אז הנה מוצ"ש הגיע ואיתו הניסיון.

גם עבורי... התחיל הדגדוג.. העקצוץ בקצה האצבעות.. 

לפתוח את הפלאקי.. שמחר אוכל "רק קצת" להעביר זמן מת..

המציאות בשטח מראה שזה יהפוך לי את כל היום ליום מת.. וגם יגרום לי כמעט ליפול או ליפול.

רוצה לוותר על זה רק להיום. מקווה לשמוע ממך בשורות טובות שגם אתה הצלחת לוותר היום.

אוהבים!

אגב.. התוסף הגנה פלאקי הוא בדיוק בשבילך.
אם יש זמן מסויים שהוא קשה לך.. זה בדיוק הזמן שאתה יכול בעזרת הפלאקי להגדיר שאין אינטרנט בזמן מוצאי שבת..

אוהבים!

אכן, מוצ"ש הביע ואיתו הנסיון. ניסיתי ללמוד, ניסיתי להעסיק את עצמי בדברים מועילים. אבל איכשהוא תמיד במוצש אני לא מצליח. אך יחד עם זאת, יחד עם לחצים אדירים שהיו כל היום, לא נפלתי ב"ה. אין סיכוי. 
אני כאן כדי להישאר, ואם עשיתי כבר כברת דרך כזו- אז לא אשבר היום. 

מקווה שיחד עם התהליך הזה אצליח לרפא אצלי עוד כמה דברים שבורים, כמו עניני ניצול הזמן ומציאת פתרון לשיעמום הרע הזה. ובעז"ה שיהיה לכולנו שבוע מוצלח. עוד שבוע של הצלחות!!

תודה רבה! יש לי המון מנגנוני בטיחות. אני מפחד לשים עוד מנגנון, שמא הכל יתפוצץ לי בפרצוף. אך אם ארגיש בנוח עם זה, בלי לחץ וכל הבלגן הפנימי, אז בעז"ה אאמץ את הרעיון. תודה רבה!

שבוע טוב לשוב ממצולות!
בהצלחה אח יקר בדרך! שמח לשמוע שניצחת...היום!
מחזק מרחוק!!  

אז נראה שהגל מיום חמישי מסרב לעבור. 
השבוע התחיל. בבוקר הכל היה מדהים. חברותא, לימוד הכל. אבל אז נגמרה החברותא והמצב רוח פתאום ירד. מלחמות מטורפות בפנים, כשבסוף נשברתי וראיתי כמה תמונות קטנות, כשב"ה זה היה רק חיצוני ממש. מאז המוח כבר לא עבד כ"כ. לא הצלחתי להות מרוכז. כל הצהרים פשוט הסתובבתי ופחדתי לעשות דבר רע. ממש לא הצלחתי להתרכז כשאני מבואס על עצם זה שהגל מיום חמישי לא עובר. 

רבש"ע, השתדלתי, התפללתי, עצרתי עצמי כל כך הרבה פעמים בשלושה ימים האחרונים. האם לא מגיע לי מעט מנוחה. קצת שקט נפשי?! האם לא אוכל לשבת מעט וללמוד בשקט, לאהוב את עצמי מחדש ולשמוח בהצלחות הקטנות והמדהימות האלו?! מתי יגיע היום שבו לא אפחד מעצמי, שלא אפחד שאני עלול להחריב את העולם במעשה אחד קטן וחסר זהירות? מתי אוכל לנהוג בחופשיות ובזרימה ללא עייפות מטורפת ממלחמות ויאוש?!

בסופו של יום, הצלחתי לעבור את הנסיון הזה. ב"ה. מקווה לימים שקטים יותר. 
לילה טוב לכולם ותודה רבה! 

מאוד מזדהה עם זה.. מרגיש בדיוק כך..

וכמוך גם אני לגמתי רק כמה ראיות קטנות בבוקר.. והאובססיה חזרה והשתלטה וכבר אין לי כוחות לזה..

גם אני מבואס שהגל הזה לא נגמר.. שאני צריך כל רגע לעשות פעולות ופעולות ופעולות.. וכבר הותש כוחי..

מתפלל שיקרה לי נס היום מהשמיים.. לי כבר אין כוחות להיאבק..

