כותב, שוב כדי להתחבר

מרגיש קצת שבימים האחרונים עיקר החיבור שלי מתבסס על האתר הזה.

מאז תשעה באב כולל, הורדתי קצת פעולות וקשר עם חברים למרות שאסירותתודה עדיין התקשרו אלי.
עדיין במסע למצוא את המילוי בתעסוקה ודברים חיוביים ומועילים כדי שלא אפול לתאווה.
סך הכל אסירות תודה נקי ומפוקח למרות שנחשפתי לרעל של מראות שגובלים בתאווה בשבוע שעבר מתוך סתם שוטטות.

רוצה היום לראות איזה סרט ועולה האופציה על הסרט שהזכרתי אבל מפחד שאקח את זה למקום לא טוב לכן אני עושה עסק עם עצמי שאם אחליט לראות אשתף קודם עם חבר כדי שלא אפול למלכודת.
מקווה כבר מחר לחדש את הקשר עם הספונסר, להוציא לפועל את תוכנית הפעולות שהתחלתי לבנות.

השבוע חופש עם המשפחה, הזדמנות לשמוח ולשמח להיות בנתינה ובחיבור מולם ומקווה להוציא לפועל כמה פעילויות חיוביות.
במקביל הקשר הזוגי ממשיך, גם שם מתפלל לעשות את החלק שלי ולקבל הכוונה מאלוקים כדי שאבין אם זה זה או שאולי אני צריך לסיים את זה ולא לתת לזה להיגרר?

שכחתי לציין שגם נדלק היום איזה ויכוח מול אחותי.

אני מאוד רגיש מולה, כל הערה שלה כלפיי יכולה לפגוע בקלות ואני נוטה להישאב לויכוחים מולה על שטויות (יש לה אופי מאוד וכחני בעיקר עם אבא שלי ואני משתדל להיות בצד ולא להתערב אבל לפעמים משתלט עליי איזה פגם אופי להתנצח איתה ולא לתת לה להשתלט ואז אני נשאב לויכוח)
אז היום באמצע קבוצה בזום שמעתי שהיא עשתה משהו בסידור של הבית שלא מצא חן בעיני המשפחה וגם בעיני וישר קפצתי החוצה להתווכח ולא לתת לה לעשות את זה.

בסוף כשנרגעתי ניסיתי להסביר לה ברגיעה ובהיגיון ולא בכעס למרות שהיא הייתה עדיין בעצבים ואז כבר שמתי לב שההתנהגות החולה לא באה ממני אלא ממנה.
לפעמים מרגיש שאלוקים נותן לי את ההתמודדויות מולה כהכנה לחיי הנישואים בעתיד שאני מקווה שאגיע מוכן ומצד שני שהצד האחר לא יהיה קרוב לזה באופי ובויכוחים.

מתפלל לעבוד ולשחרר את פיגמי האופי ולהתחבר לרצון אלוקים.

תודה על השיתוף גידי!
לפעמים באמת אחרי שבדקנו את עצמנו, הפגם לא משוייך לנו..
המון הצלחה!
והתחברתי למה שכתבת בסוף..פעם שמעתי יועץ זוגי שאומר, מערכת היחסים של רווק שגר עם ההורים מאוד דומה למערכת יחסים שתהיה לו עם אשתו. יש וויכוחים? שיבדוק,  ככה יכול להיות שיהיה גם האישה שלו. כנל אני חושב עם האחיות(אני מוסיף)...
מכיר את זה מקרוב כי גם אני ב"ה חי עם המשפחה המדהימה שלי..
אוהב אח יקר! 
המון הצלחה!!

חוזר מדייט נוסף עם אותה בחורה, מאוחר, עייף, צריך להשלים לימוד יומי שחסר. עדיין מעדיף קודם לשתף ולשפוך את מה שהצטבר על ליבי ואולי אחר כך בכוחות שישארו אנסה להשלים את הלימוד אל תוך הלילה.

34ימים של מפוקחות 86ללא הוצאת שז"ל
עדיין ממשיך את ההתנתקות הלא בריאה והיום לא עשיתי בכלל טלפונים, היה חבר אחד שניסיתי לתפוס לאחר שהתקשר וגם רציתי לדבר איתו והיו חילופי צלצולים בנינו שלא צלחו. לפחות לא ברחתי היום לשוטט באינטרנט, אולי לא יכול להגיד את זה בפה מלא אבל נמנעתי קצת מיתר שוטטות..
אז אני מעביר לכאן כרגע את החיבור היומי שלי בתקווה לימים מחוברים.

קצת קשה ולא נעים לי, אני חווה את הגלים של החיים.
בדרך כלל אני חושב שאני מאוד אופטימי ויודע להוציא את הטוב והחיובי מכל סיטואציה, אבל עדיין.. לאחרונה אני מוצא את עצמי קצת נתקף במצבי רוח דיכאוניים כנגד המציאות שנכפתה עליי.

