ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 40572 צפיות

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 8 חודשים #138553

  • מחשבים
  • רצף ניקיון נוכחי: 56 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 111
דייב ימלך ! איזה שיתוף אחייי צר לי מאוד עלייך אחי היקר שכך אתה מרגיש .

תן לכאב לעלות אותך ולא להיפך.

תגיע טובה ממנה ועוד תצחק על הימים...

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 8 חודשים #138563

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

שלום

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

סוגר שבוע לנקיות, מפוכחות וחיבור לאלוקים אוהב – אסירות תודה!

משתף, שאתמול חזרה אמא שלי מהנופש ומאז לא בדיוק טוב לי משום מה...

היום בבוקר - צעקות של טירוף, של חולי, של אובססיה, ה' יברך אותה וירפא אותה...

לא פשוט, אני חייב לעזוב את הבית, בעזרת השם שבוע הבא אני יוצא, ושבוע אחרי זה עוזב לגמרי את הבית...

אתמול לכאורה - היה לי טעות שביקשתי כסף בשביל לקנות בגדים...

אולי הייתי צריך לקנות מהכסף שלי...

זה ויתור - לא קל, אבל כנראה זה מוכרח [שאלה לספונסר!].

אני חייב להתחיל להיות עצמאי... לאט לאט, אבל זה חובה...

יש התקדמות בכל מיני תחומים, אבל עדיין מאד קשה, הבדידות, החיסרון, המחשבות, זיכרונות צפים, מחשבות עולים...

אני רוצה להפסיק להסתכל בצורה שלילית, וכל הזמן החיפוש אחר הכאב, להנאות מהסבל זה 'מזוכיזם' לשמה...

אני יעבור רגע לפן מקצועי, ולפני שאנתח את הדברים אצטט מתוך מאמר [בתוספת ביאור בין המילים]:

אבחנה מבדלת

תבניות מזוכיסטיות - משותפות לכל הפסיכופתולוגיות [תופעות נפשיות החורגות מהנורמה].

הכי קל לבלבל מזוכיזם עם פסיכולוגיות דיכאוניות או דיסוציאטיביות [היפרדות, ניתוק].

אישיות מזוכיסטית מול אישיות דיכאונית

שילוב של דינמיקות [תהליכים] מזוכיסטיות ודיכאוניות - נפוץ אצל אנשים רבים, ונהוג להתייחס לאנשים אלו כבעלי אישיות דיכאונית-מזוכיסטית.

עם זאת, אצל רובם יש איזון מסויים בין שני המרכיבים, כאשר לאחד מהם יש משקל כבר יותר. חשוב להבחין בין השניים מכיוון שאופי העבודה הטיפולית עבור כל סוג של אישיות שונה.

לאדם בדיכאון - חשוב ללמוד שהמטפל לא ישפוט, ידחה או ינטוש אותו, ובשונה מהאובייקט המופנם שמתחזק את הדיכאון, יהיה זמין כאשר המטופל סובל.

האדם המזוכיסט - צריך ללמוד שאסרטיביות, ולא סבל חסר אונים, יכולה לעורר קבלה וחמימות, ושהמטפל, שלא כמו ההורה שמגייס תשומת לב כשמתרחש אסון, לא מעוניין מדי בפרטי הסבל הנוכחי.

אם מתייחסים לאדם עם דיכאון כאדם מזוכיסטי - עלולים להגביר את הדיכאון, ואפילו להוביל לאובדנות - מאחר והמטופל מרגיש מואשם וננטש. אם מתייחסים לאדם מזוכיסטי כאדם עם דיכאון, זה עלול לתגמל את ההרס העצמי.

אישיות מזוכיסטית מול אישיות דיסוציאטיבית

בחלק ממצבי הדיסוציאציה, למשל כאלה בהם האישיות מתחלפת לכזו שחוזרת אל התוקפים, באה לידי ביטוי דינמיקה מזוכיסטית. אך אם המטפל מחמיץ את העובדה שהפגיעה העצמית בוצעה כאשר האדם לא היה בשליטה על הגוף והמודעות שלו, פרשנויות באוריינטציה מזוכיסטית יהיו חסרות תועלת.

סיכום: מזוכיזם איננו הנאה מכאב, לכן לרוב הרווחים המשניים הם העניין המרכזי. קיימת פרה-דיספוזיציה מגדרית למזוכיזם נשי וסדיזם גברי, יחד עם ארגון אישיות מזוכיסטי בשני המינים. מרכיבים רגשיים של מזוכיזם כוללים את הרגשות המרכזיים האופייניים לדיכאון (עצב ורגשות אשם), בתוספת של כעס וטינה. מנגנוני הגנה מרכזיים משותפים למזוכיזם ודיכאון (הפנמה, הפנייה נגד העצמי, ואידיאליזציה) בתוספת אקטינג אאוט [ביטוי בפעולה], הכחשה ועיסוק בצידוקים מוסריים. יחסי האובייקט במבנה אישיות זה מקבילים לחוויות ראשוניות עם אובייקטים - אשר גידלו את הילד באופן מזניח ולעיתים מתעלל, ומידי פעם הפגינו חום במצבים בהם הילד סבל.

הייצוג העצמי דומה לזה של האדם בדיכאון (לא ראוי, אשם, דחוי), עם תוספת של רגולציה בהערכה העצמית לפי היכולת לשאת בגבורה מצבי סבל.

ביחסי ההעברה של מזוכיסטים משתקף הרצון להיות מוערכים ו'מוצלים', בעוד שבהעברה הנגדית עולה הצורך להציל (קאונטר-מזוכיזם) המתחלף גם בתחושות סדיסטיות.

כעת אני רוצה לעבור למצב הדיכאוני שאני חווה מהטראומה של ה'אהבה נכזבת' – ועם שלל התופעות לוואי שלה, קודם נאבחן את המצב, ונגדיר אותו, ולאחר מכן נראה מה אנחנו עושים עם זה...

מהי תגובת דיכאון?

