ברוכים הבאים, אורח

טירונות והכשרה, הנה אני בא..
(0 צופה) 

נושא: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. 1271 צפיות

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 3 ימים #124316

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772
לשוב הביתה כתב on 22 יוני 2020 06:19:

חברים יקרים!
מישהו יכול להגיד מה מחכה לנו אחרי שננצח את ההתמכרות הזאת?
מעוניין בזריקת מרץ..
כלומר, איך זה יהיה שונה מאיך שאני עכשיו? כביכול שגרה שאני מתמודד, קשה, אני נופל ואז חוזר חלילה.. אבל מבחינת הנפש, מה מרגישים?
עד עכשיו שמעתי שאני אדע להתמודד עם הבעיות שלי, נכון זה חשוב. אבל מעבר, יש משהו אחר שם? בנפש?
אם מישהו יודע אשמח לשמוע..


שלום אח יקר
מזדהה עם התחושה שלפעמים נגמר לי האנרגיה להחלמה הזאת..
גם אני מחפש זריקות מרץ, לצערי הזריקות מרץ שלי מגיעות בצורה של תסכולים ממצבים שאני גורם לעצמי עד שאני מבין שאין כבר ברירה.. 
אשריך שאתה מחפש איך להתקדם בעזרת עידוד חיובי.

לימדו אותי פה לדבר רק על מה שאני חוויתי על עצמי, אז אשתף בקצרה שמעבר להתמכרות קיים מרחב רוחני אינסופי של חיבור והתקשרות לאבינו מלכנו הכל יכול.
דוד המלך מנסה בתהילים להשתמש בהרבה מילים כדי לתאר את התחושה של הרצון העצמי של הנשמה כשהיא חשה קרובה יותר ליוצרה האוהב אותה בלי גבול, ובחסד בוראי המיטיב שעוזר לי 'רק להיום' לבחור להמשיך לרצות להישאר בדרך הניקיון וההחלמה, אני חש לפעמים חלק קטן מהתיאורים הללו.

בנוסף בקבוצות המחלימים מספרים מנסיון של חברים ותיקים מאד, על הרבה מתנות גשמיות שההחלמה מביאה איתה. ונראה לי שאפשר להסביר זאת ע"פ מה שהראש-ישיבה שלי זצ"ל לימד אותנו שהחיבור הרוחני הזה לאבינו האוהב שאנו מחזקים בתהליך ההחלמה, הוא בעצם המקור לכל הברכות והישועות. הוא היה מברך חתנים וכלות בשבע ברכות שלהם, שיזכו ל 'זכו - שכינה ביניהם' וכשיש בבית את השכינה יש ממילא את כל הברכות, הוא אמר.
ולכן על זו הדרך נראה לי לומר שכשנזכה 'רק להיום' להתחבר אליו יתברך ולהשכין בלבבנו את שכינתו נתברך בכל מילי דמיטב בכל מכל כל. אמן.
אבל אם להיות כנה עם עצמי גם בלי שום מתנות ושום אורות והתרגשויות, עצם השחרור הזה שאני חווה מדי פעם 'רק היום' מהתלות המשעבדת שליוותה אותי כל כך הרבה שנים, שווה כל הון שבעולם.
תודה אח יקר שעזרת לי להיזכר בזה.
באהבה
'פנימה'

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 3 ימים #124337

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 21 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 817
המשתוקק כתב on 22 יוני 2020 09:46:

לדעתי  בוודאי שלא כדאי לספר... אין לי עכשיו כ"כ כח להרחיב, אם תרצה - ארחיב


בוקר טוב...  אחרי שישנתי טוב בלילה קיבלתי כח לכתוב  :-)

לעניות דעתי לא כדאי לספר!
בגלל 3 סיבות - כשהן מצטרפות ביחד.
א- זה כלל לא חלק ממך - כי אתה לא רוצה בזה, זה לא דומה לחולה סוכרת למשל - שזה חלק ממנו ואפילו ההשוואה (שהשווה מתרפא ידידי) לחולה נפש - לא נראת לי....  לחולה נפש אין שום תקווה בדרך כלל חוץ מכדורים פסיכיאטרים.  פה זה מצוקה קשה  אבל בת חלוף.
ב- זה עלול להזיק כשמספרים. אתה יכול למצוא מישהי ממש מתאימה - אתם רוצים להמשיך - ואז אתה מספר....  יש כאלה שיגלו הבנה ויש כאלה נשים שלא יבינו ויחתכו...  כשרצים על רצפה רטובה - חלק מחליקים וחלק לא...  זה שיש כאלה שהצליחו לרוץ שם - הופך את זה ללא מסוכן???
ג- וזה הכי חשוב והכי קריטי - אתה נמצא בתהליך החלמה. אם תבטיח לעצמך - שאתה לא עוזב אותו, אתה לא נעלם מהאתר - גם אחרי החתונה וגם כשקשה מבחינת הזמן- ואתה ממשיך לכתוב ולשתף, ולחשוב הרבה - ואם תראה שזה לא עוזר במשך זמן רב ח"ו - אז יש בך את הנכונות והאומץ לפנות לדרכים אחרות כמו קבוצות - אז ההתמכרות הזו באמת בת חלוף...

