ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע מחדש ומשתף
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע מחדש ומשתף 6290 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 9 חודשים, 2 שבועות #131155

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

שלום ליומן ולחברים שאולי יש סבלנות או עניין בכלל לקרוא, יש הרבה לכתוב ולשתף, אני אנסה לפרוק כמה שיותר ונראה מה יצא.

אחרי שחששתי לעדכן את הספונסר על מקרים שבהם התקרבתי לאיזור שאני מחפש תאווה אבל לא באמת הגעתי אליה הבנתי שאני צריך כמו תמיד לנהוג בכנות ולשתף ושבסוף הוא לא משנה את המציאות.
שיתפתי ולהפתעתי הוא לא התייחס לזה בכלל ואז סוף סוף אלוקים נתן לי תובנה חדשה על הניקיון שלי שהתלבטתי בו הרבה זמן ועכשיו אני מוסיף לעצמי הגדרה חדשה.

מתחיל מהיום (על אף שלא היתה היום נפילה בעניין): נקי רק להיום מ"חיפושי תאווה".
186 ימים ללא צריכת תאווה.
239 ימים ללא שז"ל.
מעל שנה וחצי ללא פורנ' מפורש.
אסיר תודה לגמרי לאלוקים שהשאיר אותי נקי מול מה שלא בכוחי ומתפלל לעוד יום נקי ומפוקח.

לא הרגשתי יציב בכלל השבוע, תופעה חדשה שנגרמה עצב המצב (שבו אני תלוי חסר מסגרת) זה שהראש מתחיל לנסות לשחזר זיכרונות מסצנות פורנ' כאלה ואחרות שראיתי בעבר בחוסר אונים ושליטה ואני ממש מרגיש א.ת לאלוקים שנשמרתי נקי מצפייה בזה מעל שנה וחצי כי למעשה הזכרונות מאוד מאוד מעורפלים ולכן זה לא מצליח לגרור אותי לתאווה - כמו שחבר ששיתפתי הגדיר- האוטו הזה מנסה ליסוע אבל אין לו דלק, אז א.ת על זה ומבין יותר את החשיבות גם של הנקיות הזאת. 

הבנתי השבוע שיש רמה שבה לא נשארתי נקי ובה אני צריך להשתפר גם וזאת כפי שציינתי "נקיות מחיפושי תאווה".

מנסה לאט לאט להתייצב בחיפושי עבודה ולימודים וב"ה גם מקבל עזרה ותמיכה מחברים.

נושא הזוגיות יוצר מריבה בכל פעם שאחד ההורים מעלה אותו בעיקר בגלל שאני מנסה "להציב גבולות"(ניסוח מדוייק יותר) כדי לקחת את השליטה הנצרכת אליי ולהשאיר אותם מחוץ לגבולות הלא רצויים, כרגע חושב שזה הדבר הנכון למרות שזה גורר שיח לא נעים מולם בנושא.

אז קיבלתי כמה הצעות מגורמים שונים, פניתי לאחת הכי מבטיחה שהתברר שבגלל שהתעכבתי אז כרגע זה כבר נתפס.

סיפור הזוי נוסף [מאוד מקווה שהוא לא יקרא או יבין את זה ואם כן מתנצל מראש] (בדומה למה שקרה לי כשהלכתי להסתפר) זה ששוחחתי עם חבר תוכנית שנראה לי חדש ולא מה"מגזר" שלנו, שיחת החלמה בריאה סך הכל, משהו מיוחד שקורה בתוכנית שאפשר לדבר עם כל אדם ולהבין שלמעשה בדיוק כמוני הוא גם בן אדם(מפתיע) שחולה וסובל כמוני מאותם קשיים.
במהלך השיחה היה נראה שמשהו בו נדלק עליי, לאחר השיחה שלח לי הודעות ואז ניסה משום כיוון (רק יצא לי להזכיר שאני לא נשוי) הציע לי את אחותו בתקווה ורצון שאתחתן איתה (מה שלא יכול לקרות) תוך כדי ששלח גם תמונות שלה.
לא ברור מה עבר לי בראש אבל פתחתי את התמונות כאילו זה לגיטימי והבחנתי בבחורה שסך הכל נראית טוב גם יחסית להרבה שהיכרתי, יחד עם זה שהוא הזכיר משהו שבחורות כאלה מאוד יואהבו אותי ושהיא "תיתן לי את העיניים שלה" בדיעבד קצת צבט בלב בתור אחד שדיי בודד וכמו כולנו בפנים עמוק רק רוצה לקבל אהבה, ניסיתי להתאפס ושלחתי חזרה ברכה בשבילו ובישבילה וניסיתי בניסמוס להסביר שזה לא מתאים. א.ת שבסוף הוא גם מחק את התמונות.  (עוד סיפור הזוי אמרתי?)

