ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע מחדש ומשתף
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע מחדש ומשתף 2810 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127042

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1307

אוהביםםםם!!!

מאוד מאוד מזדהה עם זה... גם בקבוצות וגם בבית הכנסת.

מה שעובד עבורי זה למסור הכל לאלוקים רצונו ייעשה אני עושה את מה שאני חושב שמוטל עליי ומה שאני חושב שרצונו של אלוקים ממני ואם אני לא בטוח מה זה בדיוק אז אני מתפלל ומבקש הכוונה.

אוהבים!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127053

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 73 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 282

נהנה לקרוא את השיתופים שלך:)
עלה והצלחה בכל הכח אחי היקר!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127174

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

תודה רבה לכם חברים.

הסדר יום שלי קצת הפוך בגלל שאני קם מוקדם לסליחות ועכשיו מוצא את עצמי לא נרדם בלילה ולא ביום אז מנצל את המומנט קצת לכתוב ולהתחבר..

אסירות תודה לאלוקים שבכוחו ולא בכוחי שמר אותי נקי
מפעולות על תאווה 57 יום
מהוצאת שז"ל 109 יום
ומצפייה בפורנ' מפורש מעל שנה וחודשיים.

עובר תקופה מאוד טובה אסירות תודה.
לאחרונה עולה להרבה קבוצות זום ומנסה קצת גם אנגלית(מנסה ללמוד ולשפר על הדרך).
עליתי אתמול לכנס נהדר שהיה בזום.
קם מוקדם כל יום לסליחות ומרגיש מאוד מחובר בתפילות.
מרגיש דיי בהחלמה ואסיר תודה על החיים לומד להודות ולשמוח גם על הקשיים כמו עיכוב בזוגיות ובעבודה- מתחיל להפנים שגם על זה צריך להודות.
קיבלתי הצעת שידוך ומנסה לברר ולקדם את התהליך.

הספונסר שלי כמעט לא זמין לאחרונה אבל אני ממשיך להקליט לו הודעות.
ראיתי סרט השבוע שלא בתיכנון היו בו כמה קטעי תאווה- האמת לא עניין אותי בכלל אפילו שיעמם והעברתי אותם, האמת סרט נוראי חח אבל גם זה מסוכן לי אז שיתפתי ושיחררתי ומפחית את ההתקרבות לסכנה.
גם מנסה למנן את השימוש שלי במדייה, מצאתי שאפילו שהות ארוכה מידי באתר הזה לא בריאה לי אז היום אני עובד לפי זמנים ורשימה מסודרת כדי לא להיסחף (למשל עכשיו אני על סטופר להגביל זמן באתר).

קצת מחווית הסליחות:
התחלתי ללכת לבית כנסת אחר שדרש ממני לקום מוקדם וליסוע אליו כל בוקר, בגלל שבקודם לא הקפידו כלל על מסיכות.
שם הייתה יותר הקפדה וגם גדול ומאוורר אבל עדייל לא מושלם ומישהו שהייתה לי טינה מהעבר עליו מגיע לשם מתיישב לידי ובין היחידים שדווקא בלי מסיכה.
למדתי שאני צריך להיות יותר בכניעה ולקבל את המצב עם מה שביכולתי לעשות.
ראיתי עוד אנשים מהבית כנסת הקודם שעברו לשם כנראה מאותה סיבה.
הגבאי התקשר לשאול איפה אני ואמרתי לו שאני הולך למקום אחר והתביישתי להגיד את הסיבה.
לאחר התכתבות עם הספונסר הוא הציע שאהיה יותר בכנות ואולי זה גם יכול להשפיע.
והיום נכנסתי לרכב באתי להתניע ושוב הגבאי התקשר, אז אמרתי לו שהשנה אני במקום אחר וכששאל למה החלטתי להסביר בעדינות שבגלל הקורונה והמסיכות..
פתאום הוא אמר, תבוא, מתגעגעים אליך, אני אגיד לכולם להיות עם מסיכות ומי שלא אני אוציא אותו. אמרתי לו שלא צריך כל כך בשבילי אבל בסוף השתכנעתי, לא נעים..
הגעתי ויחסית הייתה הקפדה(לא מושלמת אבל הרבה יותר טוב) הוא הושיב אותי במקום מיוחד מרוחק עם איוורור ליד החלון, נתן לי יחס כבוד, נתן לי להיות חזן של הסליחות עם כל הקטעים הנבחרים, עוד לפני תפילה הכין לי כוס קפה חחח למה מגיע לי כל הטוב הזה?
יחד עם הקפה והאווירה הרגשתי שבתפילת עמידה הגעתי לשמיים, הייתה תפילה מאוד מחוברת ונעימה, שוב לא ביקשתי וגם לא נעים לי שעושים לכבודי אבל הייתה אוירה נעימה.

