ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 41242 צפיות

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #143065

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069

י‏וםרביעי 22 יוני 2022

דייב עדיין סקסוהוליסט

לסכם כזה יום רע, אני לא מאחל לאף אחד גם לא לשונאים שלי – שעות ע"ג שעות של שוטטות ברשת, הורדת החסימה, שיטוט בטלגרם, הטרדת נשים בטלפון – שאני מגיע לטיפול ולא דובים ולא ייער.

חצי הבוקר הראשון – אני מחפש שמישהו יביא את מה ששכחתי אתמול [כתוצאה משוטטות...]. ועוד חצי יום פירוק תסכולים, זרקתי את העבודה, את הכל, ופשוט סבלתי כל היום – מזוכיזם לשמה.

[אגב, אמא שלי מספרת לי שהיא נפגשה עם בחורה עבורי וזה לא מתאים לי.... עושה לי רע].

כבר באיזה 9 בערב – היה לי כאבי ביצים (סליחה על הביטוי) נוראים, ופשוט השתמשתי כדי להשתחרר.

אחרי זה נפגשתי עם חבר תוכנית ועם חבר תוכנית שלישי החזרנו את החסימה וליהודים הייתה אורה ושמחה.

אך הנה זה שוב קרה – עוד נפילה...

כל שבועיים – אני מן הנפולים והכואבים.

לילה טוב.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 10 חודשים #143066

דייב 2 כתב on 22 יוני 2022 20:55:

י‏וםרביעי 22 יוני 2022

אחרי זה נפגשתי עם חבר תוכנית ועם חבר תוכנית שלישי החזרנו את החסימה וליהודים הייתה אורה ושמחה.

אך הנה זה שוב קרה – עוד נפילה...

כל שבועיים – אני מן הנפולים והכואבים.

לילה טוב.


אוהבים אותך מאד דייב, תמשיך לבא. תודה על הכנות.
הזכרת פסוק ממגילת אסתר, שנאמר על היום הזה ממש, כ"ג סיון.
אסתר פרק ח, ט: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ 

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 9 חודשים #143115

איתך בביצה עם אותן הנפילות והתדירויות (אולי אפילו יותר). אם מדינת ישראל הצליחה לקום מחדש - אז גם אנחנו. בע"ה ובאמונה. אוהב, חיל..

