ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 12844 צפיות

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 2 שבועות #138438

  • מחשבים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 98
אוהבים מלא ממש מזדהה עם הקושי עם ההורים

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 2 שבועות #138442

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

נכונות, כנות, פתיחות: רשמיים מפגישת ה'הינתק' שלי

אני נכנס לחדר יושב מולי – אדם בערך בגיל ה30 לחייו – נראה נחמד, מתיישבים, הוא מחייך לי ואני כמובן לו... (לא באתי לשם להמשיך לסבול – אז מותר לחייך).

מביא אותך לכאן... אז התחלתי לספר על 'אהבה נכזבת' על מה שקרה... ואיך הכל התחיל... ואיך הכל נגמר... הטראומה שמתרחשת - על האכזבה, על אובדן, על התסכול, על החוסר אמון... על זה שקיימו בי; פגע וברח, פגעו בי וברחו...

הרקע המיני שלי, על זה שהתמכרתי לפורנו לפני כשנתיים וחצי, על זה שאני מאונן כפייתי בתקופה האחרונה, על זה שאני לא במסגרת כמה חודשים [יותר נכון כמה שנים], על היחסים שלי עם ההורים... וכו'

זהו, אני לא יודע מתי אני יתחיל טיפול, אמרו לי שזה ענין של זמן איזה חודשיים... מתפלל שזה יתחיל בזמן הנכון ועם האיש הנכון...

תודה לאלוהים על הכל בכל מכל....

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 2 שבועות #138449

  • דף חדש
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 370

אמן, תעלה מעלה בעז"ה!

"תמיד נזכור שאנחנו בנים של מלך"

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 2 שבועות #138455

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

לילה טוב חברים יקרים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

אסירות תודה סוגר יומיים של נקיות ומתפלל להירדם נקי שפוי ומפוכח

התחלתי את הבוקר עם תפילה, פת שחרית, כתיבת בוקר, לשבת עם חבר תוכנית שעתיים, אני בלי צפייה מה יהיה אתו, למרות שהראש אומר לי למה להשקיע אם זה הולך לפח... החיים שלו זה החיים שלו, ולי זה עשה טוב... להיות בנתינה זה טוב והוא חבר מאד חכם ומאד מיוחד, שמאז שראיתי אותו אמרתי תודה לאלוקים ששלח לי חבר לדרך [אפילו היה לי פחד שהוא לא יחזור, שהוא בא לפעם אחת והוא יעלם... אוהבים].

כמו שיש יום שכולו תורה, יש יום שכולו החלמה, ולא כל יום פורים, אסירות תודה שרוב היום הייתי סביב התוכנית, חברים והכל וזה עושה לי טוב, חיבור...

כמובן שאני צריך לקחת אחריות ואני צריך להתקדם באיזה שני פרויקטים של ספרים ולהשלים את העבודה, כמו כן אני צריך ללמוד את המחויבות המינימלית של שני דף ליום ועוד ועוד... אבל אני יודע מתי זה נכון עבורי ומתי אני צריך לקבל את המצב...

לחיות בנתינה זה המתנה שלי, לצאת מהריכוז העצמי, להתחיל להרגיש אנשים, זה התרופה שלי...

היה לי כיף שבקבוצה היום שאלתי שאלה לאחר המסר - שמסר איזה חבר נפלא שעושה דרך מדהימה... השאלה הייתה מה עושים או יותר נכון איך קולטים שאנחנו נכנסים לקריז, כי אני פעמים נכנס ללופ של קריז וללא שם לב רק אחרי הנפילה.

מעניין שכל החברים ששיתפו אחרי זה – ענו לי תשובות... זה היה מדהים, אני לא זוכר הכל, אבל אני לאט לאט ישחזר ויכתוב...

אבל אני קודם רוצה לשתף שבדרך לקבוצה קניתי לי איזה מאפה לאכול והתיישבתי בספסל ליד הכביש החוצה של השכונה כדי לאכול... ולפתע אני רואה מולי איזה רכב שהנהג לא במקרה הוא בן דוד של מי שעזבתי אותה...

הרגשתי כל כך שלא בנוח, הוא כבר ראה אותי אוכל כמו איזה מסכן...

כי אני באמת מסכן...

רחמים עצמיים....

חשבתי שהוא מסתכל שאני נהייתי כזה הומלס ומסכן שאני אוכל ברחוב...

ואז עצרתי ואמרתי סליחה לא יכול להיות מצב שאני רעב ואני קונה משהו ומתיישב לאכול...

אני בן אדם ופשוט עשיתי דבר בסדר, וזהו...

אני משתף אותכם דבר שקראתי שיהיה לכם לקרוא...

אז היום ב-

"ראשון של הצלחה"

הבאתי לך 3 משפטים להגיד

לעצמך בכל בוקר.

