שלום חברים יקרים, אני מכור לתאווה וחוזר לשתף

בחסד אלוקים גמור אני נקי (ומפוקח) היום 62 ימים

האמת שעברתי הרבה דברים בימים האחרונים ואשתף מה שאוכל גם אם זה יצא קצת ארוך, זה בכל זאת עוזר לי לחיבור ולהחלמה.

אתחיל בזה שכבר תקופה ארוכה שבחסד אלוקים לא צפיתי בפורנ' (לפחות לא מפורשת) וגם הנפילה הקודמת שלי לא הגיעה ממש לזה ככה שאני היום דיי מתקרב לחצי שנה נקיות מצפיה בפורנ', מניח שזה עוזר ומנקה אותי אבל התאווה מחפשת דרכים..
בתחילת השבוע הלכתי לאיזה קורס שהיה בתל אביב וחזרתי ברכבת ופתאום קלטתי שאני מתחיל לפעול על מבטים במובן שאף פעם לא היה בעייה אצלי, התחלתי להביט באיזורים מושכים בנשים גם כשהם מכוסים ובחזור פשוט ישבתי ברכבת ליד החלון והעיניים שלי לגמו ללא סוף, זה עניין חדש אצלי ועדיין לא ממש הגיע לתאווה וגם לא הייתי מודע כל כך אבל אז פתאום התחלתי להבין שהתאווה מחפש דרכים חדשים להתמלא גם מדברים שלא לגמרי התפרשו אצלי כתאווה עד אז. אז שיתפתי ושיחררתי והחלטתי להיזהר מזה יותר.
קצת על היחס שלי עם אבא- מאז שפתחתי איתו את הנושא דיי הוקל לי ופתאום יש מישהו חדש שאפשרלשתף איתו ולהתייעץ ולפרוק, אומנם בכנות בימים הראשונים הגישה שלו דיי בילבלה אותי חזרתי למצב בו אני כבר לא בטוח שאני מכור, לא בטוח שאני צריך את התוכנית ועוד כל מיני בילבולים ובהמשך התייעצתי עם חברים ותיקים ובסוף אני יכול לומר שהתהליך המבלבל הזה דווקא עזר לי יותר להבין מי אני ולמה אני צריך את התוכנית ואיפה ה"התמכרות" שלי באה לידי ביטוי וכו.. אסירות תודה שנשארתי נקי גם בתקופה הזאת.
בהמשך גיליתי שיטה שמאוד עוזרת לי בחיים וכנראה גם תורמת מאוד להחלמה- התחלתי לשתף חבר כל יום ברשימה של מטלות שאני רוצה לעשות ולעדכן אותו, מדהים כמה שזה דחף אותי לעשייה ולניצול זמן ולעשות דברים שדחיתי זמן רב.

