ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע מחדש ומשתף
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע מחדש ומשתף 2811 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 3 ימים #127487

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 183

מזדהה מאוד, 
גם עם התסכול מ'עצות ונסיון הנשואים' 
אצלי זה ככה עם כסף, יש לי הרבה בני משפחה עם רווחה כלכלית יוצאת דופן, ונמאס לי לשמוע כמה זה 'לא פותר לך את הבעיות' וכמה 'עדיין יש קשיים וטרדות', 
ואני אומר תנו לי את הבעיות האלה..
כנשוי אני מאחל לך למצוא את האחת, למצוא אהבה, את האבדה שאבדה לך! 
השיתופים שלך מיוחדים! דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב... 

נערך לאחרונה: לפני 3 שבועות, 3 ימים על ידי עשר שמעון.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 3 ימים #127489

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1307

אוהביםםםם אחי!! 

מאוד מאוד נהניתי לקרוא! מאוד הזדהיתי עם הדברים!

אני חושב שזה שאתה כותב את כל הבפנים שלך והאמת הזאתי וההתנהגות הילדותית (שגם אני בדיוק כמוך סובל ממנה) זה מה שעושה את זה כיף כל כך לקרוא!

לגבי הנישואים אני לא חושב שאנשים באים דווקא להוריד אותך מזה.. אני חושב שמה שהם מנסים להגיד לך זה שלא תתלה בזה את הפתרון.. שלא תצפה כדי שלא תתאכזב.
ברור שאתה צריך להתחתן... כי כל אחד צריך להתחתן וכי זה הופך אותך לאדם שלם ומכניס אותך לפאזה חדשה בחיים שבה אתה לא הכי חשוב יותר אלא יש איתך אישה וילדים.. והאהבה שאתה מקבל מהם שווה הכל...
אני חושב שהם רק רצו להגיד שבקטע של התאווה אל תבנה על זה. כלומר תמשיך עם התכנית עם הפעולות זה מה שיביא ניקיון והחלמה ולא נישואין.

זה לא כמו המשל של הילדים בכיתה א שכן אני לא חושב שמישהו ממליץ לך לא להתחתן באופן כללי...

מאוד מזדהה עם ההתנהגות שאתה מבין שהיא לא נכונה בלשון המעטה אבל ממשיך בה.. קורה לי כל הזמן.. בעיקר אחרי הערות של אישתי ואני נכנס למסכנות כזאתי התקרבנות ונקמנות ומסרב לצאת ממנה! מסרב! מבין בראש של עצמי שאני טועה ורק מכאיב לעצמי עוד יותר אבל ממשיך לעשות ככה ומסרב לאפשר לעצמי לצאת מזה..
גם כשעולות מחשבות של אמפתטיה, כף זכות, הכל מאלוקים, הכל לטובה, קבל יסורים באהבה, תולה על בלימה, אני לא נותן לעצמי להירגע ומעיף את המחשבות האלה שבאות להרגיע אותי כדי להישאר בכעס ובסתכול על אף שאני יודע שזה לא בריא לא נכון וילדותי...

אוהבים אותך אחי.. בגלל זה אני פה בסופו של דבר.. בדיוק בגלל הדברים האלה נעשיתי מכור כי לא הפסקתי לברוח.

נערך לאחרונה: לפני 3 שבועות, 3 ימים על ידי מתרפא.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 3 ימים #127492

  • mitmoded
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 158

כל הכבוד על הפעולות שעשית (הליכה לבית כנסת וכו) זה מדהים, אני מתחיל להבין שמעטות הפעמים שבאמת עשיתי פעולות אקטיביות ברגע של קריז בעזרת ה נזכה,
אני מבין את ההרגשה של הבושה בשיתופים יש לי את זה גם בעיקר בנפילות, אבל אחי תראה באיזה מצב טוב אתה יש אנשים בני 30-40-50  שמתנהגים כמו ילדים ואפילו לא מודעים לזה, אתה ברוך ה בדרך, האישה שתזכה בך תקבל אדם שאכפת לו מההתנהגות שלו, שמנסה וגם מצליח לשנות את עצמו!!
בעזרת ה בחתונה שלך

