ברוכים הבאים, אורח

מתחיל את המסע מחדש ומשתף
(0 צופה) 

נושא: מתחיל את המסע מחדש ומשתף 3368 צפיות

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 3 שבועות #126477

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

אוהב אתכם חברים, תודה על התגובות והפירגון!

קצת מאוחר ואני עייף אבל מרגיש שוב את הצורך לכתוב אחרי תקופה שהייתי מנותק מזה.
לפרוטוקול- 42ימים ללא פעולות על תאווה 94ימים ללא שז"ל.

אז קודם מעדכן לגבי העניין האחרון, דיברתי מאז עם הספונסר והוא אמר לי לא לשתף אותה בזה כי זה סוג של ניצול וגם כמו שהוא הבין אותי-אני לא ממש בעניין(לפחות כרגע) ומנסה להשתמש בזה ככלי לפסול, אז כרגע אני נותן לה עוד צאנס ואולי אני קצת נמרח כי אני לא מצליח להגיע להחלטה אבל מקווה שבפגישה הבאה אקבל החלטה חותכת יותר.
מקווה לפעול יותר בכנות איתה על נושאים אחרים שחסרים לי בקשר, כמו שחסר לי אצלה איזה ניצוץ של אמונה כזה שקיים בי ואני מחפש ועוד תכונות. הספונסר חשב לפי הבנתו שהייתי צריך לסיים את הקשר אבל כרגע כבר נתתי הזדמנות נוספת.

הייתי בשבוע האחרון חצי מנותק, פה ולא פה. אני עדיין בסוג של נופש עם המשפחה, כרגע בבית ושבוע שעבר היינו בסוג של מלונית, קצת התנתקתי מטלפונים ספונסר פעולות וקבוצות למרות שעדיין הייתי עושה אותם על אש קטנה, לדוג' שחבר התקשר ברגע מתאים שיתפתי, נכנסתי בקטנה לאתר לקרוא ולהגיב וכו'..
זה דיי עושה לי טוב קצת לשבור את השגרה, אני חייב את זה פעם בכמה זמן.
ואסירות תודה שנשארתי מחובר לאלוקים בתפילות ולימוד רוחני שלא פסק גם שם ואסיר תודה שאני עדיין נקי ומפוכח.
מרגיש עדיין באסירות תודה בדרך להחלמה.

שבוע שעבר לא הלך כל כך טוב בטיול והיו לי גם כמה רגעים של כעסים על כך, שהתכנון שלי לא יוצא לפועל שאחרים מנסים לשבש תוכניות שחשבתי שיהיו נחמדות וככה הטיול יצא קצת עקום אבל שיחררתי שליטה(ואולי גם בגלל זה לא יצא כל כך טוב..) עדיין הצלחנו להנות קצת ולעשות כמה דברים נחמדים ובעיקר לשבור שגרה בחוויה וחיבור משפחתי מבורך.

השבוע לקחתי יותר את התיכנון לידיים כשאנחנו כולנו בחופש בבית וקבעתי לאן נלך ומה נעשה ומתי ונכון לעכשיו הכל זורם טוב וכולם נהנים.
כמעט..
אז היו היום כמה תקריות כשקבעתי שנלך בבוקר לים וקצת התעקבתי ביציאה, כשנכנסתי קצת לאתר לקרוא ולהגיב ואחי ה"קטן" ממש התרגז, הוא טיפוס רגיש וזה עולה לו מהר, הוא כעס עליי ולא רצה לבוא וככה יצא שהלכנו בלעדיו והיה "פחות נעים".
גם עכשיו ניסינו לשחק פוקר והסברתי להם את הכללים, ארגנתי אוירה נחמדה ומחברת, ואז הגענו למצב מורכב שבו היה נראה לי שהוא פשוט הפסיד הכל ובגלל שאנחנו לא ממש חזקים בחוקים נוצרה מריבה ענקית וכל אחד ניסה להרים את קולו והוא פשוט התפוצץ מזעם כשניסיתי להסביר לו למה הוא הפסיד, הוא צרח וקילל ובסוף התברר שגם אני טעיתי ולמרות שהוא טען משהו אחר בהתחלה הסתבר בסוף שהוא צדק מכיוון אחר והיה סוג של תיקו, ניסיתי להודות בטעות אבל זה כבר לא עזר.. הערב דיי התפוצץ למרות שניסינו להמשיך את המשחק כרגיל.

אני מתפלל להשתחרר מפגמי אופי של שליטה ולהיות יותר קשוב ומכבד כל דעה, נראה לי שזאת המסקנה שלי מהימים האלו..

חוץ מזה אני אסיר תודה על החיבור המשפחתי החזק גם איתו שהיה בימים האחרונים וגם היום, היו לי מלא הזדמנויות נהדרות להיות בנתינה ולגרום למשפחה להנות ולשמוח, אני אוהב לעשות את זה, היו הרבה דברים מאוד נחמדים שעשינו וגם היום ארגנתי אותם ויחד הכנו המבורגרים והיה מעולה.
קצת מזכיר לי שוב את הצורך שלי בקשר זוגי, כמו שתמיד יחלתי להיות עם מישהי שאוהב ואוכל לפנק לתת ולתת את הלב והנשמה מה שנקרא..(ולא דווקא במובן של תאווה אלא חיבור רגשי כזה..).
אבא שלי פעם זרק לי משפט שכמו שהוא מכיר אותי אני אהיה איש משפחה טוב ואישתי והילדים יאהבו.. ודיי התחברתי לזה, אני אוהב להשקיע את הלב שלי על אנשים שקשורים אליי ובאמת מקווה שאלוקים יכוון אותי שם לזויווג הנכון שאוכל לפרוח מתוכו ולא להיפך.

