ברוכים הבאים, אורח

המסע הפסטורלי של דייב 2
(0 צופה) 

נושא: המסע הפסטורלי של דייב 2 40565 צפיות

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127798

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

אוהבים אותך אחי!! גם אני הייתי שמה.. בדיוק במקום הזה בדיוק עם המחשבות האלה...

והבנתי שכדי להיות נקי כמו האלה שנקיים כבר 14 שנה והיו גם במקום הזה בדיוק לפני 14 שנה אני צריך לגשת אליהם ולשאול אותם מה הם עשו ולעשות את מה שהם עשו.


יש פיתרון הוא קיים הוא לא קל והוא דורש הרבה השקעה ומאמץ והתגברות על פחדים אבל הוא קיים הוא שם מחכה לך כשתחליט שאתה באמת לא יכול יותר לסבול.

אוהבים ושבת שלום!!

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127799

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

אוהבים אותך חבר יקר!

בקשר לדבריך הקודמים- רציתי להגיד כל הכבוד לך על האומץ והכנות להגיד את הדברים כפי שאתה מבין בדרך האמת מה שלי לא היה אומץ ככל הנראה לומר (וגם כנראה לעוד חברים).

זה מחזק אצלי את הנקודה שאני מטפל בבעיה שלי לא רק בגלל חומרת החטא אלא בגלל הנזק (מתקשר לי עכשיו לתשובה מאהבה במקום מיראה, במובן הפשוט..).
בתוכנית זה אפילו יותר קיצוני כשאומרים "אתה לא חוטא אתה חולה"
אני מפנים את זה לאט לאט, לא בצורה מלאה אבל מבין שהבעייה שלי זה לא חומרת החטא וכו' ולא הצער מהעבירה.
אני מאמין שכל החברים שהגיעו לכאן זה לא בגלל ההיבט ההלכתי-דתי.
אומנם בדרך עקיפה זה כן קשור לדת כי הדבר גורם לי ריחוק מאלוקים, אבל במובן היותר עמוק ולא של החטא- ואסביר:
קודם כל ההתנהגות גורמת לי לנהוג בניגוד למוסריות שלי שגם קשורה לאיך ומה רצון אלוקים ממני (שזה עיקר הבעייה כי דרך החיים שלי צריכה להיות מבוססת על רצון אלוקים) אז ההשפעה הריגשית-נפשית והרוחנית (וכן למעשה גם הפיזית) נפגעת מאוד בגלל השימושים בתאווה בדרך הלא בריאה והנכונה
ולכן בלי קשר לחומרת החטא אני רוצה להפסיק את זה כדי להתקרב יותר לאלוקים, לנהל את החיים שלי בדרך בריאה ולהפסיק את הנזקים.

אני במובן מסויים מתעלם מחומרת החטא הקיצונית כמו שמתארים אותה רבנים אחרים כמו "אין תקנה" "צריך הרבה סיגופים וכל החיים לבכות ולהיות בצער...", אני מבין שאני חולה שם, אני לא עושה את רצון אלוקים בכך שאני בוחר למלא את החוסר הריגשי בתאווה מקולקלת זה מה שמפריע לי יחד עם שלל הנזקים שזה גורם לעצמי.
הגישה הזאת עוזרת לי ולאחרים בתוכנית להתמקד בפיתרון ובדרך הנכונה ולא להתמקד בבעייה להיכנס להלקאה והרס עצמי ויאוש, זאת דרך טובה יותר.

שנזכה לשוב מאהבה.
שבת שלום מברוכת ומחוברת.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127800

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

תודה מתרפא 
כן לא יכול לסבול
בעזרת ה'
זה לא קל
כי יש על עצם הדבר יצר הרע
שכאילו זה מרגיע משחרר
צורך חיוני וכל מיני לוקשים...
מקוה להיות חזק
מאחל לכולם שבת נקיה ושפויה
אוהב מלא

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127801

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

מה גם שמבחינה פרקטית והגיונית קשה לתת מקום לגישה הקיצונית שכל כך מחמירה עם חומרת החטא והחוטא.

ממקורות שלי אכן רוב בני הנוער מכל הסוגים גם במקומות החרדים ביותר נופלים במקום הזה המון וזה יצר הרע מאוד קשה גם לאדם לא מכור.
אם הגישה הקיצונית עומדת אחרי דבריה כל הציבור היה אמור להיות שרוי בדיכאון כבד ביאוש מוחלט וחוסר יכולת או רצון לתקן.

אז לא מזלזל בדברי חכמים אבל הקשר ביני לאלוקים זה משהו אישי.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127818

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127819

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

לכבוד השבוע הראשון הנקי
מתוך האתגר של 90 יום
ואחרי 400 ימים נקיים בשנתיים (בערך) שאני באתר
אכתוב לכם משהו מהלב קשור קצת לראש השנה
הנה עובר יום ועוד יום אני לא יודע איך זה אצל הנשואים
אני בתור רווק שלא טעמתי אשה...
רק פוי' אוננות פגימה בעינים, בברית ובלשון
אני מרגיש רע עם עצמי לאו דווקא בקטע הדתי
אלא בקטע המוסרי והאנושי
מה אני "נזיר, נוצרי שקרן" שכלפי חוץ לא נשוי ועושה מה שרוצה
מה אני כומר עלוב, על מי אני עובד
הרי נכון שיש יצרים אבל בלי להשים גבולות בלי להשים רסן אפשר להגיע רחוק...



למשל בזמננו אנחנו מבטאים רגשות חמים כלפי ילדים או קרובי משפחה בחיבוק ונישוק. יש לנו שני ערוצים של ביטוי הרגש. נניח שבעתיד יהיו אנשים יותר קטנים, עם כוחות חיים חלושים יותר, ולא תהיה בם די חיות לבטא את הרגש שלהם בשני ערוצים. אז יתחדש שיש שני טיפוסים של אנשים, כאלה שרק מחבקים ונשיקה לא אומרת להם שום דבר מבחינה רגשית, ויש כאלה שרק מנשקים וחיבוק לא אומר להם שום דבר. זה האופן שבו בזמננו האנשים התחלקו להומוסקסואלים והטרוסקסואלים, מה שבזמן הקדמונים לא היה.


מה אתם אומרים, עכשיו כן בקטע הדתי האדם יש לו הרגש טבעי, לתת אהבה ולקבל אהבה, אהבה מתבטאת לאו דווקא בחיבוק ונישוק, אבל זה אחד מן הדרכים, אני מרגיש שיש לי בעיה של פתיחות בנושא של נישוק וחיבוק בגלל שאני רואה את זה רק בחטא... בושה בלתי ידועה?

