ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: היומן שלי 251 צפיות

תגובה: היומן שלי לפני 1 חודש, 1 שבוע #120951

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3985

חבר יקר, עברתי על ההודעות אחרונות שלך,
כל הכבוד על ההשקעה, תמשיך, זה ייתן לך מבט על המצב שלך מול התאווה,
ממליץ משהו קטן, למצוא חבר מהפורום להיות איתו בקשר טלפוני, זה מאוד יעזור לך, לנסות לא יקרה כלום.
באהבה רבה, אשמח להיות לעזר.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: היומן שלי לפני 1 חודש, 1 שבוע #120974

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13

לא הייתי פה אתמול, פיספוס אבל לא נורא.
לפני 3 ימים הצגתי פה תחושות מסויימות ובסוף שאלתי שאלה:
"אחרי הנפילה לא רק שלא הייתה לי הרגשה חזקה של אשמה, אלה אפילו היו לי תחושת רוגע מסויימת. לא הרגשתי שזה פגע לי באינטרקציות עם אנשים, אולי להפך הרגשתי נינוחות ושלווה.
גם כשפגשתי בבני המין שאני אמור להתחתן איתו. הראש יותר פנוי, פחות מוטרד.

אני מניח שזה דבר טבעי, 
בטח אפשר להסביר את זה בקלות ע"י פעילויות הורמונים.
גם ברמה הנפשית אפשר להסביר את זה: כשדבר שאתה מאוד רוצה מגיע יש מעיין סיפוק, על השגתו.
כאילו אני קצת מגזים, כן היה לי הרגשה של- נפלת, אתה צריך לצבור נקודות טובות מחדש. 
אבל במקביל הרגשתי גם רוגע ושלווה ונינוחות.

דבר זה יכול להעמיד אותי במין קונפליקט, הרי אחרי החטא אני רוצה להרגיש רע, אני אמור להיענש אולי, זה אמור לפגוע לי ביחס לאנשים.. ואם אני נקי, אז אני אמור לפרוח, אמור להפתח לי קשר חדש עם אנשים, אמורה להפתח לי קשר זוגי. לפעמים אני מסביר לעצמי, שאם הייתי מתגבר עוד קצת, עוד שבוע, עוד שנה.. אז היו נפתחות תהומות הטוב, אז אהיה שלם רגוע, אז אמצא זוגיות. 

טוב אבל תכלס לא רק שאלתי שאלות אלה סיפקתי לעצמי גם מספר תשובות.

ראשית אולי ההתמודדות הזאת מזקקת נקודה חשובה בעבודת ה'.
אבותינו הסבירו לנו שה' רוצה שנעשה כך ה' רוצה שלא נפול בחטא. 
אז צריך לעשות את זה, לא כי זה יפתח אוצרות ולא כי זה יעשה לי נעים בגב..
ויותר מזה, אפילו אם לחטוא על פניו נותן רווחים גדולים בין אם לפני אחרי ותוך כדי החטא.. אין לנו אלא מלקיים את מצוות ה'.

אבל אני לא מסתפק בתשובה זאת.
כי בכל זאת התחושה שהדבר הטוב, הטהור הבריא הנכון והישר זה להמנע מהחטא , היא תחושה עמוקה וחזקה.. זה לא מצווה חסרת בסיס, היא הגיונית היא טבעית היא מדוייקת. 
מה שלימדונו אבותינו הוא איתן. זה הגיוני בכל נימי ההגיון.
לכן אני לא זונח את התפיסה שאם אעמוד בנסיון. אי שם, מונח לו הטוב הגנוז, הנה עוד יתגלו אוצרות חדשים.. 
אז איך זה מסתדר ?

יש לי מחשבות לפתרון, אך הוא לא מעובד כל צורכו.. אני מקווה שבימים הבאים אחשוב על זה עוד..
ואם יש לכם רעיונות אשמח!"


אני מרגיש שאין לי תשובה שלמה, אלה רק כמה חלקים שעוד לא הצלחתי לסדר אותם לכדי מערכה.