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 9 חודשים #143155

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069
‏לילחמישי 30 יוני 2022
דייב סקסוהוליסט
2+ בלילה - אחרי שבוע ניקיון – נפלתי - לפני כמה דקות, תוך 30 שניות אבדתי נקיות. לא מוכן לוותר על השנייה הראשונה. לא רוצה שיגידו לי מה לעשות. לא מתאים לי לשמוע את הספונסר שלי שנותן בראש. בשונה משבוע שעבר היה לי היום - יום שפוי ומפוכח.
המחלה חזקה ממני. חוסר אונים מוחלט. אין לי כח לעשות פעולות. להיות בקשר. לעשות פעולות הפוכות. אני מתפשר על האופי ההתמכרות שלי [שזה רק אוננות וקריאה ושוטטות ברשת בדברים כאלה ואחרים]. אני מניח לעצמי. הכאב גדול. הבדידות הורגת. למרות שכלפי חוץ אני צועק ואומר דברים אחרים. כמו היום שאני נפגש עם חבר תוכנית ומרצה לו [– כמובן שמדגיש שאני מדבר לעצמי], שחייב לתרגל פעולות כמו טנטרה וכו' וכו', ואיזה מחלה קשה וכואבת... אבל משהו לא מתחבר לי כי לא סבלתי מספיק... סיפורי סבתא... הנשמה שלי רוצה למות...
להצטדק מדוע השתמשתי – יש לי אלפי תירוצים, אלפי סיבות חלקם מוצדקות מאד. אבל מה זה עוזר לי חוץ מאשמה, בושה, דפיקות, בדידות עוד יותר עמוקה, חולשה – שאין לי כח לאף אחד.
אני לא יודע מי אני? אני לומד סוגיות סבוכות ונהנה מהלימוד, או לפחות רוצה ללמוד ומאמין שזה העיקר, ונמצא בין יראי שמים, צדיקים. וקרוב לרב גאון ירא שמים וצדיק – שאני רוצה ללכת בדרכיו מהמקום שלי, ואני מספר לאנשים סיפורים ורמות צדקות ותורה. אבל מצד שני - אני לא מפסיק להסתכל על בחורות ודוגמניות, שומר לי בקבוקים של תאוה. שומע זמרות, שומע שטויות על מיניות ואני מצטדק - שאני צריך להיות בעל טוב... 
כנראה שלמרות הנסיונות להנות משני עולמות, אלוהים - מראה לי שאין לי את הפריבילגיה הזאת וזה פשוט לא עובד ולא שייך. אני צריך להיכנע, להרים ידים, לזכור שאני לא יכול לבד וזה בסדר. הריקנות גדולה ממני ואני מתפלל לחיות אתה ביחד בלי שהיא תגרום לי להשתמש. 
אני רוצה לזכור שאני אדם טוב, מועיל, שעושה עכשיו הרבה התנדבות.
היום אחי ביקש ממני כסף פעמיים ונתתי לו כמעט את כל מה שיש לי... ועזרתי לו עם התזמורת, הייתי בחגיגות שחגגו לו חברים ועוד, וזה מאד קשה לי מכל מיני סיבות... 
שלחתי לכלה שלו את כל התמונות מהחגיגות שעושים לו והייתי צריך לכתוב לה מה שהוא אומר לי... לא קל... אני לא מספר את זה להצדיק את השימוש שלי, אבל זה גדול עלי – כנראה ואני מנסה להתכחש... 
אני רוצה גם לזכור שאני לא יכול להצטדק – שעדיף לאונן ולא להיות באובססיה יום שלם אחרי תאוה [כמו שקרה לי שבוע שעבר]. 
אני כאן נותן לעצמי לצעוק: די, נמאס לי, לא מסוגל ככה, לא מסתדר לי, המזג אוויר, הכל חרתא, לא מאמין באף אחד, המצב בכי רע.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 9 חודשים #143190

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069

קראתי אתמול כתבה על צעירה מאנגליה בת ה-27, אשר היא אלרגית לרגשות. היא חשפה את התופעה הנדירה ממנה היא סובלת: "כל שינוי בסטטוס קוו של הגוף שלי, בין אם אני צוחקת, בוכה, עצובה או לחוצה, יכול לגרום לתגובה כימית", אמרה.

בת ה-27 נזכרה במקרה אחד בו כמעט מתה מצחוק, ותיארה: "יצאנו כמה חברים, צחקתי עד שלפתע הלשון והגרון שלי החלו להתנפח. חבר אחד התקשר לאמבולנס בזמן שחבר אחר עזר לי להזריק אפיפן כדי שלא אאבד את ההכרה".

האמת שזה מזכיר לי את עצמי, אסירות תודה שאני יכול לצחוק הרבה, אבל אם אני פועל על רגשות של כאב, ריקנות, חוסר ערך עצמי, טינה, פחד, חרדה, זה יכול להביא אותי לאסון, לגרום להשתמש בצורה כזו או אחרת, שזה כואב לי מאד.

אני לומד שאני חסר אונים מול המצב, אבל יש כח שיכול להחזיר אותי לשפיות ואני מוסר לו את החיים שלי, את המצבים הרגשיים שלי, אני עושה חשבון נפש מדוע אני כועס או פוחד. אני גם שם בפרופורציות את הפגמי אופי שלי כמו פרפקציוניזם, חוסר ערך עצמי. אני מדבר על זה, מספר את זה, מבקש נכונות להתפלל לאלוקים למסור לו את ושישחרר אותי מהפגמים האלה.