זהו, נכון לעכשיו מרגיש שהשלמתי קצת פערם ומקווה לשמור על קשר וחיבור.
שאלוקים יהיה איתנו ואנחנו איתו ושנמצא את המילוי דרכו, אוהבים.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 3 שבועות על ידי gidi.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126680

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

מאוחר, רציתי לשתף וקצת מרחתי את הזמן אבל בסוף לא רציתי לוותר על ההזדמנות.

47ימים של מפוקחות ללא פעולות על תאווה 99ללא שז"ל, אסירות תודה, לא בכוחי בע"ה.

הרבה משימות שדחיתי, חיפושי עבודה ומשימת בית ממקום עבודה שדחיתי כי הייתי במין שבירת שיגרה.
החל ממחר מקווה לחזור חזרה בכל הכח לטפל בדברים למצוא לעצמי מסגרת או לפחות להרשם למשהו שנה הבאה, הגעתי למסקנה הזאת ואני לא יכול להתחיל שנה נוספת מחוץ למסגרת לימודים או עבודה.

צפיתי ביום חמישי בסרט שציינתי בעבר שהיו בו קטעי תאווה לאחר שמצאתי חבר שהיה מוכן לפתוח איתי מעגל ואסירות תודה שהצלחתי להסתיר ולדלג על כל הקטעים בלי לצרוך מהם שום טיפה של תאווה ואפילו לא ידעתי מה הלך שם. בכל זאת היו 2 שברירי שניה של מראות תאווה שנחשפתי אליהם אבל זה לא ממש נכנס לעין ולראש ושיתפתי והוצאתי, אסירותתודה יצאתי מזה בסדר ומחקתי את הסרט כדי שלא אחפש בו משהו שוב.

במצב מאוד מורכב ומבלבל מול ניסיון לבניית זוגיות.
נפגשתי שבוע שעבר שוב, דיברתי איתה בפנים על הכל, הרגשות והבילבול (חוץ כמובן מנושא התאווה) היא גם ציינה שפעם ראשונה שהיא מרגישה כך.
שוב הגעתי ללא מסקנה, מרגיש שאין לי שום רגש כלפיה, אני לא מבין אם מתי ואיך אני אמור להרגיש משהו (אפילו סתם חיבור רגשי מאוד קטן) ולא רואה לאן זה הולך.
אני ממש בבילבול, פעם חושב שאולי כדאי לנסות כי טכני זה בערך תקין ואולי אני סתם מחפש רגש שלא צריך ופעם חושב אחרת שאולי זה פגם אופי של חוסר אומץ ואני מבזבז זמן כשאין לי רצון וחשק אמיתי לקיים קשר.
הספונסר מחליף דיעה מקצה לקצה בכל פעם שאני מתאר לו את תמונת המצב.
בפעם אחת אמר שלדעתו אני צריך להמשיך כי זה יכול להתאים ואם אפגש עוד מספר פגישות אוכל גם לפתוח איתה את נושא התאווה.
החלטתי שבוע שעבר להתייעץ עם עוד גורמים- אבא והרב בבית כנסת.
ואז שניהם אמרו דברים הפוכים- אבא נתן דוגמאות חשב ואמר שרגש זה דבר שצריך לבנות ולהיבנות ולא צריך לצפות שיהיה קיים לבד,שאני צריך לנסות לעשות יותר ואם מבחינה טכנית זה תקין להמשיך לנסות ולראות אם משהו מתפתח. הרב בדק אותי בשאלות כמו מה ארגיש אם היא תחליט שזה לא מתאים (אמרתי שלא יפריע לי ואפילו תהיה הקלה) ועוד בחינות מסויימות וציין לפי ההבנה שלו שזה לא מתאים וכן צריך להיות איזהשהו רגש של רצון עניין ומשיכה להמשיך.
הספונסר שמע ואז החליף דיעה ואמר שעכשיו נשמע לו שאני לא רוצה ואין לי מספיק אומץ.
ואני נשארתי מבולבל..

הרב הציע לי סגולה (זה קצת הקטע שלו כי הוא מבין בזה לפי מקורות) ואמר לי ללכת לכותל, המקום הקדוש בעולם, להתבודד ולקרוא את כל ספר תהילים ואז לקחת החלטה.
משימה לא פשוטה, ומצד שני גם הזדמנות ל"צעד 11" לנסות להבין את רצון אלוקים ממני, גם הספונסר הסכים שכדאי וכנראה שבע"ה אשתדל להוציא את המשימהלפועל השבוע, בנתיים אמרתי לה שאני צריך קצת זמן לחשוב.