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 3 ימים #127501

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

אוהב אתכם חברים יקרים!
תודה על החיזוקים, תודה שאתם איתי בדרך!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 3 ימים #127502

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 436 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 385

כאחד שהתגרש ונמצא היום בזוגיות פרק ב', רוצה לעודד אותך ולשתף
שתהליך ההחלמה מספק לנו מתנות רבות.
הקשר שלי עם הילדים העצים לחיוב מאז שהצטרפתי לתוכנית והתחלתי להשקיע בהחלמה.
הקשר עם האישה הפך לחזק יותר ומשמעותי.
השימושים שלי בתאווה הביאו אותי למקומות נוראיים וחשוכים, בעיקר בזוגיות, ומשם רק צמחתי.
לולא הייתי בזוגיות, ההחלמה שלי הייתה כנראה איטית יותר.
לכן, אני מאד מאמין שמכור שנמצא בתהליך החלמה, יכול להצליח מאד בזוגיות.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 2 ימים #127531

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

שמח לשמוע, אני חושב שחשוב (לפחות בשבילי) לשמוע גם את הנקודות החיוביות והטובות שקיימות בנישואים שהזכרתם כאן קצת.

הטינות עדיין לא השתחררו לגמרי אבל בתהליך.
כשנכנסתי בלילה לישון התקשתי להרדם ואולי יחד עם יום שסחבתי על עצמי טינות ביצבצה בראש מחשבה לא בריאה.
משום מקום עלה בזיכרון תיאור שאפילו לא זוכר איפה שמעתי (אולי בבדיחה) על סוג של התנהגות מינית בקרב תלמידים ותלמידות בבית ספר.
בלי לשים לב התחלתי קצת לחשוב על הנושא והראש התחיל קצת לתאר אותו עד שלפתע שמתי לב שאני בעצם מתחיל להתגרות ובונה לי איזו התחלת פנטזייה, זה קצת נמשך מעבר למחשבה הראשונה אבל אז קטעתי את זה ועשיתי כמה פעולות נגדיות.

הלילה לא עבר הכי טוב שוב בגלל כאבי בטן.

התפילה והסליחות היו מעולים ובתפילה ממש התחברתי ופניתי לה' - כמה שאני רוצה להוציא את התאווה הזאת מהחיים שלי.
איך אני מבין שבכלל לא בא לי אותה, את הריגוש הלא בריא הזה שמערער אותי ומוציא אותי מהנוחות והשלווה של החיבור הרוחני.
לא רוצה לחזור לשם רוצה להמשיך להיות נקי מזה.

ממשיך בדרך עם עוד כמה פעולות חיוביות שמקווה לעשות היום. 

שיהיה לנו יום טוב מחובר ומפוקח בלי תאווה.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 2 ימים #127536

  • mitmoded
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 158

כל הכבוד גיבור !

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 2 ימים #127545

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1353

אשריך!
חיזקת אותנו!

תמשיך להתגבר ולהשיב למחלה בתחכום משלך.

בהצלחה רבה בעז"ה

נערך לאחרונה: לפני 3 שבועות, 2 ימים על ידי המשתוקק.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות #127609

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

שבוע טוב ומבורך חברים יקרים.
ביום ה67 בחסד אלוקים של מפוקחות מול תאווה בראש ובגוף.

יום שישי עליתי לקבוצה באנגלית, היה מאתגר כי לגמרי גימגמתי שם, אבל בשונה מהפחד החברתי שלי בעבר מהתגובה של אחרים והמחשבות עליי פה התביישתי אבל הרגשתי וידעתי שכולם מקבלים אותי באהבה, ואני חושב שחבר משם גם פנה אלי שהוא מחכה שאצטרף גם בפעם הבאה.