היום אני יושב במדרש, וחושב לעצמי כבר כמה שנים אני כאן, מה אני עושה כאן, כל החברים נשואים, חלק מהם עם ילדים, אני כאן תקוע וסוחב את עצמי, אני עכשיו מפסיק להכחיש שעברתי הרבה מאד פגיעות מיניות בחיים שלי בכל מיני דרגות, ופשוט העדפתי להכחיש ולהגיד שלא, העדפתי להאשים את עצמי, ולהיכנס לקורבנות.

אסירות תודה שאני שפוי, מחייך, יש לי עבודה, יש לי מקום מאד טוב בחיים שלי, אני לומד, אני חכם, יודע לכתוב, יודע לערוך, לנהל פרויקטים שהיה קשה לאנשים אחרים לנהל. יש לי הרבה סיפוק מדברים שאני עושה, שאני צריך להתמקד בהם, למרות שלא הכל הולך כפי החליל, אני צריך לשחרר שליטה.

אני בהזדמנות זאת רוצה למסור את החיים שלי לאלוקים, לזכור שאני לא יכול לבד ואתו אני יכול, אני צריך עזרה מאחרים, למרות שהאגו לא מרשה לי, אני מוסר לו את כל הקושי והתסכול, הכאב, הבדידות, האובססיה, הפגיעות שפגעו בי מכל הסוגים. למרות שהסיפור של החיים שלי אומר לי שהחיים מסובך ואני התסבכתי עם החיים ועזוב אותך... אבל אני מחזיק חזק, רוקד לפי הקצב של אלוהים ואוהב אותו, שאני חושב על העולם הגדול והצבעוני שלו וכמה הוא רוצה שיהיה טוב...

רוצה למסור פגמי אופי: רצוי, תלות – כלפי ההורים שלי, אני רוצה להשתחרר ממחשבות שאנשים חושבים עלי, לזכור שאלוהים רוצה שאני אחיה עם התחושות של ריקנות, חוסר סיפוק, בדידות, שאני אדע לחיות עם זה. זה בסדר.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 9 חודשים #143253

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069

הרבה אחרי חצות, יושב לי ככה לבד בחדר, אחרי חתונות של שני חברים - סובל קצת משעמום, ריקנות, אחרי שבוע לא פשוט, נפשי – עליות ומורדות קיצוניים, התקדמויות שאני לא יכול להכיל מצד אחד, מצד שני ריגשי אני מרגיש שאני מנותק מהמציאות ומהסובב, קם מתי שבא לי הולך לישון מתי שנגמר הסוללות... גופני – החום בחוץ גומר לי את הכח ואת היכולת לסבול, והקיפאון מול המזגן שנמצא על 23...  – אני רגיש מאד בקטע, השינוי והקיצוניות, עזבו...

אני נזכר שבתחילת השבוע הייתי בחתונה של חבר, אחרי הטיפול אצל הפסיכולוג – שאני כבר למעלה מ12 חודש מטופל אצלו, שהוא שואל אותי מי החליט לך שאתה מכור, ודיברנו על זה הרבה זמן, בקיצור הוא הביא אותי למקום מאד חזק שאני חושב עליו הרבה זמן – האם אני בכלל מכור, הוא ממש עזר לי לערער את זה בטירוף, הוא נתן לזה שמות אחרים כמו אובססיות, כפייתיות, שנובע מכל מיני מצבים רגשיים.


מתוך הפוסטים שלי שאני משתף מכל מיני טעמים לא יכול לשלוח לכם הכל כאן אבל היה השבוע כמה חדשים...

אני אתכם חברי הפורום היקרים.

מתגעגע ונכנס לפה כל יום 

גם לעדכן נקיות...  וגם לראות מה שלומכם

מחכה לתגובות, לפידבקים...

בפן האישי - תקופה מאתגרת מאד מאד.  מה אני אומר לכם? אוהבים!

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 9 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 9 חודשים #143264

  • שמח בחלקי
  • רצף ניקיון נוכחי: 635 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 487

אוהבים אותך דייב! כל הכבוד על הדרך

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 8 חודשים #143366

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069
שבוע חולף והזמן הודף. זה מדהים להשים לב על האירועים המתרחשים סביבי - דברים טובים, ואולי בחלקם שנראים פחות טובים, נחלק את זה לשלושה רובדיים: הרובד של העבודה, פרויקט תקוע וסבוך, שהכל ככה מתקדם בעצלתיים, למרות ההתקדמות במישור המקצועי, אבל משהו הפעם מסובך ביותר – כמובן שלא באשמתי.

יש את הרובד האישי – המצב הנוכחי, במקביל להתמודדות האישית עם היצרים ועם התקופה הפחות מאירה, התהליך הפסיכולוגי, התהליך המשפחתי - בו אחי התארס וכבר עוד כחודש החתונה שלו, אחותי שעוברת תקופה לא פשוטה שכמובן משפיע עלי בעקיף או בישיר.

ויש את הרובד של השאיפות, אני נתקל בסיטואציות מסוימות - שגורמים לי משהו בשאיפה, אם זה מבחינה זוגיות, חברתית, עסקית, יש לי הרבה מעוף, חזון, אני רוצה להיות הבעל הכי טוב, עם האשה הכי טובה עבורי, אני רוצה שיהיה לי פרנסה בשפע שישמש לי לאמצעי טוב - להיות מחובר לה' ולאנשים טובים.

היה לי שבת נפלאה עם הרבה תובנות, הרבה התבוננויות, מה אני עושה בעולם, מה קורה עם אנשים, ומה יש לעשירים, איך יכול להיות אדם עשיר - שאין לו כלום עם רוחניות – רחמנות ותסכול, מה זה שווה? כל מה שיש לו? ואולי בגלל כל מה שיש לו, הוא כזה? 

היום - אני הולך ליד המדרחוב בירושלים, ובשולי הדרך אני רואה ילדה בלונדינית יפיפיה - שיושבת עם בגדיה על הרצפה וכוס בידה, ושהיא רואה אותי היא מחייכת ומושיטה את ידה עם הכוס. אני בלב נכנסתי לדאגה - מה יהיה איתה? ובפנטזיה – שאני לוקח אותה וכו'...

בפגישה עם הפסיכולוג דברנו על זה, מה זה אומר עלי, נזכר בילדות בכל מיני סיטואציות – איך אני מגיב וחושב על דברים שמתרחשים איתי...

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 8 חודשים #143379

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069
השבוע אמרתי לאמא שלי ברורות - שאני מוותר על הכסף בקשר לזוגיות – אני מוכן להתחתן עם תחתונים ועניבה, העיקר שזה יהיה עם בחורה שתתאים לי באמת מכל הבחינות ואני יאהב אותה והיא אותי באמת, ולא כסף וחרטות מסביב... פשוט מוותר מוכן לעבוד קשה, או לחיות כמו עני ולהיות מאושר במה שאלוקים יתן לי. אבל אני לא ימכור את החיים שלי בשביל כסף...

אסירות תודה
על התקדמות בדרך, על נתינה, על עבודה, על לימודים, על חיבור אל הכח העליון שלי – אלוקים אוהב, לא מובן מאליו שאני חי, נושם. שאני רוצה שיהיה לי נכונות לתת את ה'כתב מחילה' בלי דרמות, בלי לחץ, ושאני ייעשה את הנכון בזמן הנכון.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 8 חודשים #143430

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069
נקודה של כנות, כל מה שקרה לי בשנה וחצי האחרונות - קידם אותי הרבה, גם שקשה לי שזה נעשה ככה, זה מאד עזר לי להכיר את עצמי יותר לעומק, או יותר נכון להתחיל להכיר את עצמי, ועוד הרבה ללמוד ולדעת להתמודד עם החיים.

קושי - מצמיח כל אחד.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 8 חודשים #143444

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069

טוב, אז לא יודע להסביר הרבה יותר טוב, רגוע; "הזמן מרפא", "הזמן עושה את שלו" – אלו סיסמאות שעובדות 'רק להיום'. יש איזה קטע שאני כאילו מעדיף להדחיק ולברוח מהמציאות לחופש, למנוחה, לסרטים, לטיולים, לפטפוטים.

קשה לי ללמוד, להתרכז שיש עוד דברים של פתורים אצלי, שש עוד דברים פתוחים, שבעבודה – יש תלונות [אפילו שאינם מוצדקות עלי], שאני לומד תוך כדי תנועה, ובאמת יש הרבה הפתעות, זה בסדר שאני לא יהיה מוכן לנעשה.

מצד אחד תקופה קשוחה, מצפה לאיזה חלום וורוד, שאני יתחתן עם נסיכה מהסרטים שאני יוכל לשבת ללמוד, להתקדם רוחנית, להיות מחובר, שיהיה לי חופש מהחומר – אני כל כך תלותי בו, שזה כבר נמאס.

לא ידוע מדוע אני מפחד מצומות, נראה לי שיושב על הבסיס שאני מפחד מחולשה, מפחד שאני לא מרגיש הכי טוב, שאני התרגלתי לאכול ולשתות כמו עכבר... חס ושלום 'הלקאה עצמית'...

אנשים חושבים *שאני נשוי,* כנראה אני מחייך הרבה... וששואלים ומגלים שאני לא נשוי, ואפילו לא מאורס, וגם לא בעניינים – הם לא מבינים מה נסגר, אתמול אמר לי איזה רב מבוגר (נושק לשנות ה60), שאני קרוב אליו, שאני חייב להשים גבולות בקשר לאמא שלי, אתה חייב להגיד לה שאם את רוצה שאני יכבד אותך את לא מתערבת לי בשידוכים, זה מה שמונע ממך, אתה עייף מהכל ועוד שאמא שלך בעניינים זה מעייף בטירוף.

אמר והוסיף: אתה צריך לצאת עם בחורות, לבדוק, לנסות, משלוח עד הבית, זה מוצר, אוכל ובעיקר פיצה, אשה - צריך לחפש, והכי טוב זה לחפש יותר את עצמך ואז קל יותר למצוא את הצד השני, החיפוש, המסע – זה יותר בתפילה וחיבור, כי תכנית אין לי מה לעשות בשטח... זה לא תלוי בי (או בשפה הלמדנית: תלוי בדעת אחרים...).

תגובה: המסע הפסטורלי שלי לפני 1 שנה, 8 חודשים #143449

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069

חברים הייתי שמח לפידבקים הרבה זמן לא קבלתי

תגובה: המסע הפסטורלי שלי לפני 1 שנה, 8 חודשים #143450

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

אוהבים אותך דייב היקר ! 
הכתיבה הכנה שלך היא אחד מעמודי התווך שך הפורום והדבר הראשון שאני מחפש כשאני פותח את "שמור עיניך" 

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 8 חודשים #143452

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים אותך!
מאוד מתחבר לדברים.
שאלוקים יהיה איתך אחי.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: המסע הפסטורלי של דייב 2 לפני 1 שנה, 8 חודשים #143453

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

מזדהה עם עניין הקבלה- לקבל את המיצאות כמו שהיא וגם אם זה לא כמו שני רוצה זה בסדר!
כנ"ל עם החלום והציפייה.
נשמע מאוד חכם מה שהרב אמר לך- אני לגמרי מסכים וגם בעצמי שם גבולות להורים בעיניין השידוכים כי אחרת זה יכול להיות מאוד הרסני עבור הבן אדם.
וגם העבודה שלנו בנושא- לקבל את מה שלא ביכולתי ולשנות את הדברים אשר ביכולתי.
אוהב אותך!
חשבתי עוד לכתוב תגובה לפני שביקשת אבל עכשיו קצת פירטתי יותר 

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

זמן ליצירת דף: 1.08 שניות

Are you sure?

כן