ברוכים הבאים, אורח

לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך 59 צפיות

לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך לפני 1 חודש, 4 שבועות #117273

יומן המסע שלי, הוא ערבוב של עבר הווה ועתיד יחד, אירועים ומחשבות, תובנות ותהיות - בעצם כמו כל מסע של חיים.
אולם מה שאני חייב לעצמי קודם כל סיפור, הוא הבהרה של מושג אחד שכולל את כל מסכת חיי יחד, ומגשר על פערי עבר הווה ועתיד, והיא התקוה.

כמה מילים על תקוה.

שמעתי פעם מידיד חכם, דבר שהפך את גישתי לחיים, וכך אמר לי:
ישנו משפט של אחד מחכמי או"ה - 'התקוה היא ארוחת בוקר טובה וארוחת ערב רעה'.
כלומר - התקוה היא טובה כששכל האפשרויות פתוחות, היא טובה כאמביציה לעבוד, אולם כאשר האדם מסיים את יומו וכל מה שנשאר לו זה התקוה הוא אומלל. ע"כ דבר החכם מאו"ה.
ואמר על זה ידידי: המשפט הזה, אם מותר לומר, שטחי וחוטא להבנה היסודית של המושג תקוה.
התקוה היא לא אמביציה, ובעיקר - היא לא נובעת מתוך גבולות ההכרה ומתוך האפשרויות של האדם המקוה, אדרבה, היא באה להרחיב את הגבול, איפה שההשגות של האדם נגמרו, אין אפשרויות נוספות, הוא מיואש לגמרי, שם מקומה של התקוה.
בבוקר - אין מה לקוות, צריך לעבוד. דוקא בערב, זו זמנה של התקוה. ע"כ דברי הידיד.

מה שאצלי נהפך להדרכה לחיים, שהאמונה בבו"ע, כל יכול, רוצה להיטיב [ובלשון מוכרת - עם אפשרויות בלתי מוגבלות, ומעוניין בטובתי], צריכה להוליד תקוה. והתקוה היא עבודה, היא לא רק נחמה מייאוש, אלא עבודה, עבודה איפה שאני כבר באמת מיואשבאמת לא חושב שמשהו ישתנה, ושם העבודה לקוות, לעורר תקוה.

והעבודה לקוות, חייבת להיות מפורטת, אני מקוה - זה אומר שאני בטוח שא' ב' ג' זה לא דבר מוכרח, זה לא חייב להשאר ככה, וזה באמת לא ישאר ככה, הכל ישתנה, הכל יהיה אחרת. 

עכשיו, כמה הדבר 'עובד עליך' זה תלוי באמת באמונה שלך בבו"ע, כל יכול, רוצה להיטיב, ובמילים מוכרות - בעל אפשרויות בלתי מוגבלות ומעוניין בטובתי - שכאשר אתה באמת מאמין, ומהפך בדעתך באמונה זו, אתה מבין, שכן, בהחלט, הכל יכול להשתנות, ואתה מותח קו, מאותו מקום חשוך ואפל אליו נקלעת, אל האינסוף, העליון, הטהור, הרוצה, המשוחרר מכל גבול, ומעוניין בטובתך, ואתה מקווה אליו, יש קו שמגשר ומקשר בינך לבינו.

אני יכול להעביר לפעמים בין 3 ל4 שעות, על הכרזות תקוה, שכולם מכוונים נגדי, נגד ההכרה שלי, נגד מה שמושך הלב שלי להמשיך את הייאוש, להמשיך את ההתנהגויות והמצבים שאני אפילו כבר לא מרגיש מיואש בהם, אלא זה המצב הפשוט מבחינתי, ושם אני עובד לעורר תקוה, עד שלפעמים אני צועק את העובדות שאני מעוניין לעורר בהם תקוה, שהם בודאי ישתנו, ויהי מה.

וזה עובד, לעולם, אחרי עבודה של 'תקוה' כזאת, אני מרגיש מטוהר, עם הרבה מאוד אמונה להשתנות בדברים שלא ראיתי שם שום אפשרויות נוספות עד אז. המהפכות שעשיתי בחיי, לא ניתנות לתיאור.

כמובן, ישנם עוד הרבה דברים שצריך בדרך, אולם בלא זה אי אפשר.