נושא הרגשות הזה מבלבל וקשה, אני יודע שאני אדם רגיש ומרגיש הכל ועדיין יש מצבים שזה לא ברור איך זה עובד. פעם שיתפתי שבהלוויה של דוד אהוב לא הצלחתי להזיל דמעה ולהרגיש שום צער עד היום לצערי ומצד שני אני יכול להתרגש מדברים פשוטים מאוד בקלות, חוויתי רגש עוצמתי של אהבה בעבר אני רוצה לאהוב ולהתחבר לבת זוג לפחות קצת כדי שיהיה כיוון אבל לא יודע איך המנגנון הזה עובד אצלי, נשמע קשה לצפות ממני לבנות רגש מול מישהי שזה בכלל לא קיים.
היום מישהו בקבוצה התחיל לשתף על בת זוג שהוא מאוד אהב ונאלץ להתגרש בעקבות התאווה ועל איך בזכות נקיות זכה שוב לרגש מול אישה חדשה אחרי שחשב שלא ירגיש שוב וזה נגע בי וגרם לי כמעט לבכות, לא יודע למה אולי יותר בגלל עצם ההבנה שיש חברים שכן מצליחים לחוות אהבה כשאני רק יכול לחלום להגיע למקום הזה..

זה השיתוף בנתיים, רציתי לשתף עוד קצת משהו מעניין על היחסים הנוכחיים שלי ביני לבין התאווה אבל אעשה את זה מחר או בהזדמנות אחרת בע"ה.

לילה טוב ושבוע טוב מפוקח ומחובר בע"ה.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126688

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 441 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1456

אוהבים!

אכן.. נקודה לא פשוטה להיות בה.. מאוד מזדהה עם הסיטואציה שתיארת שאתה לא יודע אם אתה בכנות או שיש פה פגמי אופי..
על עצמי אני רואה את זה בסיטואציות עם אישתי שאני מנסה להבין רגע האם אני בנתינה כאן או שאני פועל מתוך פגם אופי של ריצוי?

הספונסר בד"כ עוזר לי לראות את התשובה האמיתית, גם אם לפעמים התשובות שלו מעורפלות ולא מובנות..

לעיתים כשהספונסר לא בטוח במשהו או שאני ממש מתווכח איתו ולא מסכים - הוא אומר לי יודע מה עזוב מה שאמרתי, תתקשר להתייעץ עם 3 חברים ותיקים.

לעיתים אני מקבל את התשובה משם, לעיתים אני חוזר עוד יותר מבולבל שכן אני שומע 3 דעות שונות לחלוטין. אחת קיצונית לפה, שנייה קיצונית לשם ואחת באמצע.. אז לך תדע עכשיו מה נכון?

מזכיר לי שרציתי לרדת ל-2 קבוצות בשבוע במקום 3.. הספונסר מאוד התנגד. לא הגענו להסכמה והוא שלח אותי להתייעצות..
חבר ראשון אמר תיצמד לספונסר ואל תרד בקבוצות. חבר שני אמר שאפשר גם לרדת לקבוצה 1 בשבוע כל עוד אני עושה את כל הפעולות ביום יום ומרגיש טוב. חבר שלישי אמר להפוך קבוצה אחת למפגש בזום או פגישה עם חבר אחד על אחד - דעת האמצע. והמוח הקיצוני שלי דווקא מסרב לקבל את אופצית הביניים..

אייעץ לך כמה דברים, ממקומי הקטן..

דבר ראשון חוזר על המלצתי לפתוח איתה את נושא ההתמכרות. מאמין שזה יכול לטרוף את הקלפים לכאן או לכאן.
דבר שני כשאני מגיע לסיטואציה כזו שכבר אין לי מושג מה לעשות.. אני עוצר ומוסר את זה לאלוקים.
אני אומר לו ממש במילים מפורשות אבא אין לי מושג מה הדבר הנכון לעשות ואני גם לא מצליח להגיע לתשובה מהספונסר / הרב / החברים..
אני עוזב את זה. מרים ידיים. אני יושב בשב ואל תעשה. ומתפלל שאתה תוביל אותי אל הדבר הנכון.

עכשיו אתה תגיד אני לא יכול לשבת בשב ואל תעשה.. 
בהרבה מקרים גם אני הייתי צריך לעשות איזשהי פעולה לכאן או לכאן.. לא יכלתי בפועל לא לעשות אף פעולה.. אבל אלוקים יכול וסידר את זה בצורה שדברים יקרו לבד, או שאני אקבל את התשובה למהו הדבר הנכון שעליי לעשות. בין אם זה ע"י טלפון ממישהו שהגיע ונתן לי את התשובה מפורשות, בין אם זה רמז עבה שידעתי להבין ממנו מה הדבר הנכון, או בין אם זה פשוט משהו בתוכי שפתאום השתנה וידעתי מעבר לכל ספק מהו הדבר הנכון עבורי.

לפני כמה שבועות הייתי במצב ממש לא טוב. הספונסר הנחה אותי ללכת לקבוצה כל יום. והלכתי כל יום.
הגיע יום שני ופספסתי את הקבוצה המוקדמת, הרגשתי לא טוב והייתי מאוד לא מחובר.. בלילה ביום שני יש לי שיעור גמרא אצל הרב, זה השיעור היחידי שיש לי במהלך השבוע כולו.. הזמן היחידי שבו אני לומד תורה.. ואז חבר מקבוצת פ"ת התקשר ואמר שמגיע היום חבר חדש, ושאל אם אני רוצה לבוא ולהעביר מסר לחבר החדש.
שאלתי מתי הקבוצה והוא ענה ב9... בדיוק השעה שהשיעור גמרא שלי מתחיל.

