שלום ליומן ולחברים שאולי יש סבלנות או עניין בכלל לקרוא, יש הרבה לכתוב ולשתף, אני אנסה לפרוק כמה שיותר ונראה מה יצא.
אחרי שחששתי לעדכן את הספונסר על מקרים שבהם התקרבתי לאיזור שאני מחפש תאווה אבל לא באמת הגעתי אליה הבנתי שאני צריך כמו תמיד לנהוג בכנות ולשתף ושבסוף הוא לא משנה את המציאות.
שיתפתי ולהפתעתי הוא לא התייחס לזה בכלל ואז סוף סוף אלוקים נתן לי תובנה חדשה על הניקיון שלי שהתלבטתי בו הרבה זמן ועכשיו אני מוסיף לעצמי הגדרה חדשה.
מתחיל מהיום (על אף שלא היתה היום נפילה בעניין): נקי רק להיום מ"חיפושי תאווה".
186 ימים ללא צריכת תאווה.
239 ימים ללא שז"ל.
מעל שנה וחצי ללא פורנ' מפורש.
אסיר תודה לגמרי לאלוקים שהשאיר אותי נקי מול מה שלא בכוחי ומתפלל לעוד יום נקי ומפוקח.
לא הרגשתי יציב בכלל השבוע, תופעה חדשה שנגרמה עצב המצב (שבו אני תלוי חסר מסגרת) זה שהראש מתחיל לנסות לשחזר זיכרונות מסצנות פורנ' כאלה ואחרות שראיתי בעבר בחוסר אונים ושליטה ואני ממש מרגיש א.ת לאלוקים שנשמרתי נקי מצפייה בזה מעל שנה וחצי כי למעשה הזכרונות מאוד מאוד מעורפלים ולכן זה לא מצליח לגרור אותי לתאווה - כמו שחבר ששיתפתי הגדיר- האוטו הזה מנסה ליסוע אבל אין לו דלק, אז א.ת על זה ומבין יותר את החשיבות גם של הנקיות הזאת.
הבנתי השבוע שיש רמה שבה לא נשארתי נקי ובה אני צריך להשתפר גם וזאת כפי שציינתי "נקיות מחיפושי תאווה".
מנסה לאט לאט להתייצב בחיפושי עבודה ולימודים וב"ה גם מקבל עזרה ותמיכה מחברים.
נושא הזוגיות יוצר מריבה בכל פעם שאחד ההורים מעלה אותו בעיקר בגלל שאני מנסה "להציב גבולות"(ניסוח מדוייק יותר) כדי לקחת את השליטה הנצרכת אליי ולהשאיר אותם מחוץ לגבולות הלא רצויים, כרגע חושב שזה הדבר הנכון למרות שזה גורר שיח לא נעים מולם בנושא.
אז קיבלתי כמה הצעות מגורמים שונים, פניתי לאחת הכי מבטיחה שהתברר שבגלל שהתעכבתי אז כרגע זה כבר נתפס.
סיפור הזוי נוסף [מאוד מקווה שהוא לא יקרא או יבין את זה ואם כן מתנצל מראש] (בדומה למה שקרה לי כשהלכתי להסתפר) זה ששוחחתי עם חבר תוכנית שנראה לי חדש ולא מה"מגזר" שלנו, שיחת החלמה בריאה סך הכל, משהו מיוחד שקורה בתוכנית שאפשר לדבר עם כל אדם ולהבין שלמעשה בדיוק כמוני הוא גם בן אדם(מפתיע) שחולה וסובל כמוני מאותם קשיים.
במהלך השיחה היה נראה שמשהו בו נדלק עליי, לאחר השיחה שלח לי הודעות ואז ניסה משום כיוון (רק יצא לי להזכיר שאני לא נשוי) הציע לי את אחותו בתקווה ורצון שאתחתן איתה (מה שלא יכול לקרות) תוך כדי ששלח גם תמונות שלה.