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 6 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127820

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067


אני מצטט כאן - מעניין מה דעתכם



בעניין תשובה – לימים הנוראים (המשך של אותו נושא)

חבר כתב לי יפה ואמיתי:

"השנה יש לנו ההזדמנות להתפלל לבד, ביחידות, רק מול הבורא אבל קשה לי להתחרט. אם אני עושה משהו לא טוב בדרך כלל זה טעות. אני לא מרגיש שאני מתכוון לעשות משהו רע. אני בן אדם ועושה טעיות אבל אני לא חושב שאני רע. אז מה אני צריך לנסות להשיג עם תשובה? איך תשובה באמת יכול לשנות אותי?"

תשובה היא להתחרט על המעשים הרעים, להצטער על העבר ולקבל לא לעשות כך בעתיד.

התורה נקראת עץ החיים, תורת חיים. היא מקור החיים.

"וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים."
"אמר רבי יהושע בן לוי: כל העולם כלו מתמצית גן עדן הוא שותה, שנאמר: ונהר יוצא מעדן וגו'."

בברכת חתנים אומרים:

"שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".

בשמות רבה (ב'): "נתן הקדוש ברוך הוא לישראל לשמור את התורה, והתנה עמהם ואמר להם: "כל מי שהוא משמר את התורה – הרי גן עדן לפניו, ומי שאינו משמר את התורה – הרי גהינום לפניו".

התורה היא עצמה גן העדן, זה לא שכר חיצוני, כמו מי שעובד כפקיד בעיריה ומקבל ממון בשכר זה. מי שעוסק בתורה זוכה לעולם הבא כי הוא מתאחד עם התורה והתורה עצמה היא היא גן עדן. 
עדן פירושו עונג, ומה שעושים בגן עדן הוא מה שעושים חתן וכלה, שמחים בשמחת חתנים. הדבר הראשון שאדם עשה בגן עדן הוא לדעת את חוה אשתו, וסביב זה כל השקלא וטריא של העניין, פרשת הנחש וכו'.

נאמר בבבא בתרא נ"ח א' שאברהם במערת הקבורה היה ישן בין זרועותיה של שרה והיא מעיינת בראשו, ונאמר שם שאם לא היה ידוע שבעולם הבא אין יצר הרע היה זה חוסר צניעות לראותם בכך. זה מה שהם עשו בעולם הבא, עסקו במיניות, לא התנדנדו מול דף גמרא. והרי אמרו שבעולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, אלא שזה היינו הך. ולימוד תורה לאמיתה לשמה בפנימיותה גםם זה אותו עניין עצמו.

לפני הגלות כל המעשים הפרטיים, כל תרי"ג מצוות התורה, וכל מה שנקרא אצל חז"ל 'מעשים טובים', היו נחלים שמימיהם נבעו מהמעיין, היו אופנים של חיים, של יופי ותשוקה. מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שבסוכות חיכה בקוצר רוח ובלי שינה לבוקר שבו יוכל לקיים מצוות לולב, הלולב היה בארון עם דלת זכוכית, ומייד כשהגיע הרגע הוא פשט את ידו דרך הזכוכית ולא שם לב שהוא שותת דם ואחז בלולב. זו תשוקה. מה שמעורר תשוקה הוא יופי, והוא השיג את היופי שיש במצוות לולב, ומזה השתוקק כל כך.

.

.

נאמר שבגלות לא באמת מקיימים מצוות, אלא רק עושים ציונים לקיום המצוות כדי שההרגל לא יפסק ולא תהיינה זרות בזמן הגאולה.

רש"י על דברים יא יח:
"אף לאחר שתגלו מן הארץ היו מצוינין במצוות הניחו תפילין ועשו מזוזות כדי שלא יהיו עליכם חדשים כשתחזרו וכן הוא אומר הציבי לך ציונים"

.

רמב"ן על תורה (ויקרא יח כה):
"ומן העניין הזה אמרו בספרי ואבדתם מהרה… אע"פ שאני מגלה אתכם וכו' והנה הכתוב שאמר ואבדתם מהרה ושמתם את דברי וגו' אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'…".

רשב"א בתשובה סימן קלד:
"שאלת מה שאמרו כל הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו אלוה. תשובה לפי שארץ ישראל נקראת נחלת ה'… והוא יתברך נקרא אלוה הארץ, ומיוחדת לו לא לשרי מעלה… ועיקר מצוות התורה כולן בארץ הן עוד פי כמה מצוות אינן נהוגות כלל אלא בארץ כמו שאמרו במפורש הציבי לך ציונים".

רבנו בחיי (דברים יא יח):
"דרשו חז"ל אף לאחר שתגלו מן הארץ הוו מצוינין במצוות הניחו תפילין ועשו מזוזות… הכוונה בזה לומר כי אף על פי שאנו עושים המצוות בחו"ל והם חובת הגוף לעשותם בכל מקום, למדום חז"ל שאין עיקר עשיתן אלא בארץ הקדושה".

אבן עזרא דברים ד' ח'
"וכעס למדתי אתכם… כאשר צוני ה' כי המצוות הן מצוותיו שתעשו בארץ שיתן לכם ה' לירושה"

דברים כו טז
"היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת לעשות אותם", ופירש האבן עזרא: "ועשית אותם – בארץ".

רשב"ם (דברים ה כח):
"ועשו בארץ – זה שאמר משה למעלה (ד,יג) ואותי צוה ה' בעת ההיא… לעשותכם אותם בארץ".

.

"בארץ" פירושו בזמן שיש חיים, הגלות היא המוות. בארץ כל מצווה היא נחל נובע ממקור החיים, היא פתיחת עוד באר סתומה של יופי אלוהי שמעורר עוד באר סתומה של תשוקה. בארץ המצוות מתקיימות כאילו מאליהן, הרגליים מוליכות בעצמן לבית המדרש, כל עצמותי תאמרנה, ליבי ובשרי ירננו אל אל חי. כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים, וזה בקיום פרטי תרי"ג המצוות. החיים השופעים מניעים את האיברים בתשוקה ושמחה למעשי קיום המצוות ולמעשים טובים. וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים. ולאין אונים עצמה ירבה. כמו שיעקב הרים את הסלע מהבאר כשראה את רחל. קיום המצוות הוא זרימה טבעית של כח החיים והשמחה.

בזמננו קיום המצוות אינו כזה, הוא מעשים שלא נובעים מהמעיין של החיים, איבדנו את החיבור בין מעיין החיים למעשי המצוות וכל המעשים הטובים. לכן אין מקום לשוב בתשובה על פרטי המעשים, מעשי המצוות והמעשים הטובים. אנחנו סוחבים בקושי את העגלה טעונת האבנים של מעשי המצוות, משום הציבי לך ציונים. ואין מקום להצטער אם לא הצלחנו במשהו ואין מקום לקבל על עצמנו להתחזק יותר כי ידוע לכל שהקבלות האלה לא יחזיקו יותר מיום או לכל היותר שבוע. אנחנו סוחבים ושחוקים ועייפים וכבר אין לנו כח והלוואי שנצליח להמשיך לסחוב את זה כמו שזה כעת, ואין שום אפשרות שנצטער שלא סוחבים יותר ואין שום טעם לקבל קבלה לסחוב יותר.  