בסוף יצרתי קשר עם ההצעה השנייה שהייתה לי ממנה ניסיתי להתחמק, היא גרה באיזור שלי ואני חושב שאפילו יצא לי לראות אותה באתר ההיכרויות בו חיפשת בעבר ועדיין ניסיתי להתחמק ובסוף זה הגיע אליי.
הסיבות שקצת לא רציתי זה שיש לה איזה מן כתם כזה בפנים, שעברה עליה איזה דאחקה פעם שלא הבנתי בווצאפ של החברים מהתיכון (אולי אחד יצא איתה ויצא לה שם רע) וזה שיש לה שם בדיוק כמו של אחותי..
בכל זאת ניסיתי, האמת שהדייט דיי זרם יפה, יותר זורם מדייט סטנדרטי לדעתי.
היו כמה דברים מוזרים שהיה קצת נראה (או שזה הראש שלי) כאילו היא מנסה לפלרטט או משהו למרות שהיא דתייה ולא מהסוג הזה אבל משהו כמו להביט ישר לעיניים ולדבר על צבע העיניים ומשהו כזה.
אבל סך הכל עברתי על הדברים עשיתי חושבים ובנתיים הכל חיובי אז אני אתן צאנס נוסף ואשתדל לא להיות תלותי ולתלות תקוות יתר..

מה עוד? רציתי לראות סרט בסופ"ש החלטתי לגוון ועל הדרך לראות שאני בוחר סרט ממקום של החלמה אז הלכתי על סרט מצוייר.
כמה מפתיע! הסרט היה איכותי יותר מכל שאר הסרטים ה"בוגרים" האחרים, כל כך ברמה שממש הגעתי בסופו לסף דמעות ממשכמעט ופרצתי בבכי (מה שלא קרה לי מאז אני זוכר את עצמי אז גם לא הפעם).
חח אז חוויה מעניינת.

בשישי שוב הגיעה "המתאמנת" חוסר אונים ואובססיה, בהתחלה הייתה לבושה ואז המצב הידרדר.. ניסיתי לברך ולהתפלל בשלב מסויים זה קרה גם תוך כדי שהבטתי בה "כדי שאוכל יותר להתכוון בברכות" מה שלא העלה את התאווה אבל גם לא הוריד את האובססיה.
התמודדות בלתי נסבלת, בסוף הבנתי מה אני צריך לעשות- מה שמצאתי עוזר הכי הרבה עד עכשיו, וזה לא מה שהציעו חברים כמו לסגור את כל החלונות לברוח לחדר מסויים וכו' מה שככל הנראה לא יקרה אלא פשוט להתמקד חזק במה שכן יש לי לעשות, לעשות אותו טוב יותר וחשוב יותר מעצם העובדה להתעסק איתה.
זה מה שעשיתי, התמקדתי בניקיון החדר שגם ככה הייתי באמצע וניסיתי לעבוד בצורה יסודית יותר, ולמעשה זה דיי עבד ופעם הבאה שנחשפתי כבר מילאו את המגרש שחקני כדורסל ב"ה שכן ירבו והיא זזה הצידה עד שנעלמה.

זהו סיימתי לספר סיפורים להיום, שיהיה לנו שבוע טוב מבורך ומפוקח.

נערך לאחרונה: לפני 9 חודשים, 2 שבועות על ידי gidi.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 9 חודשים, 1 שבוע #131348

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

חוזר לכתוב, לפחות לעצמי.
אחרי כמה מיקרים כפי שציינתי הארכתי את רשימת הספירות שלי מתוך הבנה שצריך התחשבות בכל אחת מהם על אף שלפי הספונסר שלי צריך בעיקר להתמקד בראשונה- להיות נקי מפעולות על תאווה, לצערי עדיין לא שם לגמרי היום ולשימחתי יודע שיש לי על מה לעבוד.

נקי היום מחיפושי תאווה.
190 ימים מצריכת תאווה.
243 ימים (שיא של 8 חודשים!) משז"ל
וכן מעל 1.5 שנה צריכת פורנ' מפורש.
אסיר תודה לאלוקים שממש על כל אחד מהם עשה איתי חסד ונס שלא מובן מאליו ולא היה נראה מובן בעבר.

נהיה גם קצת קשה להצהיר את כל הרשימה בקבוצות וקצת לא נעים לי שאני גוזל על זה זמן לחברים למרות שאני מרגיש שלכל ספירה יש חשיבות בשבילי.

א.ת לומד לראיון עבודה וזה ממלא לי את הזמן וא.ת שמתקדם תהליך של היכרות זוגית.

חסר אונים על הקושי לאחרונה.
אני מוצא שקשה לי לשים גבולות ולמנוע שוטטות מיותרת במדיה שמביאה אותי לגבולות מסוכנים ונפילה שהייתה לי אתמול בחיפושים כמו שהגדרתי.
מתקשה לשים גבול ולדעת מתי זה שיטוט לא בריא ומתי זה צריכה הגיונית עם מטרה תקינה ולגיטימית כמו שהספונסר שלי ניסה להסביר אבל לפעמים הגבול מאוד דק ואני מנסה בע"ה לעבוד על זה. 

זה התחיל שלאחרונה מידי פעם אני יוצא ל"שיטוט" קל במדיה לנקות את הראש, משהו שאני לא מצליח למנוע לגמרי ולפעמים פשוט חייב קצת, למרות שכשאני צריך קצת להשתחרר אני מנסה במקום לפנות לקריאה רוחנית או איזה חיבור מידי פעם עדיין מרגיש צורך לקצת מדייה, שיר, בדיחה, עידכון או סתם..