עוד חודש וקצת אני בן 29, מרגיש מבואס על המצב, כבר מעל שנה תקוע בבית לא מוצא עבודה ולא מתקדם לשום מקום, לא רואה את האור וזה מאכזב.
במקביל ממשיך להיפגש עם אותה אחת (פעם חמישית) ומרגיש ששום דבר לא התקדם, אין לי רגש או כימיה כלפיה, הצלחתי להעביר איתה הרבה זמן בשיחות וקישקושי סרק, לא יודע אם היא מה שאני מחפש אם אני צריך לפסולואני מבזבז זמן או שמשהו דפוק איתי, שאני לא מצליח לפתח רגש, שבכל הזמן הזה אני שם סתם על תקן שחקן מנסה להעביר איתה את הזמן בחינניות כשבתוכי מחכה רק שזה יגמר ואחזור לאיזור הנוחות שלי.
מה יהיה איתי? זה יתקדם מתי שהוא לאן שהוא? אולי משהוא כבר הפסיק לתפקד אצלי? אחח לפעמים בא לי פשוט לבכות.. אבל גם את זה אני לא מצליח כבר שנים ובכלל לא זוכר מתי בכיתי ואם בכלל.

לפעמים המציאות נגלית אליי כמלא חושך וריקנות שלחשוב עליו מוביל לעצב ואנרגיה דועכת. נותן לעצמי קצת להשתחרר פה מול מחשב בשעת לילה מאוחרת.. יש אנשים בגיל שלי שכבר הספיקו את כל המטרות בחיים שלהם או לפחות חלק, איפה אני בכלל עומד?

מתחיל להבין על עצמי שבעצם חסר לי חום ואהבה, חסרה לי קצת קבלה, לא חושב שסתם אלוקים רוצה ממנו שנתחתן..
היום נחתי צהוריים וחלמתי על איזה בן דוד קטן שלא ראיתי הרבה זמן, חלמתי שאני מקבל ממנו קצת חום חיבוקים ואיזו אהבה כנראה משהו מהזיכרון שלפני כמה שנים שהיה תינוק קצת שיחקתי איתו והייתה מין אינטימיות כזאת מהסוג הבריא.. ואני סתם מציין שעם נשים בדייטים כמובן זה אף פעם לא התקרב או נראה אפילו באופק.

עייף.. אבל מנסה לסיים מה שהתחלתי בנימה אופטימית.
השבוע כל המשפחה בחופש ואני אסיר תודה על זה, יש לי הזדמנות לצאת יחד איתם לחופש מתוך ה"חופש" שמרגיש מאוד לא "חופשי" בשבילי (כי אני גם ככה מעל שנה בבית). אנחנו מתכננים טיול עם סוג של מלונית לכמה ימים ואני מתכנן כבר מחר לשבת ולתכנן אטרקציות, אסיר תודה על זה. תהיה לי ההזדמנות לאינטימיות לחיבור ולחום המשפחתי שלי (למרות שאני קצת שופט את עצמי פה שאני מתנהג כמו ילד קטן שעדיין שואב חום מהמשפחה כשאני כמעט בן 30 אבל אין לי משהו אחר..) וגם על זה אסיר תודה. יש לי קשר טוב עם המשפחה עם האחים ואפילו עם האחות למרות הכל, אני כל יום מתקדם בלימוד תורה מאוד מספק ובקרוב בע"ה אגיע לכמה סיומים מספקים, יש לי זמן איכות עם המשפחה לנקות את הראש ואז לחזור מחודש לפעילות חיובית בע"ה, אני מתחיל לעבוד על פעולות בונות במהלך היום, אני נקי ומפוקח היום, יש לי חיים תותים שלמעשה לא חסר בהם דבר לא כסף לא אוכל לא בריאות אסיר תודה ענקית לאלוקים שדואג להכל.
אז על כל זה אני אסיר תודה ומתפלל לנווט הכל למקום חיובי ומאמין שכל הקשיים והרגעים הנמוכים מגיעים מאלוקים כדי שנוכל לעלות למקום יותר גבוה וטוב ומתפלל לעשות זאת ולהתחבר לרצון אלוקים.
לילה טוב:relaxed:

אוהבים ותודה רבה על השיתופים! קראתי את כל הימים האחרונים שלך ופשוט נהניתי. מאוד נהנה לקרוא אותך ואת התובנות שאתה משתף.. מאוד מזדהה כמובן..

לגבי הבחורה והדייטים.. סתם ככה מחשבה שעלתה לי בראש.. אולי אם אתה גם ככה לא סגור ולא יודע, אולי תנסה לפתוח איתה את הנושא של ההתמודדות שלך.. להביא את זה לשיחה.