אוהבים

לשוב ממצולות היקר - שמח בהצלחתך,  ה' בוודאי יעזור גם הלאה והבא להיטהר מסייען אותו

לאחר כמה ימים, סוף סוף יום בנאלי ושקט, ב"ה. פשוט הנסיונות הרגילים- משפחה, אבא, אמא, אחים, לימוד. קיצור ממש דברים רגילים. 
חשבתי על זה המון, אבל ככל שאני שלם על התאווה, ככל שאני מבין שככה זה ואין לה מה להתרגש מזה- אז אני מצליח לעבור את זה הלאה. הבעיה מתחילה כשאני מתרגש מעצם ההתרגשות. כוונתי היא שבכל פעם שהתאווה חוזרת אלי ואני מתחיל לפחד, להתעסק בזה יותר מדי ולפתח רגשות- אז המאבק רק גדל וכדור השלג צובר תאוצה. בימים האחרונים אני משתדל לא לשים לב לזה. אם מגיע לה גל של תאווה אני יודע שזה חלק ממני, ואין לי מה להתרגש או להתעסק עם זה יותר מדי. כן, עדיין לא הצלחתי לתקן את התאוות והמחשבות האלו אבל זה יקח עוד זמן. לבנתים, אני הולך בצעדים קטנים ומדודים ומקבל את עצמי. לא שובר ומתאכזב מעצמי, אלא שמח במי שאני ובמה שאני עושה. 

אז לסיכום, גם היום היה ב"ה יום טוב. ומאחל לכולנו הצלחה בכל האתגרים!!! תודה לכולם

מזדהה עם הדברים.
בהצלחה רבה בעז"ה

מדהים
ברוך השם 
בהצלחה

והנה, עוד יום נוסף לו ליומן. עוד יום שב"ה הצלחתי להתמודד, לעמוד בגבורה. עוד יום שהוספתי אהבה בעצמי, אהבה שכ"כ חסרה. אהבה שכבר חשבה שלעולם לא תהיה. אהבה שנזנחה בעקבות משברים פנימיים חזקים ושנאה עצמית. אך כעת הגיע העת לתקן ולשפר הכל- גם לברוח מהרע וגם לחזק את הטוב. 

לילה טוב לכולם, ותודה רבה על הטוב שהאתר הזה עוזר להביא לעולם!!

שמח מאוד בשבילך. איזה יופי!

בעז"ה נזכה לתקן את הכל

מאז שהתחלתי לרשום את היומן, ממש מדהים אותי כל פעם מחדש הכחות שאני מקבל ושואב מפה. וכיצד היום עובר. אז הנה, עוד יום עבר ב"ה. עוד יום של נקיות. ובאמת שאני יכול לומר שאני שמח על היום שהיה. אומנם היו את האתגרים והנסיונות שלו, אבל אני יודע לסנן, ולשלוט במוח. שום דבר לא וודאי בייחוד שרצף הנקיות הוא לא ארוך מי יודע מה. אך כתיבת היומן פה מביאה לי אנרגיות וכוחות, שאני מקווה והמתפלל שהן ישארו גם בזמנים הקשים. אז לסיכום, מתרגש מאוד לסיים את היום ולכתוב שוב- אני נקי. 

ממש משמח לשמןע !
כל הכבוד ובהצלחה!

זה מדהים, פשוט יש לו משהו נגדי בסופשי"ם.
ושוב, מתחיל הסופ"ש  ואיתו הרצון לחטוא רק מעט. 
מתחיל הסופ"ש ואיתו מגיע גם היאוש. יאוש כזה שאומר- מה לך ולכל זה? ואפילו אם הצלחת לשמור כמה ימים, מי אומר שתתמיד, מי אומר שמחר לא תכשל.
יאוש כזה שמעקצץ בראשי ואומר שאם לא אחטא כיצד אפתח לעולם המיני. אני יודע שלרובכם זו מחשבה קצת מוזרה, אך אצלי, כאחד שברח כל חייו מהעולם המיני ואך לפני כשנה הכל התפוצץ, המחשבה והרצון לחוש את החוויה היא כ"כ גדולה. חוויה כזו שתשכנע אותי לרצות בחוויה, לרצות במשיכה ולא לסלוד ממנה. 
ובסופשים מגיעה לה גם העייפות. סיימנו שבוע. שבוע עמוס בקשיים, מחשבות רצונות ואתגרים. אז אולי אפצה עצמי במעט הנאה?! מדוע לרוב חברי הנשואים מותר, ואילו לי אסור לחוש מעט מכל מה שהחוויה הזו מציעה? 
ויחד עם הסופ"ש מגיע גם תחושה ורצון למרידה- מרד שאומר נמאס לי. לכל העולם מותר ולי לא?! כל העולם משתגע, רואה בזה דבר כ"כ מרכזי בחייו ואני שם לעצמי אלף אלפי גבולות ומחסומים. 
אז אולי רק מעט. 
ואז הידיים מתחילות להתעסק. 
ואני תופס את עצמי חזק ומבין, שהרגע הכי חשוב הוא תחילת הנפילה. אם אצליח כאן, לא אצטרך להתמודד אח"כ. אך אם אפול רק מעט- המעט הזה יגדל עד כדי פיצוץ מטורף.
אז לבנתיים אני נשמר, ומסיים עוד יום טוב ונקי. 

שיהיה לכולם לילה טוב, וברכת הצלחה!