ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע מחדש ומשתף
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע מחדש ומשתף 2808 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 3 ימים #127742

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1307

אוהבים אחי! השלמתי את כל הימים אחורה להודעות שלך (כולל הארוכה עם היומולדת) . נהניתי מאוד לקרוא. חושב שאתה בנאדם מדהים וכנה בצורה יוצאת דופן ושמח שאתה איתי בתכנית ובדרך. מרגיש פיספוס שאני לא מדבר איתך יותר בטלפון... יש הרבה מה ללמוד ממך ולהתחזק.

מאוד מזדהה עם מה שרשמת שיומולדת עבורך זה יום עצוב שרק מזכיר לי שהתקדמתי בשנה אבל לא התקדמתי בחיים... זה לא משתנה עבורי גם שהתחתנתי והבאתי ילדים וכו וכו'...

לגבי נושא הזוגיות שירד לך... שתי דברים שאני רוצה להגיד לך.
1- ממש לפני שהכרתי את אישתי (הייתי כבר בן 30) התייאשתי לחלוטין מלמצוא מישהי שארצה להתחתן איתה.. יצאתי עם מישהי פרווה לגמרי... טיפשה ברמות.. נאיבית.. אדישה.. קלה לתמרון.. מה שנקרא בשם העם "קלאפטה" אמיתית...
לא אהבתי אותה בכללללל בכלל.. אבל היא הייתה בחורה מאוד מאוד נוחה והיה לה גוף מליון דולר. 
הראש שלי כבר אמר לי שיותר טוב מזה כנראה לא אמצא...
אז לא יהיו לי איתה שיחות ארוכות אל תוך הלילה.. לא אשדר איתה על אותו גל (אין שמה כלום בתדר..) אבל לפחות יהיה לי מין טוב.. ואוכל לעשות מה שבא לי בחיים והיא לא תפריע לי כי היא נוחה ואוכל למרוח אותה בקלות והיא תאמין לכל דבר שאגיד.. ולפחות אוכל להביא ילדים לעולם...

תוך כדי שאני איתה למעשה תוך פחות משבועיים הכרתי את אישתי.. אלוקים הציל אותי ממשהו שהיה כנראה הרסני עבורי..

ודבר שני רציתי להגיד לך.. לגבי מה שאמרת עם המילקשייק ולאכול לבד.. אישתי בדיוק שיתפה אותי לפני כמה ימים שהיא זוכרת את התפילה שלה לאלוקים רגע לפני שהכרנו.. שהיא ישבה לאכול וראתה את עצמה במראה יושבת לבד ואוכלת בגיל 30 ופשוט התחילה לבכות לקב"ה... מתוך המקום האמיתי הזה של הכאב והלא לרצות להיות לבד יותר.. כמו שאמרת... לא טוב היות האדם לבדו... אז למה אתה לא נותן לי לפגוש את האחד שלי? ואז כמה ימים אחרי זה הכרנו..


כך שתדע שגם מתוך הייאוש וגם מתוך הבכי הזיווג יגיע. וכשהוא יגיע זה לא משנה באיזה סטייט אוף מיינד אתה תהיה אתה תתרגש ותתחתן. בע"ה עוד השנה. אמן.

אוהבים ותודה על השיתופים!!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 3 ימים #127743

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

אוהבים אחי,
ניובאדי תודה על התקווה.
תאמין לי אני כמעט שנה וחצי במקום הזה של לחפש עבודה אחרי התואר וממשיך לחטוף סיטרות מכל הכיוונים שם. אם הייתי לוקח את זה בצורה אחרת כנראה כבר מזמן הייתי מתפרק..

מתרפא חבר יקר, תודה על התגובה היחס והתקווה, מחמם את הלב ומעלה לי חיוך כשאני קורא.

אוהבים אתכם חברים יקרים.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 2 ימים #127754

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

הלכתי לישון מוקדם, הייתי עייף.
היו צעקות בבית שהפריעו אבל ניסיתי להתעלם.

בבוקר סליחות ותפילת שחרית מחברת שהעלתה אותי לשמיים.