אני מאחל לך המון בהצלחה בעז"ה

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 2 ימים #124353

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2012 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 772

שלום אחים יקרים

כאחד עם טיפה פז"ם פה בפורום אני חש חובה לשתף בקצרה על הנושא של לספר/לא לספר,
מהניסיון שלי וממה שנראה לעניות דעתי (ואני לא סתם נהייתי עניו פתאום..זה באמת נושא לא פשוט).
זה אחד הנושאים הכי מורכבים ואינדיבידואליים שקיימים בהחלמה, מה שמגדיל את הצורך להתייעץ עם רב שקשור לתחום או עם מחלים ותיק, מישהו שמכיר הרבה סיפורי נישואים של מחלימים, ואיך הם מתפתחים לאורך השנים.
ו"לא ראי זה כראי זה".
זה תלוי באופי של מעשים, ברמת התלות של המכור בהם, במקום שבו הוא נמצא מבחינת ההחלמה והתמיכה החיצונית, וברקע שלו ושל המיועדת, ובטח בעוד מלא משתנים שאינני יודע.

כדאי לקחת בחשבון כמה דברים:
1 - זה מקרה קלאסי שאסור למחלים 'פשוט', כמוני למשל, לייעץ בו לאחר מה הוא צריך לעשות, אני יכול לשתף אותו רק במה שקרה אצלי, ולפרט לו על מה שעבר עלי ממבט של כמה שנים טובות.
למשל (מה שקרה אצלי בקיצור, פרטתי קצת יותר בסיפורי האישי) - בבחרותי הייתי נופל הרבה בפורנוגרפיה ואננות, אני בא מבית עם רקע חרדי, אשתי מרקע זהה, ניסינו לבנות בית נאמן בישראל בלי שהתחלתי בתהליך ההחלמה, ההתמכרות חזרה אלי ובגדול לאחר כמה חודשי נישואין, שיתפתי את אשתי בלי להתייעץ לפני, היה לא נעים בלשון המעטה, בעזרתו האינסופית של אבינו הרחמן אני בתהליך החלמה שמשתפר עם הזמן, וחיי הנישואין שלי משתפרים והולכים ככל שההחלמה והחיבור הרוחני שלי משתפרים, ולהיפך, אני יודע שאין לי ביטוח נגד התמכרויות ולכן מה יהיה מחר רק הוא יתברך יודע. משתדל להתמקד בלהישאר מחובר ונקי, והיום אני נשוי באושר 'רק להיום'.

2 - לימדו אותי שלפעמים התחושה של הצורך לספר, מגיעה ממניעים אנוכיים. ולכן חייבים לוודא קודם שזה באמת הזמן המתאים, ואיך ומה בדיוק לשתף.
סתם להפיל עליה את כל כובד המשא הענק שאני סוחב על עצמי, ושתתמודד, כמו שאני עשיתי לאשתי לצערי - זאת התנהגות אנוכית שמתאימה מאד למכור כמוני.
חייבים להיזהר ולעשות את זה בצורה נכונה.

3 - מערכת זוגית  מורכבת מהרבה מאד 'חלקים זזים' והכל קשור להכל. פורנוגרפיה משפיע מאד עלי ועל הקשר הזוגי והאינטימי בצורה ישירה. ולכן אם חפץ הנני בחיי זוגיות טובים ומאושרים - 'החלמה' היא לא רק עצה טובה, היא מוכרחת המציאות. וככל הנראה בשלב כזה או אחר חלק מההחלמה זה גם לשתף בצורה כזאת או אחרת את הנשמה שאני רוצה שתהיה הכי קרובה אלי בעולם. מחלימים ותיקים טוענים שמניסיונם אנחנו המכורים מקבלים את הנשים הכי טובות שאפשר לבקש, כנראה כי לא לכל אחת יש את היכולת לקבל את בעלה עם כל המעשים הללו, ה' בוחר 'עזר כנגדי' מיוחדת בשבילי.
ולכן החשש הגדול מלספר לאשה - מצד אחד הוא מאד מוצדק, אבל מכיוון שאני בתהליך ההחלמה לומד להישען באמת על יוצרי הרחום ולבטוח באהבתו וטובתו, בסופו של דבר זה אפשרי ונכון.

