות.

פחדים:

משידוכים – שאני לא אמצא אחת המתאימה, שיש כל כך הרבה שבירות שידוכים, מאמון, מאכזבה, מעבודה, מההורים, מהקשר הקולקל, מעונש על חוסר כיבוד אב ואם.

רוצה לשתף אהובים - צעד 4 על אמא

שם: אמא

מקרה: הלכתי עם אמא לקנות חליפה, ואני לא סובל שלא חשוב לה בכלל מה אני מרגיש, מה הדעה שלי, היא מתייעצת עם המוכרים, שזה סבבה, אבל חשוב לה בעיקר שזה יתאים לה, והיא אוהבת יותר גדול ארוך וכוו', ואני להיפך... בקיצור זה הוביל אותי להגיד לה: שאני יקנה את החליפה שאני רוצה בשבילי, והיא תקנה את מה שהיא אוהבת...

מה שקרה בסוף שקצת הסתבך משהו עם התשלום, ואני הייתי ממהר למטפל, ואמרתי לה אני הולך (משהו כזה לעצבן) וכשאר יצאתי מהחנות, היא אחרי ואומרת: תחזור שלא תתחרט, הרגשתי ילד בן 12.

המריבות הם על בסיס קבוע. אני לא מסוגל אנשים לא החלטיים. ולה – לוקח כמה שעות לבחור כל דבר, מה שמתסכל אותי...

היכן נפגעתי:

 שאיפות – עצמאות, שיתייחסו אלי, לדעה שלי,

 יחסים אישיים – שאני צריך לריב עם אמא שלי, שהיא צריכה תמיד להעיר לי. ולבקר אותי והיא נכנסת איתי למריבה. אין שנייה בלי מריבה.

 מין – גורם לי לאשמה, מה שאצלי מביא בסופו של דבר לפעולה על התאוה... אוננות...

 ביטחון – מוריד לי בביטחון העצמי, במורל – ואחרי זה עוד היא שואלת למה לידה אני לא מפתח עם אף אחד שיחה נורמלית...

ריגשי- פגע בי

פיזי- הרגשתי רע

כלכלי- לא נותן לי להתקדם...

 הערכה עצמית

גורם לי לא להעריך את עצמי

תפילה:

אלי, ייתכן ו- אמא שלי חולה מבחינה רוחנית, בדיוק כמוני.

תן לי את הכח לגלות כלפיה את אותה סבלנות סובלנות וחמלה שהייתי מראה בשמחה לחבר חולה.

איך אני יכול לעזור לה?

להתפלל עליה

הצל אותי מהכעס והטינה, רצונך יעשה.

קניתי לה פחזנית טעימה...

היכן שגיתי:

 אנוכיות – אני רואה את עצמי, ולא את הדאגה שלה ואת הרצון שלה שיהיה לי טוב

 פחד – פחד מעונש, מחטא...

 תועלת עצמית -

 חוסר כנות

אלי, אני נכון כעת שתיקח אותי על כל הטוב והרע שבי. אני מתפלל שתסיר ממני כל מגרעת אופי שחוסמת אותי מלהיות לתועלת לך ולחבריי.

רצונך ייעשה.

אמן!!!

זמן ליצירת דף: 1.64 שניות

Are you sure?

כן