עם זה נרשמתי לחוג ספורט שמאוד רציתי וחלמתי במשך שנים, הגעתי לשיעור והייתי מבסוט עד השמיים מרוצה שמצאתי מקום טוב ומחלים והייתי מאושר והייתה רק בעייה אחת- הגיעה ביחד איתי בחורה לשיעור הראשון שלה, היא נראית ממש טוב צעירה וגם התלבשה באופן קצת חשוף ומגרה, בחלק מהאימון היא עמדה לפני ובכל מיני סיטוציות שלא אפרט כדי לא לפגוע בחברים הייתה לי גישה לתאווה, המקום לא הכי מיועד לנשים ולא ממש לכאלה מהסוג שלה- עדינות אבל עדיין לא שולל שגם זה יכול להיות, בחסד אלוקים שמרתי את העיניים במקום והסטתי לפינות ולא לגמתי ממנה בכלל, אבל באופן מוזר התאווה אצלי התחילה ניסיון חדש- פתאום התחילו לי מלא מחשבות בראש להיתחבר אליה ולהתידד ואפילו ליצור איזה מגע פיזי או חיבוק.
לא הבנתי מה קורה לי שאני פתאום רוצה להיות כל כך חברותי, בכל מקרה הכי רחוק שהגעתי היה להציג את שמי ולשאול לשמה ולהגיד שלום כשהלכה. התחלתי להבין שהתאווה התחילה שם בדרך חדשה של רצון של קשר ושל מישהי שתאהב אותי וכל מיני רגשות שנשלטים כנראה על ידי התאווה בצורה נסתרת.
בסוף הצלחתי לראות אותה כילדה שקטנה ממני כמעט ב10 שנים והתפללתי לא לראות אותה כאובייקט מיני וכו.. 
שיתפתי את הספונסר (שרוב הזמן לא היה זמין בתקופה האחרונה) לפרטים על כל המקרים, ציפיתי ממנו להוראה של כמה פעולות וכו. ואז הגיעה לי ממנו המכה- הוא הסביר לי שאני אגיע עוד פעם ואם היא שם אני צריך לוותר על המקום להיות בכניעה וכו..
אולי חברים לא יבינו אותי אבל זה ממש שבר אותי, במשך שנים חיפשתי את המקום הזה זה נותן לי המון החלמה באופן אישי ועוד ופתאום אני צריך לוותר, סיימתי את השיחה עם הספונסר בשעה קצת מאוחרת בלילה ושקעתי לדיכאון רציני, ממש צער וקושי לעכל, יודע שאני לא מסוגל לעשות את הוויתור אבל איך אכנס עכשיו לניגוד עם הספונסר.. בקיצור לא פשוט בכלל.
גם ביום אחריו קמתי עם דיכאון וישנתי כמה שעות בצהוריים, במשך כל היום התפללתי (באופן לא הכי מוצדק) שאלוקים יעזור לי ויקח ממני את הניסיון ופשוט יוציא אותה משם שלא יהיה לי הניסיון הזה שאני לא מרגיש שאני יכול לעמוד בו.
נתתי לספונסר שלי שלל תירוצים למה זה חשוב לי למה אני חושב אני יכול להתמודד וכו אבל לא נראה שהוא ממש הקשיב להכל, מה שכן רציתי להיות איתו כמה שיותר בכנות- לדעתי מצבים כאלה דוחפים אותי להתנהג בחוסר כנות ופתיחות עם הספונסר וזה הדבר הכי גרוע שיכול להיות לכן בכוח אלוקים לקחתי אומץ ושיתפתי אותו בהכל וגם בזה שאני כרגע לא מסוגל לעשות את הוויתור ושאני רוצה להמשיך לשתף ולספר לו מה קורה איתי גם אם אני פועל בניגוד לרצונו.
בכל מקרה אתמול בערב היה השיעור השני ונס וחסד אלוקים גמור אחרי כל התפילות שלי היא לא הגיעה והיה שיעור מעולה.
שיתפתי את הספונסר, עדיין יכול להיות שבעתיד היא תגיע ואז מקווה שהתמודדות תעבור יותר בקלות, שהיא לא תתאמן לצידי אלא בצד וכו..
ומתפלל לאלוקים שיהיה בעזרי ויקח ממני את הניסיונות הקשים ויעזור לי להתנהג ולחיות כרצונו בלי קשיים וניגודים "אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון", כי אני לא רוצה להתאוות ("תאווה אסורה") לא להתאוות לא לפעול על מבטים לא ללגום ולא שום טיפה הכי קטנה של תאווה.

מתפלל שאלוקים יהיה איתנו, יקח ממנו את ההתמודדיות הקשות שנזכה לחיות לפי רצונו ולהתרחק מכל טיפה של תאווה.
מקווה בהמשך לעדכן גם אתכם פה לגבי התפתחויות, המשך דרך צלחה, כל טוב ואוהבים!

אוהבים אותך ומחזיקים לך אצבעות.
מאחל לך ולכולנו עוד יום שפוי אחד.

אוהבים אותך,
לא מרוכז לקרוא הכול,
אבל בין המילים נשמע שקורה לך דברים טובים.

קראתי כל מילה ומילה ומזדהה מאוד עם הכל...

אני לא בטוח שכל ספונסר היה אומר לכל ספונסיי לא ללכת למקום שהוא אוהב וצריך אם יש שם מושאי תאווה אבל אם הספונסר שלך אמר את זה לך אז כנראה שזה מה שאלוקים מצפה ממך...

