ברוכים הבאים, אורח

יומן המסע של משתמש1
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: יומן המסע של משתמש1 1592 צפיות

יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 12 חודשים #121504

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

שלום לכולם,
לאחר תקופה נקיות של למעלה מ- 90 ימים, פותח יומן זה כדי לשתף מעט ממה שעובר עליי במטרה לעזור לעצמי ולחברים אחרים באתר להתמודד עם התאווה.
בעז"ה מקווה שיומן זה יביא לתועלת של כולנו.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 12 חודשים #121510

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 210 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1898

שמח מאוד לשמוע על תקופת הנקיות וגם על פתיחת היומן !

אשמח מאוד לקרוא בו!

המון בהצלחה!

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 12 חודשים #121515

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

תודה רבה מתרפא.
עוברת תקופה ברוך השם מאוד מאתגרת בבית עם הילדים והאישה. הרבה מאוד ויתורים לאשתי אך פחות סובלנות לילדים שלה. לפני כן זה היה הפוך אך כעת מעט יצא משליטה ולא כ"כ מצליח להיות איתם ביחסים טובים. משתדל להיות יותר סובלני עם הילדים אך לא ממש יוצא. מדובר ב-זיווג שני כאשר אנחנו חיים אני אשתי והילדים שלה וילד נוסף משותף.
בנוסף להכל הריחוק שקיים ביני לבין הילדים שלי(חיים עם אמא שלהם) בתקופה הזו מאוד מוסיפים. לא ראיתי את הילדים כבר שבועיים ולא נראה שאראה אותם בזמן הקרוב לפי המצב.
באשר התאווה, כעת בסדר.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 11 חודשים #121593

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

תודה רבה המשתוקק.
ברוך השם השבת הייתה מאוד מרוממת. מזמורי שבת עם הילדים, דברי תורה בשולחן שבת ומעט חידונים.
מתגעגע מאוד לתפילות ברוב עם. השבת הזו הייתה הראשונה שהתפללתי ביחיד.
לקראת השבת היה שינוי מאוד מפתיע עם הילדים. אשתי הייתה צריכה לצאת בשעת ערב לבקר את ההורים והשאירה אותי יחד עם הילדים. שעת השינה של הילדים הייתה ידועה לי ולאשתי אך כנראה לא ממש הייתה ידועה לילדים... הילדים הרשו לעצמם לישון מאוחר וזה הפריע לי מאוד מכיוון שהיו תוכניות ולא ממש יצאו לפועל. היה בי כעס שיצא מעט משליטה אשר התבטא בהחלטות שגויות שלא היו ביישוב הדעת, לאחר מכן טלפון לאשתי להרגעת הילדים ויישור קו עם ההחלטות שלי כאשר נגמר בסופו בהצדקה חלקית של מעשיהם של הילדים במה שרצו שאשתי תצדיק ובכך באיזה מקום הקטינו אותי בעיניהם. התחושה הייתה נוראית. ויותר ממנה חזרתה של אשתי מביתם של ההורים שנגמרה בכעסים על פרק זמן כה קצר שלא הצלחתי לשמור על הילדים.
בבוקר לעומת זאת היה מפתיע. אשתי כעסה מאוד על הילדים על כך שלא הקשיבו לי והענישה אותם על כך. ההרגשה הייתה יותר טובה אך כעסים ביני לבין אשתי עדיין היו. אשתי עובדת מאוד קשה הפסח הזה ואין לה כ"כ הרבה עזרה ממני עד שעות הערב מכיוון שאני עדיין עובד.
לאחר הויכוח הנ"ל, נאמרו דברים קשים מהילדים על היחס שלי כלפיהם שהיו ידועים לי מתוך הקשר שלי איתם אך בכל זאת היו מתוך מקום לחדש את הקשר הטוב שהיה בינינו. ברוך השם הקשר התחדש ובעקבות זה הייתה שבת טובה עם הילדים.
בכל פעם שהקשר לי עם אשתי מתערער, ההשלכות לכך פוגעות בקשר שלי עם הילדים. אני מאבד את הסובלנות איתם ולא מתוך כוונה רעה. אני מאוד רוצה שהקשר שלי איתם יהיה טוב ושנתייחס אחד אל השני כמו אב אל בן ולא כמו חבר.
הימים הללו מאוד לחוצים ומתוחים לקראת החג וגורמים לבעיות בשלום הבית.
בעזר השם מקווה שנעבור את כל ההכנות לחג בצורה יותר רגועה וללא תקלות ונכנס לחג בשמחה.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי משתמש1.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 11 חודשים #121594