בגלות זה כמו עץ בשלכת, בחורף, כל העלים נשרו, אבל משהו בפנים עמוק, בלחלוחית שבגזע ובשורש, נשאר חי. אחרי שכל הענפים יבשים ומתים, הדבר היחיד שנשאר חי אצלנו הוא המעיין. 
זה עניין הסוגיא במסכת מכות כ"ד, שנאמר שלא היה כח לקיים כל התרי"ג, וכל דור מיעטו את המצוות, עד שבא חבקוק והעמידן על אחת "וצדיק באמונתו יחיה". ברמב"ם מבואר היטב שאמונה היא ידיעה הכי ברורה ובלתי אמצעית, ראיה ישירה בשכל העיוני. לא כמו הפירוש המודרני שמועתק מהנצרות שאמונה פירושה להאמין במשהו שאני לא יודע. "וצדיק באמונתו יחיה" פירושו שיש בו דעת אלהים בהירה ושלמה ככל שאפשר לאדם.  הארכתי הרבה במקומות אחרים על אחדות השכל והמושכל, זה מתחיל אצל הבורא וזה גם בהשכלת האדם, וזה זיווג של המשכיל והמושכל. שכל פירושו תשוקה, זיווג.

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל" להשכיל הוא כמו תאווה. שמביאה לסיווג הוא האכילה. צדיק באמונתו יחיה זה תשוקה וזיווג. וזה בהכרח מקיף את כל מדרגות החיים כי כולן אחת, מהבשר עד המופשט ביותר.

המצווה האחת שנותרה לנו כמצווה אמיתית וחיה, הדבר היחיד שקושר אותנו לתור הועבודה, היא התשוקה, המיניות, הזיווג. דוד המלך עסק במצוות עונה כמצווה המיוחדת שהיא מרכז עבודת ה' שלו, וזה בחינת משיח שהוא מזרע דוד, חידוש החיים מתוך המוות של הגלות.

העניין הזה תמיד צריך חיזוק. תמיד היצר הרע משכיח את זה מאיתנו. אנחנו עסוקים בדברים אחרים, עייפים, מתחמקים. או מי שפרוץ בעריות גם הוא מתרחק מהעניין לקצה השני ואובד שם. אי אפשר להחליט לעשות שממחר אהיה אדם שיש בו תשוקה ומיניות. אופן כזה של קיוןם זה בדיוק מה שמנתק אותנו מכל החיים שיש במצוות ומעשים טובים. זה עניין שצומח מעצמו, מכוחות החיים, כמו נבט. איננו צריכים לעשות שום דבר, ולא להפעיל כח לשנות שום דבר. צריך רק להיות עם זה. להיות נוכח בעניין הזה. להיות קרוב לזה, מקשיב לזה. מתבונן, מנסה לדעת מה קורה בתחום הזה. מה חוסם את זה. גם אם יש דברים שחוסמים, לא צריך בכח לפתוח אותם, רק להסתכל עליהם, להבין אותם, להקשיב להם. לנסות לגעת בבדידות ובצער ובקור שהחסימה גורמת. לגעת בפחד ובבדידות שגורמים לחסימה. פשוט להיות עם זה. לא ללכת לאיבוד, לא לשכוח, לא להתפזר. ולדעת שחבל על זה שאין לנו את התשוקה והמיניות. זה החרטה והצער של מצוות תשובה.

אנחנו מפרידים בין אהבה ותשוקה מינית. זה חלק מהקלקול. אין בכלל הפרדה ביניהם. והאדם ידע את חוה אשתו. ידע בכל המדרגות, נפשית רוחנית גופנית והכל אחד גמור. והגופני הוא הבסיס שעליו הכל יושב. זו קומה א', שבלעדיה לא תיתכן קומה ב'. ואם קומה א' קיימת קומה ב' כבר תיבנה מעצמה בקלות. העיקר שתהיה קומה א' בנויה נכון.

כשנתפלל בראש השנה ויום הכיפורים, נדבר עם הבורא, שהוא מקור החיים ומקור התשוקה, התשוקה היא הצלם אלהים, ונחזור לפניו בתשובה אל המיניות שלנו, ונצטער על הזמן שביטלנו מזה, ונקבל לעתיד לא להיות מנותקים מהעניין.לא שייך להבטיח שנעשה משהו מעשי מוגדר, שנשתנה במשהו, זה צומח מאליו מכוחות החיים. רק לא לרמוס את זה, לא ללכת לאיבוד מזה. חטא זה מלשון להחטיא את המטרה. אנחנו משקיעים להתפתח בקריירה, לצבור ממון או ידיעת דפי גמרא, וכו' וכו'. אלה יכולים להיות ביטויים של כוחות חיים וחשיבותם גדולה. אבל אלה רק ענפים ואנו עוסקים בענפים שוכחים את הגזע והשורש. מהעבודה או מהלימוד בכולל אנחנו חוזרים עייפים, שוכבים ליד האשה ומסתובבים לצד השני ונרדמים. לפעמים עושים משהו שגרתי ואז מסתובבים ונרדמים. לא מדברים על זה, לא חיים את זה, לא מבינים שזה העיקר של הכל. על זה אנו מכים על החזה בוידוי, אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי. אשמנו בהזנחת החיים, שזה הקב"ה ועבודתו ותורתו, בגדנו במחוייבות שלנו לחיים, גזלנו את החיים, דיברנו דופי ולא דיברנו בחיים. דיברנו עם האשה על איזה חידוד תורה שרב פלוני אמר, ולא על החיים עצמם, על המיניות שלנו. כשעל המיניות שותקים שתיקה רועמת מחניקה ממיתה, כל שאר הדיבורים הם דיבורי דופי כי הם כלי להרוג את החיים, להתחמק ממה שבאמת יש לדבר עליו. העוינו, עיוותנו את המיניות שלנו, עם כל מיני הרהורי זימה והוצאת זרע לבטלה וכל מיני עיוותים, ומי שפרוץ בזימה העווה יותר ויותר. לא היינו ישרים אל מעוותים, כי היושר זה למצוא שם את מיש אני באמת, את עצם האישיות, את המקום הפגיע, האישי, המסתתר, שמשתוקק למיניות ביחד עם חום ורוך ואהבה וקשר והבנה. מיניות שהיא קשר בין האיש לאשה, על ידי שהם מספרים זה לזה. אחד הכינויים של תשמיש המיטה הוא אשה שמספרת עם בעלה. זה קשר שבו הם מספרים את עצמם זה לזה. לתנות אהבה. ואנו מעוותים את זה למשהו חיצוני מכוער וגס וזול וטמא ובזוי. אלוהיהם של אלה שונא זימה.