אסיר תודה לחיות בעולמו של אלוקים, אסיר תודה גם על הקשיים.

היום רוצה לשטוף את האוטו ולבקר קצת את סבתא, אמתול היא הייתה אצלנו ונהנתה.

מתפלל לחיות ולעשות את רצון אלוקים ולהכניס אותו לכל תחומי חיי, שנצליח כולנו להתחבר ולהתמלא דרכו ומשם הדרך לוותר על תאווה קצרה יותר כי למה לנו להפסיד את כל הטוב והחיבור הזה?

אוהבים.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127175

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 73 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 282

כיף לקרוא:) ושמח לשמוע שהדברים לאט לאט מסתדרים.
וממש מצויין שאמרת לגבאי על שמירת הכללים, זה בסוף גם מציל אותם מהחולי, ומקיימים את הציווי 'ונשמרתם..'.

חח גם בשיתופים שלך - כי אתה כותב אותם מסודר - אני כל פעם נזכר לעשות דברים שדחיתי ואני צריך לעשות כמו : לסוע לכותל, לבקר את סבתא...חח אשריך.

תמשיך לשתף אחינו,
המשך יום מלא בטוב, קירבה לה' יתברך ונקיות.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127176

  • mitmoded
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 158

מבין אותך לגמרי בעניין של המסיכות,
מעלה לי את העצבים לראות אנשים בלי מסכה ועוד בהית כנסת, ממש טובל ושרץ בידו.

לגבי העניין של הסליחות לפני הצבא אני הייתי אברך וראיתי שהסליחות ממש משבש לי את סדר היום מבחינת ריכוז וכו אז כידוע לך הגר"ע עובדיה פסק שאפשר לומר סליחות עד שקיעה ואין חובה דווקא בעלות השחר, 
הוא פסק את זה לת"ח בעיקר אבל לדעתי הדלה גם אדם שזה מקשה עליו את היום במיוחד אם זה עלול להוביל אותו לנפילה אפשר וכדאי לומר סליחות גם בשעות הבוקר היותר מאוחרות או לפני מנחה,
אם זה המצב אצלך שהסליחות ממש מקשות עליך ממליץ לך לשקול את זה...

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127178

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

תודה רבה חברים!

סליחות זה לא משהו שהוא חובה.. עם זה אישית בשבילי זה העוגן שלי שנותן לי חיבור ודחיפה לכל השנה.
אחד הדברים שבנוסף תרם ל"התעוררות הרוחנית" שלי שהייתי במהלך הצבא ויש לי הרבה חשק לשמר את זה גם אם זה בא על חשבון סדר יום קצת מבולבל ועייפות.
ביחד עם תפילה מוקדמת ולימוד תורה זה נותן לי חיבור חזק לאלוקים ואני מאוד אוהב את זה.

אבל זה לגמרי נכון למי שלא מתחבר ופוגע לו בסדר יום ומקשה עליו או מספיק שזה גורם לתפילה שלו להיות פחות טובה (ובכלל אין מה לדבר אם זה מוביל לכיוון של נפילות) אז זה משהו שאפשר לוותר או לעשות הנחות.. לפי הידוע לי זה סך הכל מנהג

נערך לאחרונה: לפני 1 חודש על ידי gidi.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127179

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

מבין עכשיו בדיעבד שאולי אפשר לומר שזאת בשבילי מן תקופה כזאת שבה אני מוכן להקריב את הסדר יום שלי (כמו בצעד 3 למסור את החיים והרצונות לאלוקים) בשביל להיות יותר מחובר לאלוקים.