אני חושב, ואולי אני טועה לגמרי וזה בסדר אבל סתם מחשבה שקפצה לי לראש, שאולי אלוקים סידר את זה ככה כדי שתוכל לשתף אותה ובמידה וזו האחת שלך אז היא תקבל ותוכל להיכנס למערכת הזאת ממקום אמיתי וכנה.
חוצמזה ש.. אולי היא תירתע ותברח ואז אתה תוכל להיות רגוע מבחינתך שכנראה באמת זה לא היה זה.. ומצד שני, זה יכניס את השיחות בינכם למקום מאוד עמוק ואינטימי ועשוי ליצור רגש אדיר וחיבור עבור שניכם.. משהו שנראה לי שאתה מרגיש שחסר כרגע.. ודווקא הדיבור על ההתמודדות שלך בינכם עשוי להדליק איזשהו ניצוץ. אצלה ממקום של הערצה של הכנות והפתיחות שלך, ואצלך לרגישות לקבלה ולתמיכה שלה.. 

זה עשויה להיות אבן היסוד הראשונה של האהבה שתינטע בינכם.
או האבן נגף שתוביל לסגירת ההתקשרות בינכם..

כך או כך נראה שגם ככה אתה לא סגור בעצמך אז אני מאמין שזה יוכל לעזור לך להגיע לנקודת האמת..

מי יודע אם לא לעת הזאת הגעת למלכות? אולי כך סידר השם יתברך ברוב רחמיו וברוב חכמתו ויצר מצב כזה מדויק שבו תוכל למעשה לדבר עם המשודכת שלך על ההתמודדות מבלי לחשוש...

סתם נקודה למחשבה..

אוהבים!

תודה רבה חבר יקר!
האמת שההצעה שלך מאוד מעניינת.
תמיד חשבתי לשמור את זה לרגע המתאים כשהעניינים יתחילו להיות רציניים ואני אגלה איזה עניין בה אבל פה באמת לא חושב שגם ככה אין לי מה להפסיד כי גם אני לא מרגיש כלום..
כמובן שאתייעץ קודם עם הספונסר כי צריך זהירות בנושאים רגישים כאלה אבל אני מאמץ לעצמי גם משפט ש"מכנות לא מפסידים" ואולי גם להיות יותר בכנות ופתיחות ופחות להסתיר יוסיף משהו לקשר והחיבור..

וואי אחי קראתי את השני שיתופים שלך ואתה נשמע אדם משכמו ומעלה..ותזכה מי שתצליח להיות חלק בחיים שלך.
המון הצלחה אח יקר!!

בדיוק!

זה יכול להפוך את הקערה על פיה..

בהצלחה אחי תעדכן

אוהב אתכם חברים, תודה על התגובות והפירגון!

קצת מאוחר ואני עייף אבל מרגיש שוב את הצורך לכתוב אחרי תקופה שהייתי מנותק מזה.
לפרוטוקול- 42ימים ללא פעולות על תאווה 94ימים ללא שז"ל.

אז קודם מעדכן לגבי העניין האחרון, דיברתי מאז עם הספונסר והוא אמר לי לא לשתף אותה בזה כי זה סוג של ניצול וגם כמו שהוא הבין אותי-אני לא ממש בעניין(לפחות כרגע) ומנסה להשתמש בזה ככלי לפסול, אז כרגע אני נותן לה עוד צאנס ואולי אני קצת נמרח כי אני לא מצליח להגיע להחלטה אבל מקווה שבפגישה הבאה אקבל החלטה חותכת יותר.
מקווה לפעול יותר בכנות איתה על נושאים אחרים שחסרים לי בקשר, כמו שחסר לי אצלה איזה ניצוץ של אמונה כזה שקיים בי ואני מחפש ועוד תכונות. הספונסר חשב לפי הבנתו שהייתי צריך לסיים את הקשר אבל כרגע כבר נתתי הזדמנות נוספת.

הייתי בשבוע האחרון חצי מנותק, פה ולא פה. אני עדיין בסוג של נופש עם המשפחה, כרגע בבית ושבוע שעבר היינו בסוג של מלונית, קצת התנתקתי מטלפונים ספונסר פעולות וקבוצות למרות שעדיין הייתי עושה אותם על אש קטנה, לדוג' שחבר התקשר ברגע מתאים שיתפתי, נכנסתי בקטנה לאתר לקרוא ולהגיב וכו'..
זה דיי עושה לי טוב קצת לשבור את השגרה, אני חייב את זה פעם בכמה זמן.
ואסירות תודה שנשארתי מחובר לאלוקים בתפילות ולימוד רוחני שלא פסק גם שם ואסיר תודה שאני עדיין נקי ומפוכח.
מרגיש עדיין באסירות תודה בדרך להחלמה.