מה שהתשמיש נקרא לתנות אהבה יש בזה עניין יפה. תן מספר את עצמו ביללות שלו. מי ששמע היטב מרגיש כמה יללות של תן יש בהן השתפכות כל עצמיותו, כל ליבו מהשורש, במיוחד יותר מכל חיה. הוא נותן את כל עצמו ביללה שלו, ולא צריך מילים, זה יותר ממילים, זה השורש והעצם. הוא נקרא תן כי הוא נותן את כל עצמו ביללה. גם במעמד הר סיני העיקר היה קול השופר שהולך וגדל, וכמו שביאר במורה נבוכים. קול פשוט אחד שהוא השורש של הכל, והמילים מתפרטות ממנו.

וזה העניין של קול שופר של ראש השנה. שהוא קול אחד פשוט של געיה ובכי ויללה שבא מהמעמקים הכי פנימיים. ובו אנו נותנים את כל עצמיותנו. וכן הבורא נתן את עצמו בהר סיני וכמוש אמרו במסכת שבת שאנכי של עשרת הדברות הוא ראשי תיבות של אנא נפשאי כתבית יהבית. אני את עצמי כתבתי ונתתי. והעצם הוא בקול הפשוט האחד של השופר שהוא מהנקודה הפנימית של הלב. ותינוי אהבה הוא מלשון תן. ובספרי הקבלה מדמים את מצוות עונה למצוות שופר. כי הם אותו עניין. תקיעת שופר מורידה את הנקודה של כל השנה, שממנה חיי כל האנושות, וביאה יוצרת את הנקודה של ההפריה שממנה הולד וממשיך לקיום האנושות כולה.

וכן הלאה כל הוידוי לאמיתו עוסק רק בזה. כי זה השורש וממילא כל ענף שיש בוידוי מחובר לשורש.

תשובה כזו בתחילת כל שנה, גורמת שהשנה תהיה מבורכת וטובה. מתפללים כתבנו וחתמנו בספר החיים. המיניות היא ספר החיים, מי שמתחבר אליה מחדש כל שנה, בודק ונותן דין וחשבון על כל מה שהתרחק מזה, ברח מזה, הוא מי שנכתב ונחתם בספר החיים, כי זה החיים.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127822

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127823

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

אחים יקרים שלי אולי נזכרתי מאוחר ואתם מכירים אבל אחד השירים

אני אחר

ממליץ מאד

לעיתים אני מוצא משפט שכאילו לקוח משיר שאני עצמי רציתי לכתוב. וכשהוא נמצא באמצע ספר הלכה עתיק זה מרגש אותי. הרמב"ם מתאר את התשובה במילים חזקות: "להיות השַב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים... ומשנה שמו כלומר: אני אחר!". כשאני קורא את המילים הללו אני שומע בקשה ממקום של ענווה פשוטה, אפילו תפילה חרישית - אני אחר. גדול המחשבה היהודית רבי משה בן מימון שחי לפני אלף שנים מתאר אדם שחווֶה תהליך של גילוי, לידה ונגיעה בנשמתו. אתמול היית רחוק היום קרוב. אני נרגש במיוחד וזכות היא לי לארח את ידידי בעל המנגן השמימי, אביתר בנאי. השמעתי לו את השיר ב'מדרשת זיו' רק לפני חודשיים וכשסיימתי לנגנו חשבנו ביחד: השיר הזה צריך לצאת באלול. והנה ה' זיכה אותנו. תוסיפו למפגש הזה את המפיק החסיד האגדי נאור כרמי שהפליא במלאכת העיבוד. אני מאחל לכולנו חודש אלול של התחדשות של געגועים של נגיעה בעומק המתוק של אהבה אהבה החבויה בנו ומהבהבת בנשמה שנה טובה ❤ אהרן

המילים:

מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה לִהְיוֹת הַשָּׁב צוֹעֵק תָּמִיד לִפְנֵי ה', בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים וְעוֹשֶׂה צְדָקָה כְּפִי כּוֹחוֹ, וּמִתְרַחֵק הַרְבֵּה מִן הַדָּבָר שֶׁחָטָא בּוֹ⁠ וּמְשַׁנֶּה שְׁמוֹ, כְּלוֹמַר: אֲנִי אַחֵר וְאֵינִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים מְשַׁנֶּה מַעֲשָׂיו, לְטוֹבָה וּלְדֶרֶךְ יְשָׁרָה, גוֹלֶה מִמְּקוֹמוֹ⁠ גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹ, שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ לִהְיוֹת עָנָו וּשְׁפַל רוּחַ⁠ וּמְשַׁנֶּה שְׁמוֹ, כְּלוֹמַר: אֲנִי אַחֵר וְאֵינִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים צוֹעֵק תָּמִיד בְּכָל כֹּחוֹ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים אֲנִי אַחֵר! וְאֵינִי אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה אוֹתָם הַמַּעֲשִׂים! אֶתְמוֹל רָחוֹק הָיִיתִי, הַיּוֹם קָרוֹב

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127824

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067
על היחס הראוי לראיית מקרה לילה בבית מדרשם של הגר“א ותלמידיו
קבצים מצורפים:
  • קובץ מצורף This attachment is hidden for guests. Please log in or register to see it.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127825

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

מה אתם אומרים על הציטוט הבא



הנושא היה שאלה הלכתית האם יש צד להתיר איסור ששייך לקדושה ושמירת עיניים, למי שיצרו גבר עליו.

לענ"ד הנושא כאן הוא לא הלכתי.
למשל יש אנשים שהיו על שבר ספינה בלב ים בלי מים, ומרוב צמא חלקם שתו מי ים ומזה ניזוקו או מתו יותר מהצמא.
הרצון לשתות מים זה לא יצר הרע. להיפך זה הקול של החיים. כשאין מים היצר הרע מצייר על משהו מזוייף כאילו זה מים.
מי שיש לו שכל כזה ששולט על כל כוחות הנפש, יכול לומר לכוחות הנפש אל תשתו מי ים, זה לא ימלא את הצורך שלכם, ועדיף להישאר עם צורך לא מסופק . אף אחד מאיתנו הוא לא במדרגה הזו. הדרך היחידה היא לחפש מים מתוקים ולשתות לרווייה.

לא מזמן שמעתי ראיון עם אדם שהיה הולך הרבה לזונות, עד שנעשה מכור ואיבד את ממונו ומשפחתו. והוא כמעט בכה ואמר, בסך הכל רציתי להרגיש שרוצים אותי, מתייחסים אלי. קצת חום.
בכל העולם אי אפשר למצוא מי שבכלל לא רוצה אותו כמו הזונות האומללות, שמבחינתן הוא כמו אנס.
זה כל כך נוגע ללב.