כמובן בלי לעוף על עצמי יותר מידי.. זה אצלי תקופה מסויימת יש אנשים צדיקים שמקריבים הרבה יותר כל יום גם בתפילה וגם בתחומים שונים כדי לעשות מה שמחבר אותם לאלוקים.זה קצת החלק שלי..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 1 חודש #127234

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1353

בהצלחה רבה!

כל הכבוד על הקימה לסליחות.

ה' יעזור לך בכל מכל כל, אכי"ר.

באהבה והערכה רבה

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 5 ימים #127403

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

חוזר לשתף..
62 ימים נקיים ומפוקחים מפעולות על תאווה
115 ימים ללא הוצאת שז"ל (קרי לא נחשב כן..)
מעל שנה וחודשיים ללא צפייה וצריכה של פורנ' מפורש
אסירות תודה כל זה ממש לא מכוחי ומתוך נס של אלוקים והספונסר והחברים שמשמשים כשליחים שלו.

הימים האחרונים עוברים בשקט וברוגע, לא הרבה חדש אז לא היה לי מה לשתף.
עברתי יומולדת לועזי ובדרך לעיברי,חימם לי את הלב לקבל הודעות מזל טוב מחברים שכבר חשבתי ששכחו או מחכים כבר לשכוח ממני, משהו בהרגשה שאני עדיין קיים וחשוב למישהו לא מובן מאליו ומרגש..

הסדר יום עדיין מבולבל אבל מצליח לנצל את הזמן טוב, לעשות הגבלות על מדיה, לעלות להרבה קבוצות ופעולות תוכנית ואפילו שבוע שעבר יצאתי לריצה (משהו ששמעתי מכמה חברי תוכניתשעזר להם בהחלמה ובחלק של "לדבר עם אלוקים")- משהו שלא עשיתי כמעט עשור, לא מובן מאליו.
מצליח לא בכוחי לקבל שקט מתאווה, ולמרות שאני לא חסין חשיפה מקרית כמו שיתוף מאוד מפורט מחבר או חשיפה בטעות לתכנים מיניים בסרט הצליחו לעבור בלי להדליק את האלרגיה כלל ואומנם אני עדיין כמובן במטרה להיתרחק ולהימנע.

תובנה קטנה שנפלה לי במהלך תפילה מחברת באחד הימים לגבי נושא השידוכים-
תמיד בתקופה של היומולדת ולפעמים גם סתם באמצע השנה עולה ההרגשה הרעה על חוסר ההתקדמות בתחום וההתבגרות שלי.
יצא לי לקרוא בלימוד משהו שעזר לתובנה במשפט "כל הדוחק את השעה השעה דוחקתו וכל הנדחה מפני השעה השעה עומדת לו" יחד עם שיתוף של חברים בנושא.
עלה לי מן תיאור בראש שעזר לי לפשט את ההבנה- שבעצם לאלוקים יש מן לוח שנה מאוד מדוייק שתלוי לו שם, באותו לוח כבר מסומן לו אותו היום המדוייק בו אפגוש את האחת איתה אקים בית בע"ה, יש לו גם את השעה וקדימה גם את תאריך החתונה וכו'..
לי אין גישה לאותו לוח שנה אבל מה שברור שכשיגיע התאריך המסומן שום דבר בעולם לא יוכל לעצור אותו, הדבר כבר יקרה מאליו ויהיה ברור שזה הזמן והדבר הנכון יקרה.
אז עכשיו השאלה בעקבות הנתונים איך אני אמור להרגיש? אם אהיה בלחץ/ הרגשה רעה של פיספוס או כל דבר אחר, עד אותו תאריך זה לא יעזור בכלל וסתם יעשה לי רע, לכן כל מה שאני צריך לקבל את המצב הקיים בשלווה ובהבנה שכשיגיע הרגע שאלוקים החליט הוא יגיע..

זהו, בהמשך מקווה לעדכן לגבי חשבון נפש ותובנות יומולדת אם יהיו חח בנתיים שיהיה לכולנו שבוע טוב מפוקח ומחובר לאלוקים ולהחלמה, אוהבים.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 5 ימים #127404

  • הרוצה בחיים
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 62

כל הכבוד על תקופת הנקיות במיוחד על 62 ימים בלי שום פעולת תאווה
הישג מרשים ולא מובן מאליו.
תמשיך כך!!!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 4 ימים #127425

  • לשוב הביתה
  • רצף ניקיון נוכחי: 73 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 282

אלוף! מצטרף...באמת השיג מרשים!
המון הצלחה בע"ה:)

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 4 ימים #127427

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 398 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1307

אוהביםםםם!! כיף מאוד לשמוע!