אז בזמן האחרון יצא שנחשפתי הרבה לפירסומים של איזו סידרת ילדים שאינה לגילי ולרמתי והתעלמתי מחוסר עניין.
באחד השיטוטים סתם השתכנעתי והתחלתי לראות קטעים ומפעם לפעם זה התגבר.
השחקנית הראשית שם צעירה ודי נראית טוב, מתלבשת בצורה חשופה מסויימת שלא אפרט אבל לא הרגשתי שזה מעורר בי עניין בכלל.
הרעל כנראה טיפטף ואז אתמול קלטתי שבריר שנייה בו היא עשתה תנועה מסויימת ונחשף עוד חלק, בחוסר שליטה האצבע לחצה על המקש וצפיתי בשבריר שנייה הזה שוב, בפעם השלישית פתאום קלטתי שאני עכשיו במודעות ורוצה לחזור ולצפות בזה שוב- פעם שלישית אבל עכשיו זה כבר מגיע מאיזה רצון שכבר התעורר אז התאפקתי ולא עשיתי את זה.
המצב קצת איבד שליטה שהמשכתי לראות קטעים רבים בסידרה הזאת, לא יודע אם נשאבתי לסקרנות של התוכן הזול או ציפייה לקטע נוסף כזה או בכלל שנשאבתי לפנטזייה הרומנטית שמובילה שם את הסידרה בחוסר היגיון ובסביבות שעה וחצי-שעתיים פשוט התחלתי לסקור את הסידרה ולישאב אז שהצלחתי לצאת.

עשיתי שיתוף וברכות עם חברים, החלטתי לאפס את הספירה החדשה אם בגלל שצפיתי בקטע פעמיים ואם בגלל שהמשכתי לצרוך מזה ולא לברוח אחרי שהיה שם משהו מסוכן עבורי.

גיליתי שנשאבתי פשוט לפנטזיה רומנטית שהיא לא המציאות שלי ושכחתי מהמציאות, הבנתי שיותר אין לי מה לחפש שם וכניסה לקטע משם יש לו משמעות אחת בשבילי..
עם זאת היום ראיתי עוד פירסום לקטע קצר בו היא לא הופיעה והסקרנות ממש גברה עליי (חוסר שפיות מסידרת ילדים שלא אמורה לעניין אותי בכלל) וצפיתי בו, אמנם לא היה בו שום קטע תאווה או שלה אבל לא יודע מה זה אומר, הסיפור פשוט סיקרן אותי חוסר אונים..

אחרי שהתפכחתי מזה אני מתפלל בשבילה לכל טוב בריאות שלווה ופרנסה,
לא לחפש מילוי ריגשי/אהבה/פנטזייה/תאווה דרך הפנטזיות האלו, דרך תאווה ודברים שהם לא המציאות שלי אלא דרך המציאות- דרך מציאת אלוקים במציאות שלי לעשות רצונו ולהתמלא דרכו בדרך הנכונה.
לראות ולהבין שהיא אחרי הכל בת אדם- שחקנית, לא דמות המוצגת שם בסוג פנטזייה וחיבה מזוייפת אלא בת אדם אנושית שעומדת אחרי זה עם צורך להתפרנס וכו' ולא להפוך אותה למן אשלייה או אובייקט כפי לגמרי הראש שלי חשב כך בזמן שצפיתי בקטעים והתעלמתי מהמציאות שעומדת אחרי זה.

תודה על המקום להתחבר, שאלוקים יהיה איתנו ונזכה להתחבר אליו ולעשות רצונו.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 9 חודשים, 1 שבוע #131617

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

השבוע לפחות לא איבדתי שליטה על המדיה.
אחרי שבת שעשתה לי ניתוק ישבתי עם עצמי לקראת צאת השבת וחשבתי על איך זה שבשבת יש לי את השקט הזה ובשאר השבוע אני כל כך חסר שליטה וחייב כל פעם את המדיה הזאת שמובילה אותי למקומות בעייתים.
בסוף יצאתי עם מוטיבציה להפחית מדיה מיותרת השבוע ובמקרה הצורך לפתוח מעגל וא.ת בנתיים זה עובד.
נקי השבוע מחיפושי תאווה.
195 יום מצריכת תאווה
247 יום משז"ל
שנה וחצי + מפורנ' מפורש 
אסיר תודה על הנס של אלוקים.

היה לי היום ראיון עבודה שלא בטוח איך הלך.

זאת שיצאה איתי כמעט והחליטה להיפרד ממני בגלל שלא יצרתי מספיק קשר וחשבה שאני לא בעניין- אני אף פעם לא אצליח להבין את הראש שלהם, לא פעם ראשונה שאומרות לי את זה.
אני איפשהו בורח לריכוז העצמי ומופנמות ומעדיף את השקט אבל עדיין משתדל, קצת התכתבות וטלפון עדיין לא מספיק? אנחנו רק התחלנו להכיר..
בכל מקרה התברר שהיא פשוט לא הבינה אותי לא נכון ולמרות שכבר שיחררתי וחשבתי להמשיך הלאה (שבצורה קצת חולה הביא לי הקלה) בסוף אנחנו עדיין ממשיכים.