תינוק נולד עם לב פתוח, רגיש לגמרי. וכמעט בשום משפחה הוא לא באמת מקבל את מה שהוא צריך. שיראו אותו, יבינו אותו, ירצו אותו כמו שהוא באמת. וחום ורוך, מגע. ויש בו בכי, ועם הזמן הבכי נעשה שקט, אילם, והוא עצמו כבר לא שומע את הבכי הזה.
הצורך הזה לא נעלם, כל החיים אנחנו זקוקים לזה. רק בדרך יותר מבוגרת. אם את הדרך התינוקית לא קיבלנו, אז אין לנו כלי לקבל את הדרך המבוגרת, ונשאר בכי לא פתור. בדידות, כאב, פחד, קור.
המקום הזה מוביל אותנו לרצות לראות פורנוגרפיה, כי התינוק הבוכה לא מבחין בזיוף. נדמה לו שזה הליטוף שחסר לו. זה מוביל אותנו כמו בובה על חוטים, אין לנו מושג מה מנהל אותנו, לכן זה שולט חזק כל כך. אי אפשר סתם להחליט שעוצרים את זה, לא משנה מה ההלכה אומרת. לכן זו לא שאלה הלכתית. גם אם אם יהיה וודאי בלי ספק שזה איסור כרת הכי חמור, עדיין נעשה את זה. אז מה נפקא מינא בכל הדיונים ההלכתיים.
העבודה היא לא לנסות למלא את הצורך הנפשי, או לשנות אותו. אלא רק לנסות לראות אותו. לראות את התינוק הזה שבפנים, שבוכה, ולחבק אותו. להבין אותו, לאהוב אותו. הוא החיים שבתוכנו. להשתתף איתו בצער שלו.

זה לבד כבר עוזר הרבה, תינוק שמרגיש שאיו אף אחד, צורח בכל הכח. אם מישהו מסתכל עליו בעין אוהבת, אז גם אם הוא עדיין צמא מאוד, הבכי פחות היסטרי. אולי אפשר למצוא איזשהו מקור בריא לחמימות כלשהי, קרבה, הבנה.
ללמוד לראות את זה בפנים, זה קשה מאוד בכל גיל, אבל במיוחד כשצעירים. יהיה מאוד טוב אם תמצא מישהו שישתתף איתך בתהליך, להסתכל פנימה, לחשוב על הילדות המוקדמת, מה היו הרגשות אז, מה היה חסר, מה נשאר חסר, וכו'.
מאוד קשה לראות, ואם רואים יכול להיות פתאום מאוד כואב ועצוב, וצריך תמיכה ממישהו. אכפתיות של מישהו.

ככל שהדברים האלה יירגעו, הצורך יירגע. אני לא רואה דרך אחרת לשלוט בזה. גם אם ברור לך שאתה יכול לקבוע גבולות, לדעתי עם הזמן, ולא הרבה זמן, זה לא יחזיק.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127827

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

תודה רבה על השיתופים והמידע, הלוואי והיתה לי יכולת לקרוא הכל ולהגיב להכל, כרגע אני לא יכול.

אתייחס למה שראיתי:
את דעתי לגבי קרי אני חושב שאמרתי כבר,
לגבי תהליך התשובה אומר שאני מבצע משהו שמשלב פעולות של תוכנית יחד עם גישה דתית מסויימת:
הבנתי שעיקר התשובה לפי הרמב"מ (בפשט מה שאמרו לי אני ממש לא חוקר ומעמיק כמוך) אלו 3 שלבים- חרטה וידוי וקבלה לעתיד.
את החרטה אני עושה כדי ללמוד ולהבין איפה הייתה הטעות אותה עשיתי ולעשות על זה חשבון נפש, מתחרט בקצרה ובזה זה נגמר לא ממשיך לסחוב על עצמי צער והלקאה עצמית.
וידוי- שוב מתוודה על הטעות כמו גם שאני משתף את העניין עם חברים והספונסר תוך עשיית חשבון נפש והודאה על הטעות ביישום של כנות.
קבלה לעתיד- מחפש איפה אוכל להשתפר- כלים של התוכנית שלא ממישתי ופונה לאלוקים בכך שאשתדל לעשות ולהשתמש יותר בכלים שעוזרים לי להמנע מנפילה.
יחד עם זה אני משלב צעדים 1-3 שמבחינתי גם מתארים תהליך תשובה.

תודה שאתה משתף.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127832

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

מה אתם אומרים על דברי מיקי אברהם



שלום רב, 
רציתי לשאול האם לדעת הרב יש בעיה מוסרית באוננות. (בלי קשר להלכה שאוסרת)
תודה

https://secure.gravatar.com/avatar/7d470c45f84f5cad2bd314a66307cb82?s=48&d=mm&r=gmikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

אני חושב שלא. היה מקום לראות בזה אביזרייהו דרצח (כי קשה להעביר קו ממתי טיפת הזרע נחשבת כאדם), אבל נדמה לי שלפני שהטיפה מפרה ביצית זו הסתכלות מופרזת. אמנם במינון גבוה (ובוודאי התמכרות) זה עיסוק מופרז בהנאות עצמיות, ובזה ניתן לראות פגם מוסרי כלשהו.

https://secure.gravatar.com/avatar/?s=16&d=mm&r=gאילון הגיב לפני 9 חודשים

למה לא מוסרי (מבחינת הרב שערכים אסתטיים כלשונו אינם מוסר) לעסוק באופן מופרז בהנאות עצמיות או התמכרות (מצד עצמה לא בגלל שהיא מובילה לאי מוסריות כמו גניבה וכו’) ? אני מסכים לתחושה שהמילה לא מוסרי אכן מתאימה לזה אבל מבחינתי זה בגלל שיש רצף בין מה שהרב קורא לו ערכים אסתטיים לערכים אתיים (בין אסתטיקה חברתית (מוסכמה) לבין מוסר (נורמה) ). אבל לדעת רב שיש הבחנה חדה ביניהם מדוע לומר כך ?

https://secure.gravatar.com/avatar/?s=16&d=mm&r=gא הגיב לפני 9 חודשים

אני חושב הפגם המוסרי בעיסוק מופרז בהנאות עצמיות (או התמכרות) הוא שאם כלל האנשים בחברה יעסקו בזה החברה תקרוס

https://secure.gravatar.com/avatar/7d470c45f84f5cad2bd314a66307cb82?s=16&d=mm&r=gmikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

אולי זה באמת ערך אסתטי או אנושי ולא ממש ערך מוסרי..

https://secure.gravatar.com/avatar/7d470c45f84f5cad2bd314a66307cb82?s=16&d=mm&r=gmikyab צוות הגיב לפני 9 חודשיםhttps://secure.gravatar.com/avatar/7d470c45f84f5cad2bd314a66307cb82?s=16&d=mm&r=gmikyab צוות הגיב לפני 6 חודשים