שבת מאתגרת עם חווית יומולדת.
כל הבית הפוך ומלוכלך בגלל השיפוץ. כל הכלים מפוזרים במקומות שונים וישבנו כל השבת בחדר קטן במרתף שבו היה מזגן.
לא הייתי לגמרי משוחרר מהטינות או לפחות הייתי אומר שהיה לי קשה לעבור ממוד של טינה ופגיעות למצב הרגיל שלי- שמח ומצחיק, לפעמים רץ לי בראש להעיר להם על איזה שטויות הם עשו ועל זה שנהיו נזקים מזה במקומות אחרים בבית אבל פשוט שתקתי ולא הרבתי לדבר.
כמו שציינתי, קצת התנהגות ילדותית או אגו שמקשה עלי לשחרר לגמרי לכן הייתי קצת בדיסטנס כל השבת (לא יודע אם הם הרגישו).
בבוקר הם חגגו לי יומולדת, זה למעשה רק עוד יומיים אבל זאת ההזדמנות שלהם בגלל שאחי הקטן שהתחיל עכשיו ישיבה גדולה הגיע השבת להיות איתנו.
הם הוציאו עוגת יומולדת שכבר התחלנו לאכול שבוע שעבר ונשמרה במקרר, שרו בקטנה היום יומולדת והביאו מתנות, קצת הסתרתי רגשות והשארתי את המתנות שם בצד החדר עד למוצאי שבת.

ככה זה, גם כשניסיתי לדבר עם חבר במהלך השבוע שעבר טינה חזקה מול המשפחה שלו, הטינות בראש ובראשונה פוגעות בי ובעצמי יותר מאם בכלל באחרים.

במוצאי שבת לאחר ההבדלה התפנתי לפתוח את המתנות מול כולם, לא לפני שהבאתי חבילת מתנות קטנות שקניתי בעצמי לכולם.
הרבה זמן רציתי לעשות את זה וסוג של לכפר על חוסר במתנות לאחרים ביומולדת שלי, וגם יותר כיף ומספר לתת מאשר לקבל, אז קניתי מלא דברים קטנים במחירים זולים והנחתי לפניהם שכל אחד יקח מה שהוא רוצה.
אני קיבלתי מתנות נחמדות מאוד אבל יותר מכולם הייתה ברכה מאחי הקטן, ברכה שנכתבה בזריזות לפני שבת ללא צבע או פיסוק אבל מודה שהיא הצליחה לרגש אותי. אמרתי לו שכתב יפה מאוד מספר פעמים אבל כלפי פנים באמת שזה היה מיוחד ומרגש.

קצת לשתף את הברכה - אז הוא הצליח לכתוב ולחרוז יפה, שיבח אותי בתור האח הגדול שיודע דואג ויכול, כמובן בירך וגם התייחס לזה שאני אוהב להציק אבל בקטע כזה נחמד ואוהב ובירך במציאה מהירה של עבודה וחתונה עוד השנה, התייחס לזה שההפרש בנינו 12 שנים (הוא הקטן אני הבכור) ויחד איתו אנחנו מתנגים כמו 2 ילדים קטנים. אחח מה אני אגיד הוא קלע בול לכל הנקודות הכי נכונות ורגישות.

אז אסירות תודה שזה בסופו של דבר עבר יפה ונחמד מאוד, תודה לאלוקים.
ואני מתפלל לשהתחרר מכל הפגמי אופי האלה של טינות, התקטננות, אגו ועוד שרק פוגעים לי ביכולת לאהוב ולהנות, מתפלל להיות בכניעה וענווה ולשחרר את הרצון שלי לרצון של אלוקים.

אוהב אתכם ושיהיה לנו שבוע טוב מבורך ומוצלח.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 5 ימים #127670

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

יום הולדת:

הינה זה מתחיל וכנראה הולך להיות ארוך.