1. הרצון שלנו שיהיה התאמה דיי ישירה בין המצב שלנו כחוטאים למצב שלנו בחיים- כמה אנחנו שמחים, כמה אנחנו מצליחים, כמה אנחנו קרובים לה' לוקה במידה מסויימת בחד מימדיות בעוד העולם הוא תלת מימדי (או יותר).
אני רוצה להסביר מה זה אומר שהתפיסה שלנו חד מימדית:

ראשית- אני רוצה להניח שהמקום של בן אדם אל מול אלוהיו, לא מתבטא באם הוא ביצע מעשה ספציפי כזה או אחר, קומתו הרוחנית לא תלויה ברגע נתון, אלה היא מערכה שלמה של הרבה פרטים, מה אדם עושה וכיצד הוא נוהג, יכולה להיות מעיין אינדיקציה לדבר החשוב באמת המקום הנפשי שלו אל מול אלוהיו. (תוך כדי עולות לי ספקום לגבי ההבחנה הזאת,  בדמות האמרה של בני ישראל "נעשה ונשמע"- לעשות יותר חשוב מלשמוע.)

אפשר לדמות את האדם לדוויזיה שנלחמת במלחמה ומנסה לכבוש עיר מסויימת,
אם חייל אחד מהדוויזיה יחליט לפרוץ את כל את צבא האוייב ולהגיע לעיר, דבר זה לא יגרום לצבא שלו לנצח. ואלי במהרה אותו האדם שפרץ את הגבולות יראה שאין לו סיכוי ברגע נתון זה להשטלת על העיר.

באותו אופן כשאנחנו נלחמים ביצר הרע, בעצם אנחנו נמצאים במערכה שלמה עם המון סעיפים, היעד שאנחנו רוצים להגיע אילו זה הקב"ה ואנחנו נלחמים את "מלחמתה של תורה".
המלחמה הזאת היא מלחמה רחבת היקף עם עומקים שונים.
אפשר לדמות את החייל שפורץ לעומק האוייב כמו האדם שנכנס לאתגר 90 הימים.
כמובן לחייל שפורץ לעומק האוייב יכולות להיות הישגים רבים, הוא יכול לפגוע ברוח האוייב, הוא יכול לרומם לצבא שלנו את הרוח- הנה זה אפשרי לכבוש את העיר של האוייב. אולי גם החייל הזה יביא את הדוויזיה שלנו לכבוש את העיר.
אבל בסופו של דבר ישנה מערכה רחבה, עם הרבה פרטים.

לחייל כזה שפורץ לעומק האוייב יכולים להיות גם נזקים, הוא יכול להביא את הצבא כולו לאופריה- "הנה אנחנו כובשים את עיר האוייב" ודבר זה יכול להוביל להפסד במערכה רחבה.

אעבור לנמשל-  בעצם ההתמודדות שלנו עם יצר העבירה היא מערכה שלמה, וצריך להבין שעמידה באתגר כזה או אחר היא לא המאבק בכללותו, למאבק יש רבדים רבים נוספים. אומנם מבצעים חלוציים כמו עמידה באתגרים מסויימים יכולים לתפוס מקום כמו שמבצע חודר גבול נמצא בראש של גנרל, זה חשוב, אבל זה לא פני הכל. 
עמידה באתגרים זה חשוב, אבל אסור לזנוח את שאר הרבדים. 
אז מהם הדברים שצריך לדאוג להם- האדם צריך לדאוג שיהיה מרומם רוח ושמח.
האדם צריך לדאוג שיהיה לו לוח זמנים ברור. האדם צריך לדאוג שהוא ימצא זוגיות.
והאופן כללי, אדם האדם צריך להתקרב לאלוהיו, כמטרה כללית שלא מתגלמת באופן בלעדי באף מרכיב ספציפי.
לפעמים אני מרגיש שאנחנו נופלים לתת דגש חזק מידי לאותם המצבעים- ספירת זמן הנקיות, ספירת מספר הנפילות וכו'.
(באופן יותר אבסטרקטי, אני רוצה להציע שאולי כל עולם המצוות הוא מעיין מבצעים במערכה שהיא יותר גדולה שהיא-  "הראני נא את כבודך")

למה זה פתרון לשאלה שלי?
מכיוון שכשנבין שהתנועה שלנו היא הרבה יותר רחבה, נבין שנאיבי לצפות לשינויים משמעותיים כתוצאה מעמידה באתגר כזה או אחר.
ואפילו להיפך- אותו חייל שנכנס לעומק האוייב יכול להיות בסכנה, ודבר זה יכול להוריד את הרוח.