זה אחד הדברים הכי קשים בעולם להתאמן במשהו כשאיתך יש מישהי יפה צעירה ועוד לבושה חשוף וגם עושה את התרגילים של ההתעמלות או יוגה או מתיחות מה שזה לא יהיה בשבילי חלק גדול מסרטי פורנו שהייתי רואה היו מתחילים בדיוק ככה...

אז יכול להיות שבמחשבה שנייה בעצם אתה כן אמור להתרחק משם..

מאחל לך שהיא לא תבוא יותר ושאם כן שתדע לעשות את הדבר הנכון (שהוא לא תמיד הדבר שאנחנו רוצים..) ולמצוא מקום אחר להתעמלות שלך שבו אין מושאי תאווה.

אוהבים !

תודה רבה חברים על התגובות, עוזר לי להרגיש מחובר ושיש לי חברים בדרך.
חושב שקצת קל לי יותר להתמקד בספורט מאשר בתאווה אבל פחות בעניין לדון על זה..
בכל מקרה זה המצב, מאוד רוצה לעשות את רצון ה', מאוד רוצה לוותר על כל תאווה אבל כרגע לא מסוגל לעשות את הוויתור לצערי, לכן אני מתפלל לה' שיעזור לי בכל דרך אפשרית להסיר משם את התאווה.
ד.א גם היום אני כנראה הולך לאימון, יש סיכוי שהיא תגיע אבל ממה שידוע לי היא לא תוכל להתאמן איתי כי היא עדיין בבסיס.
אוהב אתכם.

שלום חברים,
אסיר תודה לאלוקים שעדיין שומר אותי נקי ורוצה קצת לשתף ולשחרר..

סיימתי את הלימודים לפני חצי שנה-שנה ועד עכשיו לא מצאתי עבודה, לאחרונה הייתי בתהליך עם כמה חברות שנתנו לי שהרגשה טוה כאילו המקום שלי שם כבר מובטח.
אחת החברות בתהליך איתי מעל חצי שנה והשנייה סך הכל לפני 3 שבועות אבל לא חזרו אליי מאז הראיון הראשון שלדעתי עבר מעולה.
לפניי יומיים החברה השנייה סוף סוף חזרה אליי אחרי שחיפשתי תגובה מהם והם הודיעו במייל שהמשרה שהתראיינתי אליה נסגרה. לא עברו שעתיים ובאוםן מפתיע עוד יותר החברה שהייתי איתם בתהליך ארוך לקראת סיומו צילצלו והודיעו שהחליטו להפסיק את התהליך.
אני אהיה כנה, אני לא נלהב כמו הרבה אנשים להתחיל לעבוד ולא רואה את זה כתחליט החיים שלי אבל אני בהחלט מחפש להתקדם, למדתי לימודים קשים והצלחתי ב"ה ועכשיו מחפש להתפתח ובנתיים כלום לא זז תקופה ארוכה, המשפחה כבר מסתכלים עליי לא טוב ואפילו סבתא שלי (שלא מבינה כלום בעניין) כל הזמן שואלת אותי מה עם עבודה ונגמרו לי כבר התירוצים.. אני מחפש כל הזמן ועדיין יושב מובטל בבית על חשבון ההורים.

בעניין אחר, מרגיש שהתאווה שלי מחפשת לפעול דרך מבטים, אני מרגיש שהעיניים שלי לא רגועות ותמיד מחפשות כל מיני הצצות גם במקומות שאין מה לחפש שם. כאילו הראש שלי עושה לי מניפולציות ומנסה לבדוק כל דבר קטן ולראות אם אני מתאווה אליו גם כשזה בכלל לא בעניין.