שבוע שעבר לא הלך כל כך טוב בטיול והיו לי גם כמה רגעים של כעסים על כך, שהתכנון שלי לא יוצא לפועל שאחרים מנסים לשבש תוכניות שחשבתי שיהיו נחמדות וככה הטיול יצא קצת עקום אבל שיחררתי שליטה(ואולי גם בגלל זה לא יצא כל כך טוב..) עדיין הצלחנו להנות קצת ולעשות כמה דברים נחמדים ובעיקר לשבור שגרה בחוויה וחיבור משפחתי מבורך.

השבוע לקחתי יותר את התיכנון לידיים כשאנחנו כולנו בחופש בבית וקבעתי לאן נלך ומה נעשה ומתי ונכון לעכשיו הכל זורם טוב וכולם נהנים.
כמעט..
אז היו היום כמה תקריות כשקבעתי שנלך בבוקר לים וקצת התעקבתי ביציאה, כשנכנסתי קצת לאתר לקרוא ולהגיב ואחי ה"קטן" ממש התרגז, הוא טיפוס רגיש וזה עולה לו מהר, הוא כעס עליי ולא רצה לבוא וככה יצא שהלכנו בלעדיו והיה "פחות נעים".
גם עכשיו ניסינו לשחק פוקר והסברתי להם את הכללים, ארגנתי אוירה נחמדה ומחברת, ואז הגענו למצב מורכב שבו היה נראה לי שהוא פשוט הפסיד הכל ובגלל שאנחנו לא ממש חזקים בחוקים נוצרה מריבה ענקית וכל אחד ניסה להרים את קולו והוא פשוט התפוצץ מזעם כשניסיתי להסביר לו למה הוא הפסיד, הוא צרח וקילל ובסוף התברר שגם אני טעיתי ולמרות שהוא טען משהו אחר בהתחלה הסתבר בסוף שהוא צדק מכיוון אחר והיה סוג של תיקו, ניסיתי להודות בטעות אבל זה כבר לא עזר.. הערב דיי התפוצץ למרות שניסינו להמשיך את המשחק כרגיל.

אני מתפלל להשתחרר מפגמי אופי של שליטה ולהיות יותר קשוב ומכבד כל דעה, נראה לי שזאת המסקנה שלי מהימים האלו..

חוץ מזה אני אסיר תודה על החיבור המשפחתי החזק גם איתו שהיה בימים האחרונים וגם היום, היו לי מלא הזדמנויות נהדרות להיות בנתינה ולגרום למשפחה להנות ולשמוח, אני אוהב לעשות את זה, היו הרבה דברים מאוד נחמדים שעשינו וגם היום ארגנתי אותם ויחד הכנו המבורגרים והיה מעולה.
קצת מזכיר לי שוב את הצורך שלי בקשר זוגי, כמו שתמיד יחלתי להיות עם מישהי שאוהב ואוכל לפנק לתת ולתת את הלב והנשמה מה שנקרא..(ולא דווקא במובן של תאווה אלא חיבור רגשי כזה..).
אבא שלי פעם זרק לי משפט שכמו שהוא מכיר אותי אני אהיה איש משפחה טוב ואישתי והילדים יאהבו.. ודיי התחברתי לזה, אני אוהב להשקיע את הלב שלי על אנשים שקשורים אליי ובאמת מקווה שאלוקים יכוון אותי שם לזויווג הנכון שאוכל לפרוח מתוכו ולא להיפך.

זהו, נכון לעכשיו מרגיש שהשלמתי קצת פערם ומקווה לשמור על קשר וחיבור.
שאלוקים יהיה איתנו ואנחנו איתו ושנמצא את המילוי דרכו, אוהבים.

מאוחר, רציתי לשתף וקצת מרחתי את הזמן אבל בסוף לא רציתי לוותר על ההזדמנות.

47ימים של מפוקחות ללא פעולות על תאווה 99ללא שז"ל, אסירות תודה, לא בכוחי בע"ה.

הרבה משימות שדחיתי, חיפושי עבודה ומשימת בית ממקום עבודה שדחיתי כי הייתי במין שבירת שיגרה.
החל ממחר מקווה לחזור חזרה בכל הכח לטפל בדברים למצוא לעצמי מסגרת או לפחות להרשם למשהו שנה הבאה, הגעתי למסקנה הזאת ואני לא יכול להתחיל שנה נוספת מחוץ למסגרת לימודים או עבודה.

צפיתי ביום חמישי בסרט שציינתי בעבר שהיו בו קטעי תאווה לאחר שמצאתי חבר שהיה מוכן לפתוח איתי מעגל ואסירות תודה שהצלחתי להסתיר ולדלג על כל הקטעים בלי לצרוך מהם שום טיפה של תאווה ואפילו לא ידעתי מה הלך שם. בכל זאת היו 2 שברירי שניה של מראות תאווה שנחשפתי אליהם אבל זה לא ממש נכנס לעין ולראש ושיתפתי והוצאתי, אסירותתודה יצאתי מזה בסדר ומחקתי את הסרט כדי שלא אחפש בו משהו שוב.