האדם המגיב בתגובת דיכאון לאחר טראומה נפשית - הינו שקט יתר על המידה. לעיתים הוא עצוב ומצב רוחו ירוד, אך פעמים רבות - הוא פשוט מרגיש פחות הנאה. פעילויות שעשה בעבר ואשר הסבו לו הנאה - הופכות להיות פעילויות חסרות טעם וצבע, אשר אינן גורמות סיפוק.

עוד יכולים להופיע: ירידה בתיאבון וחוסר חשק לאכול או עליה בתיאבון עם ירידה במשקל, קשיי שינה, כמו קשיי הרדמות או יקיצה מוקדמת, ירידה באנרגיה ועייפות, ירידה בריכוז. התפקוד - יכול גם הוא להיפגע, כלומר יש פגיעה ביכולת לתפקד בעבודה ובמשפחה.

[אגב, חשוב להתאים את הטיפול לבעיה הספציפית ולמטופל הספציפי, לכן קיימת חשיבות גבוהה לאבחון טוב ולטיפול במקום בו קיימות כל האפשרויות הטיפוליות].

תגובת דכאון שאחרי טראומה, אצלי מתבטאת בסטטוס של; רגישות יתר, מצב רוח ירוד, חוסר תאבון, עייפות, חוסר ריכוז, חוסר סיפוק, בריחה, חיפוש

לקינוח, רעיון מעניין שראיתי:

"ההיפך ממוות - אינו חיים, אלא 'לידה'.

לידה ומוות - הם חלק מהחיים.

החיים - מכילים גם התחלות וגם סיומים, ואת כל מה שביניהם".

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 8 חודשים #138569

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

שבוע טוב

חברים שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שבוע ויום נקיים

מתפלל לשבוע טוב נקי ומפוכח ולהיות בנתינה

להיות גבר ולא לברוח ממשימות

אסירות תודה על קבוצת מוצ"ש ושמיעת מסר על 'מעידות' ועוד מהחבר טוביה

רוצה לשחרר שבערב שבת באתי לצאת עם הכובע החדש שקניתי, אבא שלי חטף מהראש – כי זה לא מתאים לאמא שלי הגודל הזה [זה שבאבניק לדעתם...] ...

A Berko Productions בביצוע "A Ribo Medley"

סיבת הסיבות

תשיב בי את הרוח, תוריד ממני את הגשם

היה לי ים זמן לנוח, התרגלתי קצת בעצם

ובמרחב הפתוח, רואים באופק את השמש

אין ספק אני בטוח, בסוף עוד תתבהר הדרך

-

רק פתח לנו

שערי אמונה, שערי הבנה

שאין לנו מלך...

פזמון:

אלא אתה

סיבת הסיבות, עילת העילות

נורא תהילות

ורק לך נאה להודות, על כל הימים וכל הלילות

יצאנו מתיבת הנח, אל מציאות אחרת

לפדות את אסירי הכח ולכודי הרשת

גם לקבל את השחור לבן, עם כל צבעי הקשת

משנה אבות פרק ג׳, חביב אדם שנברא בצלם

-

רק פתח לנו

שערי הכלה, שערי התחלה

כי אין לנו מלך...

פזמון:

אלא אתה

סיבת הסיבות, עילת העילות

שומע תפילות

ורק לך

נאה להודות, על כל הימים וכל הלילות



נחכה לך

ריח הקרבות עוד באוויר

עם עייף חובש פצעיו

יושב, סופר ימיו.

צעקות בושה בכל העיר,

דור רוצה תשובה עכשיו,

זכאי ולא חייב.

בגוף עייף מכשלונות,

בלב שבור לחתיכות,

נחכה לך שתקבל פנינו.

לך קראנו בלילות,

ועוד נצעק ברחובות,

רחם עלינו אבא, הושיענו.

זמן עובר, כולם ממהרים.

דור מחיש את פעמיו,

רוצה הכל עכשיו.

שמש בשמיים אפורים,

עם בארץ אבותיו,

נלחם עוד על חייו.

--

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 8 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 8 חודשים #138582

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

נפלתי אתמול בלילה והיום לפני כמה דקות

אחרי 8 ימי מילה, נקיות ופיכחון בלי כאב

חסר אונים מול האוננות, המגע הרוך התחושה

הכל התחיל אתמול ממחשבות, מטינות, מכעסים על אנשים שפגעו בי, וקשה לי לסלוח להם, כל הכאב צף לי, המחשבות שלי מריצות לי איך לנקום, ואיך לנהל ולשלוט על העולם...

וכבר שאין לי כח לסבול את זה, אז אני פורק את זה באוננות, שוב ושוב, וזה לא פתרון, זה רק מבריח אותי מהמציאות – עבודה, חברים, טיולים...

אני לא מסוגל להתמודד ולקבל את המציאות כמו שהיא.

כולי מחשבות בלי אפשרות של מנוחה ושלווה,

הייתי אתמול בקבוצה, וצף לי בלילה הרבה כאב, הרבה תסכול, הרבה חוסר אונים, הרבה אי ודאות, אני רוצה לשחרר את כל הכאב הזה, את כל מה שעברתי ולהתקדם הלאה, אבל אני לא מסוגל, לא יכול, זה גדול עלי.

הראש לי מספר לי סיפורי נקמה, סיפורי פשע – דברים דמיוניים בחלום אפילו לא היו קורים, ואני באמת לא מעוניין שיקרו...

אסירות תודה

על ארוחת בוקר טוב

על שבת נפלאה

על חיבור לאלוקים

על פגישה עם חבר תוכנית

על פוסט מוצלח שכתבתי ופורסם, ומאות אנשים אהבו אותו...

חסר אונים

מול החיים – אני לא יודע מה נכון עבורי כעת

מול ההורים – הם חייבים לנהל אותי ולשלוט עלי

מול התאוה – משביעו רעב...

מול עבודה – אין לי כח עם התחייבויות שלי

פחדים

מול נפילות

מול האוננות הכפייתית

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 8 חודשים #138590

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

מעדכן על נפילה נוספת - חסר אונים מול התאוה...
היה לי ערב מעולה, הרבה בשמחה וכו', אבל זה הבעיה אני חוזר הבייתה - חסר אונים מול עצמי ומאונן...