אז היום נגמר לו יום הולדת העיברי שלי, 29 אבל לא בטוח שסיימתי לחגוג.
יום הולדת שנייה שלי מאז שנה וקצת שנכנסתי לאתר הזה ולתוכנית.

לא יודע אם זה רק אצלי אבל תמיד בפנים אני חושב שיום הולדת תכלס זה יום מאוד עצוב, יום שמציין שהינה עוד שנה מהחיים עברה, התבגרתי ולא התקדמתי בחיים במה שרציתי (אולי זה רק אצלי כי אני לא בזוגיות ועבודה?) אז עושים חגיגה מאחלים מזל טוב קונים מתנות, עושים הכל כדי לטשטש את האמת המרה כדי שאני אחשוב כאילו יש פה איזה משהו טוב ומשמח.
תכלס, זה עובד. ברגע שחבר פתאום אומר מזל טוב לפעמים אני מתרגש, פתאום מרגיש שאני חשוב למישהו ושאוהבים אותי ואיכפת ממני, אז זה עושה את העבודה יפה..

את היום הזה לא חגגו במיוחד ולא יותר מידי טרחתי לציין ולספר (אולי בקטנה לחבר ששיתפתי או לגבאי שהזמין אותי לקחת ספר תורה והתגובה הקטנה שקיבלתי חיממה את הלב).
עשיתי לעצמי מה שרציתי ויצאתי פעמיים לסוג של התבודדות שקיויתי שתיתן הרגשה טובה וחיבור לאלוקים.

יצאתי בלילה קצת מאוחר עם הרכב וזרמתי עם הנסיעה לאן שילך כשברקע שמתי שירים מחברים של שולי רנד וישי ריבו "איכה" ועוד כל מיני לועזיים שיתנו קצת קצב ואווירה.
הגעתי לחוף ים והתחלתי להסתובב, בסוף הגעתי לנקודת תצפית יפה ומבודדת, לבד מול הים, יש את כל מה שצריך אבל לא הרגשתי שום דבר מיוחד אז בסוף פשוט התחלתי להתפלל, על עצמי, מה שאני מיחל ועל אחרים.
התפללתי להיות בנתינה והייתי בנתניה (איך לא הצלחתי לוותר על משחק המילים המטופש הזה?).
הרגשתי שאני קרוב מאי פעם לשלב שבו אלוקים יזכה אותי לזיווג ומצד שני הכי רחוק מאי פעם מהחשק שהיה לי בשביל זה (אפשר לראות שהגעתי עם החשק הזה עוד בהודעה הראשונה שלי באתר), משהו בשמיעת השיתופים והצרות של החברים יצר לי תופעת לואי של ירידת החשק שם. משהו שנגרם מתוך כאלה שגם לא בכוונה משתפים תמיד את החלק השלילי בחיי זוגיות הוריד את ההתלהבות (כמו שציינתי קודם במשל על ילדי הגן וכיתה א) הייתי קצת מאוכזב מזה אז התפללתי גם לחשק שיחזור.
בחזרה אני צועד וסביבי מלא זוגות חלקם צעירים חלקם מבוגרים חלקם מתמזמזים ואסירות תודה שנמנעתי מפעולות על תאווה. קצת הצחיק אותי שזה הזכיר לי סרט מהעבר בתור ילד(אולי מצוייר) של איזה אחד שמסתובב לבדו לתומו ובכל פינה שהוא נתקל נדחף לו זוג רומנטי מולו כאילו העולם עושה דווקא.