(עלתה לי שאלה על הדברים שתיארתי פה-
אנחנו הרבה פעמים מתיייחסים לנפילה בחטא כהתמכרות-
אולי זה סותר קצת את מה שאני אומר, כי אם זה התמכרות אז זה באמת בשביל להגמל פשוט צריך להפסיק- אנחנו לא מדברים על קרבת אלוהים, וזה לא משנה אם אדם קרוב או רחוק, מדובר על התמכרות שאדם צריך להגמל ממנה, וגמילה היא במובנים מסויימית פיזית... היא לא קשורה לקומתו הרוחנית של האדם.
זה כמו מכור להראויין, הבעיה הגדולה זה השימוש בסם, כל עוד האדם ישתמש בוא הוא יפול, המצב היחיד שיביא לפתרון הוא הפסקת השימוש לאלתר.
אני לא חושב שזה סותר ממש, אם כי צריך לחשוב מעט על הקשר בין נקודות המבט.)


רעיון נוסף.
עוד דבר שאני חושב הוא שהחטא הזה הוא סמל לכל החטאים, 
אין לי עוד הרבה מקומות בחיים שיש לי תחושת חטא כמו הנושא הזה- 
אני לא רוצח, אני לא גונב ואני לא נואף, נראה לי באופן כללי בחברה המודרנית אנשים פחות עושים את הדברים הללו (חוץ מניאוף).

ז"א ההתמודדות עם היצר זה המקום היחיד שיש לי חוויה ברורה של חטא ותשובה, 
של -בסדר ו- לא בסדר.
ואולי הסמל הזה של רע וטוב ברורים, של בסדר ולא בסדר- הוא חשוב והוא יכול לקדם אותנו בדברים נוספים בחיים.
אולי גם במקומות אחרים בחיים יש "רע" ו"טוב" ופשוט קשה לנו לשים לזה לב.
ודווקא ההתמודדות הזאת יכולה לתת לנו נקודת מבט לדברים נוספים-
חשבתי לפעמים שבכל פעם שאני מתחייב לא לחטוא בחטא המדובר, אתחייב גם לעשות או לא לעשות דבר נוסף, וכך ההתמודדות הזאת- והרע או טוב הברורים שיש בו יתן לנו קוח להתקדם במקומות שפחות ברורה בהם הדרך.

בעיקרון יש לי תחושב ששני הרעיונות שהבאתי מתחברים בנקודה מסויימת.



סליחה על האורך וקריאה נעימה.



תגובה: היומן שלי לפני 1 חודש, 1 שבוע #120975

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 39 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196
oozukimri כתב on 25 פבר' 2020 07:27:






עמידה באתגרים זה חשוב, אבל אסור לזנוח את שאר הרבדים. 
אז מהם הדברים שצריך לדאוג להם- האדם צריך לדאוג שיהיה מרומם רוח ושמח.
האדם צריך לדאוג שיהיה לו לוח זמנים ברור. האדם צריך לדאוג שהוא ימצא זוגיות.
והאופן כללי, אדם האדם צריך להתקרב לאלוהיו, כמטרה כללית שלא מתגלמת באופן בלעדי באף מרכיב ספציפי.
לפעמים אני מרגיש שאנחנו נופלים לתת דגש חזק מידי לאותם המצבעים- ספירת זמן הנקיות, ספירת מספר הנפילות וכו'.