אתמול הרגשתי מנותק, ושלא תבינו, אני מקפיד כל יום על טלפונים, חיבור, קריאה, אפילו לימוד התורה שלי גדל, אני מציב לעצמי כל יום משימות ועומד ברובם, עושה פעולות, מחפש לנצל את הזמן ולעזור בבית-(שאולי שם אני צריך להשתפר כי אני לא מוצא הרבה מה לעזור מלבד כמות קטנה של שטיפת כלים), עדיין הרגשתי ריקנות ורצון לאיזשהו מילוי, כנראה בגלל ההפסקה של התהליך עם העבודה ואפילו לא יודע מה ללמוד ולמה להתכונן עכשיו.
הרגשתי חוסר יציבות, התחלה של שיטוט באינטרנט וכניסה למצב מסוכן שהרגשתי שהתאווה יכולה לבלוע אותי ברגע קל רק חסרה דחיפה קטנה.
הלכתי בערב לשיעור ספורט- הרגשתי שזה יועיל לי להחלמה וליציאה מהמצב הבעייתי, עדיין קיים שם מתח מה יקרה אם אפגוש את מושא התאווה שם שוב? איך אתמודד עם זה ועם הספונסר? אבל אסירות תודה ענקית מאז הפעם הראשונה לא יצא לי להיתקל בה שוב ואני מתפלל לאלוקים כל פעם שאני הולך לשם שיציל אותי ממנה ומכל תאווה וכו..
בקיצור נסעתי עם הרכב לשיעור דרך רחוב בקירבת הבית ולהפתעתי עמדו שם זונות, בשעה מוקדמת(8) שלפי ידיעתי זה לא קורא ובכלל חשבתי שנעלמו מהאיזור, זה רק בילבל אותי יותר, הסתכלתי עליהם מרחוק אבל מעבר לזה לא פעלתי, בחזרה היה לי קצת קושי אבל הקדשתי לאלוקים אותו והקפתי את הרחוב ולא נכנסתי דרכו.

היום קצת מנסה להתאפס חזרה, יצאתי קצת להסתובב בחוץ בגינה לראות קצת חיות בפינת החי ולנסות להרגע.

מתפלל לאיזון ומילוי רוחני, להתייצב על הדרך הנכונה ולא לסטות והמשך הצלחה לכולנו שנזכה להיות לעזר ולתועלת ולפעול לפי רצון ה.

אוהבים אחי !

תודה רבה על השיתוף המרתק !

כל הכבוד שהצלחת לוותר על לעבור ליד הזונות. לא דבר פשוט בכלל. כל הכבוד שאתה מתמיד בפעולות! אולי כדאי שגם תתחיל ללכת לקבוצות לי זה מאוד עזר למרות שנשמע שאתה מאוד בכיוון טוב גם בלי זה

לגבי העבודה תן לבורא עולם לעשות את שלו, תעשה השתדלות ותפילה ובע"ה הקב"ה כבר ידאג לשאר.

אוהבים

תודה רבה, בע"ה 
האמת שאני מגיע באופן קבוע ל2 קבוצות בשבוע, יותר מזה קצת קשה לי , תודה על העצה.

גידי שלום
מנסיון, תהליך מציאת מקום עבודה הוא ארוך ומייגע, יחד עם זאת צריך להשקיע בזה זמן ומאמץ.
אל תתייאש, אם תרצה מספיק תמצא מקום עבודה.
לנו המכורים קשה מאד לקבל את המציאות, את הקשיים של החיים.
המנגנון שעובד אצלי בראש הוא לראות כל הזמן זבוב כפיל. אסביר - כל קושי קטן נראה לי מאיים כאילו אריה עומד מולי ועומד לטרוף אותי.
כמובן שזה לא נכון ולא מציאותי, אבל האיום הזה מציק לי מאד, מנהל אותי, וכדי להפחית את השפעתו עלי אני בורח במחשבות לתאווה.
כיום זאת בריחה במחשבות, בעבר זאת הייתה בריחה פיזית לשימושים.
לאחרונה נחשפתי לשיטה שאולי תעזור גם לאחרים:
1. זיהוי הסיטואציה בה אני נמצא תחת איום.
2. הבנת ההשפעה של הסיטואציה על ההרגשה הגופנית - למשל לחץ בחזה, דופק מואץ.
3. רגשות שצצים אצלי - למשל פחד, עצבנות, טינות כלפי אחרים.
4. מחשבות - למשל, יפטרו אותי מהעבודה או שאני רוצה להתפטר, עדיף לי לסיים את המערכת הזוגית בה אני נמצא .
5. פעולות - הרצון להשתמש בתאווה כדי להקל על המצוקות הגופניות, רגשיות ומחשבתיות הנ"ל.