סיימתי את תפילת העמידה ופתאום הראש התחיל לרוץ.
קלטתי על איזה שאלה נפלתי אתמול, כמה הפיתרון שהם ציפו לקבל היה כל כך פשוט וסתמי, ממש חסר מחשבה ואני פשוט נתקעתי במחשבה על הפתרון המתוחכם 17 רמות מעל וגם יותר יעיל עד שלא הצלחתי לקלוט שהציפייה למשהו הרבה יותר נמוך ופשוט.

המחשבות רצות כשהתפילה חולפת, ספר תורה וכו'
ואני מרגיש משהו כבד שמצטבר לי על החזה.
שלא תבינו החיים שלי נפלאים מלאים בטוב ואסירות תודה על כל מה שקורה וגם על זה.
אבל, לפעמים נמאס לי ובא לי לבעוט בחוילה שאלוקים נתן לי, כמה אני יכול לסבול את הקושי למצוא מסגרת נורמלית ועבודה? עד מתי אני אמשיך לקבל סטירות? מתי ואם בכלל אשיג את המטרה הטרויאלית והמשותפת כמעט של כל אדם לעצמאות, עבודה מכובדת מסגרת טובה וחיי זוגיות?
למה אני כזה כישלון?!?

מרגיש לי שאני חייב לברוח היום לאיזה יער ופשוט לצרוח החוצה לשחרר את כל המועקה הזאת, למוסס את האבן שיושבת על החזה תוך אנחה עמוקה שתוציא את האוויר, לא חושב שמתישהו למדתי לצעוק ואולי הגיע הזמן, מקווה שיגיע האומץ.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 2 ימים #127756

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1307

לאיזה יער אתה הולך? מאיפה אתה בארץ?
אולי אצטרף אלייך ליער... אולי נעשה ישיבה ביער.. מדיטציה.. קבוצה.. שיחה.. ודיבור עם השם.


איזה כיף נראה לי נפתר הבאג המעצבן הזה שהיה !!!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 2 ימים #127757

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

חח הבאג הזה נשמע מאוד מציק.

תודה על ההצעה וההזמנה אני אשמח.

וואלה לא יודע, לא יוצא לי לעשות דברים כאלה סתם חשבתי לנסות ליסוע לאנשהו.. אני מהמרכז (חולון)

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 2 ימים #127763

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1307

כן זה ממש ממש מציק ברמה שלא בא לי לכתוב יותר ... כל רגע המקלדת יורדת זה מתיש... כל פעם שלוחץ על "מחיקה" יורדת המקלדת... כל טעות כתיב אחרי זה צריך לשלם כפליים...
ולפעמים מרוב המהירות של ההקלדה נלחץ אחד הכפתורים האחרים והולך כל הטקסט שכתבתי...

כרגע נראה שזה עבר, אמנם יש שגיאה אחרת כל פעם שכותבים הודעה מופיע לי שגיאות למעלה FAILED SFTP SERVER משהו ...

אבל עדיף זה, מקווה שזה יישאר ולא יחזור למצב הקודם של הבעיה של המקלדת הנעלמת....

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 2 ימים #127772

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

מוזר אני לא חושב שאני נתקלתי בזה..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות #127804

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

שבוע טוב חברים יקרים!

חוסר אונים שהטלפון שלי גוסס ו"מדמם" צבע סגול בתוך המסך.
אסירות תודה שלמרות שהוא לא תיפקד שעות ארוכות המסך התחיל להגיב חלקית והצלחתי להציל את החומר החשוב.

סובל מתופעות לואיי של אובססיה-אלרגיה כמו ששיתפתי ביומן צעד 1 ומתקשה להשתחרר ומתפלל לוותר ולעזרה של אלוקים לשכוח ולצאת מזה.

עברה שבת שקטה, סבתא שלי באה כאות נתינה לכבוד היום הולדת שלי שהיה וגם הביאה איזה סכום כסף.
חוסר אונים שלצערי אני עדיין ממשיך להיות מנוהל מהטינה והקטנוניות שלא השתחררה, עושה ברוגז ו"מלחמה שקטה" ויותר מכל מתאמץ לשתוק ולא לפתוח את הפה, שמצד אחד טוב כדי לא לעורר מריבה ומצד שני יוצר ברוגז ריחוק ואגירה של טינות בתוך עצמי.
עדיין מתנהג מתוך אגו תלות וילדותיות ומתקשה להיות בכניעה ולוותר, לצערי נראה שזה חזק ממני ומהרצון האמיתי לוותר ולהשתחרר מזה.
עשיתי צעד 4 שסוף סוף החלטתי לכתוב ובאופן יסודי כיוון שלא מצאתי מנוס להיפטר מזה בדרך אחרת ושיתפתי בקבוצה.