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 991
משתמש1 כתב on 05 אפר' 2020 10:15:

תודה רבה המשתוקק.
ברוך השם השבת הייתה מאוד מרוממת. מזמורי שבת עם הילדים, דברי תורה בשולחן שבת ומעט חידונים.
מתגעגע מאוד לתפילות ברוב עם. השבת הזו הייתה הראשונה שהתפללתי ביחיד.
לקראת השבת היה שינוי מאוד מפתיע עם הילדים. אשתי הייתה צריכה לצאת בשעת ערב לבקר את ההורים והשאירה אותי יחד עם הילדים. שעת השינה של הילדים הייתה ידועה לי ולאשתי אך כנראה לא ממש הייתה ידועה לילדים... הילדים הרשו לעצמם לישון מאוחר וזה הפריע לי מאוד מכיוון שהיו תוכניות ולא ממש יצאו לפועל. היה בי כעס שיצא מעט משליטה אשר התבטא בהחלטות שגויות שלא היו ביישוב הדעת, לאחר מכן טלפון לאשתי להרגעת הילדים ויישור קו עם ההחלטות שלי כאשר נגמר בסופו בהצדקה חלקית של מעשיהם של הילדים במה שרצו שאשתי תצדיק ובכך באיזה מקום הקטינו אותי בעיניהם. התחושה הייתה נוראית. ויותר ממנה חזרתה של אשתי מביתם של ההורים שנגמרה בכעסים על פרק זמן כה קצר שלא הצלחתי לשמור על הילדים.
בבוקר לעומת זאת היה מפתיע. אשתי כעסה מאוד על הילדים על כך שלא הקשיבו לי והענישה אותם על כך. ההרגשה הייתה יותר טובה אך כעסים ביני לבין אשתי עדיין היו. אשתי עובדת מאוד קשה הפסח הזה ואין לה כ"כ הרבה עזרה ממני עד שעות הערב מכיוון שאני עדיין עובד.
לאחר הויכוח הנ"ל, נאמרו דברים קשים מהילדים על היחס שלי כלפיהם שהיו ידועים לי מתוך הקשר שלי איתם אך בכל זאת היו מתוך מקום לחדש את הקשר הטוב שהיה בינינו. ברוך השם הקשר התחדש ובעקבות זה הייתה שבת טובה עם הילדים.
בכל פעם שהקשר לי עם אשתי מתערער, ההשלכות לכך פוגעות בקשר שלי עם הילדים. אני מאבד את הסובלנות איתם ולא מתוך כוונה רעה. אני מאוד רוצה שהקשר שלי איתם יהיה טוב ושנתייחס אחד אל השני כמו אב אל בן ולא כמו חבר.
הימים הללו מאוד לחוצים ומתוחים לקראת החג וגורמים לבעיות בשלום הבית.
בעזר השם מקווה שנעבור את כל ההכנות לחג בצורה יותר רגועה וללא תקלות ונכנס לחג בשמחה.




זה מזכיר לי את הכמות הפעמים שהייתה לי אירועים דומים - של פגיעה באגו שלי, של פגיעה ברגשות שלי (שלפעמים זה תחושה מוצדקת של פגיעה ולפעמים לא, כי כמו כל בני האדם אני לפעמים נעלב משטויות ולפעמים נעלב מדברים מהותיים שראוי להיעלב מהם).