ולסיום, דבר תורה קטן.
'דן גור אריה יזנק מן הבשן'.
דן, זכה להיות מחנה שלם בישראל, 'דגל מחנה דן' דהיינו רבע מכלל ישראל תחת הדגל שלו, אולם חנייתו בצפון, ועל זה אומרים חז"ל: צפון משם החושך יוצא לעולם וכנגדן שבט דן למה שהוא החשיך העולם בע"ז. שבט דן, הולך עם הע"ז מאז יציאת מצרים, עבר עם פסל מיכה בים, ואת ירבעם ועגליו הוא הראשון שקיבל.
אבל הוא חלק מכלל ישראל, יש לו מקום ששייך לו דוקא, צד צפון, הוא מרכבה לשכינה, דוקא בגלל המקום שלו, אף אחד לא יכול להחליף אותו שם, הוא החושך, מאסף לכל המחנות, כל הנחשלים אחריך, נעצרים שם, מתאספים אליו.
למה? מה המטרה?
היחיד שמוזכרת אצלו תקוה, הוא שבט דן, לישועתך קיויתי השם, עם תקוה זו שמשון הגיבור חזר להיות מה שהוא אחרי כל ההתדרדרויות שהיו מנת חלקו. דן הוא לא רק הבור, הוא גם הקרקעית, וקרקעית הבור היא התקוה, התקוה שמשם ניתן לזנק עד מקום ששום תפילה לא יכולה להגיע. 
שום תפילה לא מחזירה את האדם למקום הקודם, 'ואתחנן' - גימטריא תקט"ו, זה גבול התפילה, את הנעשה אין להשיב. אולם עוד אחד זה 'התקוה' - תקט"ז, התקוה היא הכח החזק ביותר שיש.

רק שבשביל זה צריך לטבול בה - 'מקוה ישראל ה', מושיעו בעת צרה, ויעזרם ה' ויפלטם'.

תגובה: לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך לפני 1 חודש, 4 שבועות #117277

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 291 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 342

אני מאד שמח שפתחת יומן מסע ובפרט שכתבת בפוסט אחר שיש לך המון מה לומר, לשתף, לבאר, לחזק וכו'.
הפוסט הזה הוא כולו דבר תורה ודבר חכמה (לא רק הקטע האחרון).
אם ככה נראית ההתחלה, מחכה בחוסר סבלנות ובשוקקות להמשך.
אני איתך אחי מכל הלב !
בהצלחה רבה במסע הנפלא הזה !

תגובה: לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך לפני 1 חודש, 4 שבועות #117293

תודה קדושת, בכל פעם שאני פוגש את ה'נוסח' כאן בפורם, הפרגון והאהדה, זה מחמם את הלב ומדרבן להמשיך. 
כשאני מדפדף קצת בשרשורים ורואה את השפה הקולחת אני מרגיש קצת כבד בחשיבה ובניסוח, אולי יש כאלו שזה מתאים להם יותר, ואולי אתרגל בהמשך.

כעת אני רוצה לשתף בעצה עיקרית ומשמעותית מאוד, לפחות אצלי, ביציאה מתאוה.

כשמנסים להיגמל מהתמכרות, צריך לשים לב שלא יווצר חלל ריק, כי כאשר נוצר וואקום הוא מתמלא שוב על ידי התאווה.

הרי ההתמכרות מילאה נתח חשוב מהחיים, והיא תפסה מלא רגש וזמן וחום ומילוי עצמי וכו' וכו', וכאשר עוזבים אותה ולא ממלאים אותה בדרך שהיא רוצה, נוצר בעצם חלל, ואם לא מוצאים מיד תחליף, 'לתפוס' את 'השטח שהתפנה', מהר מאוד נופלים חזרה.

וזה מה שאני בדרך כלל עושה, מיד אחרי שאני מתגבר על ניסיון כלשהו, ואז אני מרגיש שחרור, אני מנסה 'לקבע' את השחרור הזה.
אפשר לעשות את זה בכל מיני דרכים. אנסה להביא דוגמאות.

1. להחיות דברים ש'מתו' בגלל התאוה. כמו:
א. להתקשר לחבר שהקשר שלי איתו הוזנח.
ב. לקרוא ספר בנושא שאהבתי והזנחתי אותו.

2. לנסות לפתח את ההרגשה החדשה. כמו:
א. בדרך כלל אצלי כשאני משוחרר, אני שם לב יותר לטבע הצבעוני, וממילא אני יוצא לסיבוב קטן בטבע.
ב. שומע מוזיקה משמחת.
ג. לא כל כך רצוי לממש את זה בצריכת דברי מתיקה וכדו'.

כדי להעצים את התועלת של העצה הזאת, צריך לעשות את זה במטרה לחזק את התחושה שנוצרה, ואת החיות החדשה שקיבלתי בעקבות השחרור מהתאווה, ולא סתם כדי להרגיש כיף [גם זה מותר כמובן...], שרק כך אני בעצם 'עובר לגור במקום אחר בנפש' כי לצאת מתאוה זה לא פחות מאשר לעבור דירה. 
אבל כשעושים את זה בלי שימת לב זה פחות עובד.

