שלום חברים, משתף קצת לפני שאני הולך לישון.
אז קודם כל אסיר תודה ענקית לאלוקים שאני מרגיש טוב ומעולה.
קורה לי שאני מפסיק לכתוב פה במצבים שאני בהחלמה ואין הרבה מה לספר או שאני במקום מבולבל ולא יודע מה מצבי בתוכנית.
ובשבוע האחרון זאת האופציה השנייה.
אספר בכנות שהנפילה לא גרמה לי הרגשה רעה, הרגשתי אסיר תודה שאני כן במצב החלמה ובמקום הרבה יותר טוב.
אני נקי מפורנ' מפורשת מאז שהתחלתי את התוכנית ועד היום- לא מכוחי אסירות תודה לבורא עולם!
עד לפני התוכנית הייתי מיואש מליספור את הפעמים שאני צופה בפורנ' והייתי עושה ספירה רק על הוצאת שז"ל, והיום- אני במצב הפוך ברוך ה' נפלתי פעמיים בתוכנית אבל אלוקים שמר אותי עד היום משימוש מול פורנ'.
אז אני מבולבל, אני מרגיש מעולה, בהחלמה עם מוטיבציה אדירה להתחבר לאלוקים- מה שאני עושה ממש בשבוע האחרון ומנצל את החשק והרצון לתקן שנפתח לי.
אבל קצת מרגיש כאילו אנשים בתוכנית(וגם הספונסר) מצפים ממני להיות עצוב ומדוכא (הספונסר שלי אמר משהו בסגנון שחסר לי צעד 1 ושאין לי פחד מנפילה וזה לא טוב), אז אני קצת מרגיש רע בגלל שאני מרגיש טוב.
אני במוטיבציה להחלים יותר, מבין היום שטעיתי בגלל אובססיה שקרנית שסיפרה לי שזה בסדר ליפול פעם ב..- אבל על מי אני עובד? אם אני מאמין באלוקים ורוצה את רצונו אז זה לא בסדר ליפול אף פעם.
הספונסר אמר לי לעשות חשבון נפש ולנסות להסביר את המצב אליו נקלעתי- אני בנתיים לא מצליח כי אני עדיין מבולבל וגם קצת דוחה את זה אבל מתכנן בע"ה לעשות את זה ביסודיות אולי מחר תוך כדי שאני סוקר את היומן שלי מתחילתו(גם חבר יקר המליץ) ואולי יהיה לי גם משהו מזה לשתף פה.
כרגע הרגשת האשמה שלי וחוסר האונים היא רק כלפי אלוקים, ואולי זאת הדרך שלי להגיע להבנה איפה אני חסר אונים ולמה(?)
בנתיים לא יצא לי לעשות שיחה מסודרת על העניין עם הספונסר אבל הוא זרק כמה דברים בניהם שהמטרה שלי להיות נקי לא צריכה לבוא רק ממקום דתי, שהתוכנית מיועדת לכאלה שרוצים להפסיק לגמרי(יש תוכניות אחרות שעובדות אחרת כמו saa או משהו כזה אבל לא חושב שזה מה שאני מחפש ורוצה) ולכן היו לי קצת ספיקות לגבי מקומי בתוכנית (ומקומי כמכור?)
רוצה לשתף על מקרה מאוד כואב שהיה לי היום:
חבר יקר שהכרתי כשנכנס לתוכנית בפעם הראשונה, היה לנו חיבור טוב תמיד(למרות שלא יצא לנו להיפגש מאז), היה נראה שהוא צועד בעיקבותיי תוך שימי הנקיות שלו עוקבים לשלי כשאני מוביל במשהו כמו חודש.
באחת הפעמים אני חושב שסיפרתי לו על הנפילה האחרונה שקרתה לי.
היוםהוא פירסם בקבוצת הווצאפ שיש לו קושי גדול מול תאווה ושאל "מי זמין?", אמרתי שאני זמין והוא צילצל.
אחרי ששיתף בשיחה אמרתי לו שאני לא נקי וכנראה גם לא מפוקח, שיקח את הדברים בערבון ושאני מקווה שאני לא אעשה נזק.
סיפרתי לו שאני חוויתי את אותם הרגשות ואובססיות שהוא חווה בדיוק לפני הנפילה שלי (המחשבה שזה בסדר פעם ב.. והשיכנוע של הראש להשתמש) ניסיתי להסביר לו איך התמודדתי עם זה בעזרת שיתופים.
ואז סיפרתי בכנות (מטופשת?) שאני אחרי הנפילה לא הרגשתי רע אבל כן הרגשתי שזה לא מילא אותי שזאת הייתה סתם מנת סימום של אובססיה ואלרגיה וניסיתי להגיד למה זה לא טוב בכל מקרה.
לא עברו דקות בודדות והוא פירסם בקבוצה שהוא נפל אחרי 6.5 חודשים ושכואב לו מאוד והוא סובל מזה.
הרגשתי ואני עדיין מרגיש כל כך רע, כאילו אני ממש אשם ושאמרתי משהו שהשפיע עליו וגרם לו ליפול.
יש לי מלא ריגשות אשמה על זה והרגשה לא טובה שאני מקלקל לאנשים במקום לתקן, כמו שיכור שמסתובב בבית ומנסה לסדר ובמקום זה מפיל חפצים ושובר.
כתבתי לו שאני מתנצל אם גרמתי לכך(הוא לא ענה על זה) ושאני אשמח לעבוד איתו צעדים ולעשות יחד חשבון נפש שגם אני צריך.
מתפלל להשתחרר מהרגשות הרעים, לעשות את הפעולה הנכונה, להמשיך לחזק את ההחלמה ולהתחבר לאלוקים לעזור לאחרים באמת, להבין את רצונו ממני ולהתנקות מתאווה.
אוהבים!