הבוקר שלך הוא הזמן ליצור

מומנטום חיובי ואנרגיה ליום מדהים.

אז.. חשוב שתיקח את ה-30 שניות האלה

בכל בוקר ותקרא בקול רם את המשפטים האלה.

מוכן?

הנה הם:

1) אני יכול לעשות את זה.

2) היום זה היום שלי!

3) אני וִוינֶר [מצליחן] ולא אוותר עד שאצליח.

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138468

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שלושה ימים של נקיות מפוכחות וחיבור לאלוהים...

אני כותב פוסט זה תוך כדי בכייה... בוכה עוד דמעה...

בכי של תודה, תודה שיש לך אותך אבא – אלוהים...

יש לי את האבא הגדול, שרק להסתכל החוצה ולראות עולם כה גדול וצבעוני... מעורר בי אהבה אל הכח הגדול הזה, אני ממש מאוהב באלוהים הגדול הזה ורוצה להיות קרוב אליו כל הזמן...

לא לברוח ממנו, אלא לברוח אליו...

אני עובר ניסיונות, עובר תקופה שבא לי לברוח מכל החיים האלה...

אסירות תודה

על תפילה במניין

על עוגת גבינה

על אוכל

על לימוד שעה

על ביקור בחנות ספרים – שוטטות מדהימה בחנות עם עשרות אלפי ספרים...

על זה שאני מתחיל להרגיש שכואב לי ולא נוח לי...

חסר אונים:

מול התאוה

מול החיים

מול העבודה

מול אנשים

מול ההורים

פחדים:

מעבודה

מאנשים

מכעסים

מההורים ועוד...

גיא קהלני כל חלום – לשמיעת השיר הקש כאן

מתפלל אני אלייך - אבא יקר

חשוב אני לך - ולא מיותר

שמעה והקשיבה רינתי

מקצה הארץ בעטוף ליבי

בעטוף ליבי..

כל חלום וכל רצון שיש בליבי

לא אוותר, ולא אכנע לקולות שיברוני

כמה טובות וכמה לך נאה להודות!

מלך מלכי המלכים – עילת העילות!!

רוצה אני קירבתך – אבא יקר

כי טוב ה' לעולם – ולא רק מחר

אחסה בסתר כנפיך לעולמים

שאדבק בצדיקים אמיתיים

כל חלום וכל רצון שיש בליבי

לא אוותר, ולא אכנע לקולות שיברוני

כמה טובות וכמה לך נאה להודות!

מלך מלכי המלכים – עילת העילות!!

יש מניעות ויש קשיים, וניסיונות כואבים

ודווקא מהם לומד - כמה בך אנו תלויים

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138503

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

שלום חברים



שמי דייב ואני סקסוהוליסט



היום הרביעי לנקיות



קשה - עליות ומורדות, אני על סטטוס מחובר, אבל פתאום אין קליטה, מחשבות של פגיעה, של חוסר אמון, על הבחורה שהייתי אתה בקשר – הכל צף, כאב, קושי...



אני באמת חסר אונים מול אבא שלי שרוצה שאני ייצא אתו היום למסעדה... לא מסוגל לעשות איתו כלום... שרק יעופף לי מהחיים...



בא לי את השקט שלי לפחות אמא שלי ירדה לי מהראש עד הסוף השבוע...



מתפלל לנכונות להיות בנתינה היום, לשתף, להיות בקשר...



אני שמח שאני כאן...



חסר אונים



מול החיים – אין לי לו"ז ממש מסודר...



מול הלימוד – אני רוצה לדעת ולזכור הכל... וזה לא בדיוק הולך



מול העבודה  - רוצה כבר לסיים פרויקטים...



מול התאוה – אני חושק באסור, בריגוש, במגע בתחושה ואני לא מפנים שזה לא הפיתרון בשבילי, ואי הזנת הרעב לא תהרוג אותי...



אסירות תודה:



על כסף – הכנסות יפות



על התקדמות בתוכנית



על הבאת יום נקי



על ארוחת בוקר



על מים מינרלים



פחדים:



מי תרצה להתחתן איתי



מה יהיה איתי



איך אני אשתחרר מהתלות בהורים שלי

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138521

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3550

אוהבים אותך מאוד

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138527

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

בס"ד

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על תחילת היום החמישי הנקי

לא מובן מאליו, מתנות, טלטלות נפשיות, אתמול הייתי במצב רוח משתנה בבוקר...

אך אסירות תודה נמשך הצהריים והערב לטובה ממש...

תקופה מעניינת יבשה, לומד, כותב, רוכש ידע, צוחק, שומע שירים ניגונים...

במקום לצאת לים המלח - אני בבית.