מתפלל לשבוע מחובר ומפוקח מלא עשייה חיובית וחיבור לאלוקים לכולנו, אוהבים.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 שבוע, 6 ימים #127806

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

לא פתחתי את הבוקר לפני עבודת צעדי 6-7 מאוד יסודית שנמשכה כשעה כדי להשתחרר מפיגמי האופי, מתיש מאוד אבל שווה אם עוזר להשתחרר, אסירות תודה על עבודת חשבון הנפש הרבה והיסודית שהתוכנית מלמדת אותי לעשות ביחוד עכשיו לקראת ראש השנה.
עלה לי לראש אולי להתחיל להכניס גם לפה באתר את עבודות הצעדים שלי בפוסטים שאפרסם.

לא פירסמתי לאחרונה אז באסירות תודה לאלוקים ולא בכוחי נקי מפעולות על תאווה 75 ימים.
נקי משז"ל 127 ימים.
מקווה לעשות סיכום שנתי נחמד נוסף לקראת ראש השנה.
שבוע מבורך.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 שבוע, 6 ימים #127828

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384
75 יום של נקיות מפעולות על תאווה לא מכוחי, +מעידה שקרתה ביום רביעי האחרון (לפני 4 ימים).
(128 ימים ללא שז"ל).

כפי שתיארתי יותר ביומן צעד 1, אני מצהיר פה על מעידה שהייתה מאוד מסוכנת וקירבה אותי לנפילה.
הסיבה שהייתי במצב עכבר ונתתי לעצמי לשוטט ללא מטרה במדייה הייתה הבעייה כשלעצמה.
בעקבות כך נחשפתי (אומנם לא במכוון) לתאווה ובגלל שמראש המצב הרוחני שלי לא היה יציב ותקין [ולכן גם לא הייתי צריך לשוטט] אז לא הצלחתי לברוח ברגע הראשון שקלטתי שמדובר בתאווה וכך קרה שנחשפתי לתוכן לא בריא בכלל עבורי, עוד קצת וזה היה נגמר בכלל לא יפה...(בכל זאת ראש השנה וכו').
מסקנות- להימנע ככל הניתן משוטטות ללא מטרה ובשום פנים ואופן כשהקרקע הרוחנית אינה יציבה.


שיפוץ פרק ב':
אחרי כל העבודה שלי והניסיון להשתחרר הסיפור עדיין נמשך.
המרתף הולך והופך לפח זבל אחד גדול (מצטער לפחות כך נראה בעיניי גם אם אני קצת מקצין)
ואחותי הזמינה וכבר הביאו לבית קישוט גדול של כל מיני פרפרים ציבעוניים שלא ברור לי איפה הולכים להדביק (מן הסתם על הקיר או התיקרה).
מתפלל להצליח לקבל בשלווה הפעם ולהשתחרר מפיגמי האופי שהתפללתי ועבדתי עליהם רבות בתקווה לשיחרור.

בנוסף טינה שמתחילה להתבשל על החוצפה שהחליטו לשים סגר דווקא על חשבון החג והתפילות החשובות בשנה.
ממש מרגיש שעשו דווקא כי הינה הפעם הקודמת הייתה על חשבון ערב פסח ועכשיו חיכו חצי שנה למרות כל ההחרפות והמצב לא עשו כלום המשיכו הפגנות אירועים ופנאי עד לראש השנה ועכשיו רוצים ככה לבטל לנו תפילות במניין בראש השנה וכיפור?!?!? ממש לא מקובל בעיניי!!! ממש מרתיח!
כנראה שגם שם אני איכשהו צריך להבין שזה רצון אלוקים ולהצליח לקבל בשלווה.

ערב טוב ובשורות טובות.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 שבוע, 5 ימים #127859

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

משתף בקצרה, עוד יום נקי באסירותתודה לאלוקים.

נראה שהטינות לאט לאט נשכחות יחד עם אותה אובססיה מקוללת שתקפה אותי ועכשיו נשכחת, מתחיל לחזור לשפיות ולהבין שהייתי בתוך אשליה שעושים לי רע סתם.