לא ידעתי מה לעשות..
מצד אחד ההנחייה של הספונסר, המצב הלא טוב שאני נמצא בו, למסור מסר לחבר חדש בקבוצה חדשה לי זה משהו שמאוד יוסיף לי להחלמה ויחבר אותי..
מצד שני יש שם גם פגמי אופי.. גאווה ואגו (למסור מסר בפני חברים חדשים שאני לא מכיר ולעשות עליהם רושם וגם העובדה שקוראים לי - חבר מבחוץ כדי להעביר מסר אצלהם) וגם עצלנות דחיינות כמה קל לבטל שיעור גמרא שהוא קשה לי ואני צריך להתרכז בו ולהשקיע.. יותר "קל" ללכת לקבוצה..

מצד שלישי זה השיעור היחידי שלי בשבוע.. היום היחידי שאני יושב במשך שעה וחצי ונותן לאלוקים.. החיבור היחידי שעוד נשאר לי השריד מתקופה שבה הייתי הולך ל3 שיעורים בשבוע.. אני בקושי מתפלל כבר.. רק שבת אני מחובר לאלוקים.. עכשיו לנתק גם את השיעור תורה של שני?

ומצד רביעי הרגשה שגם אם אני נצמד לשיעור גמרא זה מתוך פגם אופי של ריצוי של הרב שלי שאני יודע שיתאכזב אם לא אגיע.. ואישתי שלא תאהב את זה שביטלתי את השיעור תורה היחידי שלי..

בקיצור נכנסתי לפלונטר. וכשאני נכנס לפלונטר שאני לא יודע מה לעשות אני מתחיל להרגיש מועקה.. והראש מתחיל למכור לי "לך תשתמש" זה יפתור לך את כל הבעיות. לא תצטרך שיעור ולא קבוצה ולא יהיה אכפת לך מאף אחד כי אתה תהיה מנותק לחלוטין.

עצרתי ונסעתי תפילה לבורא עולם.. אמרתי לו בדיוק מה שהסברתי כאן. ושאני לא יודע מה עליי לעשות.. אז אני יושב בשב ואל תעשה ולא עושה כלום ושהוא יראה לי מה הדבר הנכון לעשות.

כעבור רבע שעה התקשר חבר תכנית ושיתפתי אותו. הוא אמר לי את משפט המחץ שנצרכתי לשמוע. ההחלמה שלך מגיעה מאלוקים. והוא ייתן לך אותה בין אם תלך לשיעור ובין אם תלך לקבוצה. אז תלך לשיעור ותתפלל לאלוקים שיעזור לך כאילו היית עכשיו הולך לקבוצה. ובאותו רגע נפתרו לי כל הדילמות וידעתי שזה הדבר הנכון עבורי וזה רצון אלוקים ממני.

הלכתי לשיעור והסוף היה טוב. שאבתי מבורא עולם את אותו הדבר שרציתי לשאוב מהתאווה. היכולת להתנתק ולעשות את רצונו בלב שלם ובשקט. והרגשתי מעבר לכל ספק שזה הדבר הנכון. ושגם אם אפול מחר כי לא הייתי בקבוצה - זה רצונו.

ממליץ לך לעשות כך גם. תמסור את זה לאלוקים. תגיד לו שאתה יושב בשב ואל תעשה אפילו שדרושה פה פעולה.. תבקש ממנו שיעשה עבורך את הפעולה הבאה כי אתה לא יודע מה נכון.

אוהבים!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126701

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

ואוו תודה רבה מתרפא! מדהים, אשתדל לאמץ לעצמי.

בע"ה אנסה השבוע לעשות את המשימה שהרב ביקש ולפנות לבורא עולם שיכווין אותי.

לפעמים נראה לי שכבר יש לי החלטה עד שעוברות מספר דקות ואז היא מחליפה צד..

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126707

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

שלום חברים, רוצה לשתף אתכם במה שנכתב אצלי בראש בימים האחרונים, תיאור של היחסים האישיים שלי שרציתי לשתף איתכם. מקווה שתהנו.

אני עדיין לפעמים יכול לשמוע אותה, בדרך כלל ששקט.

היא מתקרבת צמוד אל האוזן שלי בשקט ולוחשת בקול ברור שרק אני אשמע "אני מתגעגעת".

קצת מופתע, עד שחשבתי שהצלחנו קצת לשכוח מזה, קצת להתרחק.

אני מסביר לה שנפרדנו ואנחנו לא יכולים לחזור "זה לא יכול לעבוד בנינו".

היא מנסה קצת יותר "אתה לא רוצה? דווקא נהננו ביחד".

אני מבין, הקשר היה מאוד חזק וסוער, היא הייתה נראית מאוד טוב, היא ניסתה לספק ולפנק ולתת לי כל מה שאני רוצה בדרך שלה אבל 'זה פשוט לא זה'..
זה לא טוב בשבילי בכלל והיא מושכת ומרגשת בטירוף ויכולה לשאוב אותי בקלות בחזרה לשם אם היא רק רוצה.