בכל מקרה, בגלל שלושה דברים תמיד הקפדתי למחוק בצורה (מוכשרת למדי) את הרגשות האלה.
א. נאמר לי שגאווה ודברים מעין אלו הם שליליים ואלוקים רוצה שאני יהיה נחמד לכולם תמיד.
ב. באופן כללי התחושה של פגיעה והיפגעות ועלבון היא לא נעימה ורציתי להיפטר ממנה בדרך הקלה ביותר האפשרית.
ג. לא ראיתי את היתרון של הרגשות  - מה זה עוזר לכעוס ? או להיעלב ? עדיף למחוק את הדברים המיותרים האלה ויפה שעה אחת קודם.


ולכן התמחתי מגיל צעיר מאוד (גיל 8 -9 בערך ) להסיט את הרגשות שלי לכיוון אחר - בדרך כלל זה היה מחשבות איך אני יהיה יותר טוב במה שאני עושה (משחקי מחשב או לימודים) כדי שלהיפך - התחושה הרעה תהפוך ליתרון, זה היה "ערמומי" מצידי, ולכאורה חכם.
אני נעלב ? עכשיו אני ילמד יותר. אני הושפלתי ? עכשיו אני מדמיין יותר. אני מרגיש לא נעים ? עכשיו אני קורא יותר.
ועכשיו אני משלם על זה בריבית דריבית.

כי שהגעתי למנגנון כמו הפוי', המוח שלי שכבר היה רגיל לתקוף, להשתלט ולבודד כל מקרה של תחושה לא נעימה משל היה איש חולה קורונה, ואז להפציץ אותו בתחושות נעימות של הצלחה ממשחקי מחשב או סרטים או כסף חברתי שאספתי פה ושם והעצמתי בראשי.
המוח הזה פשוט לא יכול היה להתאפק - כל כך הרבה אפשרויות לסחוט כל כך הרבה הסחות דעת מהרגש באמצעות הברז הזה של הפורנו.

שלום, אני robinhood, מומחה בטכנולוגיות סינונים של פורום שמור עיניך.
אני תמיד משתדל לשתף כל טיפת מידע שיש לי, אם אתה מעוניינים לקרוא:
איגוד כל המדריכים שלי בנושא סינון

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 11 חודשים #121895

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300
תודה רבה על התגובות חברים.
ברוך השם עברו ימים מאוד מאתגרים שמאוד חיזקו אותי לאחר ליל הסדר עם האישה והילדים.
השיא לצד הטוב היה בליל הסדר בו היה חיבור מדהים של כל המשפחה יחד. לא חוויתי ליל הסדר כמו שהיה לנו במשפחה ובאמת לזה ציפיתי. מנגד הייתה ירידה חדה מיד לאחר ליל הסדר בקשר עם האישה והילדים. אני לא יודע כיצד להסביר את זה וממה זה בדיוק התחיל אבל יש המון תסכול מצד אחד אך גם המון חיזוק מצד שני כאשר החיזוק נובע במקרה שלי משיתוף עם הרב שלי אשר מכיר אותי מקרוב ויודע עליי הכל ומחזק אותי והרבה פעמים מציב בפניי מראה כיצד אני מתנהג ואיך עליי באמת להתנהג. לצד זה מתווספות גם התפילות לבורא עולם על כל הטוב שאנחנו מקבלים ובקשות לעזרה בכל מיני דברים שקורים ביום יום.
הייתה לי שיחה עם אחד האברכים שאני מאוד מעריך לפני המון זמן בה הוא לימד אותי דבר מאוד חשוב בנוגע לתפילה שמאוד חיזק אותי ואולי יכול גם לחזק אחרים. הוא ביקש ממני לפני ה-"יהיו לרצון..." שבסוף התפילה קודם כל להודות להשם על הדברים שעזר לי מאז התפילה האחרונה שהייתה לי, זאת אומרת אם אני במנחה כעת אז להודות על כל אשר עזר לי מאז שחרית ולמנות כל אחד ואחד מהם ולהודות על כך כי זה באמת לא מובן מאליו. לאחר מכן, לבקש עזרה על דברים מסויימים עד התפילה הבאה למשל עד ערבית ולא יותר רחוק מזה (כמו שנאמר כאן המון, "רק להיום" או במקרה הזה "עד התפילה הבאה"). עזרה בדברים כלליים שיכולים להימשך זמן רב יבואו בסוף כמו למשל רפואה לבן משפחה שחולה באיזו מחלה שעובר טיפולים מסויימים - בקשות אשר לרוב לא משתנות.
בתפילה כזו שמבקשים על דברים מסוימים ובפרק זמן קצר כמו מתפילה זו ועד התפילה הבאה מחזקת מאוד כאשר בקשות אלו מתממשות. ובחלק של ההודיה להשם על כך בתפילה הבאה מחזק יותר.
נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי משתמש1.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 9 חודשים #123926