התחלתי קורס אנגלית ממוחשב שלא לגמרי מרוצה ממנו אבל מצליח למלא לי אחלה את הזמן ולמנוע ממני שוטטויות ושיעמום.

טלפון גוסס עם רבע מסך מתפקד מנע ממני לעשות טלפונים היום, אסירות תודה שהשלמתי 2 בדקות האחרונות מחברים שביקשתי והתקשרו.

הייתי היום בקניון קצת קניות לחג, היו מלא מושאות תאווה, נשים שניראות מאוד טוב ודיי חשוף ומוכרות שמתלבשות חשוף בהגזמה (איפה הטאקט לעמוד עם בגד כזה חשוף מול לקוחות?) אסירות תודה שאלוקים עזר לי לעשות שם מלא וויתורים גם כשראיתי אופציה ורציתי טיפה הורדתי את העיניים ועד שהגעתי באסירות תודה ולא בכוחי הפיתוי כבר חלף או שנמצא לא רלוונטי. אז שמח שיצאתי ללא פגע ומתפלל להמשיך להישאר מחובר ולהימנע ממשחקים מול תאווה.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 שבוע, 1 יום #127958

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

ערב ראש השנה.

זהו סיימתי, מותש, עכשיו הזמן לנוח, שקיות של קניות של בגדים ליידי, אחרי יום עמוס בקושי שינה, סיום מסכת נחמד שעשיתי, טבילה בים, קניית בגדים לי ולאחי, שטיפת המרתף, כושר,
עכשיו יש עוד זמן לנוח קצת כי לא מומלץ להגיע לחג הזה עייף.. אבל לא לפני שאכתוב איזה סיכום, איזה חשבון נפש שהבטחתי לעצמי לעשות, יש עכשיו עוד קצת זמן אז אתחיל ונראה מה יצא ואולי אחר כך גם אשתף ביומן צעד 1 על שאר החוויות.

80 ימים של מפוקחות מול פעולות על תאווה,
133 ימים ללא שז"ל,
שנה, חודשיים ו26 ימים לפחות ובערך ללא פורנ' מפורשת,
שוב כמובן לגמרי לא בכוחי הכל באסירות תודה לבורא עולם ששומר עליי..

מה למדתי? שיש עולם נפלא שאלוקים נתן לי, יושב עכשיו רגוע עם מילקשייק שהכנתי מרוצה מההספק, מהתפילות והסליחות, מזה שאירגנתי ברגע האחרון סיום מסכת+סיום ש"ס משניות בבית כנסת עם קצת כיבוד שקניתי, ויצא מעולה ונשאר מניין++ שלא ברחו למרות שהזהירו אותי שכן,
משוחרר הרבה יותר מהטינות- חזרתי להיות שמח ומצחיק בבית באסירות תודה כמו שהיה בדרך כלל, הצלחתי ליישם את קבלת המציאות ויציאה מפגמי אופי -רק להיום.
אסירות תודה באמת אלוקים נתן לי עולם נפלא אם רק אני מצליח לראות אותו..

יוצא סיכום מבולגן אז אנסה לסכם בנקודות לשיפור ולשימור כפי שנהוג בצבא:

+(שימור):
מאז הצטרפתי לתוכנית התנקתי מתוכן הפורנ' המפורש- שנה אחרונה +.
למדתי לשים לב ולעבוד על פיגמי אופי שעולים.
למדתי לא לשמור תאווה בבטן, לשתף להתפלל ולעשות פעולות.
עברתי הדרכה יסודית עם הספונסר-נשארתי לאורך כל הזמן עם אותו אחד, קיבלתי ונכנעתי גם כשהיה קשה ולמדתי לתרגל כניעה.
למדתי הרבה תובנות חשובות והעברתי אותם הלאה לחברים כשיכולתי וכשהיה צורך.
תדירות הנפילות עם שז"ל ירדה- השנה רק פעמיים! (הייתה לי מן שאיפה כזאת לא לעבור או להגיע ל3 כמאמר "מעביר ראשון ראשון" ובע"ה שאלוקים ימחל לי על מה שנעשה בשוגג ובאונס או לפחות לא ברצון ויחשיב את השני כראשון וימחל על הראשון והשני).
לא עזבתי את התוכנית כל עוד הבנתי שהיא יעילה לי.