אורית,
אני לא בטוח. יש דרישות הלכתיות ומוסריות שנועדו לתת כיוון. אם קשה לקיימן זה יכול להילקח בחשבון בשיקולי העונש (האם הוא אנוס או כמעט אנוס). אבל עצם ההגדרה של הדבר כאיסור לא בהכרח תלויה בשאלה עד כמה ניתן לממש זאת.
כך למשל לדעתה כמה פוסקים יש חובה לדעת את כל התורה. זו דרישה לא מעשית עבור כמעט כל האנשים (כנראה עבור כולם). האם פירוש הדבר שלא נכון להציב זאת כדרישה? לכל היותר יש לקחת את זה בשיקולים/טיעונים לעונש.

https://secure.gravatar.com/avatar/?s=16&d=mm&r=gיובל הגיב לפני 6 חודשים

הרב מיכאל,
האם יש צד של בגידה באוננות לאיש או אישה נשואים?

https://secure.gravatar.com/avatar/?s=16&d=mm&r=gאורית אילן הגיב לפני 6 חודשים

איך אדם או נער מהישוב יכול להבחין אם ההלכה זו קריאת כיוון או דרישה מוחלטת. לא נראה לי שזה מעשי לנער המצוי. יש הלכה והמחוייבות שהנער מרגיש כלפיה היא מוחלטת. כאשר הוא נכשל בקיום ההלכה באופן מובנה זה יכול להביא לזניחת הדרך ההלכתית או מה שחמור מכך להביא לפגיעה נפשית בנער שמימלא נמצא בסערת רגשות והורמונים בגילים האלו.

https://secure.gravatar.com/avatar/7d470c45f84f5cad2bd314a66307cb82?s=16&d=mm&r=gmikyab צוות הגיב לפני 6 חודשים

אני לא חושב שזו בגידה. בגידה היא יחסים עם מישהו אחר.
לא תמיד נער יכול להבין. זה תפקידו של המחנך להעמיד אותו על כך. הפיכת הדבר לטאבו ומעשה איום היא אכן כשל חינוכי חמור בעיניי וכבר עמדו על כך רבים.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 6 חודשים על ידי דייב 2.

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127833

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067
מתוך אתר הידברות

קושי עצום להתגבר על הוצאת זרע לבטלה

שאלהשלום רב. לפני כשנה הפסקתי לקיים יחסי מין עם נשים כי החלטתי לשמור נגיעה ועם זאת גם הפסקתי לאונן. אחרי מלחמות עם עצמי ונפילות הצלחתי כבר שבעה חודשים לגמרי והכרתי מישהי ואנחנו ביחד ושומרים נגיעה מוחלטת. הבעיה היא שבמהלך השבעה חודשים הללו התחלתי להכנס לדיכאונות, עייפות יתר וחוסר ריכוז מוחלט במה שאני עושה... עם הזמן גם נכשלתי במבחנים ולא הצלחתי לסיים את הלימודים שלי במכללה כי יצאתי מריכוז טוטאלי. עכשיו אני עובד באיזושהי עבודה זמנית וגם עכשיו אני לא מצליח להתרכז ואני ישן מעבר למצב הרגיל. אני חייב למצוא לזה פתרון, לפני שהייתי נלחם בזה אחרי שהייתי או מקיים יחסי מין או מאונן הייתי הרבה יותר רגוע חיובי ושמח. אני עושה ספורט כדי לנסות לפתור את זה אבל הבעיה לא נפתרת... אשמח אם תוכלו לעזור לי בנידון או אם בכלל קיימת אפשרות לעשות זאת מבלי לעשות עבירה. (חוץ מחתונה שבנתיים לא נראת באופק הן מפני סיבות דתיות והן מפני סיבות כלכליות) תודה רבה על הסבלנות והתמיכה.תשובה

שלום וברכה

א. לא הבנתי כל כך מה הסיבות שאת הלא יכול להתחתן בעתיד הקורב ובפרט אם יש לך מישהי.

ב. לא קלה היא הדרך להיגמל מהרגל זה הדבר אכן קשה מאוד. אבל כבר אמרו חכמים לפום צערא אגרא,- כגוד הקושי כך גודל השכר וכך תזכה לשכר רב ועצום בעולם הזה ובעולם הבא, וכן תזכה על ידי ההתמודדות וההתעצמות לתקן את כל העבר ותהיה נקי וטהור מכל חטא ועוון.

הספורט אכן מסייע להתגבר על החוסר באוננות ובשיתוף לימוד התורה ושמירת העיניים תזכה להינצל לגמרי מהחטא. הא לך דברי הרמב"םהלכות איסורי ביאה פרק כב

הלכה כא
וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה, גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד.

יתכן שיש צורך בסיוע מקצועי להתגבר על ההתמכרות לעניין זה ואציע לפנות לרטורנו

כמו כן יש לזכור שאין על האדם להמתודד עם הקושי אלא יום אחד בלבד. אין לחשוב שההתמודדות תהיה נצחיל לשנים רבות, תחליט בכל יום שהיום אתה שומר על עצמך ורק היום. מחר תחליט זאת מחדש וכך בכל יום ויום, תחליט על יום אחד בלבד. כאשר האדם חושב על נצח בעניינן זה כאילו שלנצח הוא לא יוכל לעשות דבר פלוני זה מקשה מאוד על עמידה בניסיון, אין לאדם את הכוחות היום לעמוד בניסיון של זמן ארוך. העיקר לנצח בכל יום את היצר עד שיצר מפסיק לבוא.

עלה והצלח,

בנימין שמואלי

תגובה: בטוח שאני יצליח? לפני 3 שנים, 6 חודשים #127847

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067
 ראיתי אמרתי לשתף

חיזוק אישי| התמודדות עם זרע לבטלה + שמירה על העיניים *כנסו ותתחזקו*
  1. https://static.fcdn.co.il/dyn/projects/privatemessage/icons/usericonprofile.svg71014-09-11027-09-2011 22:48#1Mz4oQvGFxp Beginner
    [quote]שלום לכולם 

    בתור אחד, חילוני, שברוך ה' הצליח להחזיק מעמד בצורה יפה לאורך תקופה של למעלה מחצי שנה מהחטאים הנוראים האלה, החלטתי לפתוח אשכול חיזוק.
    באשכול הזה אני אנסה לחזק אתכם ולהראות לכם איך ניתן להתמודד עם מצבים קשים של ניסיון, הקשורים ל- זרע לבטלה ושמירה על העיניים.

    תאמינו לי - אתם תצליחו לעשות את זה בקלי קלות, אבל הכל תלוי ברצון שלכם, בהתמדה ובאמונה שלכם בעצמכם.
    כל זה לקוח ממקום אישי {שלי}, ותאמינו או לא, אבל בדיוק כמוכם, המתקשים, הכל התחיל מיום אחד של רצון וזה מה שהיא אותי למקום הזה, היום (:

    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

    קצת עליי:

    היום אני בן 16, חילוני. לפני 3 שנים, מאז הבר מצווה שלי, התחלתי להתחזק ולהתחבר לכל הקטע של היהדות והתורה. הנחתי תפילין, מדי פעם הלכתי לבית כנסת ולא חשבתי בכלל על הוצאת זרע לבטלה, או לראות מראות אסורים .. בכלל לא עניין אותי כל הקטע הזה וגם לא ממש הייתי מודע אליו ..