אני יודע שמלונות ובילויים – בתקופה הזאת זה לא טוב עבורי... אני כעת בתקופה רגישה – רוחנית, ריגשית, נפשית ואפילו פיזית... אני מקבל את זה ומשתדל לנהוג לפי הרגישות...  

אלוהים לא עושה בעולם שלו טעויות, הכל מסודר מאד מאד.

העולם צועד לאבדון – שיטפונות, קורונה ועוד...

אבל כל אחד בפני עצמו - צועד לשלימות שלו...

הגשמיות לאבדון והרוחניות לבנייה...

הגוף לקבר והנפש/הרוח לעולם שכולו טוב...

אסירות תודה:

על פיצה טובה

על מים בטעמים

על כסף לקנות מה שאני צריך

על שקט מאמא – היא לא נמצאת

על זה שאני רווק

פחדים:

מהלקוח בעבודה

לדבר עם לקוח שחייב לי כסף ולדרוש את מה שמגיע לי

מההורים שלי

מה יהיה בחודש אלול

מה יהיה איתי

חוסר אונים:

מול החיים

מול העבודה

מול התאוה

מול הקורבנות

מול חוסר ערך עצמי

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138537

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

אסירות תודה על יום נפלא



כן, לצאת מריכוז עצמי – זה מדהים



להתנדב זה נותן כח, חיות, סיפוק ושמחה



שהיצר לא ייספר סיפורים, לא יכניס אותי לדיכאון ויאוש



כי בכל מצב [טוב, רע] הוא מנסה להחליש אותי



אסירות תודה



נקי מפוכח ויודע מה נכון עבורי, אני יודע שאני רגיש, רגיש ליופי של הנשים...



מה אני מחפש ביופי של הנשים? שלימות!



אני לא יודע איך זה קשור, אבל זה מה שאני מחפש ביופי הנשי!



[אגב, זה הסיבה שכאשר אני מוצא חסרונות ביופי המדובר, כשאני מסתכל ומוצא חוסר בשלימות, אני ממשיך הלאה (ספוילר), אבל כשיש איזה יופי שמדבר אלי, לאופי שלי – אז אם זה נשואה זה בעיה עבורי... אבל רווקה הייתי עושה הכל... ראש חולה]   



מודעות – זה מדהים...



לא רוצה להתכחש לכלום...



אני יודע שהאידאל עדיין רחוק...



אבל בסוף הכל יקרה



www.youtube.com/watch?v=hSgflhyU9jk" option="www.youtube.com/watch?v=hSgflhyU9jk">עמיר בניון הכל עד לכאן Amir Benayoun



״אני רואה, אני מרגיש, אני רוצה,



אני אדיש, אני חכם, אני יכול,



אני גיבור, כל כך גדול,



הכל אני, אני הכל,



אני חזק, אני בתוך בועה,



סתם מנופח בלי שום ערך



וידעתי בסופו של דבר



היא תתפוצץ לי בדרך...״



-- עמיר בניון

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138545

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

רחמים עצמיים: ההנאה, הרווח שלנו בחיים של סבל

בס"ד

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

אז הנה היום השישי לנקיות מפוכחות ואי פעולות על התאוה

אבל אני לא יכול לוותר על מבט פה והסתכלות שם בקטע של בדיקה...

העיקרון הבסיסי כדי להתקדם ממצב של מחלה למצב של החלמה – לדעת האם אני סובל או לא?

וזה הפרדוקס, כי לפני השימוש אני משוכנע שאני לא סובל והכל טוב, אבל אחרי השימוש אני בלופ של סבל... כי אם אתה לא סובל, אז סבבה, הכל טוב.

אבל אם אתה סובל, אז מה זה משנה אם זה משהו בוטה או לא.

כדי להחלים מכל חלק וחלק מהתאווה, אתה צריך קודם לזהות האם אתה סובל שמה, ואתה מוכן לוותר.

ניצחון גובר והולך על התאווה, זה הקוד.

עיקרון נוסף שמופיע בספר הגדול: שלמכורים יש תופעה שנקראת "אלרגיה". כלומר, בנאדם רגיל יכול להתחיל קצת, ואח"כ להפסיק, או שהוא יכול להגדיר מראש כמה זמן הוא רוצה לצרוך תאווה ולאחמ"כ להפסיק. אבל מכור ברגע שהוא נוגע בתאווה, אפילו קצת, הוא כבר לא יכול להפסיק, איך אומרים - נגעת שילמת.

ולכן, אני לעצמי מנסה להפנים שאין אצלי דבר כזה "רק קצת", לא משנה אם זה פורנו או לא.

ולדאבוני (ולשמחתי) יש לי הרבה ניסיון מר בזה. שהתחלתי קצת, ורציתי באמת רק קצת, ואח"כ מצאתי את עצמי אחרי כמה שעות של חיפוש תאווה וכו'...

