היי אחי.
אני הוא יום ה0 שלך. 
זוכר אותי?
אני מגיע תמיד אחרי שאתה נופל,שאתה מאפס.
אך אחרי כמה ימים אתה שוכח ממני ומהתחושות. 
אתה בקריז .
אז אני כאן כדי להזכיר לך איך המציאות באמת.
בוא ואתאר לך את המצב כרגע.
אתה בקריז אחי.
הגוף שלך מוצף באנדרנלין.
אישונים מורחבים .אתה מרגיש גם קצת קושי בנשימה?
כן כן אחי אתה בקריז .
מה עוד? בוא נראה.
במוח שלך עכשו כל נורות האזהרה דולקות.
רעש של אזעקות וצלצולים .
לחץ!! לחץ!! לחץ!!
אתה מרגיש סכנה קיומית אמיתית.
זהו חוש ההשרדות שלך שגורם לך להרגיש ככה.
אתה יודע שאם לא תיקח את הסם שלך- אתה תמות .
אין שום טעם לכלום כרגע בעייניך.
אישתך? כן אתה אוהב אותה.
היא מלאך!
אתה לא מסוגל לראות או לשמוע את זה עכשו .
מה שהבטחת לעצמך? לא זוכר כבר על מה מדובר.
אהה לאפס? לא נורא לא נורא .
אתה מרגיש שאתה חייב לשרוד .
אתה חייב את הסם הזה כדי להמשיך לחיות וזה בראש סדר העדיפויות שלך כרגע.
וגם אם תצליח לעבור את הערב הזה...
מחר כנראה התחושה רק תחמיר-
אתה עומד למות אחי!!! 
אז תן לי לספר לך את האמת.
אתה לא בסכנה. 
אתה לא הולך למות.
המוח שלך פיתח שיטה קצת מפוקפקת להתמודד עם בעיות.
ברגע שיש לחץ ואורות האזהרה נדלקים, הפתרון שלו לסכנת הקיום הזו זה- הסם שלך.
אותו דבר קורה כאשר אתה רעב או צמא.
רק שהפעם אני כאן כדי להזכיר לך-
הסם הזה לא יפתור לך את הבעיה.
להפך.
זוכר את כאב הראש שהיה לך בפעם האחרונה?
זוכר באיזה שעה נרדמת בסוף?
ואיזו שינה הייתה לך אתה זוכר גם?
היה לך ערב זוועה.
זוכר לילות אחרים אבל?
לילות שבהם כאשר נדלקו נורות הלחץ הלכת וסגרת אותם אחד אחד בצורה טובה יותר?
זוכר ששיתפת חבר? שהרגיע ועזר.
זוכר שכתבת אז בקבוצה- עזרה!
ופתאום לא הרגשת לבד בכלל?
זןכר שפשוט שמת אוזניות על האוזניים עם פול ווליום?
שכחת מהכל.
האורות שלך נדלקו כרגע מסיבה מסויימת.
אולי אתה לחוץ, אולי אתה בודד? אולי אתה צריך פינה לעצמך כרגע? לשחרר טיפה את הלב.
מה שבטוח אחי. 
שעוד מנה מהסם לא תעזור לך .
תזכור אותי. אחי . תזכור.
אני יום ה0 שלך.
וגם הקריז הזה יחלוף.
זה כמו בים שיש גלים.
ואתה הרי חולם לגלוש.
תרגע, תנשום עמוק ותשתף.
פעם אחרונה שאומר,
אתה אלוף ולא לבד בכלל, ה' אוהב אותך.
יום ה0 שלך.

שאזכה לזכור את יום ה0 כל יום .

וואו אחי אתה מוכשר! איזה יופי של כתיבה..הלוואי על כולנו לזכור את יום ה0...בע"ה.

ממש מרגש !!!
איזה יופי של תזכורת !!
אתה בהחלמה אחי... ממש ככה !
אל תדאג... עם הכלים שאתה משתמש תצליח בעזרת השם לעלות על דרך המלך !
אוהב ומחבק אותך !

וואו!

נהניתי לקרוא! כל כך אמיתי כנה ומרגש!

איזה כתיבה!

תיארת את זה בצורה מדוייקת.. ואיך כל פעם אני נופל לשם מחדש.. איך אני שוכח את זה? זה לא נתפס..

אוהבים אותך אח יקר! אתה במקום הנכון. רק תמשיך לבוא ולשתף, ההחלמה תגיע מאליה בזמן שהקב"ה יחליט.

ואו, כמה מרגש לקרוא
תיארת את ההרגשה שלי בכל יום כמעט כל היום.