אהבתי את התובנות. כל כך מדוייקות. ונכונות לגבי כל דבר בחיים.

ברגע שחיים את זה באמת, שום דבר לא מוריד אותנו.

כל הכבוד על ימי הניקיון, ובפרט על 62 ימים ללא פעולות תאווה! זאת הספירה האמיתית מעל הכל. לא חושב שאני בעצמי הצלחתי להגיע לכלכך הרבה זמן בלי לפעול על תאווה...

אוהבים אותך והצלחה בהמשך הדרך! תודה על השיתוף

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 4 ימים #127464

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

תודה רבה חברים יקרים, מאוד מחזק ועוזר לי להפנים את החשיבות של הספירה האמיתית.

2 מקרים היום הדליקו לי את הכעס ממש חזק.

1-אחותי (שתהיה בריאה כל החיים יש לי חיכוחים איתה) גררה את הבית לשיפוצים בגלל שצבע הבלטות לא מצא חן בעיניה.
בחייאת מקומות אחרים בבית מתקלפים מתפוררים (במיוחד בחדר שבו אני משתמש לספורט) הרצפה בחצר התעקמה כמו לונה פארק ודווקא זה מה שמפריע לה, אחרי שבעצמי השקעתי שם למרוח חומר בין הבלטות.. ועכשיו אני נאלץ לעזור לפנות ולסבול את כל הרעש והליכלוך בפירוק של הבלטות מכל הקומה..
2-אמא שלי לוקחת את הרכב שניקתי והשקעתי כסף ועוד לפני שהספקתי להשתמש ושמתי במקום נקי עם כיסוי מעליו, הולכת דווקא איתו לקניות ומלכלכת אותו.

הדליק לי כעס וגרם לי רצון עז לברוח למדיה. כן למדיה לשוטט ביוטיוב ופייסבוק, אסירות תודה שלזה ולא כרגע לתאווה (אבל זה שלב אחד בדרך ומאוד מסוכן).
אסירות תודה שהצלחתי לשחרר ולעשות צעד 4-7 טלפוני עם חבר כי ממש לא היה לי חשק לכתוב ביחוד שכל פעם עולה מקרה חדש.

אז המצב עכשיו ששניהם הלכו עם הרכב להסתובב ואני נתקע בבית עם רעש מחריד וליכלוך שכנראה הולך להימשך עוד כמה ימים..
מתפלל לקבל את המציאות בשלווה, אם אפנה לפעולות חיוביות במקום אני יכול לצאת מפה למקום של התקדמות חיובית וחיזוק של החלמה.
אז מתפלל לא לברוח למדייה לנסות לפעול בדרך הנכונה לפי רצון אלוקים ולקבל את המציאות בשלווה- מה שאני מבין שהכי קריטי למכור כמוני שרק מחפש לברוח ממנה לתאווה.

הייתי חייב לשתף איתכם גם כי זה מאוד בער.. אוהבים!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 4 ימים #127472

  • mitmoded
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 158

וואו גיבור כל הכבוד ! תמשיך לשתף

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 3 שבועות, 4 ימים #127475

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 384

תודה רבה אחי!
התגובה שלך נותנת לי כוחות!

איך זה נגמר-
הרגשתי כעס רב ורצון לברוח למדייה- התקשרתי שיתפתי, לא רציתי לברוח לשם ידעתי שזה לא טוב לי.
נזכרתי שלא למדתי עדיין את הלימוד היומי, הבית רועש ומבולגן, אז "ברחתי" לבית כנסת, הקדמתי ב40 דקות וישבתי שם ללמוד.
אחר כך עליתי לקבוצה בזום ובסוף היום גם יצאתי לריצה, טוב נו תכלס רובה הייתה הליכה מהירה עם ריצות קטנות מידי פעם.