הייתי היום בקבוצה עם חבר מאוד יקר, קצת מצאתי את עצמי בחלק מהזמן לא מחובר ומרגיש שאני לא רוצה להיות חלק מאותם חברים מצד אחד. לא רוצה להיות מאלה שהגיעו להחלמה בצורת חיים כזאת. פתאום משהו ב"סירוס" הזה לא היה נשמע לי טוב (למרות שהרבה פעמים הבנתי בעצמי שזאת הדרך שאני רוצה לחיים שלווים ללא תאווה עם מלא רגשות טובות אחרות). 
ומצד שני ראיתי שמה כמה הדרך הזאת עשתה להם טוב והפכה אותם לאנשים טובים לעומת כמה שניסו לצאת מזה ומה שקרה שבסוף חזרו לזרועות התאווה ומנסים לחשוב שעדיין הכל בסדר.
אז יכול להיות שהסך הכל הייתי קצת לא יציב היום..

רוצה לשתף בעוד בילבול בראש שחוויתי היום בעניין הזוגיות ואולי אפרט פה עוד מעט בפוסט נפרד..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 8 חודשים, 2 שבועות #132710

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

חוזר קצת לשתף אחרי תקופה..
יש הרבה מה לשתף אבל נתחיל בקטן ואשתף כאן סיפור השגחה שהיה לי עם א.ת לבורא עולם.

א.ת נקי מחיפושי תאווה בערך 27 ימים (היו בדרך קצת מעידות)
לא צרכתי תאווה 217 ימים
לא הוצאתי שז"ל 269 ימים -מחר בע"ה 9 חודשים!!
מעל שנה ו7 ללא פורנ' מפורש.
אסיר תודה לנס של אלוקים שנכנס לחיי ועושה איתי ניסים ללא סוף.

אני היום בעיקר במקום של אסירות תודה ענקית לבורא עולם.

אני מתקדם בתחום הזוגי, יוצא עם מישהי תקופה, זה עובר נחמד אבל עדיין יש ספקות ותהיות ושאלות לברר שאולי עוד ארחיב עליהם (עוד מפעם קודמת שכתבתי רציתי לשתף ועדיין לא יצא), הספונסר אמר שאפילו הגיע הזמן לשתף אותה בבעיית התאווה שיש לי אבל כנראה אדחה את זה למפגש הבא כי במפגש הקרוב רציתי לברר דברים אחרים קודם וגם לעשות משהו קצת יותר חוויתי ולא רוצה במקום זה עכשיו לבטל וליפול עליה עם שיחה כבדה..

הודיה לה' וסיפור על ההשגחה:
עוד נס עצום זה שאני לקראת התחלת עבודה ב"ה.
עכשיו היצר מנסה להוריד אותי מההתלהבות בטענה שאני רואה את אותה חברה עכשיו מפרסמת משרות ונואשת לעובדים וגם שהרבה מהחברים מהמחזור שלי ואפילו הרבה מהמחזורים תחתי כבר עובדים שם אז כיביכול אין בזה משו מיוחד שגם אני התקבלתי, אבל זה לא נכון, אלוקים נותן לנו את שני הצדדים להסתכל על הניסים כדי שנוכל לתרץ לעצמנו ואני בוחר לראות את הצד של הנס העצום שהוא עשה איתי:

אני כבר כמעט שנתיים מחפש עבודה בתחום שלמדתי- עוד לפני שהגעתי לפורום לתוכנית והכל..
כבר התייאשתי, התפשרתי על משרות כל כך נמוכות וכמעט שלא קשורות בכלל לתחום ולרמה שלי, התפשרתי על משכורות מה שלא יהיו והאמת שאפילו הייתי מוכן לבתחיל בחינם- וכל זה לא הצליח.
חטפתי המון סטירות בדרך ובסוף התחלתי את הקורס הקורע ההוא שהשקעתי בו את כולי בלחץ מטורף רק כדי שיהיה סיכוי שבסופו אצליח למצוא עבודה.
בסוף אחרי השקעה החליטו להעיף אותי בהרגשה שלא בצדק בכלל, הייתי מיואש כבר שלחתי לחברים הודעה "העיפו אותי אתמול מקורס הכשרה שהייתי אחרי חודשיים שקרעתי את עצמי
כבר לא מבין מה בורא עולם רוצה ממני".
אחד החברים ניסה לעזור והעביר את הקו"ח שלי למקום העבודה שלו (מה שגם קרה הרבה בעבר ללא הרבה תועלת).
הדברים התגלגלו מהר ובאותו שבוע יצרו איתי קשר, תוך שבוע עברתי 2 ראיונות, הכל רץ בצורה הכי מהירה וישירה ללא שום עיכובים ומצאתי את עצמי היום תוך בערך חודש עם חוזה ותאריך החלת עבודה מצופה לשבוע הבא!
אם זאת לא השגחה אז לא יודע מה כן.
אם הייתי ממשיך באותו קורס אז לא רק שהייתי ממשיך לסבול מלחץ ועומס, לא היה לי זמן ליציאות ודייטים, היה נשאר לי לפחות חצי שנה של השקעה בה עדיין לא מובטח לי בסוף מקום עבודה ובכל רגע נתון יכולים להעיף אותי, יכלתי להגיע למקום שאני לא מרוצה ממנו (הם מכתיבים לך לאן ללכת) בסוג עבודה שאני לא אוהב וגם הייתי עתיד להרוויח פחות מחצי מהשכר שאני עתיד להרוויח עכשיו!
אז פשוט אסירות תודה ענקית לבורא עולם!
עוד חבר מהקורס אתמול יצר איתי קשר וסיפר על הלחץ שם וזה ששמו אותו במסלול שהוא לא מרוצה ממנו וכשביקש לעבור הכניסו אותו למצב שעכשיו הוא חייב לעבור מבחן מסויים שאחרת יעוף לגמרי מהקורס, אז זאת עוד תיזכורת.
עכשיו בע"ה הגעתי למקום שהוא מהגבוהים ביותר שיכלתי לבקש, עם רושם ממש טוב ואחלה שכר ותנאים.
ואני מתפלל לעשות שם את רצון אלוקים ולחיות לפי רצונו ולא הרצון האישי שלי.
אחד החברים שהיה מעורב בתהליך וראה את ההודעה ששלחתי שלח לי אותה חזרה וזה הצחיק עד כמה אלוקים דואג לנו הרבה הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים לחשוב ואנחנו בכלל לא מודעים.
אז גם היום מקווה לעשות איזו מסיבת הודיה עם המשפחה בבית ולהודות לאלוקים.