היי לא הייתי כאן כמה ימים.
הייתי עסוק ברוך ה'.
האמת שלא חוויתי שום קריז או התמודדות אבל...
אני יודע שאם לא אחזור אל תהליך ההחלמה שלי ואל הבקרה כלפי אילו רגשות/מראות/חוויות אני מכניס לעולם הפנימי שלי-
הנפילה תהייה קרובה.
חוזר לתהליך ההחלמה. אוהב אתכם

מת מעייפות אבל משתף בכל זאת.
היום היה יום מתיש , מפוצץ בעבודה.
בדרך כלל ימים כאלה...
אני מגיע בערב סחוט,עצבני והדרך לנפילה קצרה.
היום באמת הייתי עייף ועצבני.
החלטתי שאני לא נאבק בזה או בורח מזה.
שמותר לי להיות מותש .
קלטתי שיש בי חלק שמאוד רוצה את השלווה, שמאמין שיום יבוא והכל יהיה מושלם.
שלא יהיו עוד כעסים,אכזבות וכלום - גן עדן.
חיים בלי כאב.
ולכן ברגע שכואב-צריך לברוח או להתמודד מול זה, העיקר לא לתת לכאב מקום בפנים.
היום פשוט קיבלתי את זה.
אמרתי - "כן אתה עייף ועצבני, סבבה.קורה, הגיוני, מגניב,
בוא נמשיך ביום הזה, הולך לעשות משהו אחר שאני אוהב."
אני רוצה ללמוד לקבל את הכאב,לקבל את זה שלא הכל חלק, ולהמשיך הלאה, לא לברוח מזה.
שנזכה לעוד יום ועוד יום.
שפיות וקבלה  אני בדרך.
בעזרת ה'

עוד יום נקי ברוך ה'.
מוזר אולי?
אבל אני כבר שבוע מאז הנפילה האחרונה- ושום גל, שום מחשבה, כלום.
הלוואי וזה ימשיך ככה.
אני חושב שזה בגלל שהתחלתי לשנות קצת צורות חשיבה,לשים לב יותר למה שקורה בפנים ולקבל את העולם בחיוך ככה שהימים שעוברים עלי-
פשוט עוברים.
היום היו לי קצת לחצים,
פחדתי מזה כי אני יודע שזה גורם לי לקשיים בערב להרדם ואז...
חבר אמר לי פשוט להחליף את ה"מה" ב"אז מה"?
יש אתגר ו...?
למה אני מתמסר אל הלחץ?
יש בעיה ונפתור אותה,
אז מה?
שחרר לך לישון.
שנזכה בעזרת ה' לעוד יום נקי.
אוהב אתכם

8 ימים ב"ה.
ימים מדהימים.
כיף להיות נקי וצלול אפילו דקה אחת!
מתאגר ומעניין בפעם הראשונה בחיים להיות כל כך מחובר אל עצמי,
להתמודד עם סימני שאלה שהעדפתי לקבור ותחושות קשות שבחרתי להשאיר מאחור.
היום אני מתמודד , לומד להרגע ולא להלחץ, לומד לנשום עמוק, לומד ראיה חיובית , לומד לקבל סוף סוף את העולם המדהים הזה!
אני נקי אומנם רק 8 יום.
אבל אני מת על זה,
באמת , אני חולה על המסע הזה.
כיף לי שיש לי מטרת על כזו ענקית, כיף לי שאני מתקן את עצמי , כיף לי להכיר את עצמי, להרגיש חיבור והתקדמות,
להרגיש סוף סוף שלווה אמיתית מה היא,
אולי זה מזוכיסטי קצת-
אבל אני מוצא בזה הנאה וסיפוק מאוד גדול.
היום היה יום מאתגר קצת.
פתאום נפלו עלי המון לחצים ושינויים לדברים שתיכננתי ו ..
התחלתי להרגיש רע..
וכשאני מרגיש רע-
אני חושב על להשתמש.
אני מרגיש צורך לברוח מהעומס הנפשי ויש מקום אחד שאני מכיר שמספק בריחה נהדרת!
עשיתי פלאפון לכמה חברים ופשוט שפכתי להם בדיוק כמה רע אני מרגיש ולמה ,
וכבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
קראתי מה שמתרפא כתב לגבי שהרגשה רעה מובילה לידי תאווה,
והחלטתי שאני עושה דברים שגורמים לי להרגיש טוב,
שעכשו זה בראש סדר העדיפויות שלי.
ישבתי לנגן , עשיתי כושר ועכשו אני מרגיש הרבה יותר טוב.
למדתי על עצמי בזמן האחרון שיש לי קושי נורא גדול להתמודד עם שעמום.
אני לא מסוגל להכיל את הריק הזה בתוכי.
אני קם כל בוקר ומציב לעצמי מטרות-ועומד בהם!
העיקר שלא לעמוד במקום.
תחושת הקיפאון הזה, ה- אני לא מתקדם לשום מקום פשוט גורמת לי להרגיש זוועה!
אני חייב מטרות מטרות מטרות ,
להתקדם לאן שהוא.
מאוד מתקשה להנות סתם מרגע פשוט, סתם מעכשו
אני סוגר שבת בבסיס השבת,
שעמום מובטח,
הזדמנות עבורי לעשות שלום עם השעמום ולא לברוח ממנו להישגים ומטרות.
אולי זה מה שאני באמת...
אני רודף אחרי הישגים כי ככה אני מרגיש משמעות , לא מסוגל לעמוד מול קיפאון או לקבל את המקום שלי בדיוק כמו שהוא.
אני בורח מהעכשו אל העתיד