לפעמים גם אפשר לשנות את הסדר, דהיינו להתחיל להרחיב את החיים שמחוץ לתאוה כדי שיהיה לאן לעבור לגור כשנעזוב את הדירה הישנה.

אני מאמין שמי שמצורף לצעדים יש שם דברים דומים, אולי יותר טובים, אבל מי שעדיין לא זכה, וגם מי שכבר שם, אולי יהיה קצת תועלת מזה.

תגובה: לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך לפני 1 חודש, 4 שבועות #117295

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 291 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 342

מאד תורם !
זה נראה לי הפן השני של שיטת הגומל דהיינו לייצר במוח ששימוש הוד דבר רע מגעיל וכו'
ושלהיות נקי זה כיף... וכמה שיותר מחברים במוח את השחרור לכיף (מוזיקה או טבע או ממתק) כך המח יותר מתרגל לעובדה שחיים בלי תאווה זה טוב !
בהצלחה ותודה על הכתיבה היפה !

תגובה: לישועתך קיויתי ה', קיויתי ה' לישועתך לפני 1 חודש, 3 שבועות #117306

תודה קדושת על ההתייחסות, ועל אי ההתעייפות.. קראתי קצת את היומן שלך והתפעלתי מההתמדה והנחישות, המון חום יהודי יש לך, התרגשתי והתחזקתי מאוד!!!

ועכשיו היום:

החיים לא קלים, והניסיונות מתגברים, היום הרגשתי איך התמכרות היא סוג של בית הסוהר, כמה שתסביר לעצמך ותבין ותעורר רגשות, הכלל הנקוט בידינו - 'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים'.

וזה מה שהתחדד לי היום - אני זקוק ל 'גאולה'.
'גואל', מישהו מבחוץ שבא ומושך אותך מהבוץ ומהמערבולות שאין לך כלים לצאת מהם בכוחות עצמך!!

הגואל זה הקב"ה, זה יכול להיות ספונסר, אבל זה גם יכול להיות עולם עליון ונעלה מאיך שאתה חי. חיבור לעולם מושגים אחר, זך יותר, נעלה יותר,  ה-ר-ח-ב-ה  שלו, להרחיב את העולם של תורה ומצוות, שיהיה חי, שיתמלא תוכן, ממשי, מציאותי, פרקטי, לא פנטזיות, הדבר הזה יש בכוחו לגאול.

אז היום במקום לשוטט ולהציץ ולדפדף, החלטתי לעשות מעשה, ו- ל-ח-ש-ו-ב, לייצר משהו מעצמי, משהו חדש, רענן.
[העדפתי לחשוב מלקרוא, כי עברתי היום על יד בית דפוס, וראיתי את אינסוף הספרים המודפסים שם, ואמרתי לעצמי עם כל כך הרבה חומר לקריאה מתי ישאר זמן לחשוב, ואז החלטתי להתנדב לחשוב בעצמי - כל הכבוד לי...].

וזה מה שיצא:
מצאתי מקום מפורש בתורה שהתמכרות זקוקה לגואל, [אני כותב מזכרון] מדובר על אחד שמכר את נחלת אבותיו, ועל זה נאמר בפרשת בהר - 'גאולה תהיה לארץ', ולאחר מכן מדובר על אחד שמכר את עצמו ועל זה נאמר אחד מאחיו יגאלנו , או השיגה ידו ונגאל. ניתן להגאל על ידי השגות...
התמכרות, זה תמיד יציאה מנחלת אבות, ויותר גרוע - יציאה מעצמו, הנאה רגילה היא לא 'מכירה', כי אתה נשאר אתה, ויש לך המון חוויות, ולכל אחד יש את מקומה.
אבל התמכרות זה הנאה שחורגת ממסגרת האיזון, ובשבילה אתה מוכר את הצדדים השונים באישיות, ובעיקר מאבד את לב האישיות והעצמיות שלך, שיכול להתגלות ולהתבטא רק מתי שיש איזון כללי.
ובשביל להחזיר את האיזון, את החיות לשאר חלקי החיים, צריכים להרים את ההתענינות, לחבר את הלב לגלגל חשיבה ועיסוק עדין יותר, שממילא דוחה ומדגיש את הזרות והגסות שאנחנו שסובלים ממנה.

זה מה שהיה היום, ושוב נשארתי נקי, עם עוד קצת רווח בצד...

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.32 שניות

Are you sure?

כן