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138695

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

מעדכן על נפילה אחרי כמעט חמשה ימי ניקיון
מקוה שרק להיום ארדם נקי ויהיה לי שבת נקייה ושפויה

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138696

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

בס"ד

שבוע טוב חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מעדכן על שלושה נפילות בערב ובליל שבת והיום פעם אחת

אז ככה, הרבה זמן לא כתבתי 'כתיבת בוקר/ערב' איזה שבוע - מאז הנפילה האחרונה שלי.

חלק מהמחלה שלי, זה לשכוח! או יותר נכון לנסות לברוח מהמציאות הזאת - שאני סקסוהוליסט! כמובן זה לא עובד לי.

היום אני אדבר על הקטע הזה של איך לחיות 'טוב' במציאות? הרבה אנשים בעולם חיים על תרומות; תרומות של כסף, עמותת צדקה וחסד, וכמו כן יש שתורמים את האברים שלהם לרפואה ומדע.

אבל התרומה הכי גדולה זה חיים של 'נתינה' – ובלשון התוכנית 'שירות', אבל קודם צריך להעריך כמה מהדברים שאתה כבר תורם באמצעות 'מחשבה, מילה ומעשה'. ניתן לעצמנו להרגיש טוב עם זה.

בזמן שעובר היום שלנו, ננסה לחשוב על התרומות שלנו כאל מנחות - במיוחד הדברים הקטנים שקל להתעלם מהם, כגון כביסה, נהיגה מנומסת, או הכרת תודה. כאשר אתה מתייחס לפעולות יומיומיות כאל מנחות שאתה יכול להציע, אתה מרגיש אינטימיות עם העולם, יותר חסד, אולי אפילו משהו קדוש.

נסה גם להתנתק מהתוצאות של המנחות או התרומות שלך, לשחרר את הצפיות. בטח, זה בסדר לקוות לטוב. אבל אם אתה מתקבע על תוצאה רצויה כלשהי, זה רק פותח פתח ללחץ ואכזבה.

גוי בשם דייוויד, שהפך לכומר במרכז זן עירוני והתכונן לדרשתו הפומבית הראשונה. שאלו אותו חברו הפסיכולוג האם זה יפריע לו לעבוד קשה על משהו יקר מנשוא - שייתכן שאנשים לא יעריכו אותו כלל. הוא הביט בחברו כאילו לא הבין את שאלתו. ואז עשה תנועה בשתי ידיו כאילו הניח משהו לרגליו ואמר: "חלקי הוא להניח את הדרשה כמיטב יכולתי. כל מה שהם מרימים תלוי בהם. אני מקווה שזה יועיל למאזינים, אבל זה מחוץ לידיים שלי ".

זה בסדר להציע תרומה מתוך אינטרס אישי. כאשר אתה נותן, אתה מקבל. דבר אשר מסייע לך להמשיך לתת. כדי להיות נדיב לאחרים, אתה חייב להיות נדיב כלפי עצמך.

נסה גם להקשיב ללב שלך לגבי מנחות נוספות שירצו לבוא לידי ביטוי. אולי זו המנחה של לא לדבר מתוך כעס, או באמת להתחיל לכתוב את הספר שתכננת, או להחליט להעניק אהבה בכל יום. זאת אפילו יכולה להיות מתנה לעצמך העתידי - כגון פעילות גופנית קבועה לשיפור הבריאות או נקיטת צעדים לקראת עבודה טובה יותר.

אחת הבעיות העיקריות של גיל ההתבגרות בתרבות הטכנולוגיה היא שכיום קיימות הרבה פחות הזדמנויות לפתח תחושת שייכות וערך.

עכשיו, "תרומה" מכסה הרבה מהקרקע. היא כוללת דברים גדולים כמו לגדל ילד, להמציא המצאות, או להלחין סימפוניה. אבל בעיקר זה עניין של הרבה דברים קטנים. אתה נותן או מקבל מאות הצעות קטנות בכל יום, כגון לעשות את הכלים, לטפל בלקוחות בכבוד, להרים עטיפת מסטיק מהרצפה, לעודד חבר, להראות כוונות טובות, או להישאר פתוחים לקבלת ביקורת. אתה תורם עם המחשבה והמילה, וגם על ידי מה שאתה עושה ועל ידי מה שאתה מרסן את עצמך מלעשות.

בנוסף לתרומה שאתה כבר נותן, אתה עשוי לחוש בדברים אחרים בתוכך שרוצים גם לצאת ולתת. האם אתה יכול להיפתח אל אלה ולתת להם לזרום? זה לא משנה כמה גדולים או קטנים הם.

כמו שנקוסי ג'ונסון - ילד דרום אפריקאי שנולד עם איידס, שהפך לקול לאומי לילדים עם איידס לפני שמת בגיל 12 - אמר פעם: עשה כל מה שאתה יכול, עם מה שיש לך, בזמן שיש לך, במקום שבו אתה נמצא.

אצרף שיר חדש: יאיר שובל - אתה לא לבד

מילים:

לפעמים מרגיש כמו הלך במדבר

כמו  עלה נדף ברוח לא יודע לאן

המחשבות רצות רצות לא מפסיקות

מי אני בכלל ומה אני עושה כאן בעולם

אבל יש רגעים גדולים שהשמיים נפתחים

שומע קול פעמונים עמוק בפנים שלוחש לי

  

אתה לא לבד אתה לא לבד

בכל מקום אני אתך מרים מחבק אותך

רק מתפלל עכשיו תן בי כוחות

שלא תאבד האמונה תצית בי את התקווה

תן לי יד בכל מקום בכל זמן

שאם אפול מיד אקום כי אתה אבא רחמן

גם ביום קצת אפור אתה מדליק ת'אור

ונותן בי עוד כוח

להמשיך לצעוד לא לברוח ולא נותן לעצמי לשכוח

שאני לא לבד

בכל מצב אני אתך תמיד שומע את קולך

אתה לא לבד

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138816

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

אני מפורק: דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי

אני נעלמתי, השבוע הייתי פחות מחובר לתוכנית, רק כמה טלפונים ופעולות, התנתקי קודם כל מההורים שלי, שזה כבר משהו חדש ומיוחד, מה שחשוב לי כעת זה להתחיל הכל מהתחלה, מחדש, כמו שיש לי חברותות חדשות, וזה זמן חדש, ככה הכל, גם תוכנית, גם צעדים, גם חברים חדשים בבני ברק, גם להכיר ספונסר חדש. ועוד.

