ברוכים הבאים, אורח

נושא: סיפור אישי. 3216 צפיות

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #122398

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 431 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

מבין אותך מאד
אני מרגיש גם שבמרוץ החיים, כפי שכתבת, הלחצים גדולים מדי.
אני כל הזמן אומר לעצמי שהכל בראש שלי, במציאות אין מלחמה יומיומית, אבל זה לא עוזר.
הראש מתמלא בלחצים, ואני רוצה לברוח.
מתפלל לכח עליון שייכנס אלי וימלא אותי בכוחו. רוצה להתחבר אליו כל הזמן.
עדיין לא יודע איך לעשות זאת.
כל הכבוד לך על השיתופים.
תמשיך בדרך

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #122404

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1303

כל הכבוד על כנות ועל השיתוף.

במיוחד על השיתוף של לפני הנפילה.. ואז שעתיים אחרי שיתפת שנפלת.

עשית את הפעולה הנכונה והטובה, גם התקשרת לחבר אח"כ וקראת תיקון הכללי ושמת מוזיקה. עשית הרבה פעולות נכונות והתוצאה היא בידי אלוקים.

תתמיד בפעולות האלה עד שיהפכו לחלק אינטגרלי ממך. בסוף, לאט לאט, זה יציל אותך.

אוהבים וכל הכבוד על הרוח. אכן אין ייאוש בעולם כלל כמו שאמר רבינו.. 

הייתי במקום הזה בדיוק שאתה נמצא בו כעת מאות פעמים..

בסוף כשהקב"ה מחליט הנס קורה. רק תמשיך לבוא ולשתף והנס יקרה מאליו.

אוהבים אותך!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #122500

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

היי.
חוזר ומשתף אתכם.
5 ימים לא הייתי כאן.
לא הספקתי להתעסק בזה בכלל.
ימים של עומס כאלה.
איכשהו התאוה אפילו לא הייתה אופציה.
לא הרגשתי אותה כל כך.
לא סחבתי יום ועוד יום ועוד יום.
פשוט ימים שפויים.
אני חושב שזה חלק מהתהליך (הקטן) שהספקתי לעבור.
פעם כל יום היה קשה עבורי.
היום אני מצליח לעבור כמה ימים בלי רגשות שליליים, ובלי מחשבות
מצליח לשמור על עצמי באופן טבעי יותר.
צריך להמשיך להתקדם.
אני קצת מתוסכל לאחרונה.
יש לי נטיה כזו לתכנן את עצמי כמה צעדים קדימה באופן מוגזם.
להתקדם להתקדם להתקדם.
לחפש אופציות לקידום ולהסתער עליהם ולמצוא את עצמי עורך טבלאות של יתרונות וחסרונות בלי הפסקה...
לתכנן עשור קדימה.
זה יוצר אצלי תסכול כי אני לא כל כך מצליח להגיע לתשובה.
אני לא כל כך יודע מה אני רוצה מעצמי.
איך אני רוצה שהחיים שלי יראו ואילו יעדים אני רוצה לכבוש.
אני לא רוצה לחיות חיים רגילים ו"להתמסד".
אני רוצה להשאר צעיר לנצח.
לקום כל בוקר ולעשות מה שאני אוהב עם האנשים שאותם אני אוהב.
אני חושב שחלק מהאנשים עובדים במשרות שלהם כי הם צריכים את הכסף ולא כי הם אוהבים את מה שהם עושים-
וזו לא חירות.
ואני מנסה ליצור את זה.
אבל לפעמים מתגנבת לה מחשבה של-
למה אני צריך את זה בכלל?
מה המטרה הגדולה מאחורי הכל?
לאן כל החיים האלה הולכים?
מי יזכור אותי עוד 100 שנה?
אני מחפש משמעות.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #122501

  • המשתוקק
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1324

ואם כן יזכור אותך מישהו - זה מה שיהפוך את מה שאתה עושה למשמעותי?
בורא עולם רואה... זוכר...  הוא היה פה לפני 100 שנה וגם יהיה אחרי 100 שנה
אז תנסה שהכל יהיה טוב ומשמעותי מבחינתו...
בהצלחה רבה

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #122569

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

היום אני נקי 6 ימים.
והיום למדתי משהו חשוב.
אני לא יודע באיזה אופן התאוה עובדת אצל אחרים,
אבל אצלי במהלך היום יום- יש חיים שפויים מאוד .
אין פנטזיות, אין כמיהה, כלום.
אבל יש לי טריגר גם.
יש לי נטיה להרגיש "שעיר לעזעל", להרגיש מקופח, שרימו אותי , לכעוס.
מלא ריכוז עצמי טהור.
וזה מוביל לזה שאני פשוט נכנס למעגל של כעס , מוצא את עצמי מסתובב במיטה מרוב עצבים עד שבסוף...
נופל,
בורח מהכעס , מהתחושות הרעות שהמצאתי לעצמי בראש.
אז בעצם הבעיה שלי היא לא התאוה.
התאוה היא פתרון גרוע שמצאתי לעצמי כדי לברוח מהתחושות השליילים.
אני צריך ללמוד איך להתמודד איתם.
אשמח לייעוץ ממכם חברים.
מה אתם עושים כאשר אתם חשים רע ומתוסכלים?
הרי לברוח- לא טוב.
מה כן אפשר לעשות?
אשמח לתשובות.
אוהב אתכם מאוד.
המשך יום נקי ומפוכח לכולם!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 2 שבועות #122573

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 431 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

