ברוכים הבאים, אורח

רק בשבוע שעבר הגעתי לפה...
(0 צופה) 

נושא: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... 2031 צפיות

רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120430

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 449

בשבוע שעבר תוך כדי שוטטות במטרה להשתמש בתאוה (התחלתי להשתמש בטרימינולוגיה שלכם), בחסדי ה' הגעתי לאתר הזה ואז הרגשתי ממש ש"הפכת מספדי למחול לי",
ראיתי את הסיפורים האישיים שלכם והרגשתי איך השיתוף דווקא מחזק ונותן רוח גבית להחלמה.
לכן החלטתי לכתוב בפעם הראשונה את סיפור חיי.
אני אברך נשוי בתחילת שנות העשרים לחיי.
מכור כבר יותר מעשרים שנה! מגיל שלוש החל היצר לפעפע בי "ומבקש המיתו", בגיל הזה - אני זוכר שאבא שלי תפס אותי משחק בעצמי.
כבר בתור ילד בגן הייתי מסתכל יותר מידי, אבל בתמימות - לא הבנתי את הבעיה ומה זה שמושך אותי כל כך.
מכיתה ב' התחלתי לשמור על העיניים משום ששמעתי שאסור להסתכל. בכל שנותי בבית הספר היסודי ועד כיתה י' הייתי שוכב על מיטתי ומבלה שעות רבות בהרהורים קשים (בהתחלה לא ידעתי בכלל מעניין החיבור בין איש לאישה, ההרהורים היו על מראות ועל נגיעות, לאט לאט כשהתבגרתי - "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב" וד"ל) ונוגע בעצמי, לא ידעתי שזה אסור והראיה - שסלדתי מאוד ממה שכן היה בעיני אסור - שירי עגבים, מראות אסורות ומעשים לא צנועים עם אחרים ח"ו.
כששמעתי על איסור הוצאת ז"ל - כלל לא ידעתי מה זה. בכיתה י' באמצע הירהור קשה וארוך שכלל נגיעות, הרגשתי שאני מגיע לזה... מיד תפסתי במה מדובר וחסמתי עם האצבע עד לכאב נורא, וחשבתי שניצלתי מעוון חמור, משום שבעיני רק זה היה העוון.
בסוף כיתה י"א באמצע ההרהור והנגיעות בעצמי - "את אשר יגורתי בא לי", קמתי בזעזוע מהמיטה וכתבתי שיר של בקשת סליחה מה' והייתי בטוח שזהו - אני נקי. אבל לדאבוני מאז התחלתי לאונן קבוע, כמה פעמים בשבוע  ולפעמים שלושה פעמים ביום, התחלתי להסתכל במראות לא צנועים ברחוב ובעיתונים. למרות זאת - הייתי מצטער על כל פעם שזה קרה והייתי מבקש סליחה מבורא עולם ומחליט שיותר זה לא יקרה, אבל לא עמדתי בפני יצרי - לפעמים רק כעבור כמה דקות התחלתי שוב...
בשיעור א' בישיבה הגבוהה הצלחתי להתגבר בזמן אלול והייתי בטוח שזה הפסיק אבל זה שוב הגיע ובאותה תדירות.
אחר כמה חדשם גיליתי את תורת החסידות ואז הצלחתי לא להשתמש (שוב מתנסח עם הטרמינולוגיה שלכם - אהבתי...) כשלושה חדשים והייתי בטוח שזה מאחורי, אבל זה שוב חזר. בלילה במיטה בישיבה הייתי נלחם עם עצמי, לעיתים מנצח ולעיתים לא ואז נתקף בצער וממש בוכה חרישית תוך שירת "ידיד נפש וכו' הדור נאה זיו העולם, נפשי חולת אהבתך, אנא אל נא רפא נא לה" וכו' או שירת "אנעים זמירות".עד שהייתי נרדם.
כשהתארסתי, חשבתי שאצליח להפסיק, אבל למעשה אוננתי אפי' יומיים לפני החתונה, זה המשיך גם אחרי החתונה. אף פעם לא השלמתי עם זה ואחרי כל פעם החלטתי להפסיק וקיבלתי קבלות וכו' ולא עזר.