זה כרגע מה שרציתי לחלוק, אשקול בהמשך אולי לכתוב על הנושא של הזוגיות והלבטים שם ועד אז מאחל שכולנו נזכור תמיד שאלוקים אוהב אותנו ותמיד דואג לנו בטוב ביותר ובדרך הכי טובה, שנזכה להתחבר אליו ולעשות רצונו.

נערך לאחרונה: לפני 8 חודשים, 2 שבועות על ידי gidi. סיבה: משום מה חצי ממה שכתבתי נמחק :(

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 8 חודשים, 2 שבועות #132713

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609
*** שימו לב למה שקרה לי כשכתבתי את ההודעה הזאת (לצערי הייתי צריך להתחיל כל פעם מחדש..)
העתקתי את ההודעה מהווצאפ עם הסמיילי המקורי וזה נראה טוב ואז כשלחצתי "שלח" כל מה שהופיע אחרי הסמיילי פשוט נמחק.

אז שימו לב שאתם עושים דברים כאלה, זה מאוד מבאס אחרי השקעה של כתיבה ארוכה שלפתאום הכל נמחק..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 8 חודשים, 2 שבועות #132744

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3404

וואו!  איזה כיף לשמוע על העבודה ב"ה!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים, 2 שבועות #133865

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

תקופה ארוכה שלא כתבתי פה, זה נגרם גם בעקבות חוסר עיניין לציבור וגם בגלל הדחיינות שלי.
אז שמתי לעצמי דדליין שכשאגיע ליום ה300 אקדיש את הזמן שוב לכתוב ולשתף ואסירות תודה שהיום הזה הגיע.
אכן היום אני נקי 300 ימים משז"ל, לא מובן מאליו, אמנם לא ההישג שאני מתגאה בו וכבר מזמן לא היעד אליו אני שואף אבל בהחלט אסיר תודה לנס והחסד שה' עשה איתי.

בערך חודש ו27 יום או שמא אומר יום אחד בלבד (מחכה לתגובת הספונסר בעיניין) שאני נקי מחיפושי תאווה,
247 ימים של נס ללא צריכת תאווה,
300 ימים מבורכים ללא שז"ל
ומעל שנה ו8 חודשים ללא צפייה בפורנ' מפורש.
לגמרי לגמרי אסיר תודה על הנס של אלוקים, ממש מרגיש במקום אחר בחיים, כזה שלא הייתי בו (אולי רק לפני גיל ההתבגרות?) ועם זאת זוכר ומזכיר שהרגישות החזקה לנושא וחוסר השליטה שלי עדיין נמצאים איתי בשיא איתנם ואסור להקל ראש.

מאז שכתבתי עברו קצת מים בנהר, התחלתי עבודה שבה אני לגמרי מרוצה ושמח בחלקי, יש תמיכה, חברים, אחלה צוות, הבעייה שכשיש לי קצת פנאי אני לפעמים מגיע לשוטטות יותרת ומסוכנת במדיה שלעיתים מגיעה למקומות לא טובים ואני עובד על זה ומשתדל יותר להשקיע ולהתמקד כדי לא להגיע לשם יחד עם "דיאטות" מדיה שאני עושה לעצמי כאשר אני שם לב שאני שוב מגיע למצב רגיש. יש גם ימים שאני לא שם בכלל ונדמה כאילו הרגישות לנושא נעלמה עד שהיא מחליטה להפתיע.

הקשר עם הספונסר דיי התרופף. במקרה הטוב מצליחים לעשות סוג של שיחה שבועית ואם לא אז מחליפים הקלטות בעיקר כשיש משהו חשוב או יושב על הלב לשתף.
גם פעולות התוכנית עברו למתכונת מצומצמת אבל כשיש צורך אני מפעיל אותם אפילו יותר מהמקובל, קבוצות כרגיל קבוע וספונסי שהתחיל להתייצב וממש לאחרונה נראה שנעלם.

עולם השידוכים תופס יותר נפח מורכבות וקשיים, חלפו מחשבות לפתוח על זה שירשור או פשוט לכתוב פה, בסוף קורה שאני דוחה את זה (אולי היום לכבוד המאורע אולי אכתוב?) ומתלבט אם לשלב את זה פה כי אני גם ככה לא כותב הרבה.