אז אני פשוט כנה עם עצמי, אני בפורנו - לא נוגע...

והנה אסירות תודה רק להיום קרוב ל9 חודשים שאין לי שייכות לעולם הפורנו והסקס הווירטואלי - שזה לא מובן מאליו...

יש לי עדיין הרבה מה לוותר [חומרי קריאה אפילו מקצועיים שקשורים לתאווה, נגיעה והסתכלות בעצמי... הסתכלות ברחוב...] אבל לאט לאט, אני צריך לדעת שלא הכל ביום אחד...

בפרט שיש לי עדיין חזיתות מאד כואבות כמו השימוש – 'אוננות כפייתית', 'אהבה נכזבת', ה'הורים'...

בA.A. (אלכוהוליסטים אנונימיים) יש מושג באנגלית שאומר: Poor me, poor me, pour me a drink, שזה משחק מילים שמשמעותו: אני מסכן, תן לי משקה נוסף. (באנגלית מסכן ולשפוך - נשמע אותו דבר). המשפט הזה בא לתאר את המצב של רחמים עצמיים שמוביל כל כך הרבה פעמים לנפילה.

אני עברתי תקופה קשה מאד, של נטישה, טראומה מתמשכת, פגיעה מתמשכת, אכזבה מתמשכת... ובהתחלה שניסיתי להדוף את המכה איך שהוא הצלחתי משהו... ונשארתי נקי למשך עוד כמה שבועות, ואז נפלתי כי התחלתי לרחם על עצמי...

כי מצב של רחמים עצמיים - מספק לי את התירוץ לכך שכעת "מגיע לי", וכמובן ככה אני יכול להאשים מישהו אחר במצב שלי, במקום לקחת אחריות על עצמי.

רחמים עצמיים - זה אחד מפגמי האופי שאין בן אדם שלא נסחף אליו מפעם לפעם, וכל אחד אוהב לשקוע בביצה הזאת של 'אני מסכן', כולם דפקו אותי, אין לי סיכוי, למה רק אני וכן הלאה. יש בנו משהו מעוות שאוהב להיות שם, ואם אנחנו מצליחים על ידי מניפולציה לגרום למישהו נוסף לרחם עלינו, אז בכלל אנחנו שוקעים פנימה במהירות. בשלב הזה, יש לי את כל הסיבות למה להתחיל את המעידה שתוביל אותי להתרסקות.

אתן דוגמא: אני לא מוכן לספר לאנשים שהרווחתי או יש לי כסף, אני מעדיף שירחמו עלי, שיחשבו שאין לי ואז ישלמו עלי, אסירות תודה שהשבוע פעמיים שינתי פזה, ואני זה שקניתי את האוכל לחברים...

כמו כן, אני צריך להתייעץ עם הספונסר שכבר זהו, די, אני לא מבקש כסף מההורים יהיה מה שיהיה, זה הדלק לתלות לריצוי, אתמול נסעתי עם חברים וחזרתי מוקדם ואבא שלי רצה לצאת איתי למסעדה, ואני העדפתי להישאר עם החבר מכמה סיבות, ואבא שלי התחיל להתבכיין לי – שהוא לבד... ולמה אני לא בא... שחררתי, אמרתי לו אבא לילה טוב מצטער; אני עם חברים...

כעת נחזור, אז למרות שרחמים עצמיים מזיקים לי בטווח הארוך, אבל אני לא יכול להימנע מהם מפעם לפעם, כי הרווח המיידי גדול מידי מכדי לוותר עליו. ברגע שהרחמים העצמיים מציפים אותי, אני לא מצליח להתרומם ולראות את המצב כפי שהוא, ומעדיף להוריד את הראש ולזרום עם זה, גם במחיר מעידה. ברגע האמת זה נראה כל כך אמיתי ואני ממש מאמין לעצמי כמה אני מסכן וכמה נדפקתי, גם אם לפני שעה בדיוק כתבתי רשימה של אסירויות תודה וראיתי שאלוקים בירך אותי בכל כך הרבה דברים טובים ומתנות בחיים.

אגב, רחמיים עצמיים בחיי הזוגיות - הם המסוכנים מכולם [ויותר מזה כאשר חווים 'אהבה נכזבת', 'גירושין' וכו', כל מה שקשור לנישה הרגישה של 'אהבה']. כאשר אני מספר לעצמי שנדפקתי בנושא הזה, הרחמים העצמיים הם חזקים ביותר, והקשר בין זה לבין התאווה - הוא ישיר לגמרי [ואני אומר מניסיון אישי, זה כואב, זה מתסכל, זה האויב מספר 1]. לפעמים זה אפילו נעשה במודע לגמרי, כשאני כביכול מחפש דרך "להחזיר בחזרה", בלי לשים לב שמי שעומד להיפגע יותר מכל זה אני בעצמי.