אתם בודאי יודעים איזה כאב זה, אצלי זה היה יותר גרוע משום שאחרי החתונה זה החריף עד כדי שלא הצלחתי להתרכז בשום דבר אחר! בתקופת הישיבה עוד אכשהו למדתי, אבל אחריה - הייתי מגיע לכולל, פותח את הבית יוסף בוהה, מפטפט עם החברותא מכין קפה וכו' ואז - אם אשתי בבית - הולך להסתגר בשירותים של הכולל כשעה... רח"ל, ואם היא לא בבית - אז הייתי מגיע ושוהה על מיטתי כשעתיים. ה' ירחם.
ב"ה לא היה לנו גישה לאינטרנט, אבל בשביל המוח זה כלל לא עוזר, תמיד אפשר לייצר מחשבות. ככה הפסקתי להתקדם בלימוד התורה הקדושה, גם מה שכן הייתי מצליח ללמוד - הייתי שוכח, או בגלל חוסר עניין או בגלל שהחטא הזה פוגם וגורם לשיכחה, הרגשתי איך השכל מתנוון ואני מאבד לאט לאט את הכשרונות העצומים בלימוד שה' חנן אותי בהם. התפילות שלי הינן קריאה בעלמא.
בשנה האחרונה נהייתה לי גישה לאינטרנט לעיתים רחוקות ונפרץ אצלי מחסום נוסף, פעם בכמה חדשים נפלתי בסרטי פורנו קשים.
אוי לאשתי המסכנה, חשבה שמתחתנת עם ת"ח ולא יודעת עם מי היא התחתנה ועדיין לא יודעת.
אמנם על שני דברים שמרתי מכל משמר ובהם המשכתי להתעלות למרות הכל, אולי דווקא בגלל הנפילות (הניצוצות הקדושים שקבורים גם בסטרא אחרא) אחד - בפיתוח וחיזוק האמונה בה', השני - בענייני בן אדם לחבירו (היום ב"ה כמעט לא כועס ותמיד מבקש סליחה אם נפגעים ממני), עד שאשתי חושבת אותי לכעין מלאך, בצביעותי.
עוד דבר שעליו שמרתי מכל משמר עד היום ב"ה וברחמיו הרבים - למרות כל התועבה שראיתי ועשיתי ביני לבין עצמי, - הרי שבשעת החיבור הקדוש עם האישה- אני אמנם בא על סיפוקי, אך מעולם לא הרהרתי באחרת באותה שעה ומעולם לא פרצתי את גבולות ההלכה בעניין זה (כגון באור או תנוחות שונות) ומעולם לא הכרחתי אותה ח"ו.
ג"כ משתדל מאוד לא לדבר עם נשים ולא לשמוע שירי עגבים ח"ו. הנפילות שלי רק ביני לבין עצמי בראיה, קריאה ובאוננות, כתבתי את זה - בשביל השיתוף ובשביל לעודד את עצמי שיש עדיין נקודות אור.
אבל עדיין אני מרגיש רע, שנפלתי קשה מאוד, שאני מכור ולא יכול להפסיק, ושכל החיים הרוחניים שלי התמוססו ואני עושה עצמי כאברך עוסק בתורה, בעוד שכלל לא עוסק בה, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס. אני גם מאוד חושש שהמצב ימשיך להחמיר ואאבד גם את נקודות האור שציינתי.
אני אומר לה' יתברך - עזור לי, הרי נפלתי לזה בעל כרחי, בגיל שלש, בלי לדעת כלום!
לא מצליח להגמל. אוי לי, מה היה לי. אנא ה' הטוב, תרחם...
 זהו, שפכתי כל אשר בליבי, מי יתן שבזכות האתר הקדוש הזה ובדיבוק חברים - אצליח.
הן אני כ"כ משתוקק ורוצה להתעלות, אבל ככל שעובר הזמן, המציאות בשטח מתרחקת ממימוש השאיפות.
דעו לכם שהאתר הזה עושה הרבה נחת רוח לבורא עולם - חשבתם על זה פעם? כ"כ הרבה אנשים שרוצים להתנתק מהחטא בשביל לעבוד את ה', אשרי כל מי שנמצא פה ואשרי היוזמים והעוסקים במלאכת הקדש. אבא - רוצים קדושה!
איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120431