באותה תקופה התחלתי לצאת עם מישהי, הקשר התחזר והיה מאוד רציף ויומיומי, הודעות שיחות תמונות וכו'.
עברתי איתה כברת דרך משמעותית במהלך חודש וחצי בערך.
נפתחנו, דיברנו על הכל.
הפריע לי שהכל טוב ואני לא מצליח להרגיש כלפיה מספיק ואולי משהו אצלי פגום?[על זה רציתי גם לכתוב]
בסוף הגיע השלב ובפעם הראשונה בחיים עם האדם השני בעולם מחוץ לתוכנית סיפרתי לה על ה"מחלה" שלי.
ממש רעדתי שם והתרגשתי, פתחתי הכל והסברתי, היא קיבלה ממש יפה וטוב ואפילו רצתה להביא לי חיבוק (שדחיתי בנימוס, משתדל לשמור נגיעה בכל זאת..) באותו לילה ויום למחרת נהייתי חולה עם כאבי בטן שיכול להיות אפילו שנגרמו מרוב התרגשות שם.
נתתי לה את הזמן ועניתי לשאלות.
בסוף היא החליטה שלא להמשיך, לא בגלל זה לטענתה (ואני מאמין) אלא בגלל חוסר הרגשות שהתפתחו בנינו.
פתאום בבום נותק קשר רציף, שוב מצאתי את עצמי בודד. נכון שיש חברים וחברי תוכנית אבל השיחות איתה היו על מלא דברים יומיומיים ושוליים שישעממו כל אדם אחר ופתאום אין לי את האדם הזה לשתף..

בקיצור היה שם סיפור ולא אאריך פה.
קשה לי מאוד עם סיפור מציאת השידוך. בכל פעם מרגיש כאילו אני בונה מגדל עצום וגבוהה לתפארת, משקיע בו את כולי כדי שהצד השני תכיר אותי ואני אותה ואז בבום כל הבניין מתפרק ואני צריך לאגור כוחות ולהתחיל שוב הכל מהתחלה.
זה מייאש ומעייף, איך כל פעם צריך להתחיל שוב מאפס, איפה עכשיו נחפש ומאיפה תבוא המתאימה... 

אבל גם שם ישועת ה', מאמין שמאחורי כל ההסתר שאני לא מצליח לראות דבר וחצי שאלוקים מכווין אותי בדיוק באותם רגעים למקום הכי טוב בזמן הכי טוב לפי ההבנה שרק הוא יכול לראות כמו שהיה תמיד וכמו שיהיה.

שנזכה לראות ולהאמין.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים, 2 שבועות #133868

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

דבר מעניין שקרה,
התחלתי לכתוב בפירוט על נושא הזוגיות שלי ופתאום מצאתי את עצמי כמעט ועונה לעצמי על שאלות ששאלתי וכיווני מחשבה חדשים נפתחו.
הנושא עדיין לא בשל אצלי מסתבר לכן אמשיך לחשוב ולכתוב לעצמי וכש ואם יצא משהו שנכון לפרסם אשתדל לשתף.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים, 2 שבועות #133869

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3404

אוהבים אותך!

עבודה כמדומני מצאת, נכון?

חזק ואמץ בעז"ה!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים, 2 שבועות #133875

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609

אכן, גם על זה כתבתי 

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים, 2 שבועות #133879

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 16 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3404

נכון, פספסתי את השורה...  :-)

ב"ה בדבר הזה יש בשורות טובות, אני זוכר את ההודעות הכואבות שלך על עבודה.

בעז"ה גם בשידוך יהיה טוב

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים #134289

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 609
'גידי' המכור לתאווה.
10 ימים נקי מחיפושי תאווה-בסוף החלטתי שנכון לאפס
258 ימים מצריכה של תאווה
311 ימים מהוצאת שז"ל
שנה ו8+ מפורנ' מפורש.
אסיר תודה לאלוקים שזיכה אותי לחיות ולהגיע לזה ומתפלל לעוד רגע נקי ומפוקח ומחובר אליו.

מנצל גם את המקום הזה כדי לפרוק את הקושי האישי שלי למרות שזה לא קשור ישירות לתאווה (אבל בסוף אצלי הכל קשור, ככה זה..)

אתמול חוויתי דייט קשוח, כזה שאני לא זוכר שהיה לי אי פעם, והיו לי!
בחורה שדודה שלי הכירה בתור המחנכת של הבת שלה, "מכרה" לי אותה בעיקר בגלל המראה וזה שהיא דתייה יותר מהרמה שתתאים לבנים שלה (בסוף הפגישה התברר שהיא כן מגדירה את עצמה כחרדית), אז אני אמנם לא התלהבתי אבל נתתי את ההזדמנות.

בכל זאת קטנה ממני בערך ב8 שנים ועוסקת במקצוע שאותי אישית פחות מושך אבל אמרתי- נעשה את החלק שלי ונראה, אולי משמיים משהו יתפתח.

אם יצא לכם להכיר אותי הסגנון הדתי שלי קצת מבלבל. אני אומנם מאמין ובהשקפה דיי לכיוון חרדי, אבל ממש לא יכול להיות מוגדר כחרדי ובפועל יותר פתוח. אבל בסוף מאוד מאמין ואוהב את אלוקים והתורה ממקום עמוק שמרגיש לי אמיתי.