במצב מאוד מורכב ומבלבל מול ניסיון לבניית זוגיות.
נפגשתי שבוע שעבר שוב, דיברתי איתה בפנים על הכל, הרגשות והבילבול (חוץ כמובן מנושא התאווה) היא גם ציינה שפעם ראשונה שהיא מרגישה כך.
שוב הגעתי ללא מסקנה, מרגיש שאין לי שום רגש כלפיה, אני לא מבין אם מתי ואיך אני אמור להרגיש משהו (אפילו סתם חיבור רגשי מאוד קטן) ולא רואה לאן זה הולך.
אני ממש בבילבול, פעם חושב שאולי כדאי לנסות כי טכני זה בערך תקין ואולי אני סתם מחפש רגש שלא צריך ופעם חושב אחרת שאולי זה פגם אופי של חוסר אומץ ואני מבזבז זמן כשאין לי רצון וחשק אמיתי לקיים קשר.
הספונסר מחליף דיעה מקצה לקצה בכל פעם שאני מתאר לו את תמונת המצב.
בפעם אחת אמר שלדעתו אני צריך להמשיך כי זה יכול להתאים ואם אפגש עוד מספר פגישות אוכל גם לפתוח איתה את נושא התאווה.
החלטתי שבוע שעבר להתייעץ עם עוד גורמים- אבא והרב בבית כנסת.
ואז שניהם אמרו דברים הפוכים- אבא נתן דוגמאות חשב ואמר שרגש זה דבר שצריך לבנות ולהיבנות ולא צריך לצפות שיהיה קיים לבד,שאני צריך לנסות לעשות יותר ואם מבחינה טכנית זה תקין להמשיך לנסות ולראות אם משהו מתפתח. הרב בדק אותי בשאלות כמו מה ארגיש אם היא תחליט שזה לא מתאים (אמרתי שלא יפריע לי ואפילו תהיה הקלה) ועוד בחינות מסויימות וציין לפי ההבנה שלו שזה לא מתאים וכן צריך להיות איזהשהו רגש של רצון עניין ומשיכה להמשיך.
הספונסר שמע ואז החליף דיעה ואמר שעכשיו נשמע לו שאני לא רוצה ואין לי מספיק אומץ.
ואני נשארתי מבולבל..

הרב הציע לי סגולה (זה קצת הקטע שלו כי הוא מבין בזה לפי מקורות) ואמר לי ללכת לכותל, המקום הקדוש בעולם, להתבודד ולקרוא את כל ספר תהילים ואז לקחת החלטה.
משימה לא פשוטה, ומצד שני גם הזדמנות ל"צעד 11" לנסות להבין את רצון אלוקים ממני, גם הספונסר הסכים שכדאי וכנראה שבע"ה אשתדל להוציא את המשימהלפועל השבוע, בנתיים אמרתי לה שאני צריך קצת זמן לחשוב.

נושא הרגשות הזה מבלבל וקשה, אני יודע שאני אדם רגיש ומרגיש הכל ועדיין יש מצבים שזה לא ברור איך זה עובד. פעם שיתפתי שבהלוויה של דוד אהוב לא הצלחתי להזיל דמעה ולהרגיש שום צער עד היום לצערי ומצד שני אני יכול להתרגש מדברים פשוטים מאוד בקלות, חוויתי רגש עוצמתי של אהבה בעבר אני רוצה לאהוב ולהתחבר לבת זוג לפחות קצת כדי שיהיה כיוון אבל לא יודע איך המנגנון הזה עובד אצלי, נשמע קשה לצפות ממני לבנות רגש מול מישהי שזה בכלל לא קיים.
היום מישהו בקבוצה התחיל לשתף על בת זוג שהוא מאוד אהב ונאלץ להתגרש בעקבות התאווה ועל איך בזכות נקיות זכה שוב לרגש מול אישה חדשה אחרי שחשב שלא ירגיש שוב וזה נגע בי וגרם לי כמעט לבכות, לא יודע למה אולי יותר בגלל עצם ההבנה שיש חברים שכן מצליחים לחוות אהבה כשאני רק יכול לחלום להגיע למקום הזה..

זה השיתוף בנתיים, רציתי לשתף עוד קצת משהו מעניין על היחסים הנוכחיים שלי ביני לבין התאווה אבל אעשה את זה מחר או בהזדמנות אחרת בע"ה.

לילה טוב ושבוע טוב מפוקח ומחובר בע"ה.

אוהבים!

אכן.. נקודה לא פשוטה להיות בה.. מאוד מזדהה עם הסיטואציה שתיארת שאתה לא יודע אם אתה בכנות או שיש פה פגמי אופי..
על עצמי אני רואה את זה בסיטואציות עם אישתי שאני מנסה להבין רגע האם אני בנתינה כאן או שאני פועל מתוך פגם אופי של ריצוי?