סיפורך מאוד נגע לליבי!
אני בטוח שבעזרת ה' תוכל למצוא כאן בטחון ועזרה לצאת מזה, יש כאן מכל סוגי הקהילות ובכל דרגות חומרת ה'נגע' ובטח גם בשבילך יש.
מסתם ראית הארגז כלים, וכן יש מלא חומר ב'פורם' אפשר גם עם חיפוש.

אני אכתוב לפי הבנתי על 'התמכרות' מהי = שזה השם שניתן לסוג 'משיכה' הזאת. ומהדברים שעוזרים להיחלץ

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120432

מה שבולט בסיפורך הוא הניגודיות, איך שמצד אחד מאז שגלית שרע הדבר לא רצית בכל לבך, ובכל זאת המצב רק החמיר,
שזה בעצם סיפורו של כל 'מכור' הוא רחוק לגמרי מלעשות הדבר (אצלי גם כשהתחיל ידעתי שרע הוא ומאוד לא רציתי), ויחד עם זה 'נמשך' לזה שוב ושוב.

וכאילו נאמר שזה לגמרי לא ב'אישיות' שלו ולכן כל מכיריו יכחישו שיכול להיות, ועם זה זה מהכוחות הכי חזקים ופועלים אצלו.

גם: אתה כותב שבעקבות המעשים עוד התחזקת בלהחזיק באמונה, ובסלחנות מול אחרים.

(אצלי גם התאמצתי בכל כוחי בכמה עניני טוב בעקבות הנפילות, אבל ללא הדרכה נכונה רק על דעת עצמי אז לא היה בצורה הנכונה)

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120433

'המכור' = יש בי תאווה ותענוג שלא קשור ואף סותר את כל מה שמגדיר אותי, הכח תאווה הזאת חזקה, יש לה אנרגיה הרבה מעל כל מה שאני מכיר ברגיל - לא מתעייף כוחות ריכוז זיכרון עירנות יוצאי דופן ועוד.
היא גם לא מתחשבת בההיזקים שיהיו מזה גם גשמיים והכי מורגשים.

[בשפה של חסידות נקרא לזה כוח 'מקיף' שלמעלה מטעם ודעת]

ויש בזה עוד צד איך לראות את זה וקוראים לו 'בריחה', התאווה ודמיונות ומעשים היו 'אמצעים' והמטרה היתה 'ישתה וישכח רישו' לצאת מעצמי ולחיות לפחות כמה רגעים בלי להרגיש את המשא של עצמי.

המשל שעוזר לי לתאר את זה הוא:
בא נגיד שיש באדם 'דיבוק' ר"ל והאיש הזה הוא בטבע בעל מדות נעימות, אבל בזמן שמשתלטת עליו ה'דיבוק' הוא עושה מעשיים נוראיים.

נשאל: האם יעזור לו לאדם זה שבזמן שהוא 'בריא' ינסה לזכך את עצמו?!
הרי ל'דיבוק' זה לא ישפיע ולא כלום!!!

מה שכן כדאי לו לעשות הוא להשתדל לא לתת דריסת רגל ל'דיבוק' לוודא שאין לו מקומות רקים בהם הוא לא פועל שבהם ישתכן ה'דיבוק', וכעבור זמן אולי יוכל גם להרוג ולהיפטר לגמרי מה'דיבוק'.

מה שזה אומר אצלינו:
-כאן זה לא מדיבוק של נפש אחר רק חלק נעלם בנפשו הוא, ובכל זאת-

שינסה להשתנות 'הוא' לא יעזור ל'דיבוק', החלטות טובות 'שלו' לא משכנעים את ה'דיבוק',

צריך לראות שהעצמו המוכר והאשיות שלו יפעלו ולא יתנו מקום להנהגות שלא קשורות לאישיות 'שלו'. היפך 'בריחה' ומכל סוג!