בקיצור נפגשנו. אין מה לומר, אלוקים בירך אותה ביופי ובכוחמה בשפע ב"ה.
אבל אולי יותר מידי..

יפה חכמה ו"צדיקה".
התחילה להציג את הכישורים שלה ולהמריא.
אשכרה אמרה לי שהיה לה תכנון בעבר להיות ראשת ממשלה.
עם כל הכישורים, הידע הנרחב, תחומי עיניין ואפילו מעורבות במחלוקות או כושר שיכנוע פוליטי (דברים שאין לי מושג וחצי בהם וגם לא מעוניין), ההישיגים והשאיפות, אני אולי מתחיל להרגיש הולך ומצטמק במקום.
וזה לא שאני חושב שאני לא חכם או אפילו פחות. ב"ה חנן אותי בשכל ומקצוע מכובד אבל בסוף אני אוהב את החלק של הפשטות בחיים ולא להיות עם הראש בעננים, להסתפק במה שיש וזהו, אנחנו סך הכל אנשים פשוטים..

עוד יום לפני שנפגשנו ביקשה מספר של חבר שבתגובה אמר לי יום לאחר מכן שלא הבין מה רצתה ומה ציפתה, שהרי לא יגיד עליי דברים רעים.. אבל אני זרמתי איתה ונתתי למרות שאני פחות נוהג כך אבל מכבד.
אמרה שלא רואה סרטים מחינה אידיאולוגית ובטלפון הראשון שהרמתי אליה שאלה אותי "מה הקווים האדומים שלך" שלא ידעתי מה לענות בדיוק באותו רגע.

בקיצור אני מגיע לפגישה ראשונה ממקום של סך הכל לבדוק "כימיה"/זרימה והתאמה ,מנסה לשאול שאלות קלילות ולספר והיא בתגובה מכניסה לי שאלות ברומו של עולם.
ממש שאלות "קיומיות" על מה אני רוצה מה שואף ו"מה חשוב לי" שנשאלות מספר פעמים בוריאציות שונות ואני בחלק מהפעמים כבר מגמגם או נאלם דום. 
בפעם אחת כבר לא ידעתי מה להשיב ופשוט אמרתי את מה שלמדתי בתוכנית:
"יש לי 2 מטרות בחיים -1לעשות את רצון אלוקים כמו שאני מבין אותו ו2 להיות לתועלת לאחרים, זהו, מעבר לזה לא יודע מה להגיד לך".
ובפעם אחרת שהרחיקה לכת עם השאלה "מה אתה רוצה" ואם יש רצון אז למה זה לא מגיע? ציינתי כבר ש"אני לא איתה כבר" ופשוט איבדתי אותה, עד שהיא החליטה קצת לרדת בשבילי מהענן.

תוך כדי הראש כבר מתחיל לספר עם מי יש לי עסק וכמה מסוכן יהיה לחיות עם טיפוס כזה, כזה שיודעת "יותר מידי" מה היא רוצה.

לא חסכה ביקורת גם אחרי שעניתי לשאלות, טוב פוליטיקאית..

ובנוסף תוך כדי סיפור תמים על האמונה שלי והגילגול שלה בחיים הכניסה אותי לפינות כל כך לא נעימות בחיים שלי, על הקושי שהיה ויש לי להיות חלק מהעולם החרדי תוך כדי שאולי היא מנסה לנתח את הטראומה שהייתה לי (?) או להסביר לי למה ההבנה שלי לא נכונה.
ואני סך הכל מנסה להסביר לה שהאמונה שלי באה בצורה הזאת מתמימות וככה נוח לי ושיש דברים שקשה לי להיות חלק מהם וממש מצאתי את עצמי תוך כדי שיחה איתה כבר עם דמעות בעיניים.
ממש, המקום הכי רגיש שלי, לנסות לפגוע ביחס שלי כלפי אלוקים ולתת ביקורת על הדרך בה אני עובד את ה'- למה מי היא?!?

וזה תוך כדי שהיא מציגה גם את ה"מושלמות" שלה באמונה ודרך ה' ועמידת הפלס שלה בדרך ההלכה.
כשסיפרתי על חלק לימוד התורה שלי שאני משתדל ומתקדם ואז שאלתי אותה ככה בתמימות אם היא גם קצת לומדת הלכות או שומעת שיעורים? היא ענתה בגיחוך "כן, אני אפילו יותר מגבר" - לומדת ויודעת הלכות ברמה, לומדת כל מיני פילפולי שיחות ועומק בדת ואפילו לומדת קצת גמרא (!?!)

כנראה שהרגשתי מאויים וכשסיפרה לי לתומה שגם אוהבת לטייל בחול מצאתי את ההזדמנות קצת לתקוף באותו מטבע שאמרתי לה "כן, אבל את יודעת שיש רבנים שלדוגמא אומרים שגם זה אסור", היא ישר מנתה את 4 הסיבות שעבורם מותר לטוס ואמרה שכשהיא טסה היא לומדת תורה, והחזרתי לה שנכון, אבל זה לא בדיוק הכוונה כי את הרי לא טסה *בשביל* ללמוד תורה, אבל עצרתי את זה שם כי ממש לא רציתי להיגרר לוויכוח.

