איתך
אמן
רק להיום

מה קורה אחינו... למה הפסקת לשתף....
ברור שהנפילות מגיעות....    אחרת לא היינו זקוקים לאתר...
בהצלחה רבה בעז"ה
באהבה והערכה

חודש שלם לא הייתי פה. אומר דוגרי. הבטחתי לעצמי שלא אבקר פה שוב. אמרתי, אגיע הזמן להשתלט על זה באמת. בלי אתרים וספירות ימים. הגיע הזמן להילחם ולא לשים רק פלסטרים.
והתבדתי. אוהה איך שאני התבדתי. בחיים לא הייתי ככה. 2 לילות שלמים שלא ישנתי ואני רק מול המחשב. וכמובן החטאים גדולים ומתחת למקלחת אני אומר לעצמי זהו. אני גמור. אין סיכוי שהוא רוצה אותי במצב שלי. אני אפילו לא מעז להתחרט על מה שעשיתי. עבור מה ובשביל מה? כדי שאפול שוב עוד שבוע. כדי שסופש יבוא ואכשל שוב. 
אומר תאמת אני באחד היאושים הכי גדולים שלי. אין בי כבר כלום חוץ מרוע טהור. 
נכנסתי לפה רק כי כבר לא אכפת לי. אדיש למה שקורה איתי. אחרי לילה שלם של חטאים, אין בי עוד תקווה. וואלה שחשבתי לעשות דברים רעים לעצמי. הרי כל הדלתות כבר נסגרו. 
אח. נמאס לי. 
קיצור אחים יקרים. לא באתי לייאש אתכם ח"ו. אשמח רק לדעת שיש פה אנשי אמת שמצליחים. אנשים שעומדים במילה שלהם ולא מזלזלים בעצמם כמוני. 
לא יכול אפילו להירדם מיאוש.  

היי
אצלי זה עובד, אבל אני לא יכול לבד.
ניסיתי הרבה מאד שנים להחלים מההתמכרות לבד ללא הצלחה.
הדרך קשה מאד, אני מגלה על עצמי דברים מפחידים, אבל זה עובד.
השימוש בתאווה הוא פתרון למצוקות שלך, זה מרגיע, משכיח את הצרות, אבל פתרון רע מאד.
רק כשכתבתי בפירוט את קורות חיי עם השימושים, ראיתי איך הרסתי במו ידיי את חיי.
מציע לך להיכנס לתוכנית 12 הצעדים של sa, ולהשקיע בזה זמן ומאמץ.
בהצלחה

אוהב אותך אח יקר. אוהב אותך אהבת אמת.

מבין ויודע בדיוק איך זה מרגיש.. כי הייתי שם מאות.פעמים.. מאות.

אני לא הצלחתי לבד לא משנה כמה הבטחתי וניסיתי ולא משנה מה עשיתי..

הדבר הטוב הוא שלא משנה כמה תיפול אלוקים תמיד יקבל אותך חזרה ותמיד יקבל את התשובה שלך. תמיד.

אם אתה תצליח לצאת מהמעגל הזה, לא משנה כמה פעמים נפלת בעבר אתה תהיה גאה על כל יום ויום שעובר ואתה נמנע ומצליח. ואתה תרגיש על בשרך במיוחד עם הקושי, שאתה באמת מכפר על הכל.

כדי להגיע לשם אני הייתי צריך יותר ממה שבכוחות שלי.. כי לבד לא יכלתי..
הלכתי לקבוצות והכרתי חברים כמוני שמתמודדים ומתקשים, והתחברתי למחלימים אחרים ותיקים ולספונסר וינקתי מהם את כל מה שאני יכול שיעזור לי בהתמודדות הכל כך קשה הזאת גם היום אחרי 300 ימים..

נצרכתי להפוך את החיים שלי מקצה לקצה, להכניס המון פעולות החלמה לחיים ולהפוך את ההחלמה לעיקר החיים שלי ולעדיפות הראשונה מעל הכל כדי שזה יקרה..
ועדיין זה לא הלך חלק.. אבל זה הלך הרבה יותר ממה שהלך לפני כן..

אוהב אותך ומאחל לך שבאמת תנצל את הריסוק הזה והייאוש הזה שאני מכיר כל כך טוב כדי לבוא ולהתמסר להחלמה ולפעולות שלה.

לבד אני לא יכול.. ביחד אנחנו יכולים.

אוהבים אותך ותמשיך לבוא ולשתף! מוזמן לדבר איתי בפרטי אם אתה צריך. בכל עת.