כשאני מסתכל במבט על דרכי התמודדות הישן שלי אני רואה שהשקיעה בדמיונות ה'הרהורי תשובה' שלי העצבות ובדידות שהבאתי על עצמי כולם כאחד היו של ה'דיבוק' היינו דרכים שמצאתי לנתק את עצמי מהמציאות הגלוי שלי ושל סביבי.

מה שעוזר לפתח ולחיות את הרגשות 'שלי' בלי צורך לרכוב על כנפי רוח התאווה, הוא בטחון בה' אבל כשחיים איתו במציאות ונותנת עוז לחיות ולא כעוד 'בריחה'.

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120434

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 449
תודה רבה לך על הדברים הנכונים והחמים, יה"ר שנזכה לחיים ראויים לשמם.

אגב, אני בבעיה, האתר שולח לי כל מיני מיילים, ובגלל פרוייקט מסויים שאני עוסק בו, המייל שלי חשוף לשני בני משפחה נוספים. אני כל כמה דקות נכנס למחוק. איך אפשר לבקש שלא אקבל מיילים (אולי אפתח חשבון נוסף, אבל לבנתיים - לא מעוניין במיילים)?

יישר כח לכל העוסקים במלאכת הקודש, ה' עימכם!

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120435

סליחה שנכנסתי ככה במסע של אחר, אבל הרגשתי שהדברים של 'המשתוקק' מתארים גם הרבה על עצמי.

אשמח גם אני שהוותיקים ובעלי נסיון הצלחה יתקנו ויכוונו.

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120438

  • יהודי מתוק
  • רצף ניקיון נוכחי: 25 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 266

משתוקק יקר!! ברוך הבא אחינו!! חיכינו לך!!
תודה על הפתיחות ובכנות מאחל לך המון הצלחה במסע..
מציל לך להתחיל להיכנס למדריך לקרוא אותו ולהשתמש במה שנראה לך מתאים וכמובן להמשיך לשתף אותנו בפורום..
אני אישית ממליץ לך לקבל את המייל חיזוק היומי זה אנרגיה יומית למסע שלנו באמת דבר נפלא..
ה' יהיה בעזרך!!!
אוהבים!!

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120439

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 449

ב"ה מצאתי פיתרון מהיר, פתחתי חשבון מייל חדש ועדכנתי אותו במערכת.

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120440

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 449

תודה רבה לכולם על התגובות החמות, בהצלחה גם אצלכם!

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120441

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 449

מאוד אהבתי את ההגדרה של ר' לחיים הראויים לשמם על כך שבעצם - זו לא האישיות שלנו - הנפחילות הללו, זה לא האופי שלנו,
זו נפילה מהאופי הטבעי שלנו. זה לא אנחנו אלא זו בריחה מעצמינו.
גם אני חושב כך
אשריכם!

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120442

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 290 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 729
המשתוקק כתב on 27 ינו' 2020 10:36:

בשבוע שעבר תוך כדי שוטטות במטרה להשתמש בתאוה (התחלתי להשתמש בטרימינולוגיה שלכם), בחסדי ה' הגעתי לאתר הזה ואז הרגשתי ממש ש"הפכת מספדי למחול לי",
ראיתי את הסיפורים האישיים שלכם והרגשתי איך השיתוף דווקא מחזק ונותן רוח גבית להחלמה.
לכן החלטתי לכתוב בפעם הראשונה את סיפור חיי.
אני אברך נשוי בתחילת שנות העשרים לחיי.
מכור כבר יותר מעשרים שנה! מגיל שלוש החל היצר לפעפע בי "ומבקש המיתו", בגיל הזה - אני זוכר שאבא שלי תפס אותי משחק בעצמי.
כבר בתור ילד בגן הייתי מסתכל יותר מידי, אבל בתמימות - לא הבנתי את הבעיה ומה זה שמושך אותי כל כך.
מכיתה ב' התחלתי לשמור על העיניים משום ששמעתי שאסור להסתכל. בכל שנותי בבית הספר היסודי ועד כיתה י' הייתי שוכב על מיטתי ומבלה שעות רבות בהרהורים קשים (בהתחלה לא ידעתי בכלל מעניין החיבור בין איש לאישה, ההרהורים היו על מראות ועל נגיעות, לאט לאט כשהתבגרתי - "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב" וד"ל) ונוגע בעצמי, לא ידעתי שזה אסור והראיה - שסלדתי מאוד ממה שכן היה בעיני אסור - שירי עגבים, מראות אסורות ומעשים לא צנועים עם אחרים ח"ו.
כששמעתי על איסור הוצאת ז"ל - כלל לא ידעתי מה זה. בכיתה י' באמצע הירהור קשה וארוך שכלל נגיעות, הרגשתי שאני מגיע לזה... מיד תפסתי במה מדובר וחסמתי עם האצבע עד לכאב נורא, וחשבתי שניצלתי מעוון חמור, משום שבעיני רק זה היה העוון.
בסוף כיתה י"א באמצע ההרהור והנגיעות בעצמי - "את אשר יגורתי בא לי", קמתי בזעזוע מהמיטה וכתבתי שיר של בקשת סליחה מה' והייתי בטוח שזהו - אני נקי. אבל לדאבוני מאז התחלתי לאונן קבוע, כמה פעמים בשבוע  ולפעמים שלושה פעמים ביום, התחלתי להסתכל במראות לא צנועים ברחוב ובעיתונים. למרות זאת - הייתי מצטער על כל פעם שזה קרה והייתי מבקש סליחה מבורא עולם ומחליט שיותר זה לא יקרה, אבל לא עמדתי בפני יצרי - לפעמים רק כעבור כמה דקות התחלתי שוב...
בשיעור א' בישיבה הגבוהה הצלחתי להתגבר בזמן אלול והייתי בטוח שזה הפסיק אבל זה שוב הגיע ובאותה תדירות.
אחר כמה חדשם גיליתי את תורת החסידות ואז הצלחתי לא להשתמש (שוב מתנסח עם הטרמינולוגיה שלכם - אהבתי...) כשלושה חדשים והייתי בטוח שזה מאחורי, אבל זה שוב חזר. בלילה במיטה בישיבה הייתי נלחם עם עצמי, לעיתים מנצח ולעיתים לא ואז נתקף בצער וממש בוכה חרישית תוך שירת "ידיד נפש וכו' הדור נאה זיו העולם, נפשי חולת אהבתך, אנא אל נא רפא נא לה" וכו' או שירת "אנעים זמירות".עד שהייתי נרדם.
כשהתארסתי, חשבתי שאצליח להפסיק, אבל למעשה אוננתי אפי' יומיים לפני החתונה, זה המשיך גם אחרי החתונה. אף פעם לא השלמתי עם זה ואחרי כל פעם החלטתי להפסיק וקיבלתי קבלות וכו' ולא עזר.