למחרת ביום תיכננתי שוב לצאת, רציתי איזה יער או משהו אבל בגלל השעה והחום ויתרתי והלכתי להסתובב בגנים בסביבות העיר, קניתי לעצמי מילקשייק (אחד הדברים שאני הכי אוהב) ישבתי בפינת טבע נחמדה עם מזג אוויר מעולה.
המילקשייק היה אחלה אבל משהו היה חסר טעם, התחלתי להבין שגם המילקשייק הכי מעולה בעולם עדיין יהיה חסר טעם לגמרי אם אני לבד, אם אין לי עם מי לחלוק את החוויה ולהנות יחד, כך גם הטיול הרומנטי עם עצמי לים היה חסר משמעות כשאני לבד ואין עם מי לחלוק, בכלל גם להחלמה ולבריאות "לא טוב היות האדם לבדו" ואולי רק בשביל זה מספיק הצורך והרצון לזוגיות (מסר מאלוקים?).
עד עכשיו בהזדמנויות הייתי לוקח את אחי שקטן ממני ב12 שנים כדי להנות ולחוות יחד ועכשיו כשהוא כבר בישיבה גדולה זה הולך והופך ללפחות רלוונטי..

התחלתי להסתובב ולנווט את המחשבות לאסירויות תודה ולחשבון נפש:
אסירות תודה- אסיר תודה על הבריאות ועל עולם וחיים נפלאים שאלוקים נתן לי פתאום נפל לי האסימון כמה אסירות תודה על מה שהתוכנית עשתה איתי.
אז נכון שלפעמים הראש שלי מספר שאני "עובר שטיפת מוח" או דברים בסגנון אבל תכלס חוץ מזה שמציק לפעמים לחזור על סיסמאות הכל שם מאוד טוב ומעולה.
מאז אני בתוכנית אני כבר לא מרגיש רע עם עצמי, לא שונא או כועס על עצמי, לא חי בשקר ובהסתר תוך יסורי מצפון ולאכול לעצמי את הלב, יודע ומרגיש שאלוקים אוהב אותי והקשר שלי איתו טוב.
כמות הנפילות שחויתי בשנה האחרונה לפני התוכנית הייתה יכולה להיכנס בתוך חודש אחד.
אני עובד בצורה נפלאה על המידות כעס ועוד דברים שלא הייתי מודע או מנסה לשנות בכלל לפני התוכנית.
בחשבון הנפש עלה לי בעיקר שאני צריך להיות יותר בנתינה יחד עם הכניעה שתעזור לי להנות ולאהוב ולהרגיש טוב, וגם העניין שהשימוש שלי במדיה(גם לא לתאווה) סך הכל מרחיק אותי מאלוקים.

אז עכשיו אני שמח, אני מבין ומרגיש יום הולדת זה יום הודאה לאלוקים שנתן לי עוד שנה של חיים, חיים בעולם שלו עם כל הטוב שהוא נותן לי, לעשות ללמוד ולחוות, מאמין שהכל לטובה.



זה שיתוף היום הולדת ועכשיו בקצרה לעוד נושאים בתקופה האחרונה:
69 ימים בחסד אלוקים של מפוקחות ושיחרור מתאווה.
מנסה לעשות ספירה גם על שימוש במדיה לראות שאנילא עובר את גבולות הזמן או התוכן הבריא אבל כרגע לא מצליח להתייצב על זה.

תקף אותי פחד שהרצון והחשק לתאווה שקצת נעלם יחזור ויתקוף אותי בעוצמתו והרגשתי חוסר אונים, הספונסר אמר שזה יכול להיות טוב אם זה מחזק את צעד 1 ולא טוב אם זה פוגע בצעד 3 -לקבל ולהיכנע לרצון אלוקים ולמציאות שלו.