ואוו לא באתי לפרגן לעצמי ולא חשבתי שיש בי הרבה דברים טובים כאלה..

-(לשיפור):
הוויתור שלי על המדיה עדיין לא מלא, לא מצאתי את ההתנהלות הנכונה מולה וברגע קל אני נחשף לתאווה שם ועובר את הגבול- צריך לעבוד על המקום הזה יותר ברצינות כי זה טריגר חזק לתאווה ואופציה להתמכרות משנית.
התפתתי לתת ביקורת בונה לחברים שלא ביקשו, דבר שנבע מפיגמי אופי ולעיתים יצר אצלהם תחושה לא נעימה- לעבוד על פגם האופי הזה ולהיכנע ולנהוג יותר בענווה.
נהגתי ב"התקרבנות" טינות ותלות מול המשפחה- לעבוד על פיגמי אופי כל אחד ופיתרונו.
לא מצאתי עבודה- לא לגמרי מאשים את עצמי אבל רואה היום צורך חזק יותר ליישם מסורת 7 -לפרנס את עצמי (ביחוד שעכשיו אני צריך להחליף טלפון ומחשב- עסק לא זול) ויש פה גם תלות כלכלית בהורים ומצב של לקיחה במקום נתינה וכו'..
עבודה עם הספונסר ירדה- בעקבות אי זמינות משותפת, חוסר עקשנות מצידי, קורונה וחוסר במפגשים חיים.
לחזק פעולות נתינה בייחוד למשפחה (לא מספיק רק פעם ב.. לשתוף כלים!)
לנסות לחזק קשר רוחני וחברתי- חברותא (בשני המובנים שלה) איכשהו יחד עם המצב של הקורונה..
לקחת יוזמה להשתתף ולתרום בנושאים שיקדמו אותי גם בעבודה- לצאת מעצלנות במקום הזה..

זהו בגדול מה שיצא בדקות האלה.. אסיר תודה לבורא עולם על עוד שנה של חיים בעולמו הנפלא!!

מאחל לכולנו שנה מבורכת, מחוברת,נקייה ומפוקחת, מלאה במילוי רוחני, בעשיית רצונו, שיחרור מהקשיים ומכבלי התאווה, אושר ובריאות- רוחנית, פיזית ונפשית, ורק בשורות טובות ושמחות לרוב אמן!!!
אוהב את כולכם ותודה שאתם איתי בדרך!
.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 4 ימים, 4 שעות #127999

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

שלום חברים יקרים, חוזר קצת לשתף.

84 ימים נקי מפעולות על תאווה, בנוסף:
137 מהוצאת שז"ל
שנה חודשיים ו30 יום (לא יודע למה זה לא כותב 3 חודשים..) מפורנ' מפורש ב"ה.
לא בכוחי הכל בניסים של אלוקים ששמע לתפילותיי ועזר לי.

ראש השנה עבר נחמד, קצת מאתגר כי היינו צריכים בבקרים ללכת רחוק לבית כנסת שמקפידים על ההנחיות הבריאותיות.
אסיר תודה על המצב שלי, בריאות, נקיות, שיחרור רק להיום מטינות ופיגמי אופי ומלא ניסים מאלוקים בכל רגע.

התחלתי לא מזמן קורס באנגלית, ככה להשתפר ולמלא את הזמן הריק וזה דווקא מאוד נחמד, איכשהו היום פנתה אליי איזו חברה שמתנהלת באנגלית לגמרי כשכל השיחה התנהלה באנגלית והציעו מסלול הכשרה בשבילי באנגלית- מדהים לראות איך אלוקים רוקם דברים שלא ציפיתי להם בכלל מתחת לפני השטח, כנראה ללא הקורס לא היה לי שום ביטחון לדבר ועכשיו השיחה די זרמה ואפילו שאמרתי שזה יאתגר אותי פירגנו לי בזה שאמרו לי שאני אדע שלדעתם הולכת לי ממש טוב השיחה איתם. לא יודע מה יצא מזה ואם אבל מוסר לאלוקים שינחה אותי בדרך שלו למקום הנכון ושומר על ראש פתוח.