מתפלל שאבינו הרחום והאוהב יהיה איתנו תמיד בכל ההחלטות המורכבות והחשובות
ובהמשך יום נקי ומחובר אליו, 'רק להיום'.
באהבה
'פנימה'

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 2 ימים #124357

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 21 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 817

כמו שכתבת - ניסית לבנות בית נאמן בישראל "בלי שהתחלת בתהליך החלמה"...
אני כתבתי - שברור שצריכים להיות בתהליך החלמה עוד קודם.
ובכלל אני לא מייעץ כ"מחלים פשוט" אלא כבן אדם רגיל - בלי קשר להתמכרות ותהליך ההחלמה שלי...
אי אפשר לומר לבן אדם לא להתחתן...  
חוץ מזה - שאדם שמרגיש שהוא רוצה להתחתן ולא יכול לממש זאת - ירגיש בתוכו חוסר שקט ותסכול בדיוק כמו שמרגיש מי שלא הולך לו בשידוכים הרבה זמן - ומכאן הדרך לשימושים לא פחות קצרה ואף יותר קרובה... 

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 2 ימים #124374

תודה רבה לכולם! נחשפתי כאן לדעות מגוונות, אנשים ערכיים וחכמים, אמריות עם ניסיון מדהים שאני יודע שבעולם בחוץ קשה לי, בתור אני עצמי, לשמוע אותם. כל תגובה ותגובה תודה:)

ב"ה סוגר 21 יום של נקיות!! תודה אבא, תודה שהכרת לי את האתר עם החברים (הוירטואלים) המדהימים כאן:)

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 1 יום #124401

וואי לא טוב...
ראיתי כמה סרטונים ביוטיוב, תמימים למראה ופתאום קפצו תמונות...ה' ישמור..הסטתי מהר את הראש, אבל התמונות נשארות בראש..
בדרך כלל אחרי שאני נחשף לתמונות כאלו, אני נופל אחרי כמה ימים.
אובד עצות איך למחוק את מה שראיתי ולמנוע את הנפילה הבאה..בע"ה..

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 1 יום #124406

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 322 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 914

מאוד מאוד מזדהה עם זה... מאוד...

גם לי היה קורה בדיוק כך.

הייתי רואה במקרה או לא במקרה מושאת תאווה מאוד חזקה עבורי, במציאות או באינטרנט, וזהו.. ידעתי שאבוד לי.. שהאוננות עליה תגיע זה רק עניין של זמן כי זה לא עוזב את המחשבות..

למעשה הייתי חושב שאין לי ברירה אלא "לאונן אותה החוצה" מהראש שלי...
להסתכל במושאי תאווה אחרים בפורנו מפורש כדי לשכוח אותה... כי האובססיה לא תעזוב עד ש"אשיג אותה" לפחות בפנטזיות שלי...

שיטה אחת שמאוד עובדת עבורי זה לברך את מושא התאווה. לברך אותה מכל הלב ולאחל לה כל מה שאני מאחל לעצמי.
הסבירו לי שכשאני רואה מושא תאווה ומתגרה אני עסוק בלקיחה אני רוצה לקחת ממנה משהו.. כשאני מברך אותה אני עושה פעולה הפוכה של נתינה והרבה פעמים זה פשוט משחרר את האובססיה.

בנוסף הייתי מתקשר ל5 חברים לשתף את זה. לשתף שראיתי מה שראיתי ואת מה שכתבתי עכשיו מה שהראש שלי אומר לי לעשות.

במקרי חירום הייתי מוצא חבר שיכול לשמוע את הדברים בפירוט- בדיוק מה ראיתי, מה היא לבשה, מה אני רוצה לעשות בדיוק וכו'. ולהמשיך עם הדמיון המודרך הזה גם לשלב שאחרי הנפילה.. וגם לאחריו ולאחריו עד אותה נקודה כואבת שמגיעה בסוף שאני מבין שאני פשוט שוב חזרתי לאותה נקודת התחלה...

לפעמים גם הייתי יורד על הברכיים ומוסר חוסר אונים לקב"ה.
פשוט מדבר איתו.. שאני חסר אונים.. שהראש שלי לא מרפה מהמראות שראיתי ורוצה להשתמש עליהם. שאני לא יכול להשתחרר מהמראות האלה והדמיונות שמגיעים בעקבותם אלא אם כן אאונן.. אבל שהוא יכול לשחרר אותי מזה גם בלי.. שהיופי הזה והמשיכה שלי אליו הם שניהם ממנו.. ושהוא גם זה שיכול לשחרר אותי מזה. ולבקש זאת בענווה ובכניעה.

אלא הכלים שאני קיבלתי מהספונסר שלי ואני בטוח שיש עוד כלים.. חלק גם לא קופצים לי כרגע..

שיחה לספונסר או לחבר ותיק להתייעץ ולקבל עיצות היא בהחלט דבר שהייתי עושה כשזה היה קורה לי.