אני שומע צליל של ביקורת בדבריך ולא מבין על מה, הרי אף אחד פה לא חולק על כך שכחלק מהעלאת הקומה של האדם וכחלק מההתמודדות אז "האדם צריך לדאוג שיהיה מרומם רוח ושמח.
האדם צריך לדאוג שיהיה לו לוח זמנים ברור. האדם צריך לדאוג שהוא ימצא זוגיות"...  הדבר ברור. המבצעים שבאתר הם רק "כלי עזר"- אבל כאלו שהוכיחו את עצמם מאוד...

תגובה: היומן שלי לפני 2 שבועות, 6 ימים #121179

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13
שלום לכולם

לצערי, לא עמדתי ביעידי הכתיבה שהצבתי לעצמי, מפאת כמה תיקוצים וכמה סיבות אמיתיות.
מקווה לחזור לכתוב כמו שהתחייבתי

יש לי חשש שדווקא במצב שאני בוא עכשיו
שההתמודדו לא קשה לי, יכולה להיות לי נפילה..

אחד הדברים שאני שם לב אליהם, שלמרות שאין לי יצר פורץ עכשיו, אני לא נמנע מלהקלע ללראות משהו שלא כדאי..
לא כיוזמה אישית שלי, אלא נגיד שמישהו לידי באיזה אינסטגרם או במקום מעיין זה..

אולי זה קשור למה שדיברתי עליו לפני, 
ניצחון היצר הוא לא ה- "כמה ימים לא נפלתי"
אלה הוא הקומה שבונים תוך כדי.

אומנם אני ממשיך בתחרות אבל יכול להיות שאני לא עושה את ההתאמות להתקדמות ההתקדמות לא צריכה להיות רק בכך שאני לא נופל.


ז"א אני פורמאלית לא נופל אבל אני לא מתרחק מזה כמן מאש..
אפשר לדמות את זה לאדם שמנסה להשתפר בריצה.
אם הוא ירוץ בכל הכח, ולא יעשה אימונים במקביל, מתיחות, ויאכל כמו שצריך הוא לא יצליח הרבה, ואם הוא יזנח את האוכל האימונים הסובבים ורק ירוץ בכל כוחו, סביר שזה גם יפגע ביכולות הריצה שלו.

באופן דומה, אדם שרוצה להפסיק ליפול צריך לפעול בכמה רבדים ולהכין את התודעה שלו, את המחשבות שלו, לכך שהוא לא יפול..

אם מישהו ינסה פשוט לא ליפול מבלי להתעסק בעיניינים הסובבים, אפילו אם יחזיק זמן מה , יפיק פחות תועלת מאדם שעוסק בשלל התחומים במקביל- שומר את עיניו, בונה את תודעתו בצורה מסויימת וכו'.
החשש הוא מלהתייחס לנפילה כ"תחרות ריצה", ולא כמערך אימונים שלם עם מגוון תחומי אימונים שונים.

נחזור לעינייני, מה שאני צריך לעשות הוא להשתדל להסיר את עיני מדברים של אנשים אחרים...

ולאט לאט לבנות תודעה ששוללת הסתכלות על דבר ערווה, באופן מהותי ועמוק,
זה גם עובר דרך גמילה מהתמכרות, אבל זה גם עובר דרך בניית תודעה..
אמן שאני אעשה את זה 
ואמן שאמשיך לכתוב פה בתדירות הרצויה.

ולך משתוקק, אני ממש לא מבקר אף אחד, ובטח לא את האתר הנפלא הזה..
אם אני מבקר מישהו זה את עצמי ואת דפוסי החשיבה שלפעמים יש לי, ואני רואה שלפעמים יש גם למתמודדים שונים..
כמובן אני גם פתוח לכל ביקורת באהבה ושמחה..
ושה' יצליח דרכינו, והליכותינו בפרט את הליכות היסודיות שלנו בעייניני הצניעות.