כשאני עושה את פעולות 1-5 הנ"ל אני מבין שזה לא אמיתי, הכל בדמיון שלי. פשוט צריך להמתין שהגל הזה יחלוף. אני מוריד את הראש, פונה לכח עליון, משחרר.

זה עדיין לא עובד אצלי באופן מלא. זה דורש תרגול רב.

מקווה שהצלחתי להסביר

הסברת את זה מצויין ניסן וזה מאוד מתחבר לי לצעדים 4-5-6-7 לפי איך שהספונסר שלי הסביר לי, כשאני נתקל בסיטואציה כזאת שמנהלת אותי (מורידה לי מצברוח, מעציבה, מכעיסה) אני יושב וכותב:

מי גרם לי להרגיש ככה
מה קרה (בתמצות)
מה הרגשות שהרגשתי (לדוגמא פחד כעס עצבות דכאון רגשי נחיתות ..)
מה פגמי האופי שאני מזהה אצלי שגרמו לי להרגיש ככה (לדוגמא ריכוז עצמי, ריצוי אחרים, אגו גאווה עצלנות חוסר בטחון...)
פחדים שיש לי בסיטואציה (לדוגמא פחד לאבד את העבודה פחד שלא יאהבו אותי פחד שלא יעריכו אותי פחד שאישתי תעזוב אותי ..)

זה צעד 4.
צעד 5 זה לשתף את זה בדיוק איך שכתבתי להקריא לחבר תכנית בטלפון
צעד 6 לרשום ליד כל פגם אופי איזה יתרונות הוא נותן לי בחיים (למצוא דבר טוב בדבר הלא טוב)
וצעד 7 להתפלל לאלוקים שישחרר אותי מפגמי האופי האלה ולמסור לו את כל רצונותיי להשגחתו



כשעושים את זה זה מאוד מאוד עוזר! הבעיה שאני מתעצל לעשות את כל התהליך הזה כלפי כל סיטואציה שקורה לי אבל בע"ה הכיוון הוא לשם.

אוהבים

תודה על התגובות והעיצות, נשמע מעניין ואנסה לבדוק וליישם בע"ה.

שלום לכל החברים, אני מכור לתאווה שכותב בשביל להתחבר

חנוכה שמח לכולם, אסירות תודה לאלוקים על החיים ועל שלהיום אני נקי ומפוקח 73 ימים.
רוצה לשתף בחוויה שעברתי אתמול, יש לי עוד נושא חדש איתו אני מתמודד אבל אותו אשתף בפעם הבאה בע"ה שלא יצא מידי ארוך.
כחלק סופי מצעד 5 הספונסר הדריך אותי לעשות סוג של התבודדות של שעה על פי הוראת הספר הגדול, דבר שעוזר לקבל תובנות והסתכלות על העבודה בתוכנית ורציתי לשתף אתכם בחוויה ובתובנות שלי.