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

ברוך השם בסדר. תודה על ההתעניינות.
לא נעלמתי. עדיין באתר ולא ממש רואה אותך בצ'אט.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125284

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300
שלום לכולם,
לאחר 230 ימים בהם הייתי נקי אני מאפס את הספירה.
אתמול הייתה לי תזכורת מאוד חזקה באיזו קלות אני יכול להגיע שוב למקום הזה.
בעצם הסיבה לכך הייתה מעמסה רגשית מאוד גדולה עליי. הרגשתי כבר המון זמן קושי כמעט בכל דבר שאני עושה. על כל דבר והכי קטן אני צריך להילחם גם בדברים שהם ברורים מאליהם שמגיעים לי אני מקבל התנגדות מאותו אדם ממנו אני צריך לקבל את זה. כבר מס' שבועות שאני פוזל לצדדים בדרך לעבודה וחזרה הביתה ולא מרגיש שזה עושה לי משהו עד לרגע שכבר הייתי ממש שבור מכל מה שעבר עליי במשך תקופה ארוכה מאוד ואז זה פגש אותי במחשב של העבודה ע"י הסתכלות קטנה באיזו תמונה לא צנועה ומשם משך אותי במשך כל שעות העבודה למלאות את הריקנות שהרגשתי בכל תקופת הקושי שהייתה לי. לא משנה אילו הפסקות היו בין לבין אם זה לקבל טלפונים של עבודה, חוץ מכבודכם לצאת להתפנות ולחזור ב-מחשבה שאתעסק כעת בדברים אחרים, לצאת להתפלל ולבקש מהשם שישחרר אותי מזה עד סוף יום העבודה. שום דבר לא עזר. פשוט חזרתי לזה וכל פעם בעוצמה הרבה יותר חזקה מהפעם הקודמת. אני לא הגעתי למצב שאני פוגם בברית אך ההתעסקות בזה ובמזיד הוציאה אותי מדעתי ומתוך המקום הזה אני מאפס.
אני רוצה להוסיף ויכול להיות שאני לא מחדש לכם, הסיבה האמיתית לכך שאני מגיע לתאווה היא לא באמת בגלל שאני מכור אלא בגלל שיש לי בעיה אישית מאוד עמוקה שגיליתי אותה לאחרונה תוך כדי מפגשים עם איש מקצוע שהיא זו שמביאה אותי למקומות המפלט האלו. זו בעיה שמלווה אותי מאז היותי ילד ואני שם לב שאני פוגש אותה בכל דבר שאני עושה. אני לא מעוניין לומר מה בדיוק הבעיה אלא לומר שהבריחה לתאווה במקרה שלי נובעת ממשהו הרבה יותר עמוק.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125287

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

חזק חזק ותתחזק!!
מחכה לשמוע ממך!
בהצלחה רבה 
אוהבים 

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125857

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

לאחר שבועיים של נקיות חוזר ומאפס. שוב צפייה בתוכן לא צנוע אשר הביא ל-קרי לילה.
שמתי לב כבר תקופה ארוכה שעוגות או עוגיות משוקולוד מאוד מעוררים לי את התאווה ואם זה נוסף למחסור בשעות שינה אז זה מתכון די בטוח ליפול עבורי. העייפות כתוצאה ממחסור בשעות שינה מביאה אותי ל-בטלה, הבטלה מביאה לשעמום והשעמום מכניס לי מחשבות לא טובות (לאו דווקא מחשבות על תאווה) ודאגות על כל מיני דברים פתוחים בחיים הפרטיים וכך מוצא את עצמי מתעסק בתאווה כדי למלאות את הזמן שזהו הפתרון האולטימטיבי לבזבוז זמן.
אלו התובנות שאליהם הגעתי.