המודעות לכך שרחמים עצמיים הם מסוכנים - זה שלב ראשון בדרך, אבל כמובן זה לא מספיק. כדי להשתחרר מרחמים עצמיים - יש צורך בעבודה עצמית, שחלק ממנה זה להחליף את הרחמים העצמיים ב'חמלה עצמית'. זה אומר שאם באמת קשה לי כעת מכל סיבה שהיא, אני יכול להתייחס לעצמי כפי שהייתי מתייחס לחבר אחר שנמצא באותו מצב עם הרבה חמלה, אבל בלי 'רחמים עצמיים'. חמלה עצמית - זה מצב שבונה ומקדם אותי, לעומת רחמים עצמיים שהורסים אותי.

כעת נעבור כולנו מונעים לעבר אותה מטרה: אושר [וישנם רבים שתולים את זה בעושר].

כל אחד והאושר שלו, ילד/ה ואושרו, רווק/ה ואושרו/ה, נשוי/נשואה ואושרו/ה. [עבור חלק מהנישואים - מתבטא אושר בזמן איכות עם האשה/הבעל, המשפחה, עבור אחרים - הוא מתגלם בקריירה מצליחה, ועוד שלל הגדרות סובייקטיביות להנאה ולסיפוק בחיים].

כאשר נשאל פרויד בערוב ימיו; מה הם הקריטריונים לחיים מאושרים, הוא ענה בפשטות של גאון: "עבודה ואהבה". ככה, בסדר הזה.

קיימות המון תיאוריות פסיכולוגיות על המסע לעבר האושר - כיצד עלינו לחשוב חיובי כדי שיהיה לנו טוב.

בחירה ברחמים עצמיים אינה מקדמת אותנו לשם, וזו אחת הסיבות לכתיבת טקסט זה.

אבל לפני כן נדגיש: איש אינו מקבל את התיאור השיפוטי "מרחם על עצמך" בזרועות פתוחות.

זה תיאור מאשים, לא אמפתי ולא חומל, ואנחנו מתארים אותו כאן באופן מתבונן ולא קליני.

ההגדרה הויקפדית ל'רחמים עצמיים':

רחמים עצמיים הם מצב פסיכולוגי בו לאדם שלא השלים עם מצבו חסרים ביטחון עצמי ויכולת התמודדות. הם מתאפיינים באמונת האדם בהיותו קורבן נסיבות חסרות מזל ולכן ראוי לניחומים. רגש זה נתפש לרוב כשלילי, מכיוון שבדרך כלל הוא אינו מסייע בהתמודדות. בהקשר החברתי, יכולים רחמים עצמיים ליצור אפשרות להצעת סימפתיה או עצה. הם יכולים להיחשב נורמליים – ובנסיבות מסוימות אף בריאים – כל עוד הם מהווים מצב חולף, המוביל להשלמה או לנחישות לשינוי.

רחמים עצמיים מאפשרים תשומת לב עצמית - אם כי שלילית - מרגיעים ומשפרים את ההרגשה. הם יכולים להיות קשורים לתגובה רגשית בעת דחק. ישנם הבדלים אינדיבידואליים שאפשר ליחסם למאפיינים אישיותיים מסוימים, ביניהם חוסר ביטחון, דיכאון והתעסקות יתר בכישלונות, בקשיים ובאובדניים.

אנשי תורת הלמידה החברתית טוענים, שרחמים עצמיים הם שיטה לזכות בתשומת לב. ילד שקיבל תשומת לב, תמיכה וטיפוח כשהיה חולה או פצוע, לומד להעניקם לעצמו או לבקשם במצבי מצוקה אמיתיים ואף פעוטים יחסית.

על אף שרחמים עצמיים מתמקדים בראש ובראשונה באדם היחיד וברגשותיו הפנימיים, יש להם גם מרכיב בינאישי בולט. כלומר, הרגש מכוון גם כלפי הזולת כשהמטרה היא לזכות בתשומת לב, באמפתיה או בעזרה. בחלק מהמקרים גם חיפוש המקור לבעיות מופנה החוצה, מה שמחמיר את המצב.

הנאה מסבל – רחמים עצמיים?

איך אפשר להנות מממצב רוח מצוברח? איך זה בכלל אפשרי והגיוני?

חובבי סרטי האימה ידעו לענות לכם בקלות על שאלה זו: הפחד, האימה, אלה מוסיפים להנאה ולריגוש מהסרט.

מחקר מ- 2007 שבוצע על ידי Andrade & cohen  הסביר את הסוגיה בצורה הטובה ביותר בקביעתם כי אנשים יכולים להרגיש רגשות חיוביים ושליליים באותו הזמן. בעזרת התיאוריה מצאו פסיכולוגים את הסימנים לכך שהאדם גם קצת נהנה מהאומללות, לא xxxxxxx של ממש, אבל יתכן שיש רווח משני.