אתם בודאי יודעים איזה כאב זה, אצלי זה היה יותר גרוע משום שאחרי החתונה זה החריף עד כדי שלא הצלחתי להתרכז בשום דבר אחר! בתקופת הישיבה עוד אכשהו למדתי, אבל אחריה - הייתי מגיע לכולל, פותח את הבית יוסף בוהה, מפטפט עם החברותא מכין קפה וכו' ואז - אם אשתי בבית - הולך להסתגר בשירותים של הכולל כשעה... רח"ל, ואם היא לא בבית - אז הייתי מגיע ושוהה על מיטתי כשעתיים. ה' ירחם.
ב"ה לא היה לנו גישה לאינטרנט, אבל בשביל המוח זה כלל לא עוזר, תמיד אפשר לייצר מחשבות. ככה הפסקתי להתקדם בלימוד התורה הקדושה, גם מה שכן הייתי מצליח ללמוד - הייתי שוכח, או בגלל חוסר עניין או בגלל שהחטא הזה פוגם וגורם לשיכחה, הרגשתי איך השכל מתנוון ואני מאבד לאט לאט את הכשרונות העצומים בלימוד שה' חנן אותי בהם. התפילות שלי הינן קריאה בעלמא.
בשנה האחרונה נהייתה לי גישה לאינטרנט לעיתים רחוקות ונפרץ אצלי מחסום נוסף, פעם בכמה חדשים נפלתי בסרטי פורנו קשים.
אוי לאשתי המסכנה, חשבה שמתחתנת עם ת"ח ולא יודעת עם מי היא התחתנה ועדיין לא יודעת.
אמנם על שני דברים שמרתי מכל משמר ובהם המשכתי להתעלות למרות הכל, אולי דווקא בגלל הנפילות (הניצוצות הקדושים שקבורים גם בסטרא אחרא) אחד - בפיתוח וחיזוק האמונה בה', השני - בענייני בן אדם לחבירו (היום ב"ה כמעט לא כועס ותמיד מבקש סליחה אם נפגעים ממני), עד שאשתי חושבת אותי לכעין מלאך, בצביעותי.
עוד דבר שעליו שמרתי מכל משמר עד היום ב"ה וברחמיו הרבים - למרות כל התועבה שראיתי ועשיתי ביני לבין עצמי, - הרי שבשעת החיבור הקדוש עם האישה- אני אמנם בא על סיפוקי, אך מעולם לא הרהרתי באחרת באותה שעה ומעולם לא פרצתי את גבולות ההלכה בעניין זה (כגון באור או תנוחות שונות) ומעולם לא הכרחתי אותה ח"ו.
ג"כ משתדל מאוד לא לדבר עם נשים ולא לשמוע שירי עגבים ח"ו. הנפילות שלי רק ביני לבין עצמי בראיה, קריאה ובאוננות, כתבתי את זה - בשביל השיתוף ובשביל לעודד את עצמי שיש עדיין נקודות אור.
אבל עדיין אני מרגיש רע, שנפלתי קשה מאוד, שאני מכור ולא יכול להפסיק, ושכל החיים הרוחניים שלי התמוססו ואני עושה עצמי כאברך עוסק בתורה, בעוד שכלל לא עוסק בה, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס. אני גם מאוד חושש שהמצב ימשיך להחמיר ואאבד גם את נקודות האור שציינתי.
אני אומר לה' יתברך - עזור לי, הרי נפלתי לזה בעל כרחי, בגיל שלש, בלי לדעת כלום!
לא מצליח להגמל. אוי לי, מה היה לי. אנא ה' הטוב, תרחם...
 זהו, שפכתי כל אשר בליבי, מי יתן שבזכות האתר הקדוש הזה ובדיבוק חברים - אצליח.
הן אני כ"כ משתוקק ורוצה להתעלות, אבל ככל שעובר הזמן, המציאות בשטח מתרחקת ממימוש השאיפות.
דעו לכם שהאתר הזה עושה הרבה נחת רוח לבורא עולם - חשבתם על זה פעם? כ"כ הרבה אנשים שרוצים להתנתק מהחטא בשביל לעבוד את ה', אשרי כל מי שנמצא פה ואשרי היוזמים והעוסקים במלאכת הקדש. אבא - רוצים קדושה!
איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק!



