בימים ובשבועות האחרונים יש לי בס"ד הרבה הרבה הארות טובות מאבא אוהב שבשמים, על אחד מהן כתבתי כאן שזה התזכורת למחלה שלי ולשימושים שלי, שהייתי באותו מקום באותו זמן באותה חנות ובאותה שעה, ונזכרתי באותה פעולה של שימוש, ובאותה פעולה של חיפוש תמידי אחר התאווה עם הרבה הרבה אובססיה בלי שום יכולת לשלוט בעצמי ובתאווה שלי, ובאסירות תודה כיום אלוקים שמר עליי נקי. ואחר כמה ימים שמעתי בקבוצה ציון דרך 7 שנים של אחד החברים היקרים ובתוך הדברים הוא דיבר על כך שלפעמים לאחר כמה שנות נקיות אנחנו נוטים לשכוח בדיוק מהי המחלה שלנו וכמה אנחנו סבלנו שם, וחשבתי אז גם ;לעצמי שאני צריך יותר להיזכר בכאב של המחלה ובאובססיה שלי לשימושים, ובאמת כמה ימים קודם לכן חזרתי וקראתי את כל הצעד הראשון המפורט שלי.
אחרי כמה ימים הייתי בקבוצה ואחד מהחברים מסר בקבוצה את הצעד הראשון שלו, והזדהיתי איתו בהרבה מאד דברים בשימוש, ואמנם המחלה שלנו היא אותה מחלה ובכלל לא משנה מה השימושים של כל אחד ואחד כיון שהכל מגיע מאותה מחלה, אבל בכל אופן זה נתן לי תזכורת מאד מאד חזקה לשימושים שלי ולמקום שבו אני הייתי והוא המקום שאליו אני לא רוצה לחזור, אבל לבד אני לא יכול ורק אבא אוהב יכול לעזור לי להישאר נקי רק להיום.
ובשבוע האחרון ראיתי כאן בפורום דיון לגבי סינון לאינטרנט שזה פתרון להישאר נקי ולהתמודד מול התאווה, ונכנסתי קצת לנושא כפי מה שאני חווה מהנסיון שלי (כאן וכאן), ושוב זה נתן לי עוד מעט תזכורת למחלה שלי שאני חסר אונים לחלוטין מול התאווה ואין לי שום יכולת ושום כח להתמודד איתה, והדבר היחיד שאני יכול לעשות בשביל להיות היום נקי, זה אך ורק לעשות את הפעולות של התוכנית, שזה אומר לעשות את הפעולות היומיות שאמר לי הספונסר לעשות, וכן לעשות פעולות של ויתור מול התאווה, וכמובן להמשיך ולעבוד את 12 הצעדים. ואני אסיר תודה שהנושא הזה הועלה כאן באתר, ויותר אני אסיר תודה שלאחרונה אני נכנס קצת יותר לפורום וראיתי את הדברים שנכתבו כאן.
אבל למה אני צריך את כל התזכורות האלו? אז כבר כתבתי בהתחלה שלפעמים לאחר כמה שנים קצת שוכחים בדיוק מהי המחלה שלנו וצריך להיזכר בה שוב ולחיות היטב את הצעד הראשון שלי.
לצערי, כבר תקופה ארוכה שאני לא עקבי בפעולות היומיות, שאצלי זה אומר כתיבת בוקר של אסירות תודה ופחדים, וכן טלפון לספונסר ולפחות לעוד 3 חברים, וכמה קבוצות שבועיות. לגבי הקבוצות אסירות תודה אני עקבי ומגיע כל שבוע כפי הנצרך למעט מקרים בודדים מאד, אבל לגבי הכתיבה והקריאה וטלפונים, אני לא עקבי בפעולות הללו, לפעמים אני עושה רק טלפונים לפעמים רק כתיבה וכו' וכו'. והרגשתי כל הזמן שזה לא טוב לי, ואני צריך להיות יותר עקבי ולעשות יותר ויותר פעולות ולהיות יותר מחובר לחברים, והתפללתי לאבא אוהב שיתן לי את הנכונות לעשות את הפעולות הנכונות, וכן שיתן לי את ההכונה מה נכון בשבילי לעשות ואיך להתקדם.
אז בס"ד אבא אוהב נתן לי את ההכוונה והזכיר לי את המחלה שלי, לצערי זה היה בדרך הקשה אבל זה היה שווה, אמנם התזכורות התחילו וקרו בכל המקרים שכתבתי בתחילת הדברים, אבל בעיקר זה קרה אתמול בצהריים.
מתחילת השבוע אני לא מרגיש הכי טוב, ולכן אתמול נשארתי בבית לנוח מעט ולהתרענן בתקוה שבעז"ה זה יחזיר אותי להרגשות טובות. והנה כל הזמן אני אומר לעצמי שהסיבה שאני לא כותב וקורא בעקביות זה בגלל שאני עמוס מאד על הבוקר להתפלל לאכול לארגן את הילדים לשלוח אותם למעון וליסוע לכולל ולהגיע בזמן. אולי בעקרון זה טענה נכונה, אבל...
אתמול הייתי כל היום בבית לבד, היה לי זמן לרוב לקרוא בספרות ולכתוב כתיבת בוקר, אבל לא עשיתי את זה. טלפונים עשיתי אבל כתיבה וקריאה לא עשיתי, למה? הרי יש לי זמן? אלא שכיון שלצערי אני לא עקבי בזה אז כנראה שנלקחה ממני הנכונות לקרוא בספרות ולכתוב, ואולי יש עוד סיבות אבל בכל אופן המציאות היתה שלמרות שהיה לי זמן פנוי לרוב לא עשיתי את הפעולות הפשוטות למרות שפעולות אחרות שהיה לי יותר נחמד לעשות אותם אז כן עשיתי. ואגב, בשלב מסויים בתחילת הבוקר הייתי צריך לצאת ליציאה קצרה מהבית ושיתפתי חבר בטלפון שאחרי שאחזור הביתה אקרא ואכתוב, ולמרות זאת זה לא קרה.