הספונסר בד"כ עוזר לי לראות את התשובה האמיתית, גם אם לפעמים התשובות שלו מעורפלות ולא מובנות..

לעיתים כשהספונסר לא בטוח במשהו או שאני ממש מתווכח איתו ולא מסכים - הוא אומר לי יודע מה עזוב מה שאמרתי, תתקשר להתייעץ עם 3 חברים ותיקים.

לעיתים אני מקבל את התשובה משם, לעיתים אני חוזר עוד יותר מבולבל שכן אני שומע 3 דעות שונות לחלוטין. אחת קיצונית לפה, שנייה קיצונית לשם ואחת באמצע.. אז לך תדע עכשיו מה נכון?

מזכיר לי שרציתי לרדת ל-2 קבוצות בשבוע במקום 3.. הספונסר מאוד התנגד. לא הגענו להסכמה והוא שלח אותי להתייעצות..
חבר ראשון אמר תיצמד לספונסר ואל תרד בקבוצות. חבר שני אמר שאפשר גם לרדת לקבוצה 1 בשבוע כל עוד אני עושה את כל הפעולות ביום יום ומרגיש טוב. חבר שלישי אמר להפוך קבוצה אחת למפגש בזום או פגישה עם חבר אחד על אחד - דעת האמצע. והמוח הקיצוני שלי דווקא מסרב לקבל את אופצית הביניים..

אייעץ לך כמה דברים, ממקומי הקטן..

דבר ראשון חוזר על המלצתי לפתוח איתה את נושא ההתמכרות. מאמין שזה יכול לטרוף את הקלפים לכאן או לכאן.
דבר שני כשאני מגיע לסיטואציה כזו שכבר אין לי מושג מה לעשות.. אני עוצר ומוסר את זה לאלוקים.
אני אומר לו ממש במילים מפורשות אבא אין לי מושג מה הדבר הנכון לעשות ואני גם לא מצליח להגיע לתשובה מהספונסר / הרב / החברים..
אני עוזב את זה. מרים ידיים. אני יושב בשב ואל תעשה. ומתפלל שאתה תוביל אותי אל הדבר הנכון.

עכשיו אתה תגיד אני לא יכול לשבת בשב ואל תעשה.. 
בהרבה מקרים גם אני הייתי צריך לעשות איזשהי פעולה לכאן או לכאן.. לא יכלתי בפועל לא לעשות אף פעולה.. אבל אלוקים יכול וסידר את זה בצורה שדברים יקרו לבד, או שאני אקבל את התשובה למהו הדבר הנכון שעליי לעשות. בין אם זה ע"י טלפון ממישהו שהגיע ונתן לי את התשובה מפורשות, בין אם זה רמז עבה שידעתי להבין ממנו מה הדבר הנכון, או בין אם זה פשוט משהו בתוכי שפתאום השתנה וידעתי מעבר לכל ספק מהו הדבר הנכון עבורי.

לפני כמה שבועות הייתי במצב ממש לא טוב. הספונסר הנחה אותי ללכת לקבוצה כל יום. והלכתי כל יום.
הגיע יום שני ופספסתי את הקבוצה המוקדמת, הרגשתי לא טוב והייתי מאוד לא מחובר.. בלילה ביום שני יש לי שיעור גמרא אצל הרב, זה השיעור היחידי שיש לי במהלך השבוע כולו.. הזמן היחידי שבו אני לומד תורה.. ואז חבר מקבוצת פ"ת התקשר ואמר שמגיע היום חבר חדש, ושאל אם אני רוצה לבוא ולהעביר מסר לחבר החדש.
שאלתי מתי הקבוצה והוא ענה ב9... בדיוק השעה שהשיעור גמרא שלי מתחיל.

לא ידעתי מה לעשות..
מצד אחד ההנחייה של הספונסר, המצב הלא טוב שאני נמצא בו, למסור מסר לחבר חדש בקבוצה חדשה לי זה משהו שמאוד יוסיף לי להחלמה ויחבר אותי..
מצד שני יש שם גם פגמי אופי.. גאווה ואגו (למסור מסר בפני חברים חדשים שאני לא מכיר ולעשות עליהם רושם וגם העובדה שקוראים לי - חבר מבחוץ כדי להעביר מסר אצלהם) וגם עצלנות דחיינות כמה קל לבטל שיעור גמרא שהוא קשה לי ואני צריך להתרכז בו ולהשקיע.. יותר "קל" ללכת לקבוצה..

מצד שלישי זה השיעור היחידי שלי בשבוע.. היום היחידי שאני יושב במשך שעה וחצי ונותן לאלוקים.. החיבור היחידי שעוד נשאר לי השריד מתקופה שבה הייתי הולך ל3 שיעורים בשבוע.. אני בקושי מתפלל כבר.. רק שבת אני מחובר לאלוקים.. עכשיו לנתק גם את השיעור תורה של שני?