    אחרי בערך שנה {פלוס מינוס}, התחלתי להידרדר.. הפסקתי להניח תפילין, הפסקתי לשמור על העיניים ובפעם הראשונה שלי, בערך בגיל 14 חטאתי בפעם הראשונה בזרע לבטלה. זאת הייתה סקרנות לראות מה זה הדבר הזה לעזאזל .. בפעם הראשונה. באותו רגע באמת הרגשתי שאין לי יותר צורך לעשות את הדבר הזה, פשוט ככה. אחרי בערך חצי שנה / שנה, נכנסתי קצת יותר לעניין היהדות והתורה ולהתעניין יותר, והאמת? כמעט ולא ידעתי כלוםםם לפני זה.. זה חידש לי, המון! הבנתי שהזרע לבטלה הוא חטא חמור, כנ"ל השמירה על העיניים. בהתחלה נלחצתי, כי רק אחרי שנה הבנתי מה זה הדבר הזה.. אבל מאותו הרגע, הפסקתי לעשות את החטא הזה, אבל נשברתי, ועשיתי אותו שוב. הבנתי שצריך לעשות את כל הנושא של התשובה ואם אני זוכר נכון אז גם עשיתי.

    בקיצור: מאז עברה בערך חצי שנה, לגיל 15 / וחצי, ומאז, הכל השתנה. ביום אחד, הפסקתי עם החטא של הזרע לבטלה, שמרתי על העיניים שלי עד כמה שיכולתי, והשתדלתי להתקרב וללמוד יותר על נושא היהדות. תאמינו או לא, אבל יותר מחצי שנה הפסקתי לחטוא ולשכוח מהחטא הזה של הזרע לבטלה {בטח קשה לכם לדמיין מה זה לחטוא "רק" פעמיים ב-16 שנה, אבל עובדה שזה אפשרי}. אני מודה שהיו לי נפילות בקשר לשמירה על העיניים, אבל עשיתי תשובה ולא וויתרתי, אלא המשכתי.

    היום, אני עדיין ממשיך להלחם {ולא לשבור את הרצף }, וברוך ה' אני מצליח להמנע מהחטאים האלה עד כמה שאפשר, חצי שנה + !
    רק שתבינו שזה אפשרי, גם בשביל חילוני, גם בשביל דתי, גם בשביל כל אחד בעל טיפטיפה רצון ואמונה. בעצמו, ובה'.

    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
    זאת הסיבה שרציתי לבוא ולנסות לחזק אתכם, לעזור גם לכם להיפטר מהחטאים האלו, הם באמת לא שווים את זה..
    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

    אוקיי, אז יאללה. איך מתמודדים עם ...

    1. זרע לבטלה:
    קודם כל, הדרך הטובה ביותר להימנע מהחטא הזה, היא להפסיק לעשות אותו. נשמע מתוחכם? ממש לא, אני יודע. מהסיבה שכאן אתם נכנסים לתמונה >>
    בשביל להפסיק לעשות דבר מסוים צריך לעשות דבר אחר. אני אתן לכם דוגמא ריאלית: אני אחרי משחק כדורגל בבית ספר עם כמה ילדים. יש צלצול, נגמר השיעור, אני חוזר לכיתה. מזיע משהו פחד. מנסה לנגב את הזיעה, ו-וואלה, לא נגמר! מה הדבר הראשון שאני עושה? מנסה בכל זאת להעלים אותה. אני לוקח בקבוק מים ורץ מתחת למזגן.

    כשאני מתחת למזגן, אני בעצם מבצע 2 פעולות:
    א. אני מפסיק לחשוב על הזיעה. אני רק חושב על כמה שנעים לי וכיף לי.
    ב. אני עושה פעולה אחת בלבד ומתמקד רק בה.
    אחרי 3 דקות, הזיעה נגמרה, נעים לי ואני ממשיך להתגלגל עם מה שקורה במשך היום ..

    ככה בדיוק עובד העניין עם זרע לבטלה !!!
    יש לכם רצון עזזזזז לעשות את החטא הזה? היצר (/הזיעה) משתלט? אז מה~! חכו, תנשמו 2 דקות ותחשבו על מה שאתם הולכים לעשות.
    ב-2 הדקות האלה אני הלכתי מהמגרש לכיתה כשהזעתי, אז מה, 2 דקות.
    ב-2 הדקות שלכם אתם חושבים. על מה? כל דבר אחר, ובין היתר על מה הדבר הבא שאתם הולכים לעשות.

    זרע לבטלה ברוב המקרים נובע משעמום!! חד משמעי, אין אפשרות להתווכח. מה עושים כשמשעמם חוץ מלחטוא? מחפשים מה לעשות!
    אז קחו נשימה, תרימו ת'רגליים ותתחילו ללכת. לא משנה לאן, לכו. בזמן הזה אתם תזכרו במשהו שאתם רוצים לעשות, ואם לא? תחפשו!

    באותו האופן שקל לכם לחטוא, ככה יהיה לכם קל לחפש משהו לעשות. דוגמא? אתם מרגישים שהיצר משתלט ואתם לא יכולים יותר? תגידו: "די".
    תנקו את הראש ותלכו לטלוויזיה, לאכול משהו, אם יש חיית מחמד - רוצו אליה {זה עוזר}, תתחילו לעשות שכיבות שמיכה, לכו לחבר, לכווווווו!

    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
    אני מבטיח לכם, ש-7 השניות של ה"הנאה" לא שוות את שנות האושר שיחכו לכם בעתיד! מילה שלי!
    אני יכול להגיד לכם על עצמי, שגם בפעמיים האלה שחטאתי לא הרגשתי טיפה של הנאה, וזאת אחת הסיבות שהפסקתי.
    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

    אז מקווה שהבנתם (: הפתרון היחידי להתמודד עם הבעיה הוא להעסיק את עצמכם עם משהו אחר, פשוט מאוד.
    "עם קצת רצון וקצת יכולת, גם פיל יכול *ביפ* תרנגולת", אז אני בטוח שלכם לא תהיה בעיה לחפש עיסוק אחר.. עד כמה קשה זה יכול להיות? 