היי
התובנה שלך מראה שאתה מודע מאד למצבך, כל הכבוד, לא מובן מאיליו.
אכן התאווה היא פתרון למצוקות, אבל פתרון רע מאד. לי היא הרסה את החיים.
על מי או על מה אתה כועס?
תנסה להבין לעומק על מה זה יושב.
אתן לך דוגמא - כשאני מנסה לנהל את חיי, ומשהו משתבש, אני נכנס למצוקה.
התוכנית לימדה אותי להפסיק לנסות לנהל הכל.
אני עדיין לא שם. עדיין סובל מטינות ופחדים, אבל מבין את הכיוון.
בהצלחה רבה

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122629

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

היום היה יום מתאגר עם 2 ניסים.
בבוקר הייתי בכל מצבי העכב"ר האפשריים
עייף,כועס,רעב ועצבני.
רציתי ממש להשתמש.
הרגשתי את זה בפנים ובשלבים מתקדמים כבר.
התאווה דופקת על הדלת.
ביקשתי מהכוח העליון שלי שיקח את כל התחושות הרעות האלו ממני.
אמרתי לו שאני לא תמיד יודע להתמודד איתם לבד,
ושאני מכור , שקשה לי ,שאני חסר אונים עכשו ולא מסוגל לבדי.
זה עבד איכשהו אני עוד נקי.
בערב זה חזר על עצמו .
הרגשתי תסכול עצמי כזה.
קצת עוף מוזר בחבורה.
לא הרגשתי טוב ושוב עבר בראש הרעיון להשתמש.
יצאתי לריצה.מוזיקה ושיחת טלפון לחבר. 
נזכרתי במשהו שחבר מהפורום כתב שהוא עודד את עצמו, חשב מחשבות טובות על עצמו וזה הרים אותו.
ניסיתי.
זה הציל אותי.
נס.
זה הזוי איך זה שכשאני בקריז אז אני מרגיש כאילו אין מוצא.
אני חנוק וחייב ליפול.
אבל זה גל.
וכמו גל גם הוא עובר .
ואחרי כמה שעות אתה מסתכל אחורה ולא מאמין שכמעט איפסת...
שאזכה ונזכה לעוד ניסים כאלו,
המשך ערב נקי ומפוכח.
אוהב אתכם.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122631

  • המשתוקק
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1324

ב"ה זכית.
חזק ואמץ ובהצלחה גם הלאה!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122635

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 33 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 421

אלוף!!!
כל הכבוד!!
ה' עמך גיבור החיל..

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122720

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

אני היום נקי 12 ימים ,
כל יום נס בפני עצמו.
פעם הייתי נופל כל יום.
הימים האלו לא קלים עבורי,
אני אשקר אם אגיד שאני לא מבין עכשו איזה מקום גדול התאוה תפסה בחיים שלי.
פתאום אני מגלה בי תחושות שליליות שלא הכרתי לפני.
אני לומד על עצמי דברים שבמשך שנים ברחתי מהם.
למדתי שאני כועס בפנים, המון.
למדתיי שאני חייב את הספייס שלי,
חייב לפחות פעם ביום להיות לבד ,
הרבה אנשים סביבי יכול ליצור אצלי תחושת מחנק ולחץ.
אני לומד איך להתמודד עם זה.
אני יודע שאני לא רוצה לפנות לתאוה שוב כדי שתפתור לי בעיות.
אז אני חייב ללמוד לתעל את האנרגיות האלה בצורה חיובית כדי שלא אפול.
אני מרגיש שזה הופך אותי למחובר יותר לעצמי וזה טוב.
אני רוצה גם להגיד תודה לכל חברי האתר.
אני משוטט פה המון, קורא מסתכל ומנסה ללמוד מאחרים ושמעו-
אתם אנשים מדהימים אחד אחד.
כמות הפירגון לאנשים, הכנות שיש פה, הרצון הקולקטיבי להיות טובים יותר, נתינת הכתף אחד לשני (לפעמים בלי שמכירים אותו בכלל!) היא מדהימה.
אשרייכם ותודה רבה.
המשך יום צלול ונקי לכולם.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122727

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1845

תמשיך לשתף!
ואנחנו נמשיך להשתתף!

פשוט שמח לקרוא

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122729

  • המשתוקק
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1324

לכל אדם יש חסרונות (וגם יתרונות...)
העיקר זו הכנות הנפשית והאומץ להתמודד עם זה. זה אחד מתפקידנו בעולם.
יהי רצון שה' יתברך יעזור לנו לתקן הכל.
אשריך שאתה משתדל בתיקון כל דבר.
חזק ואמץ!

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122756

  • beliver
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 243

התאוה משגעת אותי היום!
פשוט משגעת!
גלים שלא מפסיקים להתנפץ עלי.
יום קשה מאוד.
וכבר התחילו לרוץ מחשבות בראש של - "אולי רק קצת? קצת שקט ונחת מהלחץ , להתפנק ולהרגע קצת".
ניסיתי לחייג לחבר ולצערי הוא לא זמין...
מפחד ליפול.

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122763

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1845

מתפלל איתך שיעבור!
אוהבים!
איזה תקופות קשות הגלים האלה....
אבל מספרים שמי שעובר אותם.... זוכה בהחלמה

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

תגובה: סיפור אישי. לפני 4 חודשים, 1 שבוע #122767

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 431 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

גם אני עובר ימים מלאים בתאווה.
ממש צונאמי.
מוצא עצמי פותח סרטונים לא ראויים כדי להפיג את המתחים בחיים.
הודיתי בפני עצמי ובקבוצה אתמול, שאני חייב לקבל חיזוקים מאחרים, אחרת מרגיש 
לא שווה.
חייב לרצות אחרים.
מבין שאין לי ערך עצמי, ממש כלום.
מדהים איך אחרי שנה וחצי בתוכנית ההבנה הזו הגיעה משום מקום.
הלוואי וזה ייתן לי שקט

זמן ליצירת דף: 0.70 שניות

Are you sure?

כן