אוהבים

אחי היקר... 
אל תתייאש, 
אבל תמשיך להיכנס לאתר בקביעות, להיכנס ולהגיב,
הרי ניסית הרבה פעמים לפני שהגעת לאתר ולא הלך, אז למה שילך עוד פעם?
ברור שצריך את העזרה הזאת של השיתוף באתר, הקריאה והכתיבה.
זה נועד כדי להציף בנו כל פעם את ההבנה שאנחנו באמצע התמודדות, וגם כשאנחנו בתקופת רגיעה - זה לא שנגמלנו מזה.
הרי אנחנו לא מלאכים.
אל תתיאש - כי אין לך ממה...  הרי לא נכנסת בקביעות וברציפות לאתר... לא שיתפת הרבה - ראה מה שכתבתי לך בהודעה שלפני הנפילה שלך.
ובאמת שום דבר לא מובטח... אבל הרבה ניסו ועלתה בידם.
אז אנחנו - מזמינים אותך לצעוד איתנו, כולנו יחד באותה בעיה - ורוצים מאוד מאוד לצאת מזה... לצאת מאפלה לאורה.
תמשיך להיכנס לאתר, להגיב ולשתף... יהיה טוב אחי... ה' רוצה רק בטובתינו... עוד יהיו לך חיים קדושים וטהורים כמאוויי נפשך.
שיהיה לך המון הצלחה בעז"ה.
באהבה רבה 

מאז שהתחלתי ליפול לפני שנה, אני נוהג למשש את עצמי בבוקר. לראות אם באמת התעוררתי. אם אני באמת חי אז זה אומר שרבש"ע רוצה אותי כאן. למרות הנפילה שהיתה כמה שעות קודם. ואז תפילת מודה אני מקבלת משמעות אחרת. 
אחרי ליל הסיוטים והנפילות הלכתי לישון לאיזה שעה וחצי עד לתפילה. וכשקמתי הייתי קצת יותר מעודד. אם כי כל היום הייתי במצב רוח רע. מדוכדך עם עצמי. אומר שב"ה הצלחתי ללמוד שזה עצמו הישג. אך בפנים זה רע. 
מקווה שמחר יבואו ימים טובים יותר בעז"ה. תודה לכולם. אשתדל לתת צאנס אמיתי לשיתוף כאן באתר. ובעז"ה נעשה ונצליח. לילה טוב

אוהבים אותך אחי.

מאוד מזדהה עם הייאוש.. אשרייך שבכלל הצלחת ללכת לתפילה אני לא הצלחתי..

תתעודד. זה הכל חלק מתהליך ארוך שאין לנו מושג בו כלל...

אם אני יושב כאן וכותב לך ומתנוסס לי 300+ ימים ללא נפילה....... שזה נס ברמה של קריעת ים סוף עבורי... אז גם לך זה יכול לקרות. ויקרה.

תמשיך לבוא ולשתף. דברים טובים יקרו.

אוהבים

תנסה לחשוב אם הרדיפה העצמית הקשה לא גורמת לך להשתבלל בתוך הנפילות. ממליץ על הספר "אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא, שבדיוק הקפיצו איזה פוסט לגביו.

לא אשכח איך באחד הכנסים השנתיים של שמור עיניך, המנחה הודה לרב יהושע שפירא על הספר, ואמר לו משהו כמו: "זה לא עזר לי להפסיק, אבל זה עזר לי להפסיק לשנוא את עצמי בצורה כל כך עמוקה".

הספר הזה מגהים. הוא מה שעוזר לי לקום אחרי כל נפילה. רק בזכות הדברים שהרב כתב שם אני מסכים עוד להילחם.

כל הכבוד אחי על הצ'אנס... אבל אני אגיד לך עוד משהו - גם כשמשתפים באתר - כנראה שניפול מידי פעם... - אל תצפה לא ליפול כבר מהספירות הראשונות...
אבל - כן מתקדמים! כן מצליחים יותר מבעבר! משתפרים! 
ובסוף הדרך אחרי הרבה נפילות וספירות - ההצלחה באה...
"אדם לעמל יולד". אבל אתה יכול, אתה חזק, אתה טוב בעצם, אתה בן של ה'! אתה שואף, אתה רוצה