השיפוץ בשלבי סיום, אני לומד להיכנע. זה אומר שלמרות שמחליפים בלטות בגלל צבע אבל לא מסדרים את הברז שלי שמטפטף מעל שנתיים או קירות מתפוררות עם רטיבות אני צריך לשתוק ולקבל.
למרות שהחלקים שחשובים מבחינתי לא מטופלים ואחותי החליטה לקנות ולתלות קישוטים של פרפרים בסלון אני צריך לשתוק, גם אם תחליט לצבוע את הבית בוורוד כנראה.
אמא שלי פתאום נזכרה לקבל ממני אישורים או ריצוי ועכשיו שזה כמעט נגמר שואלת מספר פעמים איך יצא? ואם זה יפה? אני עונה בקרירות במקרה הטוב שזה לא ממש מעניין אותי ולי זה פחות איכפת, קצת כואב אבל להיות בכנות ולהגיד מה אני חושב יכול להוביל למקום של מריבה או כעס לא בריא ולשקר ולהגיד שיצא ממש יפה למרות שבעיניי באמת אין שום הבדל עקרוני אני עדיין מתקשה.

זהו, מי שקרא הכל ממש אמיץ חח תודה שאתם איתי בדרך ומאחל לכולנו את כל הברכות הזיווגים והשלום בית הנקיות והמפוקחות והשחרור מתאווה, ההצלחה האושר והעושר שנזכה לחיות לפי רצון אלוקים, להכניס אותו לחיים שלנו ולהיות לתועלת בעולמו.

אוהבים!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 5 ימים #127673

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 73 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 282

מזל טוב אח יקר!!
תודה על השיתוף המפורט...עוד שנה חלפה של צמיחה ועבודה על הנפש. לאו מילתא זוטרתא היא;)

אוהב אחי!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 5 ימים #127677

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

תודה רבה אחי!!
אוהב בחזרה!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 4 ימים #127703

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384
***
משתף משהו שכתבתי בקבוצת הווצאפ של התוכנית, שם אני בדרך כלל לא נוהג להאריך אבל היה לי צורך היום..
מתאים יותר שאכתוב את הדברים פה בצורה מסודר ומפורטת יותר גם כדי שיתאים ליצירת יומן מסודר אבל היות ואני צריך לקום עוד 4 שעות ומחר מחכה לי יום ארוך של מבחנים וראיונות אז 2 הדברים לא אפשריים אז כרגע פשוט אשתף את זה כאן עד לרגע הנכון שאוכל להוציא את זה בפורום פה בצורה מלאה ויסודית יותר. 
***


חברים רוצה לחשוף בפניכם את האמת על עצמי שנגלתה לפניי.

לא השתחררתי מהטינה.
אני עדיין פועל מפגמי אופי של התקרבנות, תלות, רצון לשליטה ואגו.

חשבתי שזה עבר ומצאתי את הפיתרון בכניעה אבל אני כנראה לא באמת שם, אני עדיין מסתובב בבית בצורה של אדם פגוע מתעלם מאחרים, אדיש אליהם ועונה רק אחרי הפעם הרביעית או החמישית, נסגר בתוך עצמי והתוכנית ולוקח את המקום של ה"כניעה" להתעלמות מהמשפחה שלי בתור אולי סוג של נקמה אפילו אם זה רק בראש שלי.

לא שלם ומשוחרר, לא יודע למה.
אולי בגלל שאני שותק על הדברים שמפריעים לי, שהקיר שלי מנופח מרטיבות של מזגן שמטפטף ואני מעניש את המשפחה שלא התייחסה לצרכים שלי בכך שאני לא אומר להם מה שמפריע לי (כן נשמע לגמרי מוזר כי אני מעניש את עצמי)

צובט לי כשאחותי מפזזת בשימחה לא סטנדרטית בבית ומבסוטית על כל דבר שקורה אחרי שהיא קיבלה את מה שהיא רצתה והצליחה להפוך את כל הבית בשביל זה.

אז אולי אני מרגיש מנוצח, מישהו שהפסיד שוב בקרב מולה ועכשיו מאוד פגוע כי כל החיים שלי מאז שאני זוכר היו סוג של מלחמה אחת גדולה ביני לבינה ושום גיל או מצב ואפילו תקופות של אווירה טובה לא תיקנו את המצב.
תמיד היה בנינו מריבות, קינאה, תחרות, אגו. כן אני מאמין בזה גם כשעשיתי צעד 9 וניסיתי לכפר ולהגיד שכנראה לא פעם פעלתי מקינאה והיא שידרה שהכל בסדר וטוב, זה לא באמת היה ככה.