תגובה: היומן שלי לפני 2 שבועות #121271

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13

היי,
אני אחרי חודש נקי, אני חושב שעכשיו בצל הקורנה צפויה התמודדות לא פשוטה..
הנפילה קורצת מין הצד, זה כ"כ מתאים.. אתה מבודד, משועמם מעט.. יאללה תהנה קצת..
מרגיש את השחיקה של, כרגע אני לא במצפון על הנפילה לפני חודש.. עבר הרבה זמן, וסך הכל אני בסדר, לפול עכשיו זה בסדר, עבר חודש..זה מכובד..

האמת שאני לא רוצה לפול, וגם לא מתכוון, שילך היצר הרע הזה לאלף אזעזעל,  
שילך הוא עם הפיטויים הנחשיים שלו, 
שיעזוב אותנו, ילך עם ווירוס הקורונה.

מקווה לעבור ימים אלה, נשתמש במתודה "כל יום רק להיום"
שלא אפול היום, והשבוע, ובע"ה- אף פעם..

שלא אתפתה לראות כלום, אמן אמן.

תגובה: היומן שלי לפני 2 שבועות #121279

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 39 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196
יישר כח על השיתופים והדברים היפים.

הצלחה רבה בעז"ה

תגובה: היומן שלי לפני 2 שבועות #121284

בהצלחה רבה אחינו
בטוח שתצליח

תגובה: היומן שלי לפני 1 שבוע, 6 ימים #121296

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13

בצל הקורונה..
נפלתי.. כל הבאסה, כל האכזבה..
למה נפלתי?
התקנתי וויפי בבית שלי- בצל הקורונה..
יש מין איזה קופסא במוח שלי, שסתם ככה היא סגורה.. הכל קול..
אבל כשפותחים אותה- יש שם אופצייה לעונג.
סתם ככה אין לי אינטרנט, יש לי פלאפון מושגח..
ומכך שפתאום יש לי אינטרנט עלתה לי מחשבה מעניינת משכנעת ומושכת..
אולי.. אולי.. אולי אראה איזה משהו..
ובין רגע במקום ללכת לשון אני משנה כיוון.

הלוואי שאחרי הנפילה לא תבוא סדרה של נפילות, נפילות קורונה...
מה עלי לעשות?

יש לי חסימה של אינטרנט אבל אני חושב שהיא לא מספיק טובה..
מהיכרות אני חושב שגם netspark לא מספיק טוב..
יש למישהו רעיון?? אני רוצה לסימה לאינטרנט במחשב..
אני רוצה לבודד את המחלה הזאת כמו שמבודדים קורונה..
תנו לי איזה המלצה טובה?

תודה על ההקשבה, ובצל הקורונה בואו נתעודד.. 
אוהב

תגובה: היומן שלי לפני 1 שבוע, 6 ימים #121301

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 235 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 558

ממליץ מאוד על פלאקי - תוסף הגנה חינמי ופשוט לחלוטין.

תוסף הגנה ששם את ההחלמה בידיים שלך.. אתה קובע לעצמך את החוקים..

לעוד פרטים אתה יכול להקיש על הקישור לפוסט בחתימה שלי

תגובה: היומן שלי לפני 1 שבוע, 5 ימים #121312

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 39 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

אחינו היקר, לדעתי הנפילה שלך אמורה לאכזב אותך רק קצת.... טיפה להצטער וזהו...
כי היה ברור שהיא תיקרה, הרי אתה לא מלאך, אתה בן אדם ובנוסף - גם מכור... אז ממש לא יתכן שהיית מצליח לצאת מזה מיד כשאתה רוצה. זה מצריך עבודה קשה וארוכה - שרק בסופה - מצליחים בעז"ה.
אתה צריך להפנים את זה ולהבין שהעיקר שאתה בתהליך טוב ובדרך הנכונה. אם תקבל את הנפילה שלך באופן זה, אז בלי שום ספק - שהיא לא תביא אותך למקום שממנו קל מאוד ליפול שוב מייד.
אז תשמח בחלקך ובעיקר בדרכך, תבטח בה' ותמשיך הלאה בדרך עיקשת ונחושה ובסוף תצא מזה

תגובה: היומן שלי לפני 1 שבוע #121402

  • oozukimri
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 13

בוקר אור חברים.
תפילה לאחר נפילה בזמן האחרון, מעט ספונטני.. אולי נשמע קצת מדוכדך.