אלוקים שלח לי מתנה, ואני מבין שכסף זה לא הכל, ולא הכל זה כסף, יש עוד דברים, לא הכל זה מין, ומין זה לא הכל...

יש דברים נחמדים ויפים, אבל השאלה מה המטרה, מה התכלית, ומה החזון.

אנחנו חושבים שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה, אבל האמת היא שהדברים לא באמת נפתרים. הם מתאחים ומתפרקים. אחר כך הם שוב מתאחים ושוב מתפרקים. זה פשוט כך.

הריפוי מגיע מהשארת מקום לכל זה לקרות.

מקום לצער, להקלה, לאומללות, לשמחה.

כאשר אנחנו חושבים, שמשהו יגרום לנו עונג, אנחנו לא יודעים, מה באמת יקרה.

כאשר אנחנו חושבים, שמשהו יאמלל אותנו, אנחנו לא יודעים.

היכולת להשאיר מקום לאי-הידיעה היא הדבר החשוב.

אנחנו מנסים לעשות את מה שאנחנו חושבים שיעזור, אבל אנחנו לא יודעים.

אנחנו לעולם לא יודעים אם ניפול על הפנים או נשב זקוף.

כשאנחנו חווים אכזבה גדולה, איננו יודעים, אם זה סוף הסיפור.

יתכן שזו דווקא תחילתה של הרפתקה גדולה. "

~ מתוך "כשהדברים מתפרקים" מאת פמה צ'ודרון.

**

החיים הם תהליך שינוי מתמשך ובלתי פוסק שבמהלכם אנו פוגשים וחווים מכל וכל.

במהלך יממה שלמה נפגוש גם את היום וגם את הלילה.

במהלך שנה שלמה נחווה קיץ, חורף, סתיו ואביב.

במהלך תקופה של עבודה בארגון נחווה גם הצטרפות של עובדים חדשים וגם עזיבות של עובדים קיימים,

גם פריצות דרך משמעותיות וגם מצבי תקיעות מתסכלים, גם שיתופי פעולה נעימים וגם קונפליקטים מכעיסים.

**

מהמקום הנוכחי שאנו נמצאים בו קשה לעיתים לראות את התמונה הרחבה.

במבט מהצד, או בפרספקטיבה של מספר שנים, קל יותר להבחין בהתפתחות ובהתהפכות של האירועים והמצבים.

לפני כשלושה חודשים וחצי חוויתי אהבה נכזבת בפתע פתאום.

הייתי נסער ופגוע מאוד, הרגשתי שנעשה לי עוול וחשש מהעתיד האישי והזוגי שלי.

היום ישבתי לפגישה עם מיליונר מיוחד שמצליח בעסקי נדל"ן באופן מיוחד, והוא אמר לי אל תתן למה שעבר עליך לפגוע בך ולהחליש אותך, תהיה חזק ותראה לכל העולם שזה לא מפריע לך ושהכל בסדר, ואתה ממשיך בדרך שלך.

**

מספר דברים שאני לוקח לעצמי מהטקסט הזה של פמה צ'ודרון:

- לזכור שהחיים הם תמיד גם וגם.

- לזכור שבכל יום נתון יש תמיד גם וגם.

- להיות מודע לנטייה האנושית שלי לתייג דברים ולהעדיף מצבים ועם זאת להתייחס בספקנות למחשבות-אמונות-וודאות שלי.

- להמשיך לפתח מיומנויות של העצמת חגיגה ושמחה לצד נוכחות עם קושי.

- להמשיך להתאמן בלהיבהל או להילחץ פחות כשדברים מתפתחים לא כפי שרציתי.

מה עולה לכם? מה אתם לוקחים מכאן?

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138887

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

חברים יקרים

שלום שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שלושה ימי נקיות

הסטטוס מוזר, אני שומר על רצף של כמה ימי נקיות ונופל במכוון, מתוך סוג של רצון...

ההתמכרות - לא נותנת מרגוע, אני חייב מרגוע ושקט, שנה לא פשוטה עברתי, ואסירות תודה אני בימים של מנוחה, לומד קצת, כותב ועורך, וגם מבלה – אסירות תודה, משוחרר מזה שההורים לא על הראש שלי. התלות שיבשה אותי, אני יותר עצמאי מיום ליום, יכול להעמיד גבולות לעצמי ולסובבים אותי וזה מתנה = מתנה של התוכנית.

בכנות, אני ללא ספונסר כבר תקופה, אבל רוצה מאד למצוא ולהתקדם בצעדים, אבל אני לא שם.

אעתיק כעת מהספר 12 ו 12 על צעד 3:



הבה נבחן את נושא התלות ברמה של חיי היומיום. בשטח זה מדהים לגלות עד כמה אנו תלויים, ועד כמה איננו מודעים לאותה תלות. בכל בית מודרני קיימים חוטי חשמל, המספקים אנרגיה ומאור. אנו מוקסמים מתלות זו; אנו מקווים שמקור הזרם לא ינותק לעולם. קבלת תלותנו בפלא מדעי זה מאפשרת לנו יותר עצמאות אישית. אנו לא רק עצמאיים יותר, אלא גם נינוחים ובטוחים יותר. הכח החשמלי זורם בדיוק לאן שהוא נחוץ. בשקט ובבטחה עונה החשמל - אותה אנרגיה מוזרה, המובנת באמת למעטים בלבד - על צרכינו היומיומיים הפשוטים ביותר, וגם על החיוניים ביותר, כפי שיעיד כל משותק המחובר למכשיר הנשמה, והבוטח בטחון מלא במנוע המכשיר שימשיך להפיח בו רוח חיים. אך ברגע שעצמאותנו הנפשית או הרגשית נמצאת בסכנה, מתנהגים אנו באורח שונה לגמרי. אנו מתעקשים לתבוע לעצמנו את הזכות להחליט לבדנו מה לחשוב וכיצד לפעול. נכון, נשקול את הצד החיובי והשלילי של כל בעיה, נקשיב בנימוס לעצות מאחרים - אך ההחלטות שמורות לנו בלבד. חוץ מזה (כך אנו סבורים), אין אף אחד בו נוכל לבטוח באמת. אנו בטוחים כי באמצעות שכלנו וכח-רצוננו נוכל לשלוט בחיינו ולהבטיח לעצמנו הצלחה בעולם בו אנו חיים. פילוסופיה נועזת זו, אשר לפיה משחק כל אדם את תפקידו של אלהים, נשמעת אולי טוב - אך עליה לעמוד במבחן המציאות: עד כמה היא למעשה עובדת? כל אלכוהוליסט שיסתכל פעם אחת במראה כבר יבין לבדו את התשובה לכך.

במידה ודמותו במראה נוראה מכדי שיוכל להביט בה (ולרוב היא כזאת), כדאי שהאלכוהוליסט יתבונן תחילה בתוצאות, אשר משיגים אנשים רגילים בכח עצמאותם. בכל מקום הוא יראה אנשים מלאים בכעס ופחד; החברה מתפוררת לפלגים עוינים, כשכל פלג אומר לאחרים: "הצדק אתנו ולא אתכם". כל קבוצת לחץ כזו, אם היא רק חזקה מספיק, כופה בצדקנות את רצונה על השאר. בכל מקום חוזר הסיפור על עצמו, ותמיד על בסיס אישי. מאמצים אדירים אלה מסתכמים אך ורק בפחות ופחות אחווה ושלום. פילוסופיית אי-התלות אינה משתלמת; למעשה, אין זו אלא מטרה התובעת קורבנות והמביאה להרס.

אנו, האלכוהוליסטים, יכולים על כן להחשיב את עצמנו לברי־מזל: לכל אחד מאתנו כבר היה מפגש - קטלני כמעט - עם הרצון העצמי; וכל אחד מאתנו סבל מספיק תחת עולו, עד שהחליט לחפש משהו טוב יותר. לכן, בכורח הנסיבות (ולא בזכות מעלותינו אנו) הגענו ל .A.A, הודינו בתבוסה, רכשנו אמונה בסיסית, וכעת מוכנים אנו להחליט למסור את רצוננו וחיינו לידי כח עליון.

אנו מבינים שהמילה ’תלות’, אינה נעימה לרבים מהפסיכיאטרים והפסיכולוגים - כפי שאינה נעימה לאלכוהוליסטים. בדומה לידידינו המקצועיים, גם אנו מודעים לכך שקיימות צורות לא־רצויות של תלות. אנו מכירים רבות מהן. למשל; התלות בהורים אינה יאה לגבר או אשה מבוגרים. אלה היו צריכים להיגמל מהוריהם לפני שנים; אם לא נגמלו, עליהם להבין את הצורך בגמילתם. דווקא תלות לא־רצויה זו גרמה לאלכוהוליסטים רבים להסיק שכל תלות היא מזיקה ובלתי־רצויה. אך עד כה, לא הניבה התלות בקבוצת .A.A, או בכח עליון, תוצאות שליליות כלשהן.

עקרון רוחני זה עבר את טבילת־האש שלו במלחמת העולם השניה. אז גויסו חברי .A.A רבים ופוזרו ברחבי תבל. האם יצליחו אלה לעמוד במשמעת,       להילחם תחת אש, ולשאת את החד־גוניות והסבל של המלחמה? האם התלות - מהסוג שלמדו בארגונם - תעמוד להם בשעת משבר? ובכן, היא עמדה בכך. אנשים אלה סבלו ממשברים אלכוהוליים ורגשיים אפילו פחות מחברי .A.A שנשארו בעורף; יתרה מכך, מגוייסי .A.A הפגינו סיבולת וגבורה ככל החיילים. בכל מקום בו נלחמו, עזרה להם תלותם בכח עליון. למעשה, תלות זו לא היתה להם לחולשה, אלא למקור כח עיקרי.


הלואי, שהתלות שלי בכסף, באנשים, תהפוך לתלות באלוקים בלבד, בלי אלוקים – אין יודע שאין לי כלום, כסף, כבוד, יוקרה = זה מתכון לנתק מאלוהים, ועוד יותר 'מין' = מרחיק אותי מאלוהים [אגב, 'יחסי אישות' זה שונה...].



השקעת המאמץ היא תוצאה מרצונו שלו. ביצוע כל שנים-עשר הצעדים דורש מאמץ אישי ממושך לדבוק בעקרונותיהם - ובכך, אנו מאמינים, לדבוק לרצונו של אלוהים.

רק כשאנו מנסים להתאים את רצוננו לרצונו של אלוהים מתחילים אנו להשתמש ברצוננו בצורה הנכונה. לגבינו היתה זו תגלית נפלאה. כל צרותינו נבעו משימוש לא נכוו בכח־הרצון. ניסינו להשתמש בכח־הרצון כדי להתקיף את בעיותינו. במקום לנסות להתאים אותו לכוונתו של אלוהים. התאמה זו הינה תכליתם של שנים־עשר הצעדים; והצעד השלישי הוא שפותח לנו את הדרך.

ברגע שהגענו להסכמה עם דעות אלה, קל מאד להתחיל בביצוע הצעד השלישי. בכל רגע של מבוכה רגשית או היסוס, נוכל להפסיק לרגע, לחפש רגע של שקט, ולומר לתוך השקט, בפשטות; "אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנות; את האומץ לשנות את אשר ביכולתי לשנות; ואת התבונה להבחין בין השניים. רצונך, אלי, ולא רצוני, הוא שייעשה".