נקי היום 10 ימים ב"ה.
עשרה ימים מהקריז האחרון.
10 ימים פשוט עברו.
כן היו לחצים חיצוניים, תמיד יש.
אבל הפעם ידעתי איך להתמודד איתם ואיך לנהל אותם כך שהתשובה ללחץ לא תהייה קריז ורצון להשתמש אלא משהו אחר חיובי.
בפוסט הקודם שלי סיפרתי שאני היישגי.
כזה אני.
בכל תחום בחיים שלי, איפה שלא אהיה, אני פשוט לא מסוגל לחיות בלי להציב מטרות (ולעמוד בהם כמובן) אני תמיד רודף אחרי היעד הבא.
מטפס על הר גבוה, יושב על הפסגה דקה אחת וקולט שיש עוד הר יותר גבוהה שלא הגעתי אליו עדין ושועט אליו , לכבוש אותו.
חוסר התקדמות זה אחד המפתחות לנפילה אצלי , ימים שבהם אני מרגיש שאני תקוע במקום הם ימים שבהם אני ארגיש רע מבפנים וארצה ליפול.
התכונה הזו היא מאוד טובה, השגתי הכל , כל מה שאי פעם רציתי, והמסתכל מהצד יאמר שאני קילר רציני, 
שאני קובע מטרה ומתמיד בה ושובר קירות בשביל להגיע אליה.
אני יודע שיש בה גם חלק שלילי,
חוסר היכולת לקבל את המציאות בדיוק כמו שהיא,
סוג של פרפוקציוניזם , תמיד חיפוש אחר חלק חסר ש"הנה, כשאגיע אליו אהיה מאושר"
אז עכשו המטרה/ההישג הבא שלי זה ללמוד להתבטל קצת, להיות בינוני , "תמיד אני חייב להיות הכי מהיר בכיתה"-זה אני.
ללמוד לקבל את המצב בדיוק כמו שהוא בלי לנסות לשייף ולדייק ולהתקדם אלא רק להתסכל על הנוף ולאמר ,
טוב עכשו וזה מה שחשוב -
לא לחשוב על מחר ולתכנן את כל החיים.

תובנה מדהימה
מאחל לך שתוכל לחיות עם תכונה זו בשלום

נקי היום 12 יום.
ב"ה הימים האלה עוברים בצורה חלקה וקלה בהתמודדות מול התאווה.
יש קשיים מבחוץ, תמיד יש ,
אבל מצליח לחוש בהם ולתת להם את המקום הנכון ולטפל בהם בצורה הנכונה ככה שהם לא נערמים ולוחצים.
היום הזה קצת לחץ ועצבים, קלטתי תוך כדי שאני מגיב בצורה לא בוגרת וסתם נכנס לעצבים וחייב להרגע כי אם לא....
ישבתי 5 דקות שמעתי קצת שירים ונרגעתי.
שמח שהצלחתי לא להגרר לזה ולזכור שיש לי נטיה להרגיש קורבן , פגם אופי שלי שצריך לטפל בו ולא לתת לו למשוך אותי למטה.
מודה לה' ולכם על עוד יום נקי.
מאחל לכולם המון בהצלחה איש איש במסע הפרטי שלו.