אוהבים!!

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע, 1 יום #124410

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 21 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 817

אהובנו... זה קורה... איך אומר ביני - "הן גם עלי רוחות הסערה עברו" - כולנו פה מכירים את זה.
ה' יעזור...
כדאי לך להתקין פלאקי...  ההתקנה של זה תזרים בהתמודדות שלך משהו חדש... שירענן אותה.
כדאי לעשות איזה משהו יצירתי - בתוך ההתמודדות - כדי להפיח בה רוח חדשה - ולתת לה מוטיווציה כמו בהתחלה.
אין ספק שתוכל למצוא בעצמך את הכוחות. היה בשמחה, אל תיפול ברוחך כי נפילה ברוח עלולה להוביל בנקל לנפילה בחומר.
ה' יתברך יעזור שתהיה לך הצלחה רבה בהתמודדות ובכל מילי דמיטב.

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 1 שבוע #124430

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מחובר
  • דירוג זהב
  • הודעות: 182

מאוד מזדהה עם התחושה,
מכיר את זה,
שלגמת קצת וזהו ...
אתה מרגיש שאי אפשר לחזור אחורה כבר ושהכל אבוד,
זה לא נכון,
מישהו פה כתב פעם שיש לנו בראש מחשבה שהתאווה היא כמו קפיץ, שאם לא נשתמש אז לאט לאט הקפיץ נמתח והקריז רק יגבר,
אבל זה לא נכון,
התאווה היא כמו גלים,
היא באה, ולפעמים היא אפילו גדולה מאוד,
אבל בסוף היא עוברת ואתה לא מבין על מה כל הרעש שהיה פה מקודם.. 
המון בהצלחה אח יקר,
אנחנו איתך

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 15 שעות, 40 דקות #124800

אז ב"ה, שבח לבורא, לא מובן מאליו בכלל, 30 יום של נקיות! תודה אבא!
מה אני מרגיש?ריקנות..חלל גדול שאני לא מצליח למלא כבר שבועות, ימים..בנוסף, להיות רווק בגיל 26 זה משהו לא פשוט בכלל...אני פשוט הולך לתפילה, חוזר לבית ולומד, עושה מבחן אבל כלום...ריק..האם זה מה שחזל אמרו "השרוי ללא אישה שרוי ללא שמחה", האם זה בעקבות הגעגוע לסם? 
בדרך כלל, אני מאוד אופטימי בעניין מציאת הזיווג וגם מראה את זה לחברים ולסובבים אותי. ה' חנן אותי ברוב חסדיו במראה נאה וכישורים למיניהם, אך הדרך קשה ומפותלת..אבל לאחרונה אני מרגיש שאני לא מצליח למלא את החלל? למה? עד עכשיו באמת שהצלחתי, 26 שנים של הדחקה עבדו יפה, למה עכשיו הזיווג כל כך קשה לי? כל זה כמובן לא סותר את האסירות תודה שלי לה' ולכך שמצאתי את האתר..ושיש אותכם. ה' נותן ויש לי מלא טוב מעבר לזיווג, אבל כרגע זה מצטייר לי משום מה מעל הכל וזה קשוח..
מהיכן הריקנות? אולי נשתמש בסם כדי להפוך את השעמום והריקנות הזאת לקצת "אקשן"..נפילה, תפילה על החטא ואז התנקות..קצת תזוזה לכל הריק הזה..
סתם משתף אותכם במחשבות..

נערך לאחרונה: לפני 15 שעות, 31 דקות על ידי לשוב הביתה.

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 14 שעות, 44 דקות #124803

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 12 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 312

מזדהה איתך אחי גם אני חווה מדי פעם את תחושת הריקנות והבדידות הזאת מבחוץ הכל נראה סבבה יש משפחה יש חברים לומד טוב בישיבה אבל עמוק עמוק בפנים התחושות האלה נמצאות אכן לא טוב היות האדם לבדו...
 כיוון שאמרו חז"ל "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" אני מברך אותך שתזכה עוד השנה להכיר את אשתך ולהקים בית של תורה וקדושה ותזכה להרבה אהבה ונחת...

תגובה: טירונות והכשרה, הנה אני בא.. לפני 13 שעות, 3 דקות #124811

תודה אחי על הברכות! מאחל מכל ליבי, כפל כפליים למברך;)

למדתי קצת גמרא, אבל עדיין הריק ממשיך..בעזרתו יתברך..תן לי לא ליפול, זה לא שווה את זה! זה לא ימלא אותך, הנאה שתחילתה מתוקה וסופה מר!
תיזכר בכל הטובות שה' נותן לך, איך אתה יכול לגמול לו רעה אחרי כל הטובות שעשה ועושה לך..אנא ה'..

זמן ליצירת דף: 0.64 שניות

Are you sure?

כן