אני שוב מסביר והפעם קצת יותר "לא היום, אבל את צריכה להפנים שגם בעתיד לא נוכל להיות ביחד. זה לא עבד בנינו את לא זוכרת?
נכון קצת נהנינו ביחד אבל הקשר היה מאוד מזיק והרסני ואפילו אפשר לומר קטלני."

לפני תקופה החלטנו שזה נגמר, זה לא יכול לעבוד ודרכינו נפרדות.

"את לא זוכרת את כל הכעס, הצרחות והמריבות? הרצון כמעט למות?
אנחנו פשוט לא מתאימים ולא יכולים להמשיך יחד.
וחוץ מזה אני היום עם מישהי חדשה, היא הרבה יותר טובה ונכונה בשבילי".

אז נכון, החדשה הרבה פחות זוהרת, היא מופנמת ושקטה, אולי מאוד כנועה הייתי אומר.

עם הקודמת אני פשוט לא יכול להמשיך, "דרכינו נפרדו וכל אחד צריך לחיות את החיים שלו ללא האחר".

אמנם אני עדיין רואה אותה, רואה אותה יוצאת עם אחרים, מחייכת, צוחקת ומאושרת איתם.
היא זוהרת ויפה בצורה שרק היא יכולה להיות, היופי והזוהר שלה מבחינתי בדירוג הראשון בסולם העולמי, עוד יחד עם החיטוב, הלבוש והאיפור ברמה הכי גבוהה שלא מפספסת שום פרט הכי קטן, אבל עדיין היא לא בשבילי.
כי אני יודע שמשהו שם בפנים מקולקל ורקוב ושהשגעונות מתחילים אני פשוט לא מסוגל להכיל את זה בכלל.
וזה בסדר, היא יכולה להיות ולהנות עם אחרים אני אשתדל לא לקנא או להתייחס.
חלקם אולי יסבלו ממנה כמוני ואף יותר (מסכנים) ויתכן שחלקם דווקא יהנו ממנה מאוד ויעשו איתה חיים משוגעים עד יומם האחרון.
וזה בסדר, זה כבר לא העניין שלי, אני והיא נפרדנו.

אני עכשיו עם החדשה, שהאמת תמיד הייתה שם וחיכתה לי אפילו עוד לפני שהרומן הסוער התחיל, היא בעצם חדשה-ישנה.
עכשיו אני חוזר אליה.
כמה סבלנית ומכילה היא..
אמנם על הקשר שלי איתה אתצטרך להשקיע ולעבוד, זה לא יבוא מאליו כמו עם הקודמת ולא הכל יהיה נוצץ ומלהיב, אבל אני יודע שאפילו שהיא לא זוהרת מבחוץ הפנימיות שלה שווה זהב ויהלומים, הפנימיות שלה זה מה שאני צריך ומחפש באמת.
אולי לא יהיו ריגושים והנאות גדולות אבל אקבל ממנה את השלווה, את הנינוחות והרוגע, את האפשרות להיות מי שאני צריך להיות, לחיות את החיים כמו שצריך ולהגיע ליעד בשלום.

אני עכשיו לומד להכיר אותה מחדש, היא נפלאה והיא תמיד הייתה ותהיה שם לא משנה מה אעשה, גם אם אחליט לזרוק הכל ולבגוד בה עם האחרת כמו שעשיתי בעבר ברוב טיפשות, היא עדיין תקבל אותי. למרות שאז אגיע הרבה יותר פצוע וכואב ואז גם יהיה לי הרבה יותר קשה להתחבר אליה מחדש.

אני יודע שהיא בשבילי היא האחת ומקווה שלא אבגוד בה שוב לעולם ואזכה להתאחד איתה בשלמות ולגלות אותה, את כל העומק שבה.

ומתפלל בשביל כולנו שנזכה למצוא את האחת, להתחבר אליה ולא לעזוב, אמן.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 2 שבועות על ידי gidi. סיבה: שיפוצים :)

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126716

  • פלימו
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 93

וואו, חזק ביותר. אהבתי מאוד

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126740

  • mitmoded
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 202
gidi כתב on 16 אוג' 2020 08:23:

ואוו תודה רבה מתרפא! מדהים, אשתדל לאמץ לעצמי.

בע"ה אנסה השבוע לעשות את המשימה שהרב ביקש ולפנות לבורא עולם שיכווין אותי.

לפעמים נראה לי שכבר יש לי החלטה עד שעוברות מספר דקות ואז היא מחליפה צד..


gidi כתב on 16 אוג' 2020 08:23:

ואוו תודה רבה מתרפא! מדהים, אשתדל לאמץ לעצמי.

בע"ה אנסה השבוע לעשות את המשימה שהרב ביקש ולפנות לבורא עולם שיכווין אותי.

לפעמים נראה לי שכבר יש לי החלטה עד שעוברות מספר דקות ואז היא מחליפה צד..