      

עכשיו מתבהר - להאזנה הקש כאן

"קשה לי כל כך לדבר

קשה לי מה אתה אומר

מתגרד בוהה בינתיים

סופר נמלים נעצמות לי העיניים

מתעורר חיוור כמו סיד

רוצה באהבתך לשגות תמיד

קשה לי כל כך לדבר

קשה לי מה אתה אומר

יורד עכשיו מוקף לחצים

שוכב על הגב כמו קונטיינר של "צים"

רוצה לקום להגיד מילה

תחשיב לי ת'שתיקה כקרבן עלה

קשה לי כל כך לדבר

קשה לי, עליי אל תוותר

מילה אתמול, משפט היום

א-ביסל איז גוד קולות יהלום

אחזור גם מחר עם רצונות חדשים

אוהב אותך תמיד גם בלי מילים

רוצה את קרבתך בלי תנאים

אז תחבק אותי חזק חיבוק תמים

אלך איתך לעד לעולמים".

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 7 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138922

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

האם שמתם לב? שאין לכם הרבה שליטה על מה שקורה במוח שלכם?

המחשבות צצות בלי סיבה.

זה מה שמחשבות עושות לפעמים. אף על פי כן אנשים רבים חושבים שהמחשבות נתונות לשליטה שלהן.

הם מגיעים אלי לקליניקה ואומרים לי כל מיני משפטים כמו "למה אני לא מצליחה להוציא את המחשבות מהראש?" "אני מנסה לסלק ולהעלים את המחשבות, בכל מיני דברים, אני מסיחה את הדעת צופה בסדרות, מנקה את הבית, הולכת לבית קפה מנסה לחשוב על דברים אחרים, לחשוב חיובי ו.... כלום. זה לא עובד."

וודאי שזה לא עובד, כי אין לנו שליטה על המחשבות שלנו.

אחת הטעויות שאנשים עושים וזו נקודת מפתח מרכזית שהם לא מבינים שהעניין הוא לא לשלוט במחשבה או להשתחרר ממחשבה, אלא קודם כל לשחרר את הצורך שלנו לשלוט בחשיבה.

ובמקום לשנות אותן או להעלים אותם פשוט להיות איתם מבלי להרגיש מחויב לשנות אותם.

קוראים לזה לפתח מודעות שמתבוננת וחוקרת את המחשבות, ודרך החקירה משחררת אותנו מהזדהות עם המחשבה אז שימו לב, ב 20% מהזמן אנחנו כן עוסקים בחשיבה מודעת ברגעים אילו יש לנו סוג של שליטה ואפשרות לעשות שינוי זה הבסיס של הטיפול הקוגניטיבי המסורתי.

אבל בגדול? השליטה על המחשבות מאוד מוגבלת, ולכן המפתח הוא "לשחרר אחריות" ולנפץ את המיתוס העתיק שעלינו "לקחת אחריות" על המחשבות.

מצרף סט של שירים שממש דיברו לליבי מקווה שגם לליבכם

סט אלטרנטיבי 4 | מסע אל עולם הרגש והנשמה

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138974

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

סקסוהוליסט עם פיטם; מחשבה יוצרת מציאות

שלום חברים יקרים

שמי דייב סקסוהוליסט

מצהיר על תשעה ימי נקיות מדהימים

הייתה שבת נפלאה פגשתי כמה חברי תוכנית ואת הספונסר בדימוס...

חוסר אונים

מול התאוה – נשים יפות מוציאים אותי מהשלווה מהרוגע, קנאה אוכלת אותי... עד שאני לא מוכיח לעצמי שזה לא היופי שאני אוהב, אז קשה לי להשתחרר, מה לעשות שאני סקסוהוליסט עם פיטם וגארטל 32 חוטים...

מול החיים – לא יודע לקחת אחריות, להרים טלפונים, אני חצי קלאצ' כאילו איזה בן אדם אחרי פוסט- טראומה [אגב, אני לא מכחיש שעברתי משהו דומה]...

מול איזה לקוח שה' יברך אותו, שהוא חולה עצביים... אסירות תודה שהתחלתי ללמוד להעמיד גבולות...

אני רואה כמה לחץ משפיע עלי...

שבועיים - שאני כבר בישיבה ולא בסביבת אנשים מלחיצים – זה פשוט מדהים, כמו שהשתחררתי מהכלא הצבאי...

אנחנו שומעים הרבה על תפיסות, כמו 'מחשבה יוצרת מציאות', שאומרות שאנחנו יכולים למגנט לעצמנו, את החיים שאנחנו רוצים וגם אם זה נכון, זה מאוד ברור שהמחשבה שלנו צריכה להיות מאוד צלולה, מאוד ממוקדת ומאוד ברורה בכדי לייצר את המציאות הרצויה, השדה המגנטי, צריך להיות מאוד עוצמתי וממוקד בכדי למשוך את הדבר הנכון.

חשיבה לא צלולה יוצרת שלוש בעיות מרכזיות: 

הבעיה הראשונה:

אני לא מחובר לעצמי!

אני לא יודע מה אני באמת רוצה!

אני לא יודע מה השליחות שלי בזה העולם!

אני לא יודע מה היעוד שלי!

אני לא בטוח מה הדבר הנכון בשבילי!

אין משהו שמלהיב אותי!

אנחנו אפופים בענני מחשבות ותפיסות (מודעות ולא מודעות) שאינן מדויקות על המציאות.

כל מחשבה מושכת לכיוון אחר וסותרת אחת את השניה.

ערפל המחשבות חוסם את הבהירות והצלילות והיכולת להקשיב ולגלות מי אני באמת ומה אני באמת רוצה.

אין לנו מטרה מוגדרת ולכן הפעולות והמעשים שלנו לא מקדמים אותנו.

אנחנו הולכים צעד קדימה וצעד אחורה ולעיתים אף יוצרים תוצאות שאנחנו ממש לא אוהבים ורוצים.

התוצאה: יאוש ותקיעות.

הבעיה השניה:

אני יודע מה שאני רוצה, אבל לא מצליח ליישם את זה.