מזדהה מאד עם ההרגשה שאתה קורבן.
ברגע שקיבלת את זה בכנות עצמית, ההרגשה הרעה נעלמה.
כל הכבוד על הפעולה

נקי היום 13 ימים ברוך ה'.
מתקרב מאוד לשיא.
ללא קריזים וגלים מטורפים בעזרת ה' שימשיך ככה.
למדתי על עצמי בתקופת ההתקדמות  האחרונה המון.
דברים טובים יותר וגם פגמי אופי- כן.
טינות וכעסים שפעם היו בי דרך קבע והיום אני מגיב אליהם אחרת, מצליח לשחרר.
יש משפט משיר שאני אוהב.
"כולם לפעמים מתחת למים, כולם לפעמים עצובים"- 
המשפט הזה מאפשר לי להכיל ולקבל את זה שמותר שיכאב לי לפעמים, לא צריך לברוח מזה ישר, לא צריך גם לשקוע בזה.
אבל שמתי לב שכמעט כל יום אני קרוב להתקף עצבים ומצליח להרגע בסוף.
אז יש לי ביד חצי מהעבודה-
כשאני עצבני אני יודע איך להרגע.
עכשו השלב השני הוא- לא להתעצבן ולהכנס לשליליות, או לפחות להכנס פחות.
בעזרת ה'.
מאחל לכולם המון בהצלחה,
איש איש במסעו לחוד וביחד

אין עליך משתוקק היקר.
מספר 1 בפורום אתה.
מגיע לי מזל טוב.
היום אני שובר את השיא האישי שלי.
כן אני יודע שזו לא תקופת זמן ארוכה.
19 יום זה המקסימום שהגעתי אליו בכל שנותיי.
והיום אני עובר אותו.
עברו 20 יום מאז הקריז/הגל האחרון שחוויתי.
מאז הצלחתי בעזרת ה' לשלוט ולתעל בצורה נכונה את הרגשות שבפנים כך שלא הרגשתי צורך במנה בכלל בכל התקופה ההיא.
שום לגימה, כלום.
מפוכחות.
זהו יום משמח ומפחיד עבורי.
משמח כי- הנה , אני מתקדם.
גם אם אפול מחר, אני עובר שינוי, פעם הנפילות היו יומיומית.
מפחיד כי- מעכשו לכל יום יש יותר משקל עבורי, כל יום הוא עוצמתי וחשוב.
חשבתי קצת על ההתמודדות, על איך שאנחנו לפעמים חווים נפילה.
יש בנפילה הזו איזה שקר.
אנחנו מתאמצים, מצליחים תקופה ארוכה ואז- 
נפילה , יום אחד, מעידה אחת קטנה בתוך רצף של נקיות ואז- אני אפס,חזרתי לאותו מקום,לא השתנייתי בכלל, אני רע וכו'.
משעשע כמה שזה לא נכון.
בוא ניקח לדוגמא אדם שהחליט לעשות שינוי לעשות דיאטה ולהכנס לכושר.
במשך תקופה ארוכה הוא מתאמץ,מתאמן,אוכל נכון ,שותה הרבה מים וכו'.
אפילו מצליח להוריד כמה קילוגרמים ממשקלו.
יום אחד הוא נופל, יום לחוץ, בעיות עם האישה ובבית ובמקום לעשות כושר הוא אוכל פיצה.
למחורת בבוקר הוא קם ומסתכל במראה ואומר לעצמו-
אתה אותו שמן,תראה לא ירדת בכלל,כל מה שעשית לא שווה.
למזלו הוא עומד מול המראה והוא רואה שזה לא נכון, הוא כן הרזה קצת, הוא רץ קצת יותר בקלות,מתנשף קצת פחות וכו'
ככה זה גם אצלנו.
אנחנו עוברים תקופה, דרך כל הקשיים שבה,לומדים לאט לאט "לחווט" את המוח שלנו מחדש.
"לא אחי, אסור לך להסתכל לשם", "עכשו אתה כועס תצא לריצה תרגע" וכו'.
ואז אנחנו נופלים ובטוחים שכל הדרך שעשינו עד עכשו לא שווה כלום,
שלא הורדנו אפילו קילוגרם אחד.
אבל זה לא נכון.
כל אתגר ומכשול שעברנו , כל גל שעברנו-
מזכיר לנו בגל הבא שיבוא ש- גלים נגמרים בסוף.
מכל נפילה אנחנו לומדים מה הוביל אליה ונמנעים ממנו בפעם הבאה.
אנחנו לומדים כל פעם מחדש איך להתמודד מול הקריז ומול התאווה.
כל פעם מחכימים עוד קצת.
נפלתי כי הטלפון היה פתוח?
פעם הבאה אסגור אותו ואז ההתמודדות תהייה קלה יותר.
נפלתי כי הייתי עצוב?
פעם הבאה שאני עצוב מה אני עושה?
ללמוד מהנפילה ולא להתקע בנפילה.
אז אני היום סוגר 20 יום.
יודע שאני עדין לא לגמרי מחווט.
יודע שזה לא סכום גדול.
אבל זהו נצחון קטן עבורי.
יש סיכוי.
אם אני הצלחתי מפעם ביום לרדת ל20 יום-
אז אפשר לצאת מזה לגמרי.
לאט לאט לאט, ללמוד וליפול ונצא מזה.