שיהיה לנו בהצלחה.

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 8 חודשים על ידי משתמש1.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125862

  • אוהב ימים
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 257

הלוואי והיה לי את הכוחות לעודד אותך... 
אני רק יכול להגיד שאני מזדהה איתך

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125890

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

אולי כדאי לך לעשות 2 ספירות - אחת של מבטים ואחת של שז"ל? (כמו שעושים פה כמה חברים)


תודה רבה המשתוקק.
למען האמת שאני מעדיף לא לעשות 2 ספירות נפרדות. זה מרגיש לי שאם אני אפול בראיות אסורות אז זה לא יהיה כזה נורא מכיוון שיש לי ספירה נוספת של פגם בברית ואז ראיות אסורות יהיו קלות בעיניי מכיוון שעוד לא הגעתי לפגום בברית. וכשאגיע לפגום בברית אז המכה תהיה הרבה יותר חזקה מכיוון שהמחשבה והנחמה הייתה תמיד "לפחות לא פגמתי בברית".



הלוואי והיה לי את הכוחות לעודד אותך... 
אני רק יכול להגיד שאני מזדהה איתך


תודה רבה אוהב ימים.
לא צריך כוחות. מספיקה התגובה הקצרה שלך

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125922

קשה לי להסביר למה, אבל קראתי קצת את השרשור ואתה משהו מיוחד אחי!
מצטער לשמוע על האיפוס..אוי זה לא כיף בכלל...
אבל כמובן הימים לא הלכו לפח, קומה בנפש שלך נבנתה זה בטוח!
אוהב אחי!!

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 8 חודשים #125971

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

קשה לי להסביר למה, אבל קראתי קצת את השרשור ואתה משהו מיוחד אחי!
מצטער לשמוע על האיפוס..אוי זה לא כיף בכלל...
אבל כמובן הימים לא הלכו לפח, קומה בנפש שלך נבנתה זה בטוח!
אוהב אחי!!


אתה צודק לשוב הביתה. שום דבר לא הלך לפח זה בטוח. תודה רבה
האיפוס לא מטריד אותי. מה שחשוב בעיניי זה דווקא הדרך איך להמשיך הלאה מהנקודה הזו שלאחר הנפילה. היו תובנות ובעזרת השם משתדל ליישם כדי לא להגיע לשם שוב.



מצטרף לכל מילה!

בהצלחה רבה בעז"ה


תודה רבה המשתוקק

נכון ליום שנפלתי, כדי לא להכביד על עצמי קיבלתי בלי נדר עד ט' באב לא לאכול עוגות או עוגיות בכלל ולהתחזק בשמירת פגם הברית ע"י קריאה בספרים.

בעזרת השם נעשה ונצליח.

תגובה: יומן המסע של משתמש1 לפני 3 שנים, 7 חודשים #126589

  • משתמש1
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 300

לאחר 15 ימים חוזר ומאפס שוב.
לאחרונה אני בקושי ישן ומרבה בשתיית קפה בעקבות זה. ישן בין 4-5 שעות בלילה.
זה מאוד פוגע בתפקוד במהלך היום, ובערב בזמן שאני צריך להיות עם אשתי והילדים אני פשוט מתרסק.
מצבים לא נעימים עם האישה אשר ביחד עם העייפות והשעמום בעבודה הובילו אותי לשם.
לא פגמתי בברית אך הייתי מאוד קרוב לזה.
אשתדל בעזרת השם להיכנס למיטה מוקדם עד כמה שאפשר.

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.74 שניות

Are you sure?

כן