    הדבר השני העיקרי שמקשה עליכם {ובצדק} להימנע מלחטוא, הוא שמירה על העיניים.. הבסיס לחטא.
    מקרה של שמירה על העיניים מפחית את הסיכויים לחטוא ביותר מחצי! הרי לכל תוצאה יש סיבה .. וזה מה שמוביל אותנו ל- 2. >>

    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

    2.שמירה על העיניים:
    בדיוק באותו פורמט של 1, זרע לבטלה. אם קראתם את 1, אין צורך לחפור. עכשיו פשוט תענו על השאלות בקול:
    הוצאת זרע לבטלה מתבצע מ? שעמום, יפה! במקרה של שעמום מה צריך לעשות? משהו אחר, יפה!
    ככה זה בדיוק בשמירה על העיניים, רק שפה מתווסף אלמנט נוסף: מראות אסורים. מה הכוונה? כל הסתכלות על דבר שהוא לא צנוע, לדוגמא:
    אתרי פורנוגרפיה למיניהם, לבוש חושפני מסוים של בנות {אפילו הכי קטן} ואפילו משמיעה על דיבורי זימה כאלו ואחרים.

    כאן אתם צריכים להתאמץ אפילו יותר מהוצאת הזרע לבטלה, למה? בגלל שזה חטא, שברוב המקרים, מוביל להוצאת זרע לבטלה.
    זאת אומרת שכאן יש לכם: או Win-Win או Lose-Lose. מה הכוונה?
    שמרתם על העיניים? פלוס אחד, מצווה אחת >> מה שמוביל אתכם לסיכויים אפסיים להוצאת זרע לבטלה, אין בסיס, פלוס שני. * Win-Win*.
    לא שמרתם על העיניים? מינוס אחד >> מה שמגביר אצלכם את היצר ואתם בבעיה שאי עשייה נכונה של סעיף 1 תוביל למינוס שני. *Lose-Lose*.

    הבנתם? עיקרון פשוט מאוד.
    אזז.. איך בכל זאת אפשר להימנע? אחלה שאלה, גאה בכם! יש כמה אפשרויות ..

    1. נתקלתם במקום מסוים שבו אתם עדים לבוש חושפני של בנות? תעיפו את הראש שלכם משם לכיוון השני, גם אם תראו את שרגא מכסח את הדשא, זה כבר יוריד לכם ותמשיכו להתעלם. בכל מקרה שבו אתם עדים לאי צניעות, לבוש של בנות, בנים, כמו בנים, ההרגל האוטומטי הוא להמשיך להסתכל, נכון, אין מה לעשות. אבל זה הניסיון. כאן אתם צריכים לתפוס את כל הכוח שלכם ולהגיד: "עם כל הכבוד לדבר היפה הזה, אני מעדיף לזכות באושר מסוג אחר, תודה". והופ, נמנעתם מזה? הפסקתם להסתכל = הפסקתם לחשוב אפילו בתת מודע על התועבה הזאת? כבר חסכתם לכם את החטא בעתיד (;

    2. א. במידה ואלו אתרי פורנוגרפיה, הכי קל והכי פשוט: לכל דפדפן יש תוסף אחד או שניים של חסימת אתרים פורנוגרפיים. אם אין לכם בעיה לשבת ולחפש אתרים / תמונות לא צנועות, אני בטוח שלא תהיה לכם בעיה להריץ חיפוש של 3 דקות, להוריד תוסף, Plugin לחסימת האתרים האלה ולעשות לעצמכם טובה וגם לה'. יש לכם היום תוספים שחוסמים למעלה מ-8 מיליון אתרי פורנוגרפיה למיניהן + כל מה שכלול שם, חסימה מוחלטת {ובניהם גם כמה אתרים ישראליים}. אישית? התוסף הקטן של ה-400 קילו בייט הזה עזר לי לא פעם להימנע מלחטוא.. עכשיו תעשו את השיקול שלכם.

    ב. במידה והיצר השתלט עליכם, ו-וואלה מצאתם אתר שהתוסף לא חסם אותו, ו-וואלה יש לכם רצון לראות את זה ואולי לחזור לשלב 1.. חכו !!
    קודם כל, תנשמו. תחשבו על מה שאתם עושים. זה אולי נראה כאילו אתם הולכים לעשות היימליך, אבל כמה שזה נראה לכם קטן, שולי ומצחיק, זה לא
    יש לזה חשיבות הרבה יותר גדולה ממה שנראה לכם .. אז תנשמו, ותחשבו. האם באמת שווה לי לראות כמה דקות של תועבה ולהפסיד באמת הרבה בחיים שלי? ממש לא. אישית? כשאני מצליח {ומודה, לא תמיד}, אני יוצא מהאתר מיד, מנקה היסטוריה למקרה שנחזור ונכנס לפורום יהדות ותורה להתחזק.שווה לכם לנסות גם, תאמינו לי שזה עוזר.


    אז מקווה שהבנתם גם את הנושא הזה (: הפתרון היחידי להתמודד עם הבעיה, מלבד הפתרונות שציינתי, הוא כח הרצון שלכם.
    "עם קצת רצון וקצת יכולת, גם פיל יכול *ביפ* תרנגולת", אז אני בטוח שלכם לא תהיה בעיה לסובב את הראש למקום אחר.. 

    - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

    ו.. זהו בגדול 
    אחרי שעה ומשהו של כתיבת האשכול, ניסוח נכון וחשיבה עמוקה, והכל בא ממקום אישי ולא מועתק מאף מקום ©, סיימתי (:
    אני באמת מקווה שתקחו את העניין הזה ברצינות, שתקראו את האשכול, שתבינו מה שקראתם ושתיישמו את זה! {וגם תגובות אם אפשר, אתם יודעים ..}

    גם אני לא מושלם ולא חזרתי בתשובה שלמה עדיין, אפשר להגיד שאני די רחוק, אבל אני מתקדם ומשתדל ועושה את מה שאני יכול ב-100%.
    לאט לאט ובזהירות, ככה מתקדמים. מספיק שתפסיקו עם הרגל מגונה אחת, או שתתחילו עם מצווה אחת, אפילו קטנה, זאת כבר מעלה אחת גדולה !



    אני בימים אלה עדיין משתדל ומנסה לשמור יותר שבתות, בעזרת ה' בלי נדר לחזור להניח תפילין כמו גדול ולהתקדם כמה שרק אפשר .. (:
    חשוב לי שתיישמו ותזכרו 3 דברים חשובים שיעזרו לכם בדרך:

    1. הכל בראש שלכם.
    2. הכל תלוי בכוח הרצון.
    ג. יפית. הכל תלוי באמונה שלכם בעצמכם, ואיך אפשר בלי האמונה שלכם בה' (:

    זהו חבר'ה, כאן נגמר האשכול הזה, באמת שלא היה קל אבל נהנהתי מכל רגע, חומר למחשבה גם בשבילי 
    לכל שאלה / בעיה אל תהססו לפנות אליי בהודעה פרטית ואני אשתדל לעזור עד כמה שרק אפשר!
    שנה טובה ומתוקה חבר'ה, חג שמח!! [:[/quote]

זמן ליצירת דף: 1.26 שניות

Are you sure?

כן