"אלוהים בבקשה, עזור לי לנצח את הדבר הרע הזה את הדבר הנורא הזה.
אני באמת חושב שזה דבר נורא,
הדבר הכי גרוע בזה שזה ניצול סידרתי של נשים שהם כנראה במצב כל כך רע...
כל כך נורא..  וזה שימוש בהם.. כחפץ.. אני מסתכל על זה.. ונהנה מהסתכלות על זה..
הסתכלות על אשה מסכנה.. במקרה הטוב היא בחרה בזה בלית ברירה..
בעיוות סכל, במחשבות נוראיות.. עוני, מצוקה..
במקרה הרע היא מנוצלת... מחוייבת... וכופים עליה... ורוצים ממנה, ומשתמשים בגוף שלה.. במקומות הכי אינטימיים... ואני חלק מהדבר הזה..
אני חלק מהתעשייה הזאת, אני חלק מהדבר המזעזע הזה..
בשימוש נורא.. בגוף של אשה.. בהתעללות אינספוית..
זה הדבר הראשון.

דבר שני:
אני מסתכל.. אני- מסתכל.. אני- נהנה מזה.. אני- מסתכל בערווה..
באופן הכי בוטה.. באופן הכי גס..
מה זה עושה לי למוח? מזה זה עושה לי לגוף? 
זה לא כחלק ממחוייבות, זה פשוט פריצות אינסופית..
כתוב "לא תקרב לגלות ערווה"- זה גילוי ערווה מוחלט..
זה כל כך רע.. אני פוגע בשלמות שלי, בהגעה השלמה שלי ליחסים..
זה פוגע בכך שאגיע שלם, שאגיע כן.
כשאני עושה את זה אני מגיע  עם מטען, עם הרבה דברים שראיתי, עם הרבה דברים שחשבתי.. 
במקרה הטוב, אני אצא מזה וישארו לי רק שרידים, במקרה הרע אני אגיע עם זה..
אני לא רוצה לבוא עם זה..

דבר שלישי:
למה זה רע? זה משפיע לי על איך שאני רואה את העולם, זה משפיע על מה אני מחפש.. זה מעצב לי את עולם היסוד.. את המיניות שלי.. למה אני נמשך מינית, 
מה אני מחפש.. זה משפיע בטוח..
אני לא יודע ביוק איך זה משפיע, איך משתנה המחשבה...
אבל זה בטוח משפיע..

אלוהים אני באמת רוצה לסיים.. רוצה לעזוב את זה.. רוצה להיות יותר חזק..
לחכות תקופה יותר ארוכה.. פעם הבאה לא לפול סתם.. אני רוצה את זה..
אני נופל פעם אחר פעם.. בתירוץ כזה .. בתירוץ אחר.. 
בחושלת רוח.. זה לא טוב.. זה לא טוב.. 

זה לא רומנטי- ליפול ולהתגבר.. "שבע יפול צדיק וקם"...
כן הנה אני קם, הנה אני עומד.. 
אבל אז מה?.. אז מה?.. 
זה לא עוזר!. צריך להתגבר.. זה לא עוזר ליפול ולקום..
זה יפה... זה מרשים.. אבל זה לא זה..
צריך לעזוב את זה..

אלוהים אני בקש ממך תעזור לי בזה.. תהיה איתי בזמן של המשבר הזה.. משבר הקורונה.. תיהיה עם עם ישראל תיהיה איתנו תעזור לכל אחד בביתו. בבדיודותו..
אסור שתיפול הרוח.. ואסור שאם נופלת הרוח זה יהיה המפלט.."\


אומנם היא נשמעת בדיכדוך הרוח.. ובאמת כך אני מרגיש כשאני חושב על זה..