שלום ידידי היקר וברוך הבא !

מאוד מאוד מזדהה עם כל מה שרשמת.
סכנה אחת של המחלה הזאת (וזה משהו שלמדתי בתכנית זה שמה שיש לי זה לא הניסיון הרגיל של העריות שיש לכל הדור הזה אלא אצלי מדובר במחלה - התמכרות לכל דבר) זה שהיא מתדררת.. והמנה מפסיקה להספיק.. וכמו שאמרת כולם מסביב בטוחים שאני מלאך ובתאכלס אני מלא בזוהמה ורפש ולא מצליח לצאת מזה לא משנה מה אני עושה וכמה אני מתאמץ...

כבר הגעתי להבנה וקיבלתי שאין מה לעשות אני לא אוכל להפסיק עם זה ולא הצלחתי להמשיך לחיות... לא רציתי להמשיך לחיות..

אחרי כל כך הרבה מפחי נפש ובכיות וצומות והשתטחות על קברי צדיקים ותפילות כבר איבדתי את האמונה שאני יכול להפסיק.. ידעתי שאני מכור שצריך מכון גמילה וכשאין כזה הרי שאני בבעיה..

באסירות תודה ענקית בחסדי השם יתברך בדיוק בנקודת השבירה האחרונה שלי שכבר איבדתי כל תקווה ורצון לחיות הוא דאג שאגיע לתכנית SA שם פגשתי עוד רבים כמוני וגם כמוך - אברכים ות"ח, וראיתי שיש תקווה. ראיתי אנשים נקיים שנה ושנתיים וחמש שנים... אנשים שבאו מאותם מקומות שאני באתי מהם ואף יותר גרועים.. 
לא האמנתי שאני אצליח להפסיק .. אבל האמנתי שאצליח לפחות להפחית בכמות השימושים שלי.

אני נקי לגמרי כמעט חצי שנה ואני ממש לא מאמין לזה כי בחיים לא האמנתי שאחזיק יותר מחודש... 

זה עבודה יום יומית וזה להכניס את ההחלמה והפעולות עמוק לתוך השגרה היומית ולתוך החיים שלי אבל באסירות תודה לאלוקים אוהב איכשבו בדרך נס זה עובד.. 
אין לי דרך אחרת להגדיר את זה פשוט נס.. 
כי אני כבר ניסיתי כל כך הרבה דברים ולא הצלחתי שפשוט הגעתי למסקנה שאם אצליח זה יהיה נס.

האמנתי שהנס יהיה בצורה שלא תהיה לי יותר תאווה שהיא תילקח ממני כי ידעתי שאני והתאווה לא יכולים לחיות ביחד אם אני לא מממש אותה והתכנית הוכיחה לי שיש דרך שלישית... שאני כן יכול לחיות ביחד עם התאווה פשוט צריך ללמוד לוותר עליה ברגעים הקשים ולפנות לכוח עליון בעזרת כל הפעולות של התכנית שאם עושים אותה כמו שצריך היא עובדת.

מאחל לך לעלות על דרך המלך, אם ע"י שיתופים וקריאה כאן בפורום ואם ע"י הגעה לקבוצות SA אם תצטרך (וזה באמת לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע ובקבוצות שאני הולך רוב החבר'ה הם דתיים) העיקר שתזכה להישאר נקי עוד יום אחד, רק להיום.

אוהבים ותרגיש חופשי להיות בקשר ולהיעזר בכל דבר.

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120449

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4015

וואיי, חבר יקר תודה על הכנות והשיתוף,
בקצרה יש פה תקווה ופתרון,
ממליץ מאוד להתחבר לחברים מהפורום,
חבל על כל יום של סבל,
ממליץ בחום להצטרף לקבוצות פיזיות,
אשמח להיות לעזר עבורך.
אל תהסס, אל תחשוב, מספיק סבלתי.
באהבה.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120467

  • מתחיל שוב - וצועד לאלוקים
  • רצף ניקיון נוכחי: 1881 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • ההולכים בחושך ראו אור גדול חבר בקבוצה חיה
  • הודעות: 496

ברוך הבא חבר ואח יקר המשתוקק,

קראתי בשקיקה את סיפורו של המשתוקק ומאד מאד הזדהיתי איתך,
גם אני בהיותי בחור ישיבה הייתי במצב הזה שאני רוצה להיות הכי צדיק והכי טוב, ומנסה ללמוד יותר ויותר, אבל בפועל התאווה שאז קראתי לה יצר הרע לקחה אותי קרוב אליה ושוב ושוב הלכתי ונפלתי, ובמשך הזמן הלימוד שלי נהיה פחות ופחות טוב. ובאמת לא הבנתי למה אני נופל והרי אני כל הזמן מנסה ללמוד יותר טוב.

אבל בשלב מסויים אבא אוהב שבשמים הביא אותי לתוכנית לקבוצות 12 הצעדים, ואז הבנתי שזה לא יצר הרע של תאווה אלא זוהי התמכרות לתאווה, ולכן לימוד התורה לא פותר את הבעיה הזו, ואדרבה ההתמכרות גורמת לי לברוח מהחיים והיא מנתקת מהמציאות ולכן במשך הזמן נהיה לי יותר ויותר קשה ללמוד.