בנוסף, נמצא כי לאנשים הנוטים לרחמים עצמיים בעיתות לחץ נפשי, הם בעלי אמונות חיצוניות מוכללות שלעיתים קרובות תופסים את עצמם ככפופים לשליטתם של אחרים. המתמודדים עם דפוס זה נוטים גם לרומניציות של כעס, המופנות כלפי העצמי, כלומר פנימה במקום החוצה.

נוסטלגיה ורחמים עצמיים

רחמים עצמיים - מתבטאים גם בשקיעה עמוקה בנבכי הנוסטלגיה:

לנוסטלגיה - יש נטייה מעניינת לתפוס בעלות של העבר על ההווה - מצד אחד היא יכולה לשמש חומר טבעי להרגעה, כי היא מתייחסת אל אירועי העבר באור הזרקורים של אופוריה ואידיאליזציה.

אבל אליה וקוץ בה - נוסטלגיה עלולה לייצר הרגשה שאין כל דרך לעמוד בסטנדרטים הרגשיים והציפיות של העבר, מה שמתבטא בתחושת ריקנות וחוסר תקווה.

אני יכול לשתף אותכם בקטע אישי, שאני נזכר [מקום, זמן, שעה, או סתם פתאום עולה] בקשר שהיה לנו – לי ושל מי שעזבה אותי, הנוסטלגיה הזאת מעוררת בי רגשות שללים, עד כדי כאב בחזה, גם בבוקרו של יום [- לפעמים יש מחשבה - כמו שיש זקיפת בוקר, יש מחשבות בוקר], יש סוג של חושבים, שזה לפעמים מתלווה בשירים ששמעתי ביום הקודם, או איזה שיר, וגם שיחזור סיטואציות שנחרטו בזיכרוני...

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138553

  • מחשבים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 98
דייב ימלך ! איזה שיתוף אחייי צר לי מאוד עלייך אחי היקר שכך אתה מרגיש .

תן לכאב לעלות אותך ולא להיפך.

תגיע טובה ממנה ועוד תצחק על הימים...

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138563

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

שלום

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

סוגר שבוע לנקיות, מפוכחות וחיבור לאלוקים אוהב – אסירות תודה!

משתף, שאתמול חזרה אמא שלי מהנופש ומאז לא בדיוק טוב לי משום מה...

היום בבוקר - צעקות של טירוף, של חולי, של אובססיה, ה' יברך אותה וירפא אותה...

לא פשוט, אני חייב לעזוב את הבית, בעזרת השם שבוע הבא אני יוצא, ושבוע אחרי זה עוזב לגמרי את הבית...

אתמול לכאורה - היה לי טעות שביקשתי כסף בשביל לקנות בגדים...

אולי הייתי צריך לקנות מהכסף שלי...

זה ויתור - לא קל, אבל כנראה זה מוכרח [שאלה לספונסר!].

אני חייב להתחיל להיות עצמאי... לאט לאט, אבל זה חובה...

יש התקדמות בכל מיני תחומים, אבל עדיין מאד קשה, הבדידות, החיסרון, המחשבות, זיכרונות צפים, מחשבות עולים...

אני רוצה להפסיק להסתכל בצורה שלילית, וכל הזמן החיפוש אחר הכאב, להנאות מהסבל זה 'מזוכיזם' לשמה...

אני יעבור רגע לפן מקצועי, ולפני שאנתח את הדברים אצטט מתוך מאמר [בתוספת ביאור בין המילים]:

אבחנה מבדלת

תבניות מזוכיסטיות - משותפות לכל הפסיכופתולוגיות [תופעות נפשיות החורגות מהנורמה].

הכי קל לבלבל מזוכיזם עם פסיכולוגיות דיכאוניות או דיסוציאטיביות [היפרדות, ניתוק].

אישיות מזוכיסטית מול אישיות דיכאונית

שילוב של דינמיקות [תהליכים] מזוכיסטיות ודיכאוניות - נפוץ אצל אנשים רבים, ונהוג להתייחס לאנשים אלו כבעלי אישיות דיכאונית-מזוכיסטית.

עם זאת, אצל רובם יש איזון מסויים בין שני המרכיבים, כאשר לאחד מהם יש משקל כבר יותר. חשוב להבחין בין השניים מכיוון שאופי העבודה הטיפולית עבור כל סוג של אישיות שונה.

לאדם בדיכאון - חשוב ללמוד שהמטפל לא ישפוט, ידחה או ינטוש אותו, ובשונה מהאובייקט המופנם שמתחזק את הדיכאון, יהיה זמין כאשר המטופל סובל.