מספרת ששרה קריוקי עם חברות ומפתחת קול, -ביטחון עצמי גבוהה שנשמע כמו הניגוד שלי אבל לא בהכרח רע.
כששאלתי עם איזה חברות יוצאת ומה עושה הזכירה גם שכיף לה שיש לה חברות חכמות שככה היא יכולה לדון איתם על כל מיני נושאים לעומק ולעצמי חשבתי "חח הדבר האחרון שאני יכול להגיד על החברים שלי זה זה שהם חכמים" אבל זה לא לגמרי נכון..

לא יעזור אם אוסיף שגם תוך כדי הפגישה מספר פעמים היא מקליטה הודעות וצאפ לתלמידות שלה בהם היא מסבירה להם על כל מיני שאלות, שהיו פעמים שלרגע חשבתי שהיא מדברת אליי.

לסיכום הרגשתי שממש כתשו אותי לאבק.
בנסיעה לבית הרגשתי מפורק וצרחתי לאלוקים ברכב שיעזור לי וכמעט כבר בכיתי, אחח איזה מקום לא פשוט זה.. קריעת ים סוף..

הגעתי לבית ושיתפתי עם 2 חברים עד שעה מאוחרת, וכמו שתיארתי לעצמי וגם אמרתי להם שיקרה- עד הרגע האחרון שהצלחתי להירדם המחשבות על מה שהיה שם לא הפסיקו לרוץ בראש.
בנוסף המחשבות המשיכו לנהל אותי היום- כל היום שלמחרת ועירבבו לי את כל יום העבודה.

גם בכלל לא יודע מה להחליט, אני אמור לחזור אליה מחר כי היום חברה שלה מתחתנת והיא המלווה.. ולרגעים הראש שלי רץ לשלוח לה הודעה קיצונית שזה לא מתאים ולברוח מזה ולרגעים אחרים הראש חושב על מה היא תגיד ומה אגיד לה אם היא כן תרצה להמשיך.

מנסה לחשוב שאולי גם זאת הייתה סתם הצגה מוגזמת, ואולי סך הכל היא ילדה שלא יודעת עדיין איך להתנהל בפגישה נורמלית ואני פשוט אכלתי את כל הצורה הזאת שיצא לה להציג את עצמה ככה.

זהו, ואוו מדהים איך אפשר לפרוק פה..
מתפלל לעשות את החלק שלי בדרך של אלוקים ומתחנן וזועק שאולי אלוקים ישמע גם את הזעקה שלי דרך השורות האלו שיכווין אותנו, את כל הרווקים וכן גם את כל הנשואים, שיעזור לנו וכיווין אותנו לדרך הנכונה בדרך שלו למקום הטוב לעשות רצונו ולהיות לתועלת בעולמו אמן.

נערך לאחרונה: לפני 7 חודשים על ידי gidi.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים #134291

אאוהבים ! 
כל הכבוד על היכולת לשתף ולשחרר! 

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים #134293

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 399

וואי נשמע סיוט הפגישה,
ברגש הראשוני שלי רציתי לומר לי תעיף אותה לכל הרוחות,
אבל אני סומך עליך שתעשה את הדבר הכי טוב בעזרתו יתברך,
אוהבים.

נערך לאחרונה: לפני 7 חודשים על ידי קדימה.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 7 חודשים #134297

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1884

וואו אחי.. אוהבים!! תודה רבה על השיתוף...

הרבה זמן לא קראתי משהו שכתבת. נהניתי מאוד לקרוא.. ממש הרגשתי את עצמי בתוך הסיטואציה...
התחלתי אפילו לתהות מה אני הייתי עונה על השאלות האלה... מה זה קו אדום עבורי? חחח
קו אדום בשבילי זה משהו שאין לו משמעות...
אם אני לא מחובר לאלוקים... אני עלול למצוא את עצמי במקומות שבעבר היו קו שחור ולא קו אדום...

בכל מקרה נשמע שהיא בחורה מאוד "מוצלחת" ומורמת מעם.. הרבה פעמים זה דווקא פוגע בשידוכים.. מאחל לה שיהיה לה בהצלחה וכמובן גם לך. איתה או בלעדיה. 

תזכור שזה לא אומר כלום עלייך..

אתמול ראיתי חבר ישב מבועסססס... 
אמרתי לו מה קרה נשמה? הוא אמר לי שהוא יצא לדייט עם מישהי והכל היה לו מושלם פשוט ה-אחת שהוא חלם עליה אבל הוא לא הצליח לדבר... פשוט נכנס לשיתוק.. בהלה.. והוא מפחד שעכשיו אין לו סיכוי...
אמרתי לו העיצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה להבין שגם התגובות שלך לאירוע בין אם זה ריאיון עבודה או דייט או מבחן באוניברסיטה התגובות שלך ואיך שאתה מתנהג גם את זה בורא עולם קובע...

אז תלך בראש שקט.. מה שלא יהיה איך שלא תתנהג כן תצא דביל או לא תצא דביל הכל זה מהשם סמוך עליו ותשליך הכל עליו...

אבל התחושות שמגיעות.. תחושת האפסיות... קשה להתמודד איתה.. אבל צריך לזכור שגם זה מאלוקים. ולטובה. לרוב כדי לפוצץ לנו את הגאווה..

אוהבים אחי ותודה על השיתוף שמחתי לקרוא!

זמן ליצירת דף: 1.09 שניות

Are you sure?

כן