זה היה בשבילי הרבה זמן (שעה) כי אני גם לא רגיל לעשות דברים כאלה ובכלל כשבבית אמא יוצאת לפעמים עם אחי לטיולים בשבת אני מעדיף להישאר בבית כי זה מרגיש לי יותר ניצול של הזמן ומה שאלוקים היה רוצה, עם זאת אני זוכר תקופות בודדות לפני התוכנית שהייתי במצב רוח קצת דיכאוני ויצאתי קצת להסתובב וזה הזכיר לי את אותם רגעים.
קיבלתי הבנה שאני פשוט היום חי בגן עדן כפשוטו! הסתובבתי בגינות וצימחייה מלא מקומות יפים, כלום לא חסר לי בחיים, אוכל משפחה בריאות עולם יפה אסירות תודה לאלוקים גן עדן נמצא כבר פה ב"ה. ועם זאת יש לי מין תחושות אשמה כי אני לא עובד (לא הולך לי עם מציאת עבודה תקופה ארוכה) ו"חי על חשבון ההורים" וזה נותן לי אשמה כאילו אני רק נהנה מהעולם ולא עושה מספיק.
מתחילת התוכנית תמיד היו לי לבטים, אני באמת מכור? אני באמת צריך את התוכנית? וכו.. והייתה לי תובנה שבתוך כל החיים הנפלאים שאלוקים נותן לי יש לי בהחלט חוסר אונים וחוסר שליטה שמתבטא בגירוי מיני קטן שאני מקבל ובשונה מאדם נורמלי שיכול להעביר את זה הלאה זה(היה) מערער לי לגמרי את כל המערכת עד לצריכה הכי אובססיבית וחולה של התאווה, כך בעבר סירטון מיני אחד ש"לחץ" לי על הכפתורים במוח ישר היה שולח אותי לצריכה אובססיבית של פורנוגרפיה והתנהגות לא נשלטת- לכן אני צריך את התוכנית ואת ההחלמה ומודה שיש לי בעייה של חוסר אונים וחוסר שליטה שרק אלוקים יכול לפתור.
גם קצת יצא לי לחשוב על האמונה שלי באלוקים, שאמנם מאוד טובה אבל אני צריך לחזק במובן מסויים- אני תופש את אלוקים רק בצורה "פרמיטיבית" כביכול שהיה רוצה ממני לחיות בעבר להקריב קורבנות ללמוד תורה וכו.. שאמנם זה נכון וטוב אבל אני צריך להכניס אותו לכל חלקי החיים ה"מתקדמים" ולמצוא אותו גם בעולם הטכנולוגי ובעצם להאמין שאני מוצא אותו בכל מקום ושהוא מתבטא בכל דבר סביבי תמיד.
עלו לי גם תחושות אשמה שוב לגבי הנושא של השידוכים שאני כבר בן 28 וכביכול תחושת אשמה מול אלוקים שאני מבזבז ומעביר את הזמן והחיים במקום להתקדם ולהתחתן למרות שאני עובד לפי עצת הספונסר שכרגע מונע ממני את זה.

זהו, הייתה סך הכל חוויה נעימה ואשמח להמשיך ולשתף כאן ובמיוחד לגבי התמודדות חדשה שיש לי שאני מקווה לכתוב בפעם הבאה ומתפלל שאלוקים יהיה איתנו ויעזור וימשיך עם הניסים הענקיים שהוא עושה איתנו כל רגע.
חנוכה שמח ושנזכה כולנו להיות מחוברים לאלוקים שיהיה איתנו ויעזור, אוהבים.

גידי היקר,

קראתי מה שכתבת, ומאוד שמחתי.

אני ממש מזדהה עם העין הטובה לראות הכל כטוב, אצלי זה הסוד להצלחה. (אין לי כ"כ הצלחה, אבל למה שיש זה הסוד).

לגבי חיזוק האמונה- לדעתי אתה ממש צודק!!
לגבי האשמה בגלל שאתה לא יוצא לשידוכים, אני הרבה פעמים מתבלבל ומרגיש אשמה על דברים שאני כלל לא אשם בהם, אתה נמצא עכשיו במקום בו אתה צריך לעשות דבר אחר ואתה אכן עושה זאת למרות שלא קל לך להחליט שאתה לא יוצא לשידוכים כי אתה מבין שזה נכון לך,
אז זרוק את האשמה אחי היקר!!
וגם לגבי שאתה לא מוצא עבודה, אתה רוצה, אל תלקה את עצמך, אתה תמצא ברגע אבל רק כשאבינו שבשמיים ירצה שתמצא

תצליח..

אוהביםםם מאוד !! כיף לי מאוד לקרוא את מה שאתה כותב מזדהה עם המון מהתחושות והדברים שאתה מתאר!

אני התחתנתי בגיל 30 רק.. וכמוני כל חבריי.. כך שאין לך מה להיות לחוץ. לך עם עצת הספונסר תעשה את הצעדים ותתמקד בהחלמה! כל השאר כבר יגיע מאליו


אוהבים אותך ותמשיך לכתוב !

המון זמן לא עשיתי התבודדות, וואלה עשית לי חשק לצאת להתבודד.
תודה לך