הסיבה לכך היא שהתשתית הפנימית שלנו אינה מספיק יציבה.

חסמים פנימיים מורידים לנו את המוטיבציה מרפים לנו את הידיים, גורמים לנו להתייאש מוקדם מדי ולא להתמיד.

מחשבות כמו: "אני כשלון", "זה מאוחר מדי בשבילי", "אף אחד לא מעריך אותי", "אין לי את הכשרון", "אף אחד לא ירצה את זה" וכן הלאה.

כמו שהממציא הדגול תומס אדיסון כתב:

"חלק גדול מהכישלונות בחיים הם אנשים

שלא ידעו כמה קרובים הם להצלחה כשהם החליטו לוותר".

הבעיה השלישית: האשליה. 

לפעמים הרצונות שלנו מביאים לנו סבל.

אנחנו משקיעים המון מאמץ להשיג אותם וכאשר אנחנו משיגים את מה שרצינו, אנחנו לא מאושרים והסיבה היא שמלכתחילה הרצון שלנו לא היה מדויק.

חשבנו שרצינו משהו, אבל בעצם, זה לא היה הרצון האמיתי שלנו, אנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו רוצים ולכן, אם יש לי טעות בזיהוי העצמי שלי, זו בוודאי הטעות הכי גדולה שלי כי הטעות הזו תגרום לי לעשות פעולות שלא מדויקות לי ולא משרתות אותי שבסופו של דבר הן אלו שמובילות אותנו לתחושה שאני לא מממש את עצמי.

מה לעשות?

"שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים. הֶיֵה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך. הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך." (מהאטמה גנדי).

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #138996

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

בס"ד

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

אתמול בלילה אוננתי פעמיים!

ברחתי מהמצב, מהתחושות, מהחיים, לחץ, פחד...

לעונג, לתחושה, למגע, ליחסי מין...

ציטוט מספר 12 ו12:



היות ואין הצעד הרביעי אלא התחלתו של הרגל-חיים, ניתן להציע לחבר החדש שיתבונן תחילה באותם פגמים אישיים בולטים המציקים לו באמת. אותו חבר יוכל, על פי מיטב שיפוטו לגבי הטוב והרע בחייו, לסקור את התנהגותו ביחס לדחפיו הראשוניים - מין, בטחון וחברה.



בהסתכלו לאחור על מסלול חייו עד כה, יוכל לצאת לדרך הנכונה באמצעות שאלות כגון אלה:

"מתי, כיצד ובדיוק באיזה מקרים הזקתי לאחרים ולעצמי כתוצאה מרדיפה אנוכית אחרי יחסי־מין?


בתור רווק שלא קיים יחסים - הזקתי בעיקר לעצמי ולסובבים אותי כתוצאה מפגיעה עצמית



מי אלה שנפגעו, ובאיזו מידה?


אני, המשפחה, הדיכאון והתכנסות לתוך עצמי...



האם קלקלתי את נישואי או פגעתי בילדי?


לא.



האם סיכנתי את מעמדי בחברה?


כן.



כיצד בדיוק הגבתי למצבים אלה באותה עת?


ברחתי מהמציאות.



האם בערו בי רגשי-אשם שלא ניתנו לשיכוך?


כן, רגשות אשמה – שאני לא בסדר אני נופל עושה דבר שלא בסדר...



או האם התעקשתי לפטור את עצמי מאשמה בכך שטענתי שאני הנרדף ולא הרודף?


ניסתי לפתור בזה שאני רווק...



כיצד הגבתי לתסכול מיני?


בריחה לעוד דברים, לעוד ריגושים...



כשנתקלתי בסירוב, האם הגבתי בנקמנות או בדיכאון?


כן.



האם הוצאתי את תיסכולי על אחרים?


כן, יצא לי להתפרץ כמה פעמים...



אם נתקלתי בדחייה או בקרירות בבית, האם הפכתי זאת לתירוץ למתירנות?"


כן, הדחיה מהורים, מהחברים גרמה לי להמשיך לאונן כתירוץ למעשיי...

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #139019

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

אסירות תודה על יום נקי

חיבור, מפוכחות, חברותא, עבודה, כסף, סאונה...

חסר אונים

כאשר אני בחופש משוחרר – פעמים אפילו כמה שעות...

מפחד ורוצה להשתחרר

ממה יהיה בקשר לבניית בית ועוד

לשמיעה לחץ כאן: ייטב דאלי - סדקים

מילים:

אתה יודע כבר ניסיתי את הכל

וקצת פחדתי אם ללכת

שנים שקצת עטפו את הכאב

זה מה שעושה הזמן

אז בוא תגיד לי מה נשאר

רק סדקים מהעבר

ששוברים לי  את הלב בלילה

שכבר אין כאן אף אחד

אז בוא תראה עבר קצת זמן

זה אני שהשתנתי בשבילך כל פעם

אל תגיד כבר מאוחר

לא רוצה יותר לחשוב על העבר

שברים שברים על הרצפה

עוד שניה הלילה יורד עלינו

אז בוא תגיד לי שנגמר, בוא תגיד

בוא תגיד לי שנגמר

וכמו תמיד הזמן כיסה את העצבות

כמעט כמו השלכת

גם הילדות הרחוקה זאת שברחה

תפסה אצלי מקום בלב

אז בוא תגיד לי מה נשאר

רק זכרונות מהעבר ששורפים לי את הלב

בלילה שכבר אין כאן אף אחד

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #139074

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

שלום חברים



שמי דייב ואני סקסוהוליסט



מצהיר על שבוע ניקיון (פחות 10 שעות) = רק להיום.....



אסירות תודה



על מפוכחות, על מתנות, על יישוב הדעת, על כסף, על אוכל שתיה וממתקים



חסר אונים



מול התאוה, מול עצמי, מול החיים, מול העבודה, מול המעסיקים, חברים



פחדים



מה יהיה עם הכסף שלי - כיצד יהיה עשיר, אני רק מבזבז.



מה יהיה עם התאוה - שאני לא יפול.