ולכן אתה תצליח בעז"ה

עלה לי רעיון בראש וחשבתי לשאול לדעתכם. אני קורא כאן המון, וגם מנסיון אישי שההצלחה תגיע אחרי המון נפילות. ולכן אסור לצפות ולחשוב שהנה אני נקי לעולמי עד אלא לומר אני נקי להיום. 
התפיסה הזו קשה עלי מאוד. מבחינה פרקטית. אני אדם שברגעי קושי מסתכל על התמונה הגדולה ורואה חור שחור. הסתכלות על היום הספציפי קשה עלי במיוחד עד לא אפשרית. וודאי שזה חלק מהתהליך אך חשבתי אולי להוסיף פרט קטן. פעם שמעתי ממישהו שרוצח שרגיל לרצוח 100 פעמים ביום לא יורידו אותו ל0 פעמים אלא יעשו את זה בהדרגה. כששמעתי את זה התפחלצתי. זה בעצם אומר להתיר לו לרצוח?! גם רצח בהדרגה זה רצח. אז הוא ענה שבמובן מסויים כן, כי גם ככה הוא רוצח. הרעיון הוא לשלוט בזה. לתת לו את הפורקן אך לאט לאט, עם עבודה אישית, להצליח להוריד את המינון. 
חשבתי אולי לנסות עת זה אצלי. בדכ הנפילות שלי קורות פעם בשבוע. איפשהו בסופש. אז היאוש מתחיל להצטבר והמלחמה מתחילה. חשבתי אולי להגדיר לעצמי להתפרק רק עוד שבוע וחצי. לדלג על השבוע הקרוב. ואם יבואו יצרים אז לנסות כמה שיותר לדחות אותם לשבוע הבא. כשיש תאריך שאוכל ליפול בו אולי אצליח לשלוט בזה יותר. וכשאצליח בזה אתחיל להרחיק יותר את השבועות. כמו אתגר ה90 יום רק הפוך. 
זה נשמע אולי מוזר במבט ראשון. איך אני יכול להגדיר תאריך לנפילה. אבל זה כמו אדם שעושה דיאטה. הוא לא מפסיק לגמרי אבל מקציב בשעות. כך אקבל את הפורקן אך בצורה שאני שולט בה. 
כמובן שבמקביל אמשיך בתהליך עם עצמי לדחות כל רצון לנפילה ובנסיון להפנים שכל זה רק הורס אותי. אבל עד שהתהליך הארוך והמייגע יצליח. אולי אוכל להשיג שליטה על גובה הלהבות. 
מה דעתכם?

היי
מנסיוני האישי, הבטחות ויעדים לא עובדים לאורך זמן בהתמודדות מול התאווה.
הדבר היחיד שעבד לי זה תוכנית 12 הצעדים.
ממליץ מאד

לשוב ממצולות היקר,
הרב קוק באורות התחיה אומר - שדרך העולם שהחזון- יותר מהיר בהרבה מהמציאות...  כלומר - כשאני חושב איך אני אעשה עסקים ואתעשר - אני מגיע בנקודת המחשבה מיד לעשירות שתהיה בסוף... אני מבין שיהיו קשיים אבל אני רואה את התוצאה...
לעומת זאת כשנפגשים עם המציאות - מגלים כמה כל עיסקה קשה ולא בטוחה, פה מצליחים, פה מפסידים...  באיזה שהוא שלב מאבדים את החזון... אבל בסוף - ככה מגיעים אליו.
אני מציע לנתק בין החזון למציאות.  מצד החזון הכללי - אנו רוצים להיות נקיים לתמיד! להפסיק עם ההתמודדות הזו! אף אחד לא אומר שצריך לוותר על החזון הזה.
אבל מצד המציאות הפרטית - כדי להגיע לחזון - עלי לעבוד עבודה סיזיפית וקשה...  כזו שרואה לנגד עיניה את היום בלבד.

באהבה והערכה, בהצלחה רבה בעז"ה

האמת שאני לגמרי בעד...
בספר של הרב יעקובזון על חינוך ילדים הוא מדבר על זה.. בדיוק את המשפט הזה שנתת...
שנגיד יש ילד שגונב... אז להגיד לו השבוע תגנוב רק כך וכך פעמים (להוריד את הגניבות) ותקבל פרס.
שלכאורה אתה מתיר לילד לגנוב... אבל כמובן שהמטרה הסופית היא להוריד את הגניבות..

אני גם ניסיתי בעצמי את זה, בעבר, בהמון המון וריאציות שונות ומשונות...
רק לאונן.. בלי פורנו.. עם פורנו.. רק פעם בשבוע.. רק פעמיים בשבוע.. רק 4 פעמים בחודש.. חודש כן חודש לא... וכל מיני המצאות שונות ומשונות שהיו לי..
אני פשוט לא הצלחתי... לא הצלחתי לעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי.. אף פעם..

אם זה יעבוד לך אני לגמרי בעד! תנסה.. לא חושב שיש לך מה להפסיד.

אם זה לא יעבוד כנראה שהפתרון הוא ללכת לקבוצות ולהימנע מן ההרגל.. לגמרי

אוהבים!!