גידי ומתרפא היקרים ישי לי שאלה אליכם בנושא הזה,
אני יכול להבין את העניין שבתהליך ההחלמה יש צורך בספונסר, כשאדם מותקף בתאווה הגיוני גם שההחלטות שהוא יקבל יהיו נגועות בתאווה, (לדוג' אם אדם מתלבט איזה חסימה לשים אז אוטומט המוח שלו שמושפע מהתאווה יגיד לא לשים או לשים בצורה מינימלית), הספןנסר לפי הבנתי אמור לעזור לי לקבל החלטות בצורה יותר אמיתית ופחות נגועה,

מהשיחה ביניכם אני רואה שאתם משתמשים בספונסר גם להחלטות שבכלל לא נוגעות לתאווה, למשל מה שגידי ציין בנוגע לחוסר רגש שלו כלפיי הדייט שלו, בעייני זה מרגיש לי לא נכון.

תקופה ארוכה בחיים שלי היה לי רב שהיה לי מחליט לי את רוב ההחלטות בחיים, הוא לא הה אדם רע חלילה, אלא פשוט הייתי מתייעץ איתו הרבה והוא היה מייעץ/קובע לי מה הדבר הנכון עבורי גם בעניינים שלא קששורים להלכה ולעבודת ה' והיום אני מבין שזו הייתה טעות נוראית מכיון שלא למדתי להקשיב לעצמי ולסמוך על עצמי אלא פשוט להטיל על מישהו אחר (במקרה שלי הרב) את האחריות הזאת,

מהתיאור של גידי זה נשמע כאילו הוא ממש מחפש שמישהו ייעץ לו משהו ברור במקום להקשיב לעצמך, אני לא חושב שאני תמיד יודע מה נכון לי אבל בטוח שאף אחד אחר בעולם לא ידע.

אשמח לשמוע את דעתכם יא תותחים!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126745

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

חחח תודה על הפירגון חבר.

אנסה לענות, לעניות הבנתי.

בתוכנית יש ספונסרים שונים שכל אחד יכול להדריך בצורה שונה לפי מה שעבד לו
יהיו גם ספונסרים שלא יהיה איכפת להם שום דבר כמעט שחורג מגבולות התוכנית והפעולות בה ויכולים לתת שם "חופש" מוחלט.

הספונסר במקרה שלי הוא שונה, ספונסר זה חבר שמדריך אותך לפי מה שעבד לו ואתה יכול להתייעץ איתו על כל נושא בעולם, לא בכל מקרה חייב להסכים והוא לא תמיד ידע או ירצה להחליט לך (דרך אגב החלטה של ספונסר נקראת "המלצה" הוא לא יכול לחייב אותי דבר אבל אם אפעל בניגוד להמלצתו וזה יפגע זה עשוי לפגוע ביחסים בנינו).

אחד המשפטים שהייתי אומר בתקופה בה הייתי ספונסר היה קטע מהספרות שאומר- ספונסר הוא לא איש מקצוע, לא פסיכולוג ולא ההורים שלך וכו' הוא סך הכל חבר כמוך שמצא דרך להחלמה ושבא ללמד אותך מניסיונו.

הספונסר שלי מקשר את כל תחומי החיים להחלמה מול התאווה. יש בזה גם היגיון אומנם הוא לא סמכות סופית.
במקרה ויש קשר הדוק בין פעולה מסויימת לתאווה והוא "ממליץ" לא לעשות ובכל זאת אעשה וזה יוביל לנפילה- זאת כמובן דוגמא לצורת התנהלות לא תקינה מול הספונסר.

אז לדוגמאות שלי- הספונסר שלי נוהג להתערב בהרבה תחומים (יש לו נטייה כזאת) כי הוא מקשר אותם להחלמה- כך הוא דוחף אותי למצוא עבודה ולפרנס את עצמי כי לפי הבנתו של התוכנית זה התנהלות חיים לפי "המסורות"  זה משפיע ישירות על יציבות בהחלמה וזה אחד הדברים שעזר לו להגיע לשם, כנ"ל יעוץ לגבי מה לעשות אם בת זוג כאשר אני פועל מתוך "פיגמי אופי" (=מידות לא טובות) או מתוך תאווה אז זה משפיע ישירות על ההחלמה והעתיד שלי בה.

מקווה שעניתי טוב ומספיק ברור.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 2 שבועות על ידי gidi.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126807

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1764

אתה נלחם כמו אריה.
בהצלחה רבה בעז"ה,  יהיה טוב

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126821

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

תודה חבר יקר!

פפפ איזה יום..
היום החלטתי לעשות את העצה של הרב תוך החיזוק שלה מהספונסר שאני צריך להיות בכניעה.

עליתי בבוקר לקבוצת זום לבירור לגבי המשך לימודים(אני חייב לעשות עם עצמי משהו) בגלל שעליתי ראשון נתקעתי עם המנחה שחפר לי על פרוייקט שעשה וזה לא עניין אותי בכלל, הרגשתי שוב כמו בלימודים שמחפשים להעביר את הזמן תוך כדי שיעור לא מעניין.