מרוצה שלא ברחתי אבל עדיין לא מרוצה מעצמי.
לאחר המקרה וכשחזרתי הסתגרתי בחדר ולא עניתי לאמא כשקראה לי לאכול, עשיתי מן ברוגז.
איזו התנהגות ילדותית! ילד בן 29 גר עם ההורים ומתנהג כמו תינוק שלא קנו לו את הצעצוע או הממתק שרצה והוא עושה ברוגז.
לפעמים אני ממש מתבייש בעצמי על זה, גם היום התביישתי על אותה התנהגות ילדותית-קטנונית, מתבייש ובאותה נשימה ממשיך להתנהג באותה צורה, ככה אני..
ככה גם לפעמים אני מרגיש לגבי דברים שאני משתף כמו השיתוף הנ"ל או סתם דברים שיוצאים לי מהלב בהתלהבות, אני יכול להרגיש כמה דקות אחרי שכתבתי אותם את חברי הפורום נכנסים לקרוא מגלגלים עיניים ויוצאים.
זאת האמת למה תגובות מחזקות אותי, למה כששיתפתי היום עם חבר בשיא הלהט של הכעס והוא פיתאום אמר כמה שהוא מזדהה וזה הרגיש לי טוב, פתאום להרגיש שזה "נורמלי" והחזיר אותי לקרקע.
בלי קשר כל התנהגות ילדותית שלי או בכלל זיכרון שלי מתקופת הילדות משדר לי הרבה חולשה, אבל נראה שזה לא הזמן והמקום להרחיב בזה.. אולי בהזדמנות..

במהלך החזרה לבית מה"ריצה" עלו לי כמה מחשבות, אחת התחילה לטפס בראש כי עברתי באיזור של הזונות וראיתי איזה 2 שלא ממש ניראו או הדליקו אבל המחשבות קצת התחילו ואסירות תודה שנעצרו.

עלתה לי מחשבה/תובנה למה לי בתור רווק קשה ולפעמים לא רוצה או קצת נרתע לשמוע מחברים נשואים איך הנישואים לא פתרו להם את הבעייה ושאין לי שם תקווה.
*הכוונה לא לגבי שיתופים אלא כלפי כאלו שחוויתי מהם שניסו קצת לשכנע אותי בכח למה לא יהיה לי שום פיתרון בנישואים וזה לא כמו שאני בונה על זה וששם הרבה יותר קשה.. 
יש חשיבות להבין את זה אבל היום הרווק שלי בראש השמיע את קולו והסביר למה:
בעצם זה מוריד לי קצת או מנסה להוריד את הרצון והחשק להתחתן, מוריד את ההתלהבות גם אם היא שגויה שאמצא איזה פיתרון או שסתם יהיה לי כיף ואהנה מחיי נישואים.
הקול בראש המשיל את זה לילדי גן שמתלהבים לעלות לכיתה א', ילדי כיתה א' באים אליהם ואומרים כמה זה קשה, איך זה יותר קשה לעומת הגן, אין הרבה זמן למשחקים יש שיעורי בית ודרישות מציקות מהמורים וכו'.
אז נכון, זאת המציאות, בסוף כולם סובלים(?) איפשהו משיעורי בית ודרישות אבל למה ככה להוריד את החשק וההתלהבות? בסוף כל אחד מקבל את אותם הקשיים בצורה קצת שונה ולומד להתמודד איתם.
אז כן אולי צריך קצת הכנה מנטלית לדעת שבאים לתת עבודה ולא כל היום רק לשחק ולהגיע עם מוטיבציה,אבל לא בא לי לשמוע רק את השלילי ולהגיע כבר בהתחלה ממקום כזה פחות מתלהב גם במקום החדש יהיו דברים שאוכל להנות מהם ואולי אף יותר.
-סתם מחשבה שאולי תעזור לי לקבל את הדברים ביותר קלות..

זהו, כבר מאוחר וגם ככה הסדר יום שלי הפוך, לא יודע כמה אספיק לישון הלילה (צריך לקום תוך 3 שעות) אז שיהיה לכולנו לילה טוב וימים נקיים ומפוקחים בהם נגיע להחלמה ונלמד להתמודד עם החיים והמציאות בדרך של אלוקים, אוהבים.

זמן ליצירת דף: 0.84 שניות

Are you sure?

כן