  



www.google.com/url?q=https://www.youtube.com/watch?v%3DfqwiSTjIj34&source=gmail&ust=1630409055006000&usg=AFQjCNEi_MsRhdRYAABafDO8lNFwdhNAig" href="/www.youtube.com/watch?v=fqwiSTjIj34" option="www.youtube.com/watch?v=fqwiSTjIj34" target="_blank">ייטב דאלי - ברחתי מעצמי



מילים:



עכשיו כשהבדידות חונקת



רציתי שתבוא אליי



תאיר לי את הדרך



נכון אני לא כזה מושלם



אפילו לא קרוב לשם



אבל יודע שיש רק אחד



כזה ששומר עלי



שמדליק לי את האור



כשהכל אצלי חשוך.



כל כך רציתי לחזור



רציתי שתבוא אליי



כשלא נשאר בי כלום



העצב כבר סוגר עליי



היצר כבר גובר עליי



כמעט שכחתי מי אני



והאמת שכבר ניסיתי וברחתי מעצמי



ברחתי מעצמי



אז בוא אליי



בוא אליי



ורק לך יש את הכוח



לסדר לי את הלב



אם אבדתי קצת את הדרך



תשמור עליי שלא אפול



תשמור עליי מכל מכשול



כי מי אני רק אדם



עוד אחד בעולם הזה



כזה שגם מועד



כשהיצר מתגבר.

תגובה: בטוח שאני יצליח!!! לפני 2 שנים, 7 חודשים #139093

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

שלום חברים

שמי דייב ואני סקסוהוליסט

מצהיר על שמונה ימי ניקיון

וכן חושף שאין לי ספונסר למעלה מחודש...

אסירות תודה שאני לא פועל על התאוה, האמת שבא לי עכשיו ליסוע לתל-אביב ופשוט להזמין מישהי לגעת בה... כן נמאס לי שהכל רק פנטזיות, רק לחשוב ולא להגשים...

שבוע מלא וגדוש בעבודה מהבוקר ועד הערב... אני חסר אונים מול השותפים לפרויקט שהם חושבים שהם בבריכה והם שוחים על הגב...

חסר אונים מול כאבי בטן מהאוכל שאכלתי, אני יודע שצ'יפס עושה לי כאבי בטן, אבל בכל זאת אני מוכן להנות חיי שעה - בשביל לשבת בבית הכיסא חצי שעה...

 סט להיטים קיץ 2021 - Pro (Next level) 

00:00 - פתיח ניגון יוסף | יענקי בריסקמן והתזמורת / אחיה אשר כהן אלורו

02:23 - אני אוהב אותך השם | מוטי גולדמן

04:06 - א קיבוץ פון חסידים | מוטי ויזל & דודי פלדמן

05:37 - מחשבות טובות | מוטי וייס

07:52 - לא אירא רע | ארי היל

08:31 - מחרוזת Sing It | מרדכי שפירא & תזמורת פריילעך

12:13 - ניצוץ יהודי | משה קליין

14:41 - תרקדו | איציק וינגרטן

16:53 - לב שמח | שרולי ברונכר &  ישי לפידות

19:31 - עננו | שלומי שטרן

21:36 - יום יבוא | אבי לרנר

23:41 - משכני | שלומי ברנשטיין, יואלי קליין & שעיה גרוס

26:14 - מחרוזת דאנס 1 | שמוליק קליין & יוחנן אורי

29:43 - כהיום הזה | מאיר גולדשטיין, שמעון דוידוביץ, אהרלה סאמעט, אברימי בלטי & מקהלת מלכות

33:13 - שכוייח | קובי גרינבוים

35:47 - תורת ה' תמימה (באבוב) | מוטי גולדמן & יהושע בערקא

37:48 - למדני | אלעזר אסתרזון & מקהלת שירה

40:02 - כי מלאכיו | אברומי הולצלר

42:19 - נאר אין השם | נתי לוין

45:05 - חי חי חי - רמיקס | מוטי וייס DJ אהרון קופמן

46:24 - מזמור לתודה | גיא קהלני ומשה דדון DJ ניסו סלוב

49:59 - מחרוזת ניגונים | חיים ישראל

55:10 - טוב להודות | נריה אנג'ל

56:51 - שיר החתונות | שוקי סלומון - ניסים בלאק Dj שמוליק ברגר

1:00:11 - נגינה | בני ברנסדורפר & גרשי אורי

1:02:41 - ושמרו | אליהו לייפער

1:04:26 - מחרוזת דאנס 2 | שמוליק קליין & יוחנן אורי

1:07:14 - הקרובים | אהרל'ה סאמעט, יואלי קליין & שייע גרוס

1:10:00 - שפע עד בלי די | מוישי שווארץ

1:12:08 - שפע רב | מנדי וויס, מידד טסה & מקהלת מלכות

1:13:54 - אמן - רמיקס די ג'יי בנצי | שמילי אונגר

Coming - 1:15:54 | עמי הלר

1:19:10 - אבא גדול | משה טישלר

Ah yay | nachas - 1:21:03

1:24:06 - מה טובו אוהליך | משה קליין

1:26:18 - לחיים | עדי גביסון

1:29:05 - תודה לך ה' | ירון בר, בני לאופר & שלומי וילמן

1:30:53 - חי - קאבר | אלי הרצליך

1:33:52 - הלוואי | אבי אילסון

1:36:27 - שמור על העולם | רפאל בן

1:38:33 - מקום בלב | נתנאל ישראל

1:41:18 - אותו היום - רמיקס | משה פלד Dj ניבו סלוב

1:45:09 - הדרך אליך | מוטי עויזר

1:47:18 - שלום בבית | עקיבא

1:49:53 - דרך חדשה | יונתן' שינפלד

1:52:45 - דף חדש | נהוראי אריאלי

1:54:42 - אתה לא לבד | יאיר שובל

1:56:25 - הלב שואל | יואלי דיקמן

נערך לאחרונה: לפני 2 שנים, 7 חודשים על ידי דייב 2.
זמן ליצירת דף: 1.98 שניות

Are you sure?

כן