לאחרונה הסדר יום שלי ממש התהפך, אתמול בצום פשוט ישנתי כל היום, מ9 עד 5.30, הזוי אבל תכלס שחושבים על זה אלו ה8+ שעות שינה שלי שכנראה היו חסרות לגמרי וזה פשוט התהפך, ככה גם היום ישנתי כמה שעות במהלך היום, מקווה לעשות סדר בדברים וגם אם היום הפוך לדעת לנהל ולנצל אותו עד שהמצב יסתדר חזרה..

בנוסף גם משתף על רגישות חזקה מול מבטים לאחרונה, גם מעבר קצר וזריז היום בסופר גרם לעיניים שלי לקפוץ על מציאות לא מתאימות. 
לא יודע אולי זאת התקופה בשנה, אולי המזג אוויר, אולי משהו רוחני אבל אני גם זוכר שבשנה שעברה זאת הייתה תקופה קשה ברמות בשבילי עד כדי כך שנפלתי במוצאי כיפור, מקווה השנה פשוט לשמור על עצמי מחובר ולעשות את הפעולות איפה שאני יכול.

קצת קושי שאני שוב מחדש "בורח" מהבית כנסת הקבוע שלי לסליחות כי שם כבר הפסיקו להקפיד בצורה ממש לא נעימה- מצטופפים כשאף אחד שם בלי מסיכות.
הציק לי קצת שכשנסעתי לבית כנסת האחר והעלמתי את זה מהגבאי שטרח להעיר אותי ראיתי את אותו אדם שיום לפני היה איתי שם נדבק אליי ולא הקפיד בכלל ועכשיו פתאום פה עם מסיכה, מתפלל להשחרר טינות..


קנו לי מכשיר חדש, אסירות תודה הלכתי עם אבא שלי שראה שאני מהסס וזירז אותי ואמר שהוא ישלם וזה מתנת יומלדת וכך דחף אותי לקנות מכשיר הרבה יותר יקר ממה שרציתי (בערך אלף שקל יותר), אני אסיר תודה על זה.
עם זאת הרגשתי מאוד לא נעים, ציפיתי שאני ישלם (למרות שתכלס אין לי הכנסות) ורציתי מכשיר יותר זול וגם אני סובל עוד מילדות כל פעם שקונים לי משהו יקר או מפנקים אותי אני חושב על אחותי איך היא מקנאת בזה, איך היא עושה השוואות ומה היא חושבת וזה גורם לי כל הזמן להרגיש רע כשאני מקבל מתנות גדולות או מקבל פינוקים.
תכלס גם לה קנו מכשיר יקר לפני כמה שנים, אבל חשבתי שאולי הפעם אהיה יותר עצמאי ואדאג לעצמי..
טוב "כשנותנים לך תיקח" אומר המאמר, ואני פשוט מתפלל לקבל את זה, לזרום, "לא לסחוב פיגמי אופי של אנשים אחרים" כמו שאמר לי הספונסר ולשמוח במציאות ובמתנה שתכלס קיבתי דבר יותר טוב ממה שציפיתי ובע"ה בעתיד אוכל לפצות ולדאוג חזרה להורים כשתהיה לי עבודה והכנסה בע"ה..

זהו היום לא הספקתי הרבה ומקווה להמשיך לנצל אותו

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שעות, 6 דקות #128137

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

למרות השעה, הצורך לקום מוקדם והמשימות, לא מתאפק וצריך קצת לחזור לשתף על מה שאני עובר ביום יום.

אסירות תודה ענקית לאלוקים שלא בכוחי משאיר אותי נקי-
נקי ומפוקח מפעולות על תאווה 89 יום, בע"ה כך יוצא שמחר אכנס בע"ה לכיפור בסיום ה90 יום והאתגר כשהפעם גם בע"ה מפוקח.
בנוסף 141 ימים ללא הוצאת שז"ל ומעל שנה ו3 חודשים מחוץ לפורנ' מופרש ברוך ה'!

החלטתי לא לשבור את הרצף מחר ולקום גם לנץ ולא ללכת עכשיו לסליחות והתרה עם חזן מיוחד בחצות.
התקופה של ימים נוראים התגלתה אצלי כרגישה מאוד לתאווה (הספונסר המלית לקבל עיצה מבעל ניסיון), אולי גם בגלל שעות השינה, אסירות תודה שאני בסופה ומקווה שאלוקים יתן כח ויכולת להמשיך.