נסעתי לכותל, יצאתי קצת באיחור וויתרתי על משימת בית שקיבלתי אחרי שניסיתי קצת ולא הצלחתי להתקדם.
נתקעתי בפקק רציני, כנראה תאונה פקק מאוד ארוך שנוסעים במהירות 0 עד 3 קמש בעלייה רצינית ואני ברכב עם הילוכים למי שמבין.. כל הדרך קופץ ברכב וסובל חח
הגעתי אחרי מסע רגלי קצר לכותל, התחלתי את התהילים.
מלא רעש, מדברים לידי נצמדים אליי, טוב זה מקום ציבורי למה אני חייב להיות כזה חסר סבלנות?
המשכתי, כל רגע מניין אחר, שכחתי שהכותל זה סוג של שטיבלך ולא מקום פרטי ושקט ובזמן שאני מנסה לקרוא את התהילים כל רגע נאלץ לענות אמנים, לענות לקדישים לעמוד לקדושה וכו.. ללא הפסקה.
טוב גם עם זה בסוף השלמתי ודווקא הייתי שם הרבה זמן יחד עם מאמץ נוסף הצלחתי להשלים גם את הלימוד שחסר לי.
התפללתי פניתי לאלוקים, עדיין לא מרגיש שקיבלתי שום תשובה, תוך כדי תפילה ההחלטה שלי עושה בטן גב וכל שנייה מתהפכת לכיוון האחר, גם ככה זה לא כזה קריטי ולא סוף העולם מה שאחליט, למה עדיין אין לי דעה אחידה?
חוזר עייף ורעב אחרי שקניתי משהו קטן בקופיקס וקצת התברברתי בדרך, לאחר טיפוס קל הגעתי 2 מטר מהרכב לגלות שהיה איזה אירוע (אולי פיגוע) וחסמו לי את המעבר לרכב ושוטרים לא מוכנים לתת לעבור, עד שהגעתי, הייתי צריך לעשות היקוף ענקי שבסופו אני חוזר לאותה נקודה שהייתי מהצד השני של הפתח ומגלה שכבר המעבר פתוח חופשי..
ממשיך, חוזר לרכב ומגלה להפתעתי דוח על החלון, אבל שמתי פנגו!?! מעצבן, מסתבר ששמתי למקום שהחניה נגמרת ב19 ובפועל כתוב עד 18.. אז גם שילמתי שעה יותר וגם קיבלתי דוח?
חוזר הבייתה כל השירים בדרך נשמעים מציקים ואני מנסה בהתחלה להחליף תוך כדי עצירות בנסיעה עד שבסוף נתקע עם שיר לא קשור בשפה זרה, שיהיה.. כל רגע נהגים מהבהבים לי, מה הם רוצים?
כשהגעתי לבית גיליתי גם שבדיוק בדקה שפנגו שלחו לי את האישור חנייה בהודעה זאת אותה דקה שהפקח כתב את הדוח, הוא עשה לי בכוונה? מה הוא עמד מאחריי? לקחתי 2 צעדים מהרכב והפעלתי את החנייה והוא כבר הספיק?

טוב כנראה שאני לא יוצא הרבה מהבית לאחרונה וכל יציאה נהיית לי דרמה חח סך הכל עבר אחלה יום עם פעולות רוחניות מעולות וגם אם לא רואים עדיין תוצאות מאמין שזה פועל שם איפה שהוא.. וגם איזה אסירות תודה שאני יכול פשוט לתפוס רכב ולסדר לעצמי יום כזה, לא מובן מאליו שכל אחד יכול.. 
אני עייף היום בשביל להחליט דברים, אולי אתקלח אוכל משהו ואלך לישון.

אוהבים.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 2 שבועות על ידי gidi.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 2 שבועות #126822

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1764

חחח   או אה....

תהיה חזק....

ככה זה, לכל אחד קורים ימים כאלה

העיקר להסתכל על זה מבחוץ ולהתמוגג

בהצלחה רבה בעז"ה

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 1 שבוע #126927

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448
51 ימים ללא פעולות על תאווה
103ללא שז"ל
שנה ו27 יום בערך ללא פורנ' מפורש.

השבוע גילתי שיערות לבנות בזקן, הראש כבר מלא אבל עכשיו הגיע תורו, עוד תזכורת שאנחנו עשויים מחומר מתכלה..
החלטתי בסוף לחתוך עם הבחורה, היה נראה שגם לה זה התאים והיינו סתם תקועים במצב ללא התקדמות, צריך לאסוף את עצמי עכשיו מחדש לנסות לצאת שוב למסע החיפושים בתקווה שיהיה מספיק כח ורצון. אולי אלוקים כבר יתן את הדחיפה והחשק כשזה צריך להגיע.

ממשיך בחיפושי עבודה שולח קורות חיים ונראה שזה סתם נבלע באוויר ונעלם, תקופה ארוכה שאין בכלל מי שיחזור אליי או יתייחס. מקביל מנסה לחשוב על כיוון חדש של לימודים או מסלול הכשרה, אני לא יכול להישאר במצב הזה.

קצת חווה לאחרונה איבוד שליטה מול מדיה, מוצא את עצמי נשאב לשטויות בלי יכולת להפסיק במשך שעות כאילו רודף אחרי איזה מילוי וטישטוש שלא נגמר ולופת אותי בצורך לעוד. משם גם אני מוצא את עצמי לא פעם מתקרב למחוזות התאווה כבדרך אגב ומסכן את עצמי ואת כל מה שנבנה עד עכשיו.
אפילו האתר הזה התחיל להעמיס עליי כשאני מבלה בו זמן מוגזם בקריאה תגובה ואובססיביות לראות אם מישהו הגיב, צפה, התייחס..
לכן עכשיו אני מנסה לעשות לעצמי הגבלות וגם פה להיות זמן מוגבל וקצוב.