האדם המזוכיסט - צריך ללמוד שאסרטיביות, ולא סבל חסר אונים, יכולה לעורר קבלה וחמימות, ושהמטפל, שלא כמו ההורה שמגייס תשומת לב כשמתרחש אסון, לא מעוניין מדי בפרטי הסבל הנוכחי.

אם מתייחסים לאדם עם דיכאון כאדם מזוכיסטי - עלולים להגביר את הדיכאון, ואפילו להוביל לאובדנות - מאחר והמטופל מרגיש מואשם וננטש. אם מתייחסים לאדם מזוכיסטי כאדם עם דיכאון, זה עלול לתגמל את ההרס העצמי.

אישיות מזוכיסטית מול אישיות דיסוציאטיבית

בחלק ממצבי הדיסוציאציה, למשל כאלה בהם האישיות מתחלפת לכזו שחוזרת אל התוקפים, באה לידי ביטוי דינמיקה מזוכיסטית. אך אם המטפל מחמיץ את העובדה שהפגיעה העצמית בוצעה כאשר האדם לא היה בשליטה על הגוף והמודעות שלו, פרשנויות באוריינטציה מזוכיסטית יהיו חסרות תועלת.

סיכום: מזוכיזם איננו הנאה מכאב, לכן לרוב הרווחים המשניים הם העניין המרכזי. קיימת פרה-דיספוזיציה מגדרית למזוכיזם נשי וסדיזם גברי, יחד עם ארגון אישיות מזוכיסטי בשני המינים. מרכיבים רגשיים של מזוכיזם כוללים את הרגשות המרכזיים האופייניים לדיכאון (עצב ורגשות אשם), בתוספת של כעס וטינה. מנגנוני הגנה מרכזיים משותפים למזוכיזם ודיכאון (הפנמה, הפנייה נגד העצמי, ואידיאליזציה) בתוספת אקטינג אאוט [ביטוי בפעולה], הכחשה ועיסוק בצידוקים מוסריים. יחסי האובייקט במבנה אישיות זה מקבילים לחוויות ראשוניות עם אובייקטים - אשר גידלו את הילד באופן מזניח ולעיתים מתעלל, ומידי פעם הפגינו חום במצבים בהם הילד סבל.

הייצוג העצמי דומה לזה של האדם בדיכאון (לא ראוי, אשם, דחוי), עם תוספת של רגולציה בהערכה העצמית לפי היכולת לשאת בגבורה מצבי סבל.

ביחסי ההעברה של מזוכיסטים משתקף הרצון להיות מוערכים ו'מוצלים', בעוד שבהעברה הנגדית עולה הצורך להציל (קאונטר-מזוכיזם) המתחלף גם בתחושות סדיסטיות.

כעת אני רוצה לעבור למצב הדיכאוני שאני חווה מהטראומה של ה'אהבה נכזבת' – ועם שלל התופעות לוואי שלה, קודם נאבחן את המצב, ונגדיר אותו, ולאחר מכן נראה מה אנחנו עושים עם זה...

מהי תגובת דיכאון?

האדם המגיב בתגובת דיכאון לאחר טראומה נפשית - הינו שקט יתר על המידה. לעיתים הוא עצוב ומצב רוחו ירוד, אך פעמים רבות - הוא פשוט מרגיש פחות הנאה. פעילויות שעשה בעבר ואשר הסבו לו הנאה - הופכות להיות פעילויות חסרות טעם וצבע, אשר אינן גורמות סיפוק.

עוד יכולים להופיע: ירידה בתיאבון וחוסר חשק לאכול או עליה בתיאבון עם ירידה במשקל, קשיי שינה, כמו קשיי הרדמות או יקיצה מוקדמת, ירידה באנרגיה ועייפות, ירידה בריכוז. התפקוד - יכול גם הוא להיפגע, כלומר יש פגיעה ביכולת לתפקד בעבודה ובמשפחה.

[אגב, חשוב להתאים את הטיפול לבעיה הספציפית ולמטופל הספציפי, לכן קיימת חשיבות גבוהה לאבחון טוב ולטיפול במקום בו קיימות כל האפשרויות הטיפוליות].

תגובת דכאון שאחרי טראומה, אצלי מתבטאת בסטטוס של; רגישות יתר, מצב רוח ירוד, חוסר תאבון, עייפות, חוסר ריכוז, חוסר סיפוק, בריחה, חיפוש

לקינוח, רעיון מעניין שראיתי:

"ההיפך ממוות - אינו חיים, אלא 'לידה'.

לידה ומוות - הם חלק מהחיים.

החיים - מכילים גם התחלות וגם סיומים, ואת כל מה שביניהם".