ומצד רביעי הרגשה שגם אם אני נצמד לשיעור גמרא זה מתוך פגם אופי של ריצוי של הרב שלי שאני יודע שיתאכזב אם לא אגיע.. ואישתי שלא תאהב את זה שביטלתי את השיעור תורה היחידי שלי..

בקיצור נכנסתי לפלונטר. וכשאני נכנס לפלונטר שאני לא יודע מה לעשות אני מתחיל להרגיש מועקה.. והראש מתחיל למכור לי "לך תשתמש" זה יפתור לך את כל הבעיות. לא תצטרך שיעור ולא קבוצה ולא יהיה אכפת לך מאף אחד כי אתה תהיה מנותק לחלוטין.

עצרתי ונסעתי תפילה לבורא עולם.. אמרתי לו בדיוק מה שהסברתי כאן. ושאני לא יודע מה עליי לעשות.. אז אני יושב בשב ואל תעשה ולא עושה כלום ושהוא יראה לי מה הדבר הנכון לעשות.

כעבור רבע שעה התקשר חבר תכנית ושיתפתי אותו. הוא אמר לי את משפט המחץ שנצרכתי לשמוע. ההחלמה שלך מגיעה מאלוקים. והוא ייתן לך אותה בין אם תלך לשיעור ובין אם תלך לקבוצה. אז תלך לשיעור ותתפלל לאלוקים שיעזור לך כאילו היית עכשיו הולך לקבוצה. ובאותו רגע נפתרו לי כל הדילמות וידעתי שזה הדבר הנכון עבורי וזה רצון אלוקים ממני.

הלכתי לשיעור והסוף היה טוב. שאבתי מבורא עולם את אותו הדבר שרציתי לשאוב מהתאווה. היכולת להתנתק ולעשות את רצונו בלב שלם ובשקט. והרגשתי מעבר לכל ספק שזה הדבר הנכון. ושגם אם אפול מחר כי לא הייתי בקבוצה - זה רצונו.

ממליץ לך לעשות כך גם. תמסור את זה לאלוקים. תגיד לו שאתה יושב בשב ואל תעשה אפילו שדרושה פה פעולה.. תבקש ממנו שיעשה עבורך את הפעולה הבאה כי אתה לא יודע מה נכון.

אוהבים!

ואוו תודה רבה מתרפא! מדהים, אשתדל לאמץ לעצמי.

בע"ה אנסה השבוע לעשות את המשימה שהרב ביקש ולפנות לבורא עולם שיכווין אותי.

לפעמים נראה לי שכבר יש לי החלטה עד שעוברות מספר דקות ואז היא מחליפה צד..

שלום חברים, רוצה לשתף אתכם במה שנכתב אצלי בראש בימים האחרונים, תיאור של היחסים האישיים שלי שרציתי לשתף איתכם. מקווה שתהנו.

אני עדיין לפעמים יכול לשמוע אותה, בדרך כלל ששקט.

היא מתקרבת צמוד אל האוזן שלי בשקט ולוחשת בקול ברור שרק אני אשמע "אני מתגעגעת".

קצת מופתע, עד שחשבתי שהצלחנו קצת לשכוח מזה, קצת להתרחק.

אני מסביר לה שנפרדנו ואנחנו לא יכולים לחזור "זה לא יכול לעבוד בנינו".

היא מנסה קצת יותר "אתה לא רוצה? דווקא נהננו ביחד".

אני מבין, הקשר היה מאוד חזק וסוער, היא הייתה נראית מאוד טוב, היא ניסתה לספק ולפנק ולתת לי כל מה שאני רוצה בדרך שלה אבל 'זה פשוט לא זה'..
זה לא טוב בשבילי בכלל והיא מושכת ומרגשת בטירוף ויכולה לשאוב אותי בקלות בחזרה לשם אם היא רק רוצה.

אני שוב מסביר והפעם קצת יותר "לא היום, אבל את צריכה להפנים שגם בעתיד לא נוכל להיות ביחד. זה לא עבד בנינו את לא זוכרת?
נכון קצת נהנינו ביחד אבל הקשר היה מאוד מזיק והרסני ואפילו אפשר לומר קטלני."

לפני תקופה החלטנו שזה נגמר, זה לא יכול לעבוד ודרכינו נפרדות.

"את לא זוכרת את כל הכעס, הצרחות והמריבות? הרצון כמעט למות?
אנחנו פשוט לא מתאימים ולא יכולים להמשיך יחד.
וחוץ מזה אני היום עם מישהי חדשה, היא הרבה יותר טובה ונכונה בשבילי".

אז נכון, החדשה הרבה פחות זוהרת, היא מופנמת ושקטה, אולי מאוד כנועה הייתי אומר.