אני יודע שיש לה מחלה רוחנית קשה, לפחות כמוני, לפעמים אני פשוט מתעלם מזה ומתייחס אליה כאל אדם נורמלי וזה יוצר כנראה את השינאה והחיכוך.

מתפלל להשתחרר מאותם פיגמי אופי שהזכרתי ולקבל את המעלות הרצויות והפעם באמת.

אני האמת אסיר תודה שאני מתעסק עם השיכבה העליונה יותר של התמודדות עם החיים ועם הטינה ולא עם השיכבה שתחתיה שנקראת תאווה, אבל הבעייה שכשהמצב מתפורר בשיכבה אחת ישר נפתחת הדרך לשיכבה שתחתיה ולפעמים זה יכול ליצור תגובת שרשרת..


זהו תודה אם למישהו הייתה סבלנות לקרוא.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 3 ימים #127736

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384
בדיוק כרגע סיימתי יום מיונים ארוך ומפרך ואני לגמרי סחוט (9.30 עד 16 כמעט ובלי הפסקות בכלל), משהו שהיה אמור להיות קטן עליי כי אני מגיע עם רקע בתחום וכמה רמות מעל.

נתקעתי באחת השאלות כי מישום מה לקחתי אותה קשה, נתתי פיתרון טוב ויעיל יותר מהמצופה אבל עדיין זה היה מורכב להבנה כי השתמשתי בחישובים מתמטיים מורכבים.
אני חושב שבכלל הקושי היה להבין באיזה דרך רצו את הפיתרון כי בהתחלה שלפתי פיתרון זריז וזה לא מצא חן בעיניהם.
בגלל זה התעכבתי בשאלה, הבוחן התקשה להבין את הפיתרון ורק אחרי מאמץ ודוגמאות הוכח לו שזה עובד.

בגלל קצת ההתקדמות הם אמרו שאני לא מתאים למסגרת שלהם.

עכשיו מרגיש מבולבל.
יודע ומאמין שאני שווה ויש לי יכולת חשיבה ופיתרון גבוהים ועדיין לא הצלחתי להתקבל למה שגם אנשים עם 0 ניסיון בהשוואה אליי מצליחים.

כנראה שזה רצונו, המסלול היה אמור להיות אינטנסיבי ומפרך מאוד ללא תגמול שכר במהלכו ויתכן שרצון אלוקים לא היה שאעבור זאת והוא ימצא לי דרך קלה יותר.
מקבל באהבה ומתפלל להשתחרר ממחשבות מזיקות ופיגמי אופי.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 שבועות, 3 ימים #127740

  • newbody
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אני לא עוצר מלכת לא יכול להפסיק
  • הודעות: 440

הי גידי

קרה לי המון, שלא התקבלתי, אני חושב שהדבר הכי מעליב שאמרו לי זה אתה נורא מתאים לפה אבל בגלל הנסיון שלך נראה לי שתשתעמם פה (בדמיון שלי שולף גרזן ענק וחותך אותה לחצי על המקום).

שמח בשבילך שאתה לוקח את זה למקום קצת שונה ממני ומבין שזה רצון השם ואני יכול להעיד שכל הנושא של קבלה לעבודה זה השגחה פרטית, במקום שאני עובד מי שקיבלה אותי לעבודה זו יכנה ששונאת דתיים ודת וחרדים אבל בגלל שהיא שמאלנית אז בשם הפלורליסטיות היא הייתה חייבת לקבל אותי והתקבלתי וגם היא לא פיטרה אותי מאותה הסיבה וזה השגחה פרטית פר אקסלנס.
אז אל תדאג זה יבוא ואולי אפילו מהכיוון הכי פחות צפוי :-)

זמן ליצירת דף: 0.91 שניות

Are you sure?

כן