ואני רוצה לתת לך את התקוה והאמונה שאלוקים יכול להשאיר אותנו נקיים מה שלא הצלחנו לעשות לבדינו, אם לפני שהגעתי לתוכנית לא החזקתי מעמד להישאר נקי אלא רק יום או יומיים ושוב נופל ונופל כמה פעמים ביום, אז בחסדי ה' בזכות הצעדים אני נקי 1765 יום שהוא חסד ענק לא ברור מאליו בכלל, וביחד עם הנקיות קיבלתי את החיים ואני מחובר לחיים וכן ללימוד, ואני מקבל עוד הרבה הרבה מתנות מאלוקים, חלקם כתובים על ספר דברי הימים שלי בהודעות שכתבתי כאן בפורום, וחלקם הלא הם כתובים ושמורים הם עימדי.

מאחל לך בהצלחה רבה
תישאר כאן, תקרא את ההודעות ברחבי הפורום
ושאלוקים אוהב יכוון אותך למקום הנכון והראוי בשבילך
אוהב אותך
מתחיל שוב

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה
........................................................................................................

מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.


יומן המסע שלי "מתחיל שוב - וצועד לאלוקים"

הפוסט שלי ב"הצג עצמך"

המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120468

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 449

יישר כח לכולם על החיזוקים
אגב במהלך השנים הייתי מידי פעם עצוב, בצער גדול, לפעמים דיכאון, הרגשת חוסר אונים, אך ביאוש כמעט לא נפלתי - לכן לא תמצאו בסיפור שלי משפט בסגנון של "הייתי בטוח שלא אצא מזה", להפך, אני בטוח שה' יתברך נתן לי ייעוד ותכלית, בוודאי לא את התכלית המזוהמת הזו...
והנה ב"ה - נראה שהגעתי למקום הנכון. (צריך להבין למה ה' יתברך לא גילה לפני את האתר הזה כבר לפני כמה שנים).
כשאני רואה את השיתופים ובפרט את המחלימים עם כ"כ הרבה ימים של נקיות, זה מאוד מחזק אותי.
ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו. חזק חזק ונתחזק!

תגובה: רק בשבוע שעבר הגעתי לפה... לפני 4 חודשים #120470

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 290 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 729

מתחיל מחדש - מה שאמרת מאוד הזכיר לי איזה תובנה שבאמת בזכות התכנית הצלחתי להבין...

אני מאמין גדול בקב"ה ובתורה וכל הזמן הרב שלי וכולם היו אומרים לי "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין" כלומר תלמד תורה זה הנשק נגד היצר הזה...
וזה לא עזר לי ולא הבנתי למה זה לא עוזר לי... מה התורה חס ושלום לא נכונה? ידעתי שלא... אז הסקתי שכנראה אני לא לומד כמו שצריך או מספיק...

כשהגעתי לתכנית נפגשתי עם אנשים שכן היו לומדים מספיק וכן כמו שצריך (לפחות לדבריהם) וזה לא הוציא אותם מהתאווה גם כן...

ואז באמת נפל לי האסימון שזה הרבה הרבה מעבר ליצר הרע...

זה לא סתם יצר הרע שיש לכל בנאדם נורמלי ברחוב... זה לא עוד ניסיון שהקב"ה מנסה אותי... זה בכלל לא זה...
זה מחלה! התמכרות! אני מכור! זה לא יצר הרע בכלל...

אולי בהתחלה זה היה.. מה שהביא אותי לטעום ממנה... אבל בחלוף השנים שכבר נשאבתי פנימה ואחרי שהתרגלתי להשתמש כל כך הרבה כשבאתי לצאת מזה זה כבר לא עמידה בניסיון זה התמכרות אני מכור אני לא יכול פשוט לקום יום אחד ולהפסיק...

אני צריך גמילה.. 

ואת המכון גמילה שלי מצאתי באסירות תודה בSA.

אוהבים.

זמן ליצירת דף: 1.19 שניות

Are you sure?

כן