חודש אלול.. אחח איזו תקופה!
החודש הכי מיוחד בשנה מבחינתי, החודש בו נולדתי ונראה שגם בו הרוחניות שלי נולדה מחדש.
כמו כל שנה בעשור האחרון כמעט, אני מקווה שאמשיך בדרך בה אני הולך כל יום לסליחות בחשק רב, לא איכפת לי מחוסר שינה ומשעות מוקדמות באופן חריג, כשבמהלך כל השנה אני מתעורר בקושי למניין הכי מאוחר, בסליחות המצב מתהפך, משתדל יותר בלימוד תורה וחיבור רוחני ואף מספר הנפילות בחודש זה לרוב היה יורד.
שריד מאותה תקופה שבה חוויתי את החוויה המעוררת, הניצוץ שנשאר מאז ואני מנסה בכל כוחי להמשיך לשמר בכל שנה, מי יתן וגם השנה.
בשנה שעברה באותה תקופה בדיוק הייתי בתחילת דרכי בתוכנית. זוכר שעברתי את התקופה בשבירת השיא שלי במספר ימי הניקיון, זוכר שלקראת סוף התקופה התחילו קריזים מטורפים למרות שהייתי נקי ממראות ובסוף אחרי יום כיפור רוחני ומחובר מצאתי את עצמי מתרסק לנפילה ופותח את היומן הזה כדי להתחיל מחדש.

זאת התקופה, מתפלל לכולנו שנזכה למצוא בה את אלוקים ולהתחבר אליו, עכשיו זה אני לדודי ודודי לי, הרצון והכמיהה לרוץ אליו ולהתמלא בו למרות כל המכשולים והקשיים שיש בדרך ומאמין שיהיו גם בתקופה הזאת, שנזכה לעשות את רצונו וללכת אל היעד.
אוהב אתכם.

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 1 שבוע #126929

  • mitmoded
  • רצף ניקיון נוכחי: 4 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 202

קראתי את השיתוף שלך,
חח גם אני מתחיל לחשוב שאני מפתח אובססיה לפורום,
בעזרת ה שיהיה לנו חודש של נקיות והתעלות, ושתזכה למצוא את השידוך האמיתי שלך בעזרת ה'!

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 1 שבוע #127031

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 20 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1764

אמן, שנזכה.

כל הכבוד! תמשיך להלחם כמו ארי"ה (אלול, ראש השנה, יום הכיפורים)...

בהצלחה רבה בעז"ה  

תגובה: מתחיל את המסע מחדש ומשתף לפני 2 חודשים, 1 שבוע #127039

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 448

אמן! תודה רבה חברים!

רוצה לשתף:

היום הראשון של הסליחות- הגעתי עם כוחות מחודשים, אמנם פיספסתי כמה דקות ראשונות אבל זה בסדר לגמרי במיוחד להגיע בשעה כזאת מוקדמת אחרי שמשום מה לא הצלחתי לישון כל הלילה.
הגעתי למקום אליו אני הולך בשנים האחרונות בקפידה, שם מתחילים בשעה מאוד מוקדמת קוראים את כל הסליחות בנעימות בלי לפספס גם נותנים לי הרבה קטעים לקרוא באופן קבוע, אחר כך יש חלון ללימוד תורה עד התפילה, תפילה בנץ עוד קצת לומד אחרי זה ומשלים את הלימוד והכל נסגר עוד בשעה מוקדמת של היום והופה!- מתחיל את היום בצורה הכי מושלמת והכי גבוהה רוחנית שאני מכיר ויכול, מושלם!
הגבאי קצת צחק שאמר לאבא שלי שאני כמו סוג של ציפור שנעלמת כל השנה ומגיעה רק בתקופה הזאת, חח זה קצת נכון אבל לא איכפת לי, כל עוד יש לי חשק ודחף לעשות משהו כזה חיובי אז זה מבורך גם אם זה מגיע רק בתקופה מסויימת.

אבל הפעל היה משהו שמאוד הציק לי..
הגעתי לסליחות וגיליתי לצערי שכמה מהאנשים שם פיתחו קונספירציות לגבי הקורונה והתחילו לזלזל והינה כל הבית כנסת ואף אדם בלי מסיכה ולא מקפיד בכלל על הכללים חוץ ממני.
זה מאוד הציק לי! לפחות שיקפידו לכסות את הפה או משהו, הסיבה שאני עדיין לא מגיע לקבוצות חיות זה בגלל זה והינה שוב במקום שיכול לתרום לי המון לחיבור רוחני זה בא להרוס..
השלמתי שם את התפילה והלימוד בחוסר נוחות כשבראש כבר רצות מחשבות על חיפוש אלטרנטיבה ואם בכלל לחזור לשם שוב.
זה יכול מאוד לפגוע לי בתקופה ובחיבור הרוחני אבל גם התנהגות כזאת מאוד פוגעת מסוכנת ומסכנת, כבר כתבתי על טינה בנושא הזה ופה כבר לא יודע מה לעשות..

זה מה שיושב עלי עכשיו ומציק, מתפלל לעזרת אלוקים לעשות את הדבר הנכון. שבוע טוב.

זמן ליצירת דף: 1.07 שניות

Are you sure?

כן