עם זאת, בטוח עכשיו בעט הזאת זה לא הזמן לדיכדוך הרוח כמו שאמר מתרפא.. זה לא הזמן להשתבלל בענייני הפרט... 
מרגיש שהאלוהים רוצה אותנו עירניים ולא מתוסבכים בסבך האישי.. על כן יפה תפילה לשעתה, ויפה חשבון הנפש לשעתו.. לשעותו ולא יותר משעתו..
 אבל מכאן והלאה... אני מקבל על עצמי תוספת פשטות תוספת שקט נפשי..
תוספת אווירה חיונית וחיובית.. לא מתוסבכת...
כמו גם קבלה של האני המתוסבך.. הרי אפשר להסתבך עם זה שאתה מתוסבך..
אז לא, זה גם לא נורא להיות מעט מתוסבך.. אבל הקוו הכללי, הוא היתר הקשרים..
הוא מצב רוח מרומם, הוא עשייה חיונית.. הוא חברות איתנה, עליזה שמחה, מעניינת..

הציפורים מצייצות השמיים כחולים, הרהיטים נאים חברים נחמדים.. משפחה אהובה.. חיים עשירים.. תורה יקרה מזהב ומפז..
וכל זה- האלוהים.. 
אם יש לכם בדיחה טובה לספר אני אשמח!

וזהו שיהיה יום נקי ועוד אחד נקי.. אחזור ברביעי.

כלו תפילותי! 




תגובה: היומן שלי לפני 1 שבוע #121413

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 235 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 558

וואו!

מאוד מתחבר למילים.. למכתב שכתבת...
היה נראה לי לרגע כאילו הצצת לתוך היומנים שלי ולקחת משם את הטקסט שכתבתי בעצמי לאלוקים כל כך הרבה פעמים...

מזדהה עם התחושות ועם המכתב לא ב99 אחוז אלא ב100 אחוז.

מרגיש ממש כאילו אני כתבתי את זה...

אני יודע שאני כל הזמן אומר לא לשקוע בעצב... זה גם מה שאמרו לי כל הזמן כשהייתי בין נפילה לנפילה.. ואני יודע כמה זה בלתי אפשרי לא לשקוע לשם...

זוכר היטב את ההרגשה הזאת אחרי הנפילה... כמה אני גרוע.. כמה אני לא שווה.. איך אני חסר אונים וללא שום יכולת לצאת מהמצב הזה וחוזר על הפעולות האלה שוב ושוב שרק עושות לי רע ומחריבות לי את החיים...

כל הזמן התעסקתי רק בזה.. איך לדחות את הנפילה הבאה כמה שיותר כי היה ברור לי שהיא תגיע בסוף.. ברור כשמש...

אני רוצה לחשוף ולשתף שגם היום אחרי 228 ימים נקיים, עדיין מתרוצצת לה המחשבה אצלי בראש פה ושם ופצת מתי שבא לה, שזה רק זמני.. שבסוף אני אפול.. היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? 
במיוחד לאחרונה עוברת לי מחשבה טורדנית ללא הפסקה.. שאם משיח לא מגיע ועובר חודש ניסן אני זורק הכל לפח וחוזר להשתמש....

ואני מוצא את עצמי נתלה ממש במחשבה הזאת בלי הפסקה.. מדמיין כבר את הדברים שאני אעשה וכו'...

אז לא.. כושי לא כופך עורו.. ולא נמר חברבורותיו..
אני עדיין חולה ועדיין מכור... וכנראה שתמיד אהיה כזה...

אבל התכנית הזאת והחברים בה מאפשרים לאלוקים לעשות לי נס אך ורק להיום. ליום אחד. רק להיום. ולהישאר נקי.

כן.. עוד חודשיים אפול.. שבוי הבא אפילו.. אתה יודע מה אפילו מחר !
אבל לא היום. רק לא היום. רק להיום אני אעשה את כל הפעולות שאני יכול ואמסור לאלוקים את החוסר אונים והרצון להשתמש ואתפל שהוא יציל אותי.

ואם הוא יציל אני אישאר נקי ואם לא לא. העיקר שאני אדע שאני עשיתי את כל מה שביכולתי מצד ההשתדלות.

אוהבים אותך !

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.46 שניות

Are you sure?

כן