עם הקודמת אני פשוט לא יכול להמשיך, "דרכינו נפרדו וכל אחד צריך לחיות את החיים שלו ללא האחר".

אמנם אני עדיין רואה אותה, רואה אותה יוצאת עם אחרים, מחייכת, צוחקת ומאושרת איתם.
היא זוהרת ויפה בצורה שרק היא יכולה להיות, היופי והזוהר שלה מבחינתי בדירוג הראשון בסולם העולמי, עוד יחד עם החיטוב, הלבוש והאיפור ברמה הכי גבוהה שלא מפספסת שום פרט הכי קטן, אבל עדיין היא לא בשבילי.
כי אני יודע שמשהו שם בפנים מקולקל ורקוב ושהשגעונות מתחילים אני פשוט לא מסוגל להכיל את זה בכלל.
וזה בסדר, היא יכולה להיות ולהנות עם אחרים אני אשתדל לא לקנא או להתייחס.
חלקם אולי יסבלו ממנה כמוני ואף יותר (מסכנים) ויתכן שחלקם דווקא יהנו ממנה מאוד ויעשו איתה חיים משוגעים עד יומם האחרון.
וזה בסדר, זה כבר לא העניין שלי, אני והיא נפרדנו.

אני עכשיו עם החדשה, שהאמת תמיד הייתה שם וחיכתה לי אפילו עוד לפני שהרומן הסוער התחיל, היא בעצם חדשה-ישנה.
עכשיו אני חוזר אליה.
כמה סבלנית ומכילה היא..
אמנם על הקשר שלי איתה אתצטרך להשקיע ולעבוד, זה לא יבוא מאליו כמו עם הקודמת ולא הכל יהיה נוצץ ומלהיב, אבל אני יודע שאפילו שהיא לא זוהרת מבחוץ הפנימיות שלה שווה זהב ויהלומים, הפנימיות שלה זה מה שאני צריך ומחפש באמת.
אולי לא יהיו ריגושים והנאות גדולות אבל אקבל ממנה את השלווה, את הנינוחות והרוגע, את האפשרות להיות מי שאני צריך להיות, לחיות את החיים כמו שצריך ולהגיע ליעד בשלום.

אני עכשיו לומד להכיר אותה מחדש, היא נפלאה והיא תמיד הייתה ותהיה שם לא משנה מה אעשה, גם אם אחליט לזרוק הכל ולבגוד בה עם האחרת כמו שעשיתי בעבר ברוב טיפשות, היא עדיין תקבל אותי. למרות שאז אגיע הרבה יותר פצוע וכואב ואז גם יהיה לי הרבה יותר קשה להתחבר אליה מחדש.

אני יודע שהיא בשבילי היא האחת ומקווה שלא אבגוד בה שוב לעולם ואזכה להתאחד איתה בשלמות ולגלות אותה, את כל העומק שבה.

ומתפלל בשביל כולנו שנזכה למצוא את האחת, להתחבר אליה ולא לעזוב, אמן.

וואו, חזק ביותר. אהבתי מאוד

גידי ומתרפא היקרים ישי לי שאלה אליכם בנושא הזה,
אני יכול להבין את העניין שבתהליך ההחלמה יש צורך בספונסר, כשאדם מותקף בתאווה הגיוני גם שההחלטות שהוא יקבל יהיו נגועות בתאווה, (לדוג' אם אדם מתלבט איזה חסימה לשים אז אוטומט המוח שלו שמושפע מהתאווה יגיד לא לשים או לשים בצורה מינימלית), הספןנסר לפי הבנתי אמור לעזור לי לקבל החלטות בצורה יותר אמיתית ופחות נגועה,

מהשיחה ביניכם אני רואה שאתם משתמשים בספונסר גם להחלטות שבכלל לא נוגעות לתאווה, למשל מה שגידי ציין בנוגע לחוסר רגש שלו כלפיי הדייט שלו, בעייני זה מרגיש לי לא נכון.

תקופה ארוכה בחיים שלי היה לי רב שהיה לי מחליט לי את רוב ההחלטות בחיים, הוא לא הה אדם רע חלילה, אלא פשוט הייתי מתייעץ איתו הרבה והוא היה מייעץ/קובע לי מה הדבר הנכון עבורי גם בעניינים שלא קששורים להלכה ולעבודת ה' והיום אני מבין שזו הייתה טעות נוראית מכיון שלא למדתי להקשיב לעצמי ולסמוך על עצמי אלא פשוט להטיל על מישהו אחר (במקרה שלי הרב) את האחריות הזאת,

מהתיאור של גידי זה נשמע כאילו הוא ממש מחפש שמישהו ייעץ לו משהו ברור במקום להקשיב לעצמך, אני לא חושב שאני תמיד יודע מה נכון לי אבל בטוח שאף אחד אחר בעולם לא ידע.

אשמח לשמוע את דעתכם יא תותחים!