כבר בערך שבוע שהפסקתי ללכת לבית כנסת הרגיל לסליחות, הם ממש לא מקפידים על מסיכות ונהיה צפוף ולא נעים, לא יצא לי לחזור או לענות לגבאי שהתקשר וחיפש אותי ולהסביר אבל מוסר לאלוקים.
כך גם בחג ובכיפור אנחנו לא מתפללים איתם וקצת מפריע לי שזה אומר שלא אתפלל בנץ בכיפור, אולי אחשוב על פיתרון.

החוויה בבית כנסת ה"חדש"- אני נדרש לסוע לשם, קצת הציק לי שהם לא משתפים אחרים בקריאת הקטעים (וכן גם לא אותי) ודיי "משתלטים"על זה כמה ראשים שם שמעבירים את הרוב בחוסר טעם ובנגינות שרחוקות להיות נעימות לאוזן (הקטעים הכי יפים הופכים פשוט למן צעקה שנשמעת כמו בכי ורטינה) אז קצת אכלתי את עצמי על זה.
דבר מיוחד קרה לקראת סוף השבוע שהחלטתי להיות שם בכניעה ממש, לקבל את המצב ולהתעלם, אבל יחד עם זה לא לפגוע בחיבור ובצורת התפילה.
מה שעשיתי היה להתעלם מהזיופים ולשיר לעצמי בשקט ובהתלהבות שרק אני שומע בניגונים שאני הכי אוהב ומתחבר תוך כדי שהם מזייפים ברקע ואני בכניעה מתעלם.
זה עבד מאוד יפה והרגשתי חיבור טוב. פתאום איכשהו מישמיים החליטו לתת לי לקרוא קטע, בסוף התפילה פתאום האחראים שם התחילו להתעניין בי ולברך אותי, לשאול מאיפה אני מגיע ואפילו המבוגר הראשי שאל אותה "זהו אתה עכשיו שלנו?".
זה הגיע משום מקום וזה ממש החמיא וחימם את הלב- ניסים של אלוקים כשאני מוכן להיות בכניעה!

היה לי יום+ של ניתוק מפעולות יחד עם החלפת הטלפון, אסירות תודה שהבנתי שחשוב לי בתקופה הזאת להקפיד על החיבור ועליתי שוב על הגל.

משימת בית שקיבלתי ולא הספקתי לעשות (הייתי אמור לסיים שבוע שער) עדיין נמרחת כי אני לא מוצא שום זמן, אסירות תודה התייעצתי עם החברה ששם אני לוקח קורס באנגלית ועזרו לי לנסח מייל באנגלית שמסביר שאני עמוס ואוכל רק אחרי יום שלישי אם זה בסדר, הם קיבלו את זה בצורה מאוד טובה וב"ה הרווחתי עוד זמן שבע"ה אשב על זה אחרי כיפור.

בשבת הגעתי לבית כנסת הקבוע, מאוכזב שהם לא הודיעו והקדימו והתפללו בחוץ וכך יצא שפיספסתי, הגיע משום מקום אדם נוסף מהשכונה שגם פיספס והלכתי איתו למקום שהוא טען שאולי נספיק לתפוס עוד משהו.
איכשהו בדרך באו שניים שחיפשו מישהו שישלים להם מניין לתפילה שהם מארגנים בחצר הבית וכך בנס אלוקים זכיתי לתפילה מלאה וגם שמו אותי חזן ועוד העלו אותי לתורה. אחח תודה אלוקים על כל המתנות שאתה נותן לי יום יום.

אז סך הכל אסיר תודה לאלוקים עלכל ההזדמניות ומתפלל להכניע את רצוני לרצונו, שיהיה לכולנו יום כיפורים מחובר וממלא, שנזכה להתקרב לאלוקים ולעשות רצונו, לשנה טובה מפוקחת ובריאה בע"ה שמשיח יבוא במהרה ויגאלנו מכל הבעיות, אמן.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שעות, 33 דקות #128138

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1353

לגבי הסליחות - מוכר....  רק לנו הספרדים יש את הבעיות האלה  :-)

קח אחי הכל בקלות

תמשיך להחזיק חזק בכל הכח ולהתקדם.

בהצלחה רבה בעז"ה

זמן ליצירת דף: 0.97 שניות

Are you sure?

כן