לא ברור מה עבר לי בראש אבל פתחתי את התמונות כאילו זה לגיטימי והבחנתי בבחורה שסך הכל נראית טוב גם יחסית להרבה שהיכרתי, יחד עם זה שהוא הזכיר משהו שבחורות כאלה מאוד יואהבו אותי ושהיא "תיתן לי את העיניים שלה" בדיעבד קצת צבט בלב בתור אחד שדיי בודד וכמו כולנו בפנים עמוק רק רוצה לקבל אהבה, ניסיתי להתאפס ושלחתי חזרה ברכה בשבילו ובישבילה וניסיתי בניסמוס להסביר שזה לא מתאים. א.ת שבסוף הוא גם מחק את התמונות. (עוד סיפור הזוי אמרתי?)
בסוף יצרתי קשר עם ההצעה השנייה שהייתה לי ממנה ניסיתי להתחמק, היא גרה באיזור שלי ואני חושב שאפילו יצא לי לראות אותה באתר ההיכרויות בו חיפשת בעבר ועדיין ניסיתי להתחמק ובסוף זה הגיע אליי.
הסיבות שקצת לא רציתי זה שיש לה איזה מן כתם כזה בפנים, שעברה עליה איזה דאחקה פעם שלא הבנתי בווצאפ של החברים מהתיכון (אולי אחד יצא איתה ויצא לה שם רע) וזה שיש לה שם בדיוק כמו של אחותי..
בכל זאת ניסיתי, האמת שהדייט דיי זרם יפה, יותר זורם מדייט סטנדרטי לדעתי.
היו כמה דברים מוזרים שהיה קצת נראה (או שזה הראש שלי) כאילו היא מנסה לפלרטט או משהו למרות שהיא דתייה ולא מהסוג הזה אבל משהו כמו להביט ישר לעיניים ולדבר על צבע העיניים ומשהו כזה.
אבל סך הכל עברתי על הדברים עשיתי חושבים ובנתיים הכל חיובי אז אני אתן צאנס נוסף ואשתדל לא להיות תלותי ולתלות תקוות יתר..
מה עוד? רציתי לראות סרט בסופ"ש החלטתי לגוון ועל הדרך לראות שאני בוחר סרט ממקום של החלמה אז הלכתי על סרט מצוייר.
כמה מפתיע! הסרט היה איכותי יותר מכל שאר הסרטים ה"בוגרים" האחרים, כל כך ברמה שממש הגעתי בסופו לסף דמעות ממשכמעט ופרצתי בבכי (מה שלא קרה לי מאז אני זוכר את עצמי אז גם לא הפעם).
חח אז חוויה מעניינת.
בשישי שוב הגיעה "המתאמנת" חוסר אונים ואובססיה, בהתחלה הייתה לבושה ואז המצב הידרדר.. ניסיתי לברך ולהתפלל בשלב מסויים זה קרה גם תוך כדי שהבטתי בה "כדי שאוכל יותר להתכוון בברכות" מה שלא העלה את התאווה אבל גם לא הוריד את האובססיה.
התמודדות בלתי נסבלת, בסוף הבנתי מה אני צריך לעשות- מה שמצאתי עוזר הכי הרבה עד עכשיו, וזה לא מה שהציעו חברים כמו לסגור את כל החלונות לברוח לחדר מסויים וכו' מה שככל הנראה לא יקרה אלא פשוט להתמקד חזק במה שכן יש לי לעשות, לעשות אותו טוב יותר וחשוב יותר מעצם העובדה להתעסק איתה.
זה מה שעשיתי, התמקדתי בניקיון החדר שגם ככה הייתי באמצע וניסיתי לעבוד בצורה יסודית יותר, ולמעשה זה דיי עבד ופעם הבאה שנחשפתי כבר מילאו את המגרש שחקני כדורסל ב"ה שכן ירבו והיא זזה הצידה עד שנעלמה.
זהו סיימתי לספר סיפורים להיום, שיהיה לנו שבוע טוב מבורך ומפוקח.