אבל מה שכן קרה זה שחיפשתי כמה דברים באינטרנט, יש לי חסימה מעולה מאד, וגם פתוחים לי מספר מועט של אתרים, וראיתי באחד האתרים כתבה על מכורים לעבודה אז חיפשתי אם הם כותבים גם על אלכוהוליסטים, ואח"כ בדקתי אם הם כותבים גם על סקסוהוליסטים, כי עניין אותי מהם אם הם מפנים ל-SA. עד כאן הכל טוב והכל בסדר, אבל מכאן התחלתי לחפש באותו אתר אם הם כותבים דברים אחרים על סקס, אז אמנם הרשיתי לעצמי לחפש כיון שאני יודע שיש סינון טוב על האתר, ולא רק שהוא לא יביא לי תמונות בתוך אותו אתר אם הם לא תמונות טובות, אלא אפילו לא יביא לי תוצאות לא ראויות של מה שחיפשתי, אבל בפועל כן מצאתי כמה קטעי טקסט של תאווה, אבל לא יצאתי משם מיד, אבל שוטטתי שם כרבע שעה עד שכבר לא נשאר לי מה לחפש, אבל גם בגלל שהבנתי שאני חייב לצאת משם ולהתקשר לספונסר ולחברים, ואסירות תודה שהיתה לי נכונות לעשות את הפעולה הנכונה ולא לנסות להמשיך לחפש שם תאווה, וגם לא רק יצאתי משם אלא התקשרתי לספונסר ולעוד כמה חברים, ואז הרגשתי שקיבלתי מתנה גדולה מאבא אוהב, הוא נתן לי תזכורת שאני צריך לעשות בקביעות את הפעולות היומיות ולהמשיך לעבוד ברצינות את הצעדים ואני לא יכול לתרץ לעצמי תירוצים כאלה ואחרים, ואני צריך גם לוותר על דברים בחיים שלי בשביל ההחלמה.
כמו"כ ראיתי כמה אני יכול להיות קרוב לשימוש, וכמה למרות שלא נראה לי שאני בכלל רוצה תאווה, בכל אופן בזמן של ניתוק ושאני לא עושה את הפעולות הנכונות לאורך זמן, אז למרות תקופה ארוכה של נקיות ומפוקחות אמיתית אני יכול שוב פעם להיות שם, כי אני סקסוהוליסט.
אגב, יתכן שאני לא יכול לתלות את המעידה בכך שלא עשיתי אתמול בבוקר כתיבה וקריאה, אלא זה בא כמתנת תזכורת מאלוקים שאזכור שאני סקסוהוליסט במלא משמעות המילה, אבל בודאי שאני לומד מזה להיות יותר ויותר עקבי בפעולות ולהרבות בפעולות.
אז באסירות תודה קיבלתי את המעידה שהיתה לי לאחר 4 שנים בלי מעידות, ושיתפתי את הדברים ולא השארתי אותם אצלי בלב אלא הוצאתי אותם החוצה לאור היום והשתחררתי מהם, וזה לא ברור מאליו בכלל שאפשר להשתחרר מהתאווה האימתנית, שהיא מחלה מבלבלת ורבת עוצמה.
אז תודה לך אבא אוהב שבשמים, על כל התזכורות וההארות מהשבועות האחרונים, ותודה לך שלא הרגשתי טוב השבוע ולאחר התלבטויות רבות החלטתי להישאר בבית לנוח, ובאותו זמן הבאת לי מעידה קטנה כדי להזכיר לי מי אני ומהיכן באתי ולהיכן אני לא רוצה לחזור, וביחד עם זה נתת לי נכונות להיות עקבי יותר ולעשות יותר פעולות של קריאה וכתיבה ויותר טלפונים, וגם להתקשר לחברים חדשים שאני לא רגיל להתקשר אליהם ולא רק לחברים שאני בקשר איתם כבר תקופה ארוכה מאד.
ותודה לך אבא אוהב שלי, שאתה נותן לי כנות עם עצמי ועם אחרים, ושאני יכול להודות בחוסר אונים שלי מול התאווה ולספר על המעידה שלי ולא לחשוב על איך זה יכול להיות שאני מתמודד עם תאווה ואני מועד, ואסירות תודה על הרבה קבלה, כי אם אני לא מקבל את המחלה שלי ואת מה שאני עושה עם התאווה אז אין סיכוי שאני אוותר על התאווה ואני יעשה פעולות, ובודאי בודאי שאני לא אשתף על זה, כי אם אני לא מקבל את המחלה שלי זה אומר שאני חי בהכחשה ומכחיש את עצם קיומה, אז תודה לך אבא על הכל הכל.
אסיים בתפילה אליך אבא אוהב שבשמים, שתתן לי עוד יום קרוב אליך, ותן לי נכונות לעשות את הפעולות הנכונות ולהיות כנה עם עצמי מה אני צריך לעשות ולא לשקר לעצמי שהפעם אני באמת לא יכול לעשות פעולות וכדו' וכדו', וכן אני מתפלל להיות יותר כנה עם עצמי ועם אחרים, ולחשוף את כל מה שעובר לי בראש ולהוציא לאור השמש הזורחת מעל העננים בימים אלו.
אוהב אתכם וצריך אתכם
מתחיל שוב וצועד לאלוקים