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138569

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

שבוע טוב

חברים שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שבוע ויום נקיים

מתפלל לשבוע טוב נקי ומפוכח ולהיות בנתינה

להיות גבר ולא לברוח ממשימות

אסירות תודה על קבוצת מוצ"ש ושמיעת מסר על 'מעידות' ועוד מהחבר טוביה

רוצה לשחרר שבערב שבת באתי לצאת עם הכובע החדש שקניתי, אבא שלי חטף מהראש – כי זה לא מתאים לאמא שלי הגודל הזה [זה שבאבניק לדעתם...] ...

A Berko Productions בביצוע "A Ribo Medley"

סיבת הסיבות

תשיב בי את הרוח, תוריד ממני את הגשם

היה לי ים זמן לנוח, התרגלתי קצת בעצם

ובמרחב הפתוח, רואים באופק את השמש

אין ספק אני בטוח, בסוף עוד תתבהר הדרך

-

רק פתח לנו

שערי אמונה, שערי הבנה

שאין לנו מלך...

פזמון:

אלא אתה

סיבת הסיבות, עילת העילות

נורא תהילות

ורק לך נאה להודות, על כל הימים וכל הלילות

יצאנו מתיבת הנח, אל מציאות אחרת

לפדות את אסירי הכח ולכודי הרשת

גם לקבל את השחור לבן, עם כל צבעי הקשת

משנה אבות פרק ג׳, חביב אדם שנברא בצלם

-

רק פתח לנו

שערי הכלה, שערי התחלה

כי אין לנו מלך...

פזמון:

אלא אתה

סיבת הסיבות, עילת העילות

שומע תפילות

ורק לך

נאה להודות, על כל הימים וכל הלילות



נחכה לך

ריח הקרבות עוד באוויר

עם עייף חובש פצעיו

יושב, סופר ימיו.

צעקות בושה בכל העיר,

דור רוצה תשובה עכשיו,

זכאי ולא חייב.

בגוף עייף מכשלונות,

בלב שבור לחתיכות,

נחכה לך שתקבל פנינו.

לך קראנו בלילות,

ועוד נצעק ברחובות,

רחם עלינו אבא, הושיענו.

זמן עובר, כולם ממהרים.

דור מחיש את פעמיו,

רוצה הכל עכשיו.

שמש בשמיים אפורים,

עם בארץ אבותיו,

נלחם עוד על חייו.

--

נערך לאחרונה: לפני 4 חודשים, 1 שבוע על ידי דייב 2.

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138582

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

נפלתי אתמול בלילה והיום לפני כמה דקות

אחרי 8 ימי מילה, נקיות ופיכחון בלי כאב

חסר אונים מול האוננות, המגע הרוך התחושה

הכל התחיל אתמול ממחשבות, מטינות, מכעסים על אנשים שפגעו בי, וקשה לי לסלוח להם, כל הכאב צף לי, המחשבות שלי מריצות לי איך לנקום, ואיך לנהל ולשלוט על העולם...

וכבר שאין לי כח לסבול את זה, אז אני פורק את זה באוננות, שוב ושוב, וזה לא פתרון, זה רק מבריח אותי מהמציאות – עבודה, חברים, טיולים...

אני לא מסוגל להתמודד ולקבל את המציאות כמו שהיא.

כולי מחשבות בלי אפשרות של מנוחה ושלווה,

הייתי אתמול בקבוצה, וצף לי בלילה הרבה כאב, הרבה תסכול, הרבה חוסר אונים, הרבה אי ודאות, אני רוצה לשחרר את כל הכאב הזה, את כל מה שעברתי ולהתקדם הלאה, אבל אני לא מסוגל, לא יכול, זה גדול עלי.

הראש לי מספר לי סיפורי נקמה, סיפורי פשע – דברים דמיוניים בחלום אפילו לא היו קורים, ואני באמת לא מעוניין שיקרו...

אסירות תודה

על ארוחת בוקר טוב

על שבת נפלאה

על חיבור לאלוקים

על פגישה עם חבר תוכנית

על פוסט מוצלח שכתבתי ופורסם, ומאות אנשים אהבו אותו...

חסר אונים

מול החיים – אני לא יודע מה נכון עבורי כעת

מול ההורים – הם חייבים לנהל אותי ולשלוט עלי

מול התאוה – משביעו רעב...

מול עבודה – אין לי כח עם התחייבויות שלי

פחדים

מול נפילות

מול האוננות הכפייתית

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 4 חודשים, 1 שבוע #138590

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1685

מעדכן על נפילה נוספת - חסר אונים מול התאוה...
היה לי ערב מעולה, הרבה בשמחה וכו', אבל זה הבעיה אני חוזר הבייתה - חסר אונים מול עצמי ומאונן...

זמן ליצירת דף